יבול שיא
הרפת והחלב
יום עיון בקיבוץ
3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יום העיון השנתי לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר

יום העיון השנתי של המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר, התקיים בקיבוץ שריד, שדאג לאווירה נעימה ונוף יפהפה של העמק הנשקף מחלון המועדון.
את יום העיון פתחו בנותיו של מנחם רוזנר, נגה ואורנה שסיפרו על אביהם, שהיה  בין מייסדי קיבוץ רשפים, ממקימי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, וכיהן גם כנשיא האגודה הישראלית לסוציולוגיה.

המושב  הראשון עסק בזהות קיבוצית במבחן. יו"ר המושב, דורון נדיב מהמכון לחקר הקיבוץ. הציג את השאלה – האם השינויים שעברו הקיבוצים הם המשכיות לחיי הקיבוץ או מהפכה כללית ושינוי זהות כללי?

מוקי צור סבור שיש פרקים בהיסטוריה שיש להם משמעות לגבי העתיד. הוא תיאר משברים בשנות העשרים למאה הקודמת, שהיו להם מאפיינים דומים לאלה של המשבר שעבר הקיבוץ בסוף המאה, בעיקר משבר כלכלי ועזיבה מאסיבית. למרות זאת, בתוך המשבר, הוקמו התנועות הקיבוציות. גם לאחר מלחמת השחרור היה משבר, בעיקר ב"קיבוצי הפלמ"ח" וכמובן הפילוג בקיבוץ המאוחד. למרות זאת, סיים מוקי צור באופטימיות, הקיבוצים התמודדו עם המשברים והמשיכו.

מיכל פלגי ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ, השוו ממצאים מסקרי דעת הקהל של שנת 2007 לאלו של שנת 2018. הקיבוץ עובר מחברת רווחה, בה יש בעלות הכלל על הקניין, עבודה עצמית, שוויון ושיתוף, דמוקרטיה וערבות הדדית, לחברת שוק בה יש שכר דיפרנציאלי, הגבלת הערבות ההדדית, שיוך נכסים, הפרטה מלאה או חלקית של השירותים.

בחלק מהנושאים המבטאים את זהותו של הקיבוץ יש שינוי בעמדת החברים. חלה עלייה בשיעור החברים האומרים שמצב הקיבוץ משתפר מבחינת הדמוקרטיה, וגם בשיעור החברים האומרים כי הקיבוץ ידאג להם בעת זקנה. במקביל יש גם עלייה בשיעור החברים המצדדים בהפרטה נוספת של הבריאות והחינוך. הדאגה מיצירת פערים כלכליים בין החברים פחתה במשך השנים. כיום יותר ויותר חברי קיבוץ מעוניינים לקלוט רק לחברות מלאה. החוקרות  סיימו  באמירה, כי הקיבוץ איננו כפי שהיה בעבר, אך רוב החברים פועלים כדי לשמר חלקים ממנו.

שלמה גץ וחנה גולדמברג, אף הם מהמכון לחקר הקיבוץ, טענו בעקבות פרופ' בן רפאל, שהיה יושב ראש ועדת הסיווג של הקיבוצים, כי הקיבוץ המתחדש הוא קיבוץ כל עוד מתקיימים בו שלושה עקרונות: דמוקרטיה השתתפותית, עזרה הדדית, גם אם מוגבלת, ובעלות משותפת, גם אם חלקית, על נכסים יצרניים. הם הציגו ממצאי סקר שנערך בקרב מעל 60 מזכירי ומזכירות קיבוץ ומנהלי ומנהלות קיבוץ. לשאלה מה יכול להבטיח את המשכיות הקיבוץ ציינו רוב המשתתפים את הערבות ההדדית, הדמוקרטיה והבעלות המשותפת על הנכסים, והוסיפו על כך את הקהילתיות  ואת ההצלחה הכלכלית. לדעתם, הפערים הכלכליים בין החברים אינם מאיימים על המשך קיומו של הקיבוץ. החוקרים הדגישו כי פערים כלכליים הם איום על כל חברה, ומהווים מקור לתסיסה ויש לשער שהקיבוץ אינו יוצא דופן, כך שבמידה ולא תהיה התייחסות לפערים הכלכליים בין חברי הקיבוץ, תהיה לכך השלכה על היכולת לקיים קהילה מלוכדת. לשאלה האם הקיבוץ מתקדם לכיוון של ישוב קהילתי השיבו רוב המנהלים בשלילה. לסיכום, אמרו החוקרים, הקיבוץ – גם המתחדש – שומר על כמה עקרונות ליבה. כיום יש הכרה בחשיבותם, וכל עוד הם יתקיימו הקיבוץ יישאר צורת חיים ייחודית

אלון גן מסמינר הקיבוצים, תיאר את התחלפות השפות בארגון סדר היום הקיבוצי לאורך ציר הזמן.  לצורך כך הוא ניתח חומר כתוב – עיתונים, פרסומים בקיבוצים, פרוטוקולים וכד'. הטענה שלו היא, שלאורך הזמן השפה המדוברת בתנועות הקיבוציות עברה משפה אידאולוגית (בתקופת הקמת הקיבוצים ועד שנות ה-60) לשפה פסיכולוגית (שהשתמשה במונחים מהתאוריות הפסיכולוגיות כמו מימוש עצמי, פיתוח ארגוני וכד' בשנות ה-70). בשלב הבא השפה הניהולית החליפה את  הפסיכולוגית והמונחים האופיניים היו: ניהול עפ"י יעדים, ייעוץ אירגוני, קורס דירקטורים וכד'. היום השפה הרווחת בקיבוצים היא השפה המשפטית. מנהלי הקיבוצים, שקודם הסתייעו בעיקר ביועצים ארגוניים, נסמכים כיום יותר ויותר על יועצים משפטיים. כל מסמך המובא לאישור עובר בדיקה משפטית. ביטוי לכך אפשר למצוא גם בעיתונות הקיבוצית. כתבות רבות עוסקות בהיבטים משפטיים: מי תובע את מי, תקדימים משפטיים.. ניתן לראות שהשפה המשפטית מארגנת ומנהלת את סדר היום הקיבוצי וחודרת לכל תחומי החיים.

המושב השני, בהנחיית נורית פיינשטיין מאוניברסיטת חיפה,  דן בנעשה בשטח הקיבוצי. איילת גלס, ראשת האגף לקהילה וחברה בתנועה הקיבוצית, הציגה את תפיסת הקהילתיות שגובשה באגף, המבטאת את המשותף בין הקיבוצים. היא הציגה את מרכיבי המפתח כהצעה לקיבוצים לדיון על זהותם. המרכיבים: בית שהוא גם דרך, ערבות הדדית וסולידריות, קהילה רב-דורית, דמוקרטיה פעילה, ניהול עצמי, חוסן כלכלי, איכות חיים, תרבות, חינוך וטיפוח המורשת. כל קיבוץ יכול לדון בהם ולקבוע את המתאים לו.

גיל לין, המשנה למנכ"ל התנועה הקיבוצית, סיפר על תהליך  יצירת החזון והיעוד שהוביל בקיבוצו, משמר העמק, עת כיהן כמזכיר הקיבוץ. הגדרת חזון, אמר, חיונית לקיבוץ. היא מגדירה מה רוצים להשיג, ומכך נגזרים המטרות ודרכי הביצוע. התהליך במשמר העמק היה מחושב ואיטי, והקיף מעגלים הולכים ומתרחבים של חברים שהשתתפו ב"שולחנות עגולים". החזון שגובש זכה לתמיכה גורפת, ועל בסיסו נוסחה תכנית עבודה לכל המערכות בקיבוץ.

רקפת זהר מעין שמר, שהייתה מזכירה בקיבוצה והובילה את השינוי לקיבוץ מתחדש, ומשמשת כיום כמנהלת קהילה בשער העמקים, הדגישה את מערכת היחסים האנושית כבסיס לקהילה קיבוצית. בניית חזון איננה מספיקה. יש צורך לחזק את הקשרים ואת האינטימיות בין החברים. תחושת השייכות והקרבה, בין היתר על ידי הפעילות התרבותית,  מחזקת את הקהילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אני רואה עצמי כשגריר של הטבע לבני האדם – בכל תחומי התעניינותי ועשייתי," אומר משה קשי, ממושב מולדת, חוקר ציפורים, אסטרונומיה, מתימטיקה, פיסיקה, מורשת קרב וצה"ל ומה לא… * ריבוי הנושאים כלל לא מטריד
6 דק' קריאה
סוף מעשה במחשבה תחילה  תכננו את הצעדים שלכם, ורק דברים טובים יוכלו לצמוח מזה. דברים טובים כמו לראות שני דורות, סבא ונכד, ששרים על אותה הבמה בשבוע שעבר נסעתי בהתרגשות להופעה בתל אביב –
3 דק' קריאה
מחלקת התרבות של מועצה אזורית מגידו בשיתוף עם האופרה הישראלית, העלו במרכז תרבות מגידו את היצירה "חליל הקסם" של וולפגנג אמדאוס מוצארט, בתרגומו הנפלא של אהוד מנור. החוויה האומנותית המרהיבה הוצגה במשך שלושה ימים
< 1 דק' קריאה
 שבוע פוליטי במכללת אורנים, 8-12 בדצמבר   זו השנה השנייה בה מקיימת אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך אורנים שבוע פוליטי, וקוראת 'לדבר על הפיל שבחדר'. במילים אחרות, מבקשת האגודה לעסוק בנושאים הבוערים באמת בחברה הישראלית.
< 1 דק' קריאה
האם התנועה רלוונטית גם היום? כן, כן, וכן עמית וייץ, ניר עם לפני מספר שבועות  היה אמור להתקיים כנס החינוך של התנועה הקיבוצית. יומיים מרוכזים של מפגש מקצועי וחברתי שלנו, אנשי החינוך בתנועה, בקיבוץ
3 דק' קריאה
עושים להם דה-לגיטימציה: "'נשים סוף למזדיינים",  "12 ערוץ של נאצים, הזבל של הזבל",  "כל התקשורת חלאות המין האנושי, שקרנים, רמאים, אוכלי חינם", "שיישרף אברמוביץ', שיישרף עוד פעם, הכלב", מבחר ציטוטים מהפגנת התמיכה בנתניהו ביום
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן