המסע המופלא של איבן ומגדלנה משבדיה לישראל
יבול שיא
הרפת והחלב
אילת גלס דיון בכנסת על שילוב בין דורי

כנס שילוב בן דורי

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כנס שילוב בן דורי: ביום חמישי שעבר, נערך בכנסת כנס בנושא חשיבות השילוב בין-דורי בישראל ביוזמת חברת הכנסת מירב כהן (כחול לבן), שנולד בעקבות התוכנית "פרויקט 80 וארבע" המשודרת ב'כאן'. את הכנס הנחתה העיתונאית רומי נוימרק מתאגיד השידור הציבורי, וגם ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ד"ר אילת גלס, לקחה בו חלק והשמיעה דברים

הכנס דן בשאלה איך ניתן לשלב גני ילדים עם פעילויות לאנשים זקנים. מחקרים ויוזמות מכל רחבי העולם כבר הוכיחו שמהשותפות הזו שני הצדדים מרוויחים בגדול: הילדים שלומדים על האחר ומפתחים אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר והזקנים שבכך ניתן להפחית את בדידותם ולהכניס חום אהבה ועניין לחייהם.
במסגרת הסדרה 80" וארבע" נעשה ניסוי מרתק במהלכו הגיעו מספר פעמים בשבוע ילדים בני ארבע לדיור מוגן בו מתגוררים אנשים זקנים וביחד הם חוו פעילויות חינוכיות וחברתיות. הרעיון הוא לבדוק האם השילוב הבין-דורי הזה משתלם לשני הצדדים: מפיג את בדידותם של המבוגרים, מפיח רוח חיונית בחייהם ומסב להם אושר וגם מלמד את הילדים להכיר את האחר ולהזדהות עמו.

ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ד"ר אילת גלס

בכנס הוקרן פרק הסיום בסדרה בו הוצג כיצד נשמר הקשר בין ילדי הגן לדיירים המבוגרים בדיור המוגן שבו הוקם הגן, גם לאחר שנגמרו הצילומים והגן פורק וחזר למקומו המקורי. בפרק סיפרו הורי הילדים והקשישים על החוויות החיוביות שיצר השילוב הבין דורי. בשלב האחרון של הכנס, הציגו ממלאי תפקידים מגופים שונים פרויקטים בנושא שמתקיימים אצלם. ביניהם דיברה גם ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית שאמרה לנוכחים:  "שילוב בין דורי הוא אחד ממרכיבי הזהות בקיבוץ בעבר ובהווה. לא משנה אם זה קיבוץ שיתופי או מתחדש, זה ב-DNA שלנו. בשני העשורים האחרונים כשבנים רבים חזרו או נשארו לבנות את ביתם בקיבוץ הרב דוריות מתרחבת, מורגשת ונוכחת, כל קיבוץ פיתח דרך משלו לקיים אותה. השילוב הבין דורי הוא חלק מתפיסת הקהילה הקיבוצית במיטבה ובא לידי ביטוי בעבודת וועדות הרווחה, החינוך, התרבות והוותיקים בקיבוצים, בקיבוצית מדוברת לזקנים שלנו אנחנו בדרך כלל קוראים ותיקים".

כנס שילוב בן דורי

אני גאה לשתף במספר דוגמאות:

  • בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן יש תכנית שנקראת "התחביבייה" – מפתחים קשר מיוחד ודו כיווני ערכי בין ותיקי הקהילה לבין ילדי הגן. יוצרים ביחד בהדרכת הוותיקים, בחמר, עבודות יד, בישול ואפייה, פיתוח קול ועוד.
  • בקיבוץ מעלה החמישה הוליד שיתוף פעולה של מנהלת הגיל הרך ושל מנהלת הרווחה בקיבוץ את התוכנית "חינוך קיבוצי רב דורי", וותיקי הקיבוץ נכנסים לגן ומשתתפים בפעילות עם הילדים.
  • בקיבוץ לביא הקיבוץ הדתי – פנסיונרים משתלבים כל יום למספר שעות. בכרמיה הסבתא של הגן מגיעה כל יום בין 7 ל-8:30 ומכינה ארוחת בוקר מפנקת לצוות ולילדים.
  • בכפר גליקסון כל בתי הילדים מבית התינוקות ועד חובה מאמצים סבא וסבתא שבת מהקיבוץ והולכים אליהם הביתה, מביאים חלה, שרים שיר ושומעים סיפורים.
  • בקיבוץ רמת רחל ילדי הגנים עושים טיול עתיקות שבועי עם המדריך הפנסיונר.
  • בקיבוץ אורים הגנים מבקרים בעקביות בבית הסיעודי ומכינים איתם ביחד כדורי שוקולד.

לא אזכיר את כל הדוגמאות, אתם מבינות ומבינים שאת הנרטיב שלנו אנחנו מספרים ומחזקים בעזרת ותיקינו: מחזקים את הקשר למקום, להקמתו, ובהזדמנות זו מכירים ומוקירים ומדברים. השילוב הבין דורי הוא חלק אינטגרלי מהחינוך שלנו, אבל לא רק בגיל הרך:

  • בקיבוץ פלמחים: הנעורים הם אלו שאופים בימי שישי חלות, עוברים בין בתי הוותיקים ומחלקים להם, ולפעמים מוזמנים לקפה.
  • בקיבוץ נחל עוז: סטודנטים שחיים בקיבוץ משתתפים בתוכנית של המרחב הצעיר, ועושים פעילויות עם ותיקי הקיבוץ כמו "הכן גינתך לחורף".
  • קשר מיוחד בין צעירים אחרי צבא וותיקים – במועצה אזורית שער הנגב מקיימים קורס בישול של מרכז הצעירים וותיקי האזור, מבשלים ביחד, מחליפים מתכונים ועושים ביחד סיור קולינרי. קורס דומה נפתח בימים אלה במועצה אזורית בני שמעון.

ד"ר אילת גלס הוסיפה אחרי שדיברנו על העבר וההווה אסיים בכמה מילים על העתיד – גם אצלנו יש עוד הרבה מה לעשות ולשפר. השינויים באורחות החיים שחלו בקיבוצים רבים ב-2 העשורים האחרונים, ונבעו פעמים רבות ממשבר כלכלי הביאו לעיתים לחששות אמיתיים של הוותיקים ואפילו למשברים חברתיים לא פשוטים בחלק מהמקרים. ככל שעבר הזמן והתהליכים התקדמו ורובנו כבר לא בחרדה קיומית התפנינו לתת מענה לצרכי הזקנים שלנו, זקנים בגיל ה-3 וה-4 ולפעמים גם ה-5, כי אצלנו מאריכים חיים לשמחתנו. הזקנה והשילוב הבין דורי היא נושא מרכזי ואסטרטגי בתוכנית העבודה שלנו בתנועה הקיבוצית. התוכנית 80 וארבע, שהיא תכנית משנה מציאות וכל הכבוד לכל המעורבים בה, חיזקה אצלנו את המוטיבציה לכך שהתוכניות הקיימות, שמייצרות רצף, הדדיות ודו כיווניות יבואו לידי ביטוי בכל הקיבוצים, בכל מערכות החינוך, בגיל הרך בחינוך החברתי בגילי בית הספר ובנעורים. נרצה לעבות גם את התוכניות עם הדור הצעיר. יש לנו תשתית מתאימה ואנו מחויבות ומחויבים לכך."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם
8 דק' קריאה
הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי
3 דק' קריאה
בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים
5 דק' קריאה
בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר
13 דק' קריאה
נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן