100 שנה לביתניה
יבול שיא
הרפת והחלב
יהודה ניר קיבוץ סעד

יהודה ניר – מרכז הפלחה בקיבוץ סעד

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"אני עובד בשדה כ-45 שנים ועדיין לומד כל שנה דברים חדשים. אני מנסה כל הזמן "לצאת מהקופסה" כדוגמת גידול זני מורשת וזנים עתיקים בחיטה"

 

את יהודה ניר, חבר קיבוץ סעד  קשה לדובב לשיחה אישית. השאלה הראשונה שנשאלתי כשאמרתי שאשמח לראיין אותו הייתה: "כמה זמן זה ייקח?" כשאמרתי שזה תלוי בו, נאנח והוסיף: "טוב, יאללה נתחיל". אם תכליתי אז עד הסוף. ובכל זאת יהודה ניר הוא אחד הפלחים המוכרים והמנוסים בנגב! כל מי שחפץ בידע בגידולי הפלחה השכיחים על כל היבטיהם – שיפנה ליהודה ניר. כל מי שחפץ לגדל כל דבר אחר בפלחה, גם כזה שלא נוסה בארץ מעולם – גם כן, ברור שיפנה ליהודה ניר.

לפני מספר שנים במסגרת עבודתי כמדריכת גד"ש וירקות אורגניים, הגעתי אליו עם הצעה לגדל זני חיטה עתיקים באופן מסחרי. ביזי גולדברג (איש מעניין בפני עצמו) שלקח על עצמו את הצלתם והשבתם של זני החיטה העתיקים של א"י, פנה אלי בנושא וביקש לאתר מגדל שיוכל לגדל מסחרית ובהצלחה זן עתיק ומאתגר- "ח'וראסאן" שתכונותיו שונות במובהק מתכונות זני החיטה הנפוצים כיום ומאז המהפכה הירוקה.

גידול מסחרי של זן עתיק כח'וראסאן, דרש ידע מעמיק בגידול חיטה על זניה השונים והתגברות על תכונות שהקשו על גידול וקציר יעילים ו"שופרו" בזני המהפכה הירוקה כגון: גובה רב וחוסר אחידות הקמה, התחייצות מרובה, רביצת הקמה ושפיכת גרגירי השיבולת. בנוסף, נדרשו יכולות אגרוטכניות והתאמת מיכון לקבלת יבול מסחרי ואיכותי. יהודה ניר הקשיב להצעתנו בנימוס וללא היסוס אמר שלא נראה לו שתהיה בעיה לגדל את החיטה העתיקה.

וכך היה, בתום עונת הגידול הראשונה ועם חשיבה והתאמת אגרוטכניקה ומיכון, התוצאות היו מצוינות והיבול עלה על היבול הממוצע לחיטה זו, אצל המגדל המוביל בעולם (בוב קווין/ Bob Quinn), שמיתג את החיטה העתיקה תחת מותג אמריקאי איכותי ומבוקש בשם "קמוט" "KAMUT"/. הצלחה גידולית אדירה! ועם הנחתום שלא מעיד על עיסתו – בחזרה לנחתום.

 

יהודה, הבנתי שנולדת בקיבוץ סעד

"כן, נולדתי בקיבוץ. הורי עלו לארץ מהולנד וגרמניה, הצטרפו בנפרד להכשרה של הפועל המזרחי והקימו את הקיבוץ ב-1947. בקיבוץ סעד הם גם הכירו ובנו משפחה, אני נולדתי שני. ילדותי בקיבוץ הייתה רגילה לתקופה ההיא: גדלתי בעיקר בבית הילדים וקצת עם ההורים, מגיל צעיר כיתה ג' ו- ד' כבר עבדנו המון בעבודות בשדה. עזרנו בהעברת קווים בגידולי החמניות, בגידולי הפירות ובכל מה שצריך – זה היה הנוהל הרגיל. בתיכון התחלתי לעבוד בגד"ש בעיקר כמפעיל טרקטור: תיחוחים ועיבודים אחרים".

 

כבחור צעיר, לאיזו עבודה התחברת יותר בשדה?

"כנער התחברתי יותר לגידול; בכיתה י"ב עשינו כל מיני עבודות ביוטופ ואני עשיתי על חיטה. משם התחיל החיבור לזה, השוויתי גידול של כמה זני חיטה ומשם זה התחיל. בהמשך, מיד כשהשתחררתי מהצבא, חזרתי לעבוד בגד"ש. אז זה היה מחולק לפלחה ושלחין ואני השתלבתי בפלחה. לאחר כשנה בפלחה, עשיתי ברופין קורס פלחה של כחודשיים, לחבר'ה צעירים שהשתלמו בנושא וכשחזרתי, קיבלתי את תפקיד רכז הפלחה בסעד".

 

איך הייתה תחילת הדרך?

"בתחילת הדרך האתגרים היו ללמוד. למדתי בעיקר לבד, אבל גם נעזרתי במדריכים כמו יעקב יינון ונוספים, ולאט לאט התחלתי ללמוד את גידול החיטה "מלמטה" כמו שאומרים. עשיתי את כל עבודות השדה בחיטה, התעסקתי בהשקיה בחורף, זרעתי, קצרתי, עד היום אני עושה את כל פיקוח המזיקים והמחלות בפלחה, כך לאט לאט למדתי. במקביל, שיתפתי פעולה עם חוקרים כדוגמת ישעיהו (שייקה) קליפלד ז"ל, חוקר הדברת עשבים שסייע לי המון ללמוד את הנושא ואנשי מחקר נוספים כמו מטפחי חיטה".

 

כיצד אתה ממשיך ולומד היום?

"החל מתחילת שנות ה-90 ועד היום, אני עובד בצמוד לד"ר דויד בונפיל ממרכז המחקר החקלאי בגילת. אנחנו עובדים יחד בשיתוף פעולה במחקר וניסויים בכל הנושאים שנוגעים לגידול החיטה: התמודדות עם נמטודות, ממשקי דישון, ביצועי זנים ועוד. אנחנו יושבים כל שנה על תוכנית עבודה ועורכים הרבה ניסויים ותצפיות בנושאים שונים; דויד בונפיל אחראי על התכנון וניתוח התוצאות ואני אחראי על הצד הטכני של כל מה שנעשה בשדה. אני עובד בשדה כ-45 שנים ועדיין לומד כל שנה דברים חדשים. אני מנסה כל הזמן דברים חדשים ו'לצאת מהקופסה' כדוגמת גידול זני מורשת וזנים עתיקים בחיטה, בחינת שיטות דישון וייעול הדישון באמצעות מערכות של חקלאות מדייקת כמו דישון משתנה – על איכות ויבול החיטה. אני גם עובד עם אנשי חברות ההדברה, בעיקר בהדברת עשבים ובוחן שילובי חומרים שונים, כדי למצוא פתרונות לבעיות השונות שיש לנו בשדה בהדברת עשבים".

 

אילו גידולים אתם מגדלים היום בפלחה בסעד?

"שטחי הפלחה נמצאים בשטחי סעד וקיבוץ ברור חיל. יש לנו גם שטחים אורגניים באזור מושב שרשרת. השטחים כוללים 7000 עד 8000 דונם, רובם מרושתים עם אופציה להשקיה, מתוכם כ-5000 דונם חיטה, 1000 דונם קצח והשאר גידולים שונים כמו טף, פשתן, קינואה, חריע, שומשום וגידולים נוספים אותם אני לומד ובוחן. הראש כל הזמן מחפש גידולים חדשים, מבחינתי החיטה היא הבסיס ומתוך בסיס הידע של החיטה אני מנסה ועושה כל הזמן גידולים חדשים ובוחן איך אפשר להתקדם איתם. בעבר גם גידלתי הרבה מאוד זרעי ירקות ופרחים אך היום, כבר אין לי זמן לזה".

 

אם מדברים על הרצון לשפר, אילו הישגים אתה רושם לעצמך בפלחה קיבוץ סעד לאורך השנים?

"אני חושב שבחיטה עליתי מיבול ממוצע של 450-500 ק"ג לדונם ליבול ממוצע של 600-650 ק"ג לדונם. חלק מהשיפור הוא הזנים שהלכו והשתפרו וגם איך לגדל כמו אופן ההשקיה, מתי להשקות וכמה. כמובן שיבול החיטה מושפע בעיקר מהגשמים (כלל אצבע – 1 מ"מ גשם נותן בערך 1 ק"ג גרעינים), אך כמובן תלוי בכרב השדה אם יבש או רטוב, אם ירקות או חיטה. אני מעדיף לעלות על כרב ירקות – תפו"א וגזר, שם האדמה פורייה הרבה יותר מאשר על שטחי בעל".

 

נראה שיש לך קשר חזק לגידול החיטה, מה אתה אוהב במיוחד בגידול הזה?

"חיטה זה אחד הגידולים שהכי מאתגרים אותך מבחינה חקלאית. כיוון שאתה תלוי בגשם והוא המרכיב העיקרי של היבול – אתה בעצם עובד על ה'לא נודע'. הגשם גם מאתגר אותך מהבחינה של איך להתייחס לגשם בכל היבטי הגידול – דישון, הדברת עשבים, עומדים וכו'. כול אלו גורמים לך לרצות למצוא דרכים לשפר את הגידול. זה לא גידול 'פרוטוקולי' של 3,2,1; כל הזמן צצות בעיות וזה מאתגר אותך, איך להוציא מהגידול את היבול וההכנסה המקסימלית".

 

מה העניין והאתגר שאתה מוצא היום בפלחה?

"היום מאתגרים אותי הגידולים החדשים, ללמוד איך לגדל אותם ואיך להתקדם איתם. כשאני בוחן גידול חדש, אני ראשית בודק אם יש לו שוק ואחר כך אם ניתן לגדל אותו בארץ. אני מתחיל לגדל אותו בחלקה קטנה, קורא בספרות, בודק בחו"ל מה עשו, מתייעץ ומנסה בשדה. זה עניין של ניסוי וטעיה. כל מה שבא לי בראש אני מנסה, חלק מצליח וחלק לא אבל אני בודק את כל האפשרויות ומוצא את מה שמתקדם ואת האגרוטכניקה המתאימה להצלחת הגידול. לדוגמא: את הטף התחלנו לגדל ב-10 דונם וצמחנו יפה בהיקפי הגידול אבל לבסוף הגידול נפל בגלל שוק מוגבל שלא התפתח. קינואה הוא גידול חדש נוסף שהתחלנו בהיקף קטן ואנחנו לומדים אותו יחד עם מגדלים נוספים ובשיתוף 'זרעי דליה' שמרכזים את מכירת הזרעים ושיווק הקינואה, במטרה לייצא אותה".

"היתרון שלי ומה שמייחד אותי – שכל דבר אני בודק, אני לא סוגר את עצמי, כל דבר אפילו המשוגע ביותר אני אנסה, חלק מצליח וחלק לא אבל זה חלק מהעניין. הגישה היא לבדוק הכל, גם דברים שהם לא מקובלים לדוגמא: שילובי חומרים להדברת עשבייה בחיטה, לעיתים השדה נפגע אך גם מזה לומדים".

 

איך נראה אצלך יום רגיל בעבודה?

"באים לעבודה, עושים את העבודה והולכים הביתה, מה? מה זה רגיל? אין רגיל. איך שאני מסיים את הריאיון איתך, אני הולך לסיים את הקציר".

פרופסור אלי פיינרמן, ראש מינהל המחקר החקלאי – וולקני. ריאיון חג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן