יבול שיא
הרפת והחלב
כתבי חקלאות

חקלאות ועיתונות בכנס באנטליה

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חקלאות ועיתונות : 35 עיתונאים לענייני חקלאות מ-22 מדינות השתתפו בכנס שארגנה הגילדה הטורקית של העיתונאים החקלאיים בשיתוף הפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות. כתב "הזמן הירוק" עודד הון השתתף בכנס, שמע הרצאות, עשה היכרות עם העיתונאים שבאו לכנס ועם החקלאות באנטליה, והתרשם במיוחד מאומץ לבה של העיתונאית מאירן, לילה חביבי

אין ספק כמעט שמרכזי ענף התמרים בעמק המעיינות, בעמק הירדן, בבקעת הירדן ובערבה, היו מוכנים להיפגש עם עמיתיהם מאירן, מעירק ומירדן, כדי להחליף ידע מקצועי בגידול בו הם עוסקים. יש להניח שגם מגדלי התמרים בארצות אלה, היו שמחים להיפגש בכנס מקצועי עם המגדלים הישראלים. אך לנוכח המצב הפוליטי, לעתים גם המתח הצבאי בין ישראל למדינות אלה, מונע מפגש מקצועי מעין זה שסיכוייו להתקיים בעת הזאת הם אפסיים.
חקלאות ועיתונות כמשל, לא כך המצב ביחסים שבין עיתונאים לענייני חקלאות מישראל ומהארצות אירן, ירדן, עירק-כורדיסטן, תורכיה וארצות נוספות מאירו-אסיה והבלקן, בכנס עיתונאים לענייני חקלאות שנערך בתחילת החודש שעבר באנטליה,
טורקיה, הוחלפה אינפורמציה מקצועית וגם נרקמו יחסי ידידות בין העיתונאים מהארצות הללו. הכנס, פרי יוזמת "הגילדה התורכית של העיתונאים החקלאיים (TGAJ) ובשיתוף הפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות (IFAJ) ובחסות  GROWTECH חברת כנסים טורקית ו-TURKTOB  איגוד חברות ייצור הזרעים בטורקיה. לבד ממפגש מקצועי להחלפת מידע וליצירת קשרים בין העיתונאים לענייני חקלאות מהארצות השונות,  נועד הכנס לקדם את התערוכה החקלאית "אגרוטק יורו-אסיה" שנערכה בסוף נובמבר השנה באנטליה,  בהשתתפות חברות מכל העולם וגם מישראל.

ליילה חביבי והחקלאות באירן

יחסי הידידות ואף האחווה המקצועית שנוצרו בכנס,חקלאות ועיתונות , שארך ארבעה ימים, בין העיתונאיות והעיתונאים לענייני חקלאות הפתיעו אותי לטובה. אבל ההפתעה הפכה לתדהמה כאשר ליילה חביבי מאירן, עיתונאית ב"מגזין האירני לחקלאות", עלתה לבמה וביקשה, בשפה האנגלית, מהפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות  IFAG)) לגנות את משרד החקלאות האירני על הפעולות שהוא נוקט כלפי עיתונאים ואמצעי תקשורת באירן. נדהמתי מעוז רוחה של ליילה חביבי, בקשתי ממנה והיא מסרה לי את נאומה בכתב, ולהלן מה שאמרה מעל הבמה בכנס באנטליה: "העיתונות החקלאית באירן התחילה לפני 120 שנה, בהוצאת כתב עת חקלאי ששמו 'פלאחת מוזאפארי' שהיה כתב העת הרשמי הראשון באירן.

"כיום, 62 אמצעי תקשורת בענייני חקלאות בכתב, הכוללים עיתונים יומיים, שבועונים, דו-שבועונים ורבעונים יוצאים לאור באירן, ולפחות עשרה אתרי אינטרנט בענייני חקלאות, כולם ברישיון ממשלתי, מפרסמים ידיעות עדכניות על החקלאות באירן ובעולם. כיום פעילים כ-500 עיתונאים לענייני חקלאות, כותבי מאמרים, צלמים ואנליסטים".

כאן לקחה ליילה חביבי נשימה עמוקה והמשיכה בדבריה: "לדאבוני, בשנת 2019, שני אנשי מדיה מאירן נתבעו לדין על ידי הממשלה – האחד הכותב בכתב-עת לענייני בעלי חיים וחקלאות והשני באתר לענייני חקלאות. הממשלה גם התלוננה ונקטה צעדים נגד אתר אגנה (AGNA) והגבלות אלה החלישו את העיתונאים באירן. תמיכה ופרסום בנושא זה, של הפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות ועיתונאים במדינות נוספות עשויה להפסיק איומים אלה. לכן 'ארגון העיתונאים האירני לענייני חקלאות ותעשיית המזון', מבקש מהפדרציה הבינלאומית להוציא הצהרה רשמית, המגנה את משרד החקלאות האירני על פעילותו נגד עיתונאים לענייני חקלאות באירן".

שוחחתי עם ליילה חביבי והדברים שאמרה רק הבהירו יותר את המצב העדין הקיים היום באירן: "אני מרגישה חופשייה בארצי בחיי היום יום. משתתפת גם במסיבות של צעירים האסורות למעשה באירן. אני מטיילת בחופשיות וללא הגבלה באירופה. טוענים כלפי אירן שהיא פוגעת בזכויות האדם, אך מה לגבי תגובות העולם למה שנעשה בארצות באפריקה. הסנקציות המוטלות על אירן לא משפיעות על ההנהגה אבל פוגעות במצב הכלכלי של העם."

כדי לבדוק עד כמה רחוק חביבי מוכנה ללכת, הצגתי לה שאלה: "אני מפיץ בין העיתונאים בכנס את כרטיס הביקור שלי שעליו מופיעה ישראל, האם היית מוכנה לקחת אותו ולשים בארנקך?" כשחיוך קטן על שפתיה היא השיבה: "מבחינה אישית ודאי שהייתי לוקחת את כרטיס הביקור שלך, אך עליי להיות זהירה, כי אני עובדת ונפגשת עם אנשים שונים, לכן לא אעשה זאת. בעבודתי, אסור לי להזכיר את השם ישראל". בסיום שיחתנו בנושא זה, היא שואלת האם לי מותר כעיתונאי, להזכיר את אירן בדיווחים שלי בישראל. גבות עיניה של חביבי הורמו בתדהמה, כשהסברתי לה שלא רק שמותר לי להזכיר את שם ארצה, אלא שמותר לנו כעיתונאים בישראל לבקר את ראש הממשלה שלנו, על ניצול המדיניות שהוא נוקט כלפי אירן לצרכי הבחירות הפנימיות.

לאחר ששמעה זאת בקשה ממני חביבי שאציין בכתבה ב"זמן הירוק" את ההישגים של החקלאות האירנית וגם את הקשיים בהם היא עומדת: "124 מיליון טון  של גידולי חקלאות, בעלי חיים, עופות, דגה ודבש מייצרת אירן כל שנה, על שטח של 150 מיליון דונם בהשקייה וללא השקייה, המיוצרים על ידי 4,2 מיליון חוות חקלאיות ומשקי בית. שטחי החקלאות בחממות יגיעו בשנת 2020 ל-200,000 דונם. עם זאת, תקנות שונות בנושאי יצוא – יבוא מאירן ולאירן, השקעות חוץ בחקלאות שצומצמו והסנקציות שהוטלו על ארצנו הפכו את החקלאות בה לבלתי רווחית".

 

בעבודה שנעשתה על ידי דניאל האוסלר, בהנחיית ציפי פרידקין וד"ר יעל קחל בחטיבה למחקר במשרד החקלאות. דווח שם שאירן ייצרה בשנת 2015 , 1.14 מיליון טון של תמרים על שטח של כ-2.3 מיליון דונם. היקף היצוא של תמרים מאירן הגיע בשנת 2014 לכ – 128 אלף טון שהיוו 13% מהיקף היצוא העולמי. הנתונים בישראל מעודכנים לשנה הנוכחית, צנועים כמובן הרבה יותר ומסתכמים ב- 50 אלף טון על שטח של 64,000 דונם ביצוא של 25 אלף טון המהווה היקף של 3% מההיקף העולמי בלבד, אך עיקרו בתמר המג'הול המעולה.

 

חקלאות ועיתונות: בין המשתתפים מאירן היו גם ד"ר אחמד קאזמי (AHMAD KAZEMI) וסעיד סולטני (SAEID SOLTANI ) מהאיגוד המקצועי המרכזי לבעלי חיים לחלב ובשר, המאגד 1,3 מיליון מגדלים. קאזמי, כותב קבוע בירחון החקלאות האירני, היוצא לאור בטהרן. לפרנסתו עבד כווטרינר חקלאי, ולאחר שיצא לגימלאות הוא משמש כיועץ במקצועו. הוא סבור שתפקיד עיתונאי לענייני חקלאות הוא קודם כל להעביר לחקלאים את הידע שנצבר ולסייע להם  להגדיל את הכמות והאיכות של תוצרתם. אין לו כלל בעיה להתראיין ל"הזמן הירוק" והוא חושב שגם במדינות שקיימות ביניהן מתיחות ואפילו יחסי איבה העיתונאים לענייני חקלאות "יכולים להפחית את הבעירה בין המדינות, ולא רק בענייני חקלאות. מי אמר שאנחנו לא יכולים לחיות בשלום זה עם זה. כולנו בני אדם ומדוע לא לחייך אחד לשני. אני מוסלמי, אבל האלוהים הוא אחד ואסור להשתמש בכעס שלנו אחד כלפי השני" הוא מסיים בנימה אופטימית.

 

כתב חקלאות
עיתוני טורקי בכנס

 

5000 עיתונים חקלאיים בפדרציה

הפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות (IFJA) מאוגדת כארגון ללא כוונת רווח שמרכזו בקנדה והייתה ממארגנות הכנס באנטליה. הפדרציה נוסדה בשנת 1956 וחברים בה 5,000 איש ואישה העוסקים במדיה חקלאית, ביותר מ-100 מדינות. אוון רוברטס (OWEN  ROBERTS), נשיא הפדרציה, סיכם בהרצאתו בכנס את מטרותיה העיקריות של הפדרציה בנושאים חקלאיים: "זרימת והחלפת מידע גלובליים באמצעי התקשורת השונים בין המדינות, מניעת הפצת FAKE NEWS, פרסום מחקרים לידע במחקר שימושי, הכשרה וקידום עיתונאים צעירים, קיום כנסים אזוריים ובינלאומיים ופועל יוצא מפעילות זו תרומה להפגת מתחים בין מדינות בקשרים החקלאיים שיש להן. הפדרציה שוקדת על הכנת תכנית רב-שנתית עד שנת 2025 ולשם כך הקימה ועדת היגוי שעיקר מטרתה להקים "גילדות" של עיתונאים לענייני חקלאות בארצות נוספות ולהגיע עד שנה זו ל- 10,000 חברים בפדרציה. חידוש נוסף הוא ליצור "חברויות" ( "BUDDIES") בין הגילדות השונות, כדי לקרב וליצור קשרים מקצועיים בין מדינות שכנות".

שאלתי את רוברטס במה יכולה הפדרציה לסייע בקשרים בין מדינות שיש ביניהן מתחים מדיניים ואף צבאיים, כמו במזרח התיכון: " אני מוצא מצב דומה למה שקיים בין קנדה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, למתיחות הקיימת בין מספר מדינות במזרח התיכון, כמו אצלכם. ההתקפות של טראמפ על אמצעי התקשורת בקנדה ואי-רצונו להכיר או להיות בקשר כלשהו עם עיתונאים מקנדה, מאוד מפריעים. מטרת הכנסים האזוריים שהפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות יוזמת, כולל הכנס הזה בטורקיה היא התשובה שלנו כדי שתתקיים עיתונות חופשית בכל המדינות".

עד שנת 2015 על פי תקנון הפדרציה, יכולים היו להיות חברים בה רק עיתונאים שמדינותיהם מקיימות את האמנה לתקשורת חופשית של האו"ם. סעיף זה בתקנון גרם לכך, שעיתונאים לענייני חקלאות ממדינות רבות בעולם לא יכלו להירשם כחברים בפדרציה, דבר שהגביל את פעילותה. נשיאות הפדרציה החליטה ב- 2015  לשנות את התקנון ולאפשר גם לעיתונאים שארצותיהם אינן חתומות על אמנת האו"ם, או שלא מקיימות את עקרונות התקשורת החופשית, להקים "גילדה" של עיתונאים לענייני חקלאות, בארצם המסונפת לפדרציה הבינלאומית. שינוי זה גרם להצטרפות של עיתונאים מתורכיה, אירן, ירדן, עירק וארצות נוספות. השנה, בעקבות שינוי התקנון הצטרפו לפדרציה ארצות כמקסיקו, פקיסטן, פיליפינים שאינן חתומות על אמנת התקשורת החופשית באו"ם.

ג'רי קלמן נענה  לאתגר

אגודת העיתונאים לענייני חקלאות בישראל נוסדה לאחר שהעומדים בראש הפדרציה הבינלאומית נתקלו במאמריו של ג'רי קלמן (לשעבר חבר בקיבוץ כפר הנשיא) בביטאונים חקלאיים בחו"ל. הם ביקשו ממנו להקים "גילדה" בישראל ולפני ארבע שנים נענה ג'רי קלמן לאתגר והקים את האגודה בישראל (IAAJ), בה מאורגנים היום 20 חברים. עיקר מטרות האגודה הן להרים את קרנה ולשפר את תדמיתה של ישראל בעולם, חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים וחשיפת הישגיה של החקלאות בישראל, בתוצרת, במחקר, בטכנולוגיה ובהפצת מידע חקלאי.
החברים באגודה הישראלית כבר ניצלו מספר פעמים את ההזדמנות להשתתף בכנסים אזוריים שהפדרציה הבינלאומית ארגנה בשנים האחרונות באירלנד, תורכיה, צ'כיה, דרום אפריקה, ארצות דרום אמריקה ועוד. דמי הטיסה משלם החבר המשתתף, והשהות בכנס היא במלואה על חשבון איגוד העיתונאים לענייני חקלאות במדינה המארחת, שבדרך כלל ממומן בחסויות של חברות העוסקות בחקלאות. את החסות לכנס שנערך השנה באנטליה נתנה חברת הכנסים הבינלאומית  GROWTECH כדי לעודד השתתפות חברות חקלאיות מאירופה ואסיה בתערוכה בינלאומית באנטליה, בה השתתפה גם חברת ככימיקלים ופוספטים.

הכנסת האורחים של הטורקים עבורנו באנטליה כללה מלון מפואר, חדר משפחתי לכל אחד, אוכל בשפע, הן בכמות והן באיכות והכל כלול עם  שלוש ארוחות מלאות, בתי קפה הפתוחים 24/7 ואפילו חדר אוכל מיוחד המגיש ארוחות  מעשר בלילה ועד חמש בבוקר.

 

שקילת פטריות
שקילת פטריות

 

סיור חקלאי באנטליה

ביום השלישי לכנס יצאנו 35 עיתונאים לענייני חקלאות מ -22 המדינות לסיור לאזורים החקלאיים של אנטליה, באזור העיר קורקוטלי  (.(KORKUTELI בקרנו בחממות בהן גידולים של עגבניות לזרעים, פטריות שמפניון ובשדות בהם מגדלים בעונה דובדבנים. איגוד הזרעים לחקלאות בטורקיה מאגד 43,000 מגדלים מקצועיים לזרעים. הם ייצרו בשנת 2018 כ- 1.6 מיליון טון זרעים שערכם של 152 מיליון דולר, שחלקם הגדול יוצאו  לרוסיה, אוקראינה ועירק ולעוד83 מדינות.

הפדרציה הבינלאומית לעיתונאים לענייני חקלאות מקפידה שלא לערב פוליטיקה או הבעת דעות מדיניות הנוגעות לחבריה. עם זאת היא מדגישה את מאבקיה למען עיתונות חופשית ומדגישה שפעילותה יכולה לתרום להפגת מתחים הקיימים בין המדינות, בעיקר בנושא של הזרמת והחלפת מידע. את הנסיעות למקומות הסיור באנטליה ניצלתי לראיונות עם משתתפים בכנס שאינן כיום דווקא מהמדינות הידידותיות לישראל

בפורום שהוקדש לשאלה  לאיזה כלים זקוק עיתונאי לענייני חקלאות,  אמרה פארה אחמד Farah Ahmad , עיתונאית מירדן, הכותבת בעיתון "אל-ג'אהד, היוצא כל יום בעמאן: "אנשים חושבים שאין זה דבר טוב לדבר על פוליטיקה, אך גם ענייני חקלאות קשורים בפוליטיקה." בשיחה אתי לאחר מכן, היא חזרה על עמדתה והדגישה שלאור המצב המדיני הקיים היום בין ישראל וירדן היא לא יכולה לכתוב על החקלאות הישראלית ויותר מכך, אינה יכולה כלל להזכיר את ישראל בכתיבתה.

 

עודד הון בחממה באנטליה
עודד הון בחממה באנטליה

 

איסמאיל אוגורל (ISMAIL UGURAL) נשיא הגילדה הטורקית לעיתונאים לענייני חקלאות, סיפר שבארצו יש קרוב ל-80 עיתונאים לענייני חקלאות שעבור וחלקם מדובר בעבודה חלקית. הקמת הגילדה הטורקית התאפשרה לאחר שינוי התקנון של הפדרציה הבינלאומית ורבים מהעיתונאים הטורקים נרשמו לחברות בה. בשלוש השנים האחרונות הגילדה הטורקית מארגנת כנסים אזוריים לעיתונאים לענייני חקלאות מארצות אסיה ואירופה והם זוכים להצלחה. בעבר ההכנות לכנסים אלה עוררו לא מעט התנגדות מצד גורמים שונים בטורקיה, אבל הקשרים והוותק של אוגורל בעיתונות הטורקית ועם גופים ממשלתיים וראשי ממשל, איפשרו את קיומם של הכנסים. לגבי ארגון הכנס בחודש שעבר, הוא העיד שכבר לא נתקל בהתנגדות.
אוגורל הדגיש שהוא מזדהה לחלוטין עם מטרותיה של הפדרציה הבינלאומית, כולל קיומה של עיתונות חופשית. עצם קיומם של הכנסים האזוריים באיסטנבול ובאנטליה יכול לתרום לדעתו לקירוב ולהבנה לשלום, לא רק בין העיתונאים לענייני חקלאות אלא גם בין המדינות.

חלקיית עלי מוחמד HALKAWT ALI MOHMMAD,  הוא אגרונום מעירק. בשיחה אתו מסתבר שהוא שייך לעם הכורדי ומשמש כראש המחלקה הבוטנית בממשל האוטונומי הכורדי. במסגרת זו הוא מרצה למורים כדי להכשירם ללימודי חקלאות ובוטניקה. הוא מציג עצמו כבא מעירק "כי כך נוח יותר", אבל לא מתכחש למורשתו הכורדית וחולם כמו רבים מבני עמו המפוזרים בטורקיה, סוריה ועירק, על מדינה משלהם.
הסיור הסתיים באתר התערוכה אקספו אנטליה 2016, שהוקם באותה שנה לאירוח התערוכה הבינלאומית שיצאה בסיסמה: "עולם ירוק לדורות העתיד". מתחם התערוכה נשאר פתוח לקהל וכולל מגדל תצפית בגובה של 100 מטר, המעוצב כעץ תמר שידי ילד מורמות לשמיים. ביקור במרפסת המגדל אפשר  לנו לראות חלק גדול מאנטליה ואת חוף הים התיכון במרחק של עשרות קילומטר.

לסיכום, חקלאות ועיתונות, אני מצטרף לדבריה של עליזה זז'ק, עורכת כתב העת "בחזית החקלאות" של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהשתתפה בכנס: "זה היה מפגש מרתק וחשוב של חקלאות ועיתונות  ממדינות העולם, שיחות ומידע על החקלאות במדינות השונות ועניין רב לשמוע על הבעיות וההתפתחויות במדינות האזור כאירן, ירדן, עירק וטורקיה".

בהתייחס לפתיחת הכתבה על הכנס בטורקיה, יהיה זה מעניין לערוך השוואה בין ענף התמרים בישראל עם זה של אירן. בעבודה שנעשתה על ידי דניאל האוסלר, בהנחיית ציפי פרידקין וד"ר יעל קחל בחטיבה למחקר במשרד החקלאות. דווח שם שאירן ייצרה בשנת 2015 , 1.14 מיליון טון של תמרים על שטח של כ-2.3 מיליון דונם. היקף היצוא של תמרים מאירן הגיע בשנת 2014 לכ – 128 אלף טון שהיוו 13% מהיקף היצוא העולמי. הנתונים בישראל מעודכנים לשנה הנוכחית, צנועים כמובן הרבה יותר ומסתכמים ב- 50 אלף טון על שטח של 64,000 דונם ביצוא של 25 אלף טון המהווה היקף של 3% מההיקף העולמי בלבד, אך עיקרו בתמר המג'הול המעולה.

 

כתבי חקלאות
חקלאות ועיתונות : תמונה קבוצתית של העיתונאים לענייני חקלאות בכנס:
שורה ראשונה מלמטה,  משמאל,  שנייה: ליילה חביבי מאירן, חמישי: יו מיינרד – מנכ"ל IFJA מקנדה, שישי: אוון רוברטס – נשיא IFAJ, שביעי: איסמאיל אוגורל – נשיא הגילדה הטורקית. שורה שנייה מלמטה משמאל:  שלישית עליזה ז'זק ישראל, שמיני, עודד הון

 

ניתן לקוות שבעתיד, הקרוב או הרחוק, נראה כנסים מקצועיים של חקלאות ועיתונות להם שותפים מגדלי תמר ישראלים עם אירנים המשתפים ביניהם פעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן