you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
נערה טיפסה על שער

נערה טיפסה על השער החשמלי בקיבוץ ונפגעה – מי אחראי?

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קיבוץ, ככל בעלים של מקרקעין, אחראי להבטיח שסיכונים חבויים בקרקע לא יביאו לפגיעה בחיי אדם, פסק בית משפט השלום בתל אביב, בתביעה שהגיש קיבוץ ב'עוטף", כנגד מי ששימש ממונה הבטיחות בקיבוץ. 

צעירה בת 15 טיפסה ועלתה על שער הכניסה החשמלי בקיבוץ. לפתע נפתח השער, כתוצאה מחיוג מרחוק, ותוך כדי תנועתו נלכדה כף רגלה הימנית בין גלגל ההנעה התחתון של השער לבין פס המסילה התחתון.

כתוצאה מכך, נכרתו שתי אצבעות בכף רגלה הימנית. הקיבוץ ו"ביטוח חקלאי" שילמו פיצוי כספי לצעירה, וכעת תבע הקיבוץ את מי שנתן לו שירותי בטיחות, לשפות אותו בסכום הפיצוי ששילם.

התאונה ארעה, טען הקיבוץ, כתוצאה מרשלנות הנתבע, שהיה אמור לבצע בקיבוץ ובשער בכלל זה בדיקות לאיתור מפגעי בטיחות.

מנגד, טען הנתבע שבהיותו "ממונה בטיחות בעבודה", הוא אמון על בטיחות העובדים במפעלים של הקיבוץ, אך לא ממונה על הבטיחות בשטחים הציבוריים או בשער הכניסה. התאונה לא התרחשה ב"מקום עבודה", ולכן אינו בתחום אחריותו. בית המשפט התבקש לחלק את "האחריות" לנזק בין הקיבוץ לבין הנתבע כדי לקבוע את מידת השתתפותו בסכום הפיצוי ששילם הקיבוץ. 

בעלים ומחזיק של מקרקעין חב חובת זהירות מיוחדת כלפי המבקרים במקרקעין שלו, הסבירה השופטת מלכה ספינזי-שניאור. הוא יכול טוב מכולם "לחזות סיכונים הטמונים במקרקעין, למנוע אותם ולפעול להקטנת הסיכונים הנובעים מפעילות המתבצעת במקרקעין.

בהתאם, עליו לנקוט אמצעי זהירות למניעת פגיעה אפשרית, שאדם סביר צריך לצפות אותה, במהלכם הרגיל של הדברים, וככל שזו מצויה במתחם הסיכון שנוצר כתוצאה מפעילותו.

השער החשמלי בקיבוץ

השופטת מצאה כי כשהותקן השער, הוא לא תוכנן להפעלה מרחוק באמצעות חיוג טלפוני, שכן הכוונה הייתה שהוא יפוקח ויבוקר באמצעות שומר שהוצב בכניסה לקיבוץ. משכך, הסיקה השופטת כי הקיבוץ התרשל עת אישר, לאחר מכן, הפעלה מרחוק של פתיחת השער החשמלי וסגירתו ללא פיקוח.

הקיבוץ כבעלים של השטח, ציינה השופטת, נדרש לוודא כי איש לא יכנס לשטחיו בדרך של טיפוס על שער הכניסה החשמלי, כפי שקרה בפועל.

לו היה השער המיועד לכניסת הולכי רגל פתוח או אם היה שומר בכניסה שהיה מונע את הטיפוס על השער, הייתה התאונה נמנעת. לפיכך, פסקה השופטת שהקיבוץ התרשל ולא קיים את חובתו כבעלים של הקרקע לשמור על שלום הבאים בשעריו.

האם לממונה הבטיחות אחריות גם לגבי שער הכניסה לקיבוץ? השופטת בחנה את "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה – ממונים על הבטיחות" ומצאה שסמכויות ממונה הבטיחות הן "לדאוג ולייעץ בנושאי בטיחות העובדים במפעל".

האם הקיבוץ הוא "מפעל", שאלה השופטת והשיבה בחיוב. בגדר "מפעל" לפי התקנות נכלל גם תאגיד להתיישבות שיתופית, ש"מחזיק במקום עבודה, שמועסקים בו חמישים עובדים לפחות".

השופטת גם אימצה עדות של מהנדס מומחה לבטיחות שהדגים כי כפי שממונה בטיחות חייב לבדוק את בטיחותו של שער המפעל (שמהווה חלק ממנו), כך-גם עליו להתייחס לשער הקיבוץ. "אנשים שעובדים בקיבוץ נכנסים ויוצאים דרך השער ולא ניתן להתייחס אליו כאילו נמצא על הירח", הסביר המומחה.

לעניין "תקנות הבטיחות", קיבוץ הוא "בגדר מפעל", פסקה השופטת. באחריות ממונה הבטיחות לדאוג לתקינות שער הכניסה לקיבוץ ולאתר את הסיכונים הבטיחותיים הגלומים בו.

השער הוא "המפגש הראשוני של מי שמבקש להיכנס לקיבוץ ומהווה חלק אינטגרלי משטח הקיבוץ", הוסיפה השופטת וקבעה כי ממונה הבטיחות התרשל משלא "התריע על הכשלים שבשער". בהתאם, היא העמידה את אחריותו לקרות הנזק בשיעור 15%.

סוף דבר, פסקה השופטת כי הקיבוץ ישא ב-85% מהאחריות לנזקי הצעירה שנפגעה. ממונה הבטיחות ישפה את הקיבוץ ב-15% מסכום הפיצוי ששילם הקיבוץ לצעירה, וכן ישלם לו 10,000 שקלים הוצאות המשפט.

נוהגים ברכבי הקיבוץ?

4 תגובות

  1. אני ממונה ומדריך בטיחות שנים רבות. האמת למדתי כמה דברים חדשים שממש לא ידעתי. על סמך מה קובעת כבוד השופטת שקיבוץ זה מפעל. אם אכן צודקת כבוד השופטת הרי כל חברי הקיבוץ ותושבי הקיבוץ הם עובדים בקיבוץ. אז אם כך הרי שכל התושבים והחברים בקיבוץ חייבים לעבור הדרכת בטיחות שנתית. אני מכיר כבוד השופטת את סעיף 19 בפקודת הבטיחות בעבודה בקביעת הגדרת מפעל " בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית". עוד סעיף מעניין שקבעה כבוד השופטת שסמכויות ממונה בטיחות הן "לדאוג ולייעץ בנושאי בטיחות העובדים במפעל" . זה סעיף מעניין אבל הוא לא רשום בחוק ארגון הפיקוח על העבודה. בחוק הארגון כתוב : מתפקידיו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים לתקנות ולתקנים בענייני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות גיהות הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל". אז אני ממליץ לכבוד השופטת לדייק בציטוט חוקים. וכעת שאלה למרכז המשק של הקיבוץ שתבע את ממונה הבטיחות של הקיבוץ : אני מכיר לפחות קיבוץ אחד שמועסקים בו 3 ממוני בטיחות. אחד בענפים החקלאיים בקיבוץ, אחד בענפי השירות בקיבוץ ואחד במפעל התעשייתי. נניח חלילה תאונה קשה בשער הכניסה החשמלי בקיבוץ. האם יגיש הקיבוץ תביעה נגד שלושת ממוני הבטיחות ???? שאלה אחרונה לכבוד השופטת – האם התאונה לנערה בת ה 15, האם זה הוגדר כתאונת עבודה ?? לסיכום : זהו פסק דין שפוסל כל מה שלמדתי בקורס ממוני בטיחות. וגרוע מכך מה שאני מלמד כמדריך בטיחות בעבודה. מכיוון שאני מכיר את המקרה ואת הקיבוץ – אם אכן תושבי הקיבוץ מוגדרים כ"עובדים במפעל" אזי יש ללא ספק יותר מ 50 עובדים. אם סופרים את העובדים בענפים השונים בקיבוץ – לעניות דעתי יש פחות מ 50. חומר למחשבה.

  2. בקיצור, לפי הניכר בכתבה, השופטת טעתה. לצערי בעת האחרונה השופטים לטעמי פחות מקצועיים.
    מהי אחריות הנערה למעשיה הלא סבירים ואיך חוסר האחריות בא לידי ביטוי בפסק וגזר הדין?
    אני מניח שעל השער עבדה צ'אקלאקה שאמורה היתר להתריע על מסוכנות השער ועל פתיחת השער ותנועתו.
    הנערה היתר מחכה שתי דקות והשער היה נפתח שוב וכך היתר חוסכת לעצמה ולעולם נזקים עצומים ומיותרים. כואב לי הלב על ממונה הבטיחות.

  3. המקרה המתואר מדגים איך שופט/ת יכולים לפסוק תוך שהם מעוותים את החוק לפי רצונם.
    השופטת קשרה את הממונה בטיחות לתיק על סמך פירוש של הגדרת כל הקיבוץ כמפעל, על פי הקשירה הזאת ממונה הבטיחות צריך לאתר כל מפגע בשטח הקיבוץ וגם בחצרות של בתי המגורים של הקיבוץ שבחלקם פרטיים.
    השופטת ביצעה עיוות החוק לצורך ניצול כספי הביטוח של ממונה הבטיחות.

  4. פסק הדין מעיד על ניתוק מהותי עד כדי מביך של בית המשפט מההוויה בשטח, מפעילות ממונה בטיחות, בניהול ויכולת שליטה על סיכונים, בהבחנה בין סיכון רגיל לסיכון שאינו רגיל, ומהיכולת שליטה ומתן מענה על סיכון כפי שהוצג בהליך הנוכחי.

    טוב יעשה ממונה הבטיחות במידה ויגיש ערעור מנומק תוך גרירת בכירי מינהל הבטיחות לאולם הדיונים לתת תשובות לשאלות קשות.
    וטוב יעשה כל ארגון שמייצג ממוני בטיחות, במידה ויצטרף לערעור כ"ידיד בית המשפט" וישפיע על תוצאת הליך הערעור.

    אייל פלטק, עו"ד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן