רשות הטבע והגנים פותחת כ-20 שמורות טבע וגנים
יבול שיא
הרפת והחלב
גינה קהילתית 4

גינה קהילתית בקיבוצים

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תפקידה של הגינה הקהילתית שקיימת בקיבוצים רבים, קיבל שדרוג בתקופת הסגר שנכפה עלינו בשל הקורונה. שש מהגינות הללו נסקרות בכתבה שלפניכם, עם דגש מיוחד על החווה החקלאית בעין שמר, ועל הפיתוח החדש שהיא מציעה – מגדלי מזון, הבנויים ממכלי פלסטיק המורכבים אחד על גבי השני, ועל הגינה הקואופרטיבית בגניגר

גינה קהילתית: זיכרון גינת הירקות הקטנה ליד צריף הלימודים של כיתה א' על הגבעה בכפר רופין, קיבוץ הולדתי, עלה בי כשגיליתי שבעשרות  קיבוצים עולות ופורחות בימים אלו גינות קהילתיות, שבימי הסגר עקב הקורונה, מילאו תפקיד חשוב באספקת  מזון לנצורים בבתיהם.  על פי אתרי "חקלאות יישובית קהילתית" של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, התומך בייעוץ, הנחייה ותקצוב ההקמה של הגינות הללו, מוגדר הגינון הקהילתי כמסגרת המחברת בין התושבים לקהילה, לפעול יחד לטיפוח שטח ירוק בקרבת ביתם. הוא יוצר קהילה אכפתית ומעורבת, מאפשר חיבור בין-דורי ומעודד חשיבה ועשייה סביבתית ומקיימת. בגינה הקהילתית אפשר לטייל ולנפוש, לגלות את החיבור בין האדם לאדמה ובין האנשים בתוך הקהילה סביב נושא אקולוגיה כשהגידולים בה כוללים ירקות ופירות, צמחי נוי, תבלינים ועוד.

לפי הערכת משרד החקלאות, קיימים בישראל כ-1,000 אתרי גינות קהילתיות בערים, במושבים ובקיבוצים,  שבטיפול בהן  לוקחים חלק אוכלוסיות ממגזרים שונים: חילונים ודתיים, ערבים, ותיקים ועולים חדשים, משפחות, ילדים, נוער, חיילים, סטודנטים ואוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. הגדרת המטרה של הגינה הקהילתית, כאילו נלקחה מעקרונות הייסוד של הקיבוץ, בין שהוא שיתופי או מופרט: "חיבור התושבים לארץ ולאדמה, יצירת חוסן קהילתי – בניית קהילה וחיבור בין תושבים, החזרה לעיבוד שטחי חקלאות שננטשו, אספקת מזון בזמני מצוקה, סביבה חינוכית ערכית לחקלאות ועוד".

סגר הקורונה לא איפשר לי לבקר בגינות הקהילתיות הפזורות בארץ משדה-בוקר בדרום ועד שניר בצפון. על פי השיחות שניהלתי עם היזמים והפעילים בקיבוצים, מתחוללת לדעת לא פחות ממהפכה במטרות וביישום הפעילות בגינות הקהילתיות. מטבע הדברים אי אפשר היה לתת בכתבה זו במה לכל הקיבוצים שיש בהן  גינות קהילתיות, ומובאות כאן  דוגמאות מייצגות.

שדה בוקר
שתילת ירקות בערוגות גינה קהילתית
שתילת ירקות בערוגות גינה קהילתית שדה בוקר

היוזמה להקמת הגינה הקהילתית בשדה בוקר, הגיעה  לפני חמש שנים מגרעין נח"ל שחיפש פרויקט קהילתי עבורו. אורני ברזילי, חברת הקיבוץ, הנדסאית נוף המטפלת באוטיסטים בבית ספר בבאר שבע בגינון טיפולי, לקחה על עצמה בהתנדבות את הפרויקט. הגינה שגודלה כ -10X20 מטר, ממוקמת בלב הקיבוץ, סמוך לפינת החי, מחולקת בין עשרים משפחות, כשלכל אחת מהן ערוגה קטנה וקיימת גם ערוגה כללית. לקומונה של משרתי שנת שרות יש חלקה משלהם. הגידולים הם תירס, חסה, תבלינים והיתר לפי עונות השנה. בגלל גודלה אין הגינה אמורה לספק את תצרוכת הירקות בשדה בוקר ובאשר לזמן הקורונה, מכיוון שלילדים אסורה הייתה היציאה אומרת אורני: "אני הלכתי לעשב בערוגות, כדי להשאירן במצב תקין".

צובה
גינה קהילתית צובה
גינה קהילתית צובה

בדפי המידע של קיבוץ צובה, באמצע ימי הקורונה, פרסמה מזכירת הקיבוץ את הקריאה הבאה, שנשאה את הכותרת: גינה לי, גינה לי: "הגינה הקהילתית חוזרת לפעילות במתווה חדש, מותאמת לימי הקורונה. בכניסה למתחם הוכשרה חלקה שיתופית ואתם מוזמנים לקחת בה חלק. ניתן להקים ערוגה פרטית לכל המעוניין. במקום יש מחסן כלים, ערימת קומפוסט ולוח עליו יירשמו הנחיות והצעות לעבודה עצמאית תקופתית. משפחות ועצמאיים שירצו לעבוד במקום יצרו קשר עם איתן גרין. זיגי, יהל בר וצוות הנוי יתנו תמיכה טכנית, אורנה תתפעל את קבוצת הווטסאפ, בשטח יש אזור מסודר עם כיור ומים זורמים, טאבון לאפיית פיתות וכיפה גאודזית לטיפוס. מוזמנים לבקר ולהצטרף".

איתן גרין (74), האחראי לחידוש הגינה הקהילתית בצובה, מתנצל על כך שהוא לא יכול לספר  על הגידולים הצומחים בה השנה: "בסוף הקיץ, עברו חזירי בר את כביש מספר 1 והרסו את כל הגידולים: עגבניות, כרובית, חסה ותותים. מדובר על 40 משפחות בקיבוץ שכל משפחה טיפלה בערוגה משלה והיו פה אירועים של הפעלה לילדים, ארוחת בוקר משותפת פעם בחודש. כעת למעשה הקרקע מוכנה ואני רק מחכה למשפחות שיבואו לזריעה ושתילה ויחדשו את הגינה שהוקמה לפני שש שנים."

גרין יזם את הקמת הגינה הקהילתית לאחר השלג הכבד לפני שש שנים, בו נותק הקיבוץ מחשמל והיה צורך להפעיל את הגנרטור בבתי הילדים. כשניגש עם אחד הפלמחניקים ממייסדי הקיבוץ לבית הילדים, אחד מהם שראה את הפלמחניק שאל: "מי זה הזקן הזה ?" גרין החליט אז, שעליו ליזום פרויקט שיקרב את מבוגרי הקיבוץ לילדים ולצעירים וכך הוקמה הגינה. בצובה, אומר גרין, יש רגישות ומסורת לנושאים האקולוגיים ולפני עשרים שנה שלח אותו הקיבוץ לחו"ל להשתלם בגידול שטחים אורגניים ללא ריסוס במטעים נשירים. את הידע יישם במטע הנשירים ועכשיו בגינה הקהילתית.

כפר רופין
גינה קהילתית 1
גינה קהילתית  כפר רופין

קומץ של צעירים חברי כפר רופין החליטו לפני שבע שנים כי חשקה נפשם בירקות טריים, "ישר מהגינה", והם שהקימו את הגינה הקהילתית סמוך לבריכת השחייה. אברום גלבוע על הצד המקצועי והלית אסף על החלק הקהילתי חינוכי, הם הצוות המלווה את 15 המשפחות כ-60 – 70 נפשות המעבדות שטח של  400 מ"ר, והם עושים זאת בהתנדבות מלאה. הגינה פעילה מאוקטובר עד יוני  והגידולים מתחלקים לפי עונות השנה: בחורף – כרוב, כרובית, חסה, פטרוזיליה וסלק אדום; בקיץ – תירס, עגבניות, קולרבי, בצל ושום. כל משפחה מעבדת חלקה של שני מטר רוחב ושלושים מטר אורך ולעתים מתחברות 2-3 משפחות לעיבוד ערוגה אחת ויש גם חלקה המשותפת בה מגדלים אבטיחים.

אברום גלבוע (67) הגיע לכפר רופין בגרעין נח"ל ומילא שורה של תפקידים בגד"ש בקיבוץ, בארגון עובדי הפלחה ובתחנת הניסיונות בעמק המעיינות. הקורונה, לדבריו, לא גרמה להפסקת הפעילות ושתילי העגבניות שנשתלו לאחרונה יניבו עגבניות אדומות שיגיעו לצלחות המשפחות השותפות לפרויקט. גלבוע לא מייחס לגינה הקהילתית בקיבוצו אידיאולוגיה או מטרות נשגבות: "המטרה היא שילדים וגם מבוגרים יכירו בכך שעגבניה לא גדלה על מדפי הסופר, אלא גדלה מהאדמה שאותה צריך לעבד, לשתול ולגדל עד שמגיעה לשולחן."

הלית אסף, אחראית על צוות הדיילות בטיסותיה ב"אל על", הגיעה לפני ארבע שנים מיפו עם משפחתה, כדי לבנות בכפר רופין את ביתה בהרחבה הנבנית: "התאהבנו בחום האנושי של החברים ובנוף הנהדר של עמק המעיינות", היא מסבירה ומרחיבה בנושא הקהילתי חינוכי של הגינה הקהילתית: "לקבוצת 'סנונית' בנות לנוער בסיכון להן בית בקיבוץ' ול'מכינת העמק' המשרתת במקום, יש ערוגות משלהן, כשהמגמה היא לשלב בפעילות אוכלוסיות מגוונות מכל הגילים. במסגרת הפעילות חגגנו בפסח של שנה שעברה, לפני הקורונה, בפסטיבל אקולוגי, בנינו מחומרים מתכלים ספסלים לישיבה והתכניות אחרי הקורונה עוד רבות".

הזיכרון האישי שלי כילד מהגינה של כפר רופין הוא שאנחנו, עשרת ילדי כתה א' בקיבוץ, ידענו לקרוא ולכתוב רק בשלב מאוחר מאד, פשוט כי חלק גדול מזמננו הוקדש לעבודה בגינה שאותה אהבנו, הרבה יותר מלימודים בתוך הצריף עם המורה צילה תמיר (צנטנר).

עין שמר
גינה קהילתית עין שמר
גינה קהילתית עין שמר

 

כשאביטל גבע (77), דור שני למייסדי עין שמר הקים ב-1977 בלב קיבוצו "חממה חקלאית אקולוגית", שנועדה לטפח גידולים חקלאיים לחינוך בקהילה עם מגמה עתידית לחדשנות, לא תיאר לעצמו שארבעים ושלוש שנים אחר כך, מחג הפסח של ימי הקורונה ועד היום, יחלקו בני הנוער בקיבוצו סלי ירקות טריים מהחממה לוותיקי הקיבוץ השוהים בסגר בחדריהם.

בנו של אביטל, נועם גבע (39), המנהל היום את המקום, שיתף את "הזמן הירוק" בפעילות החווה, שהיא היום בגודל של מגרש כדורגל, והרחיבה מאוד את המטרות והגידולים שלה תחת הכותרת: "מגדלי מזון לקהילה – שיתוף פעולה קיבוצי אל מול משבר הקורונה". תלמידי החווה החקלאית 'החממה האקולוגית' בקיבוץ עין שמר, בשיתוף המועצה האזורית מנשה, מבצעים פרויקטים ומחקרים חדשניים בחקלאות העתיד. כבר לפני מספר חודשים, הקימו התלמידים "מגדלי מזון" – מערכות חקלאיות המאפשרות לספק תוצרת חקלאית רבה ומזינה לקהילה המקומית, תוך חסכון במקום ובמשאבים. מדובר במכלי הפלסטיק המוכרים של "דולב" מקיבוץ להב-דביר, המורכבים זה על גבי זה לגובה, כאשר בצדי המכלים תלויות אדניות עם אדמה, בהן גדלים הירקות. הפרויקט מתקיים בתמיכה של מפעלי גרנות ובשיתוף פעולה עם חברות "דולב"  ונטפים.

גבע: "משבר הקורונה יצר מצב שבו היה צורך לספק מזון לאוכלוסיה, מבלי לנסוע רחוק. 'מגדלי המזון' משמשים מקור  לתוצרת חקלאית המסופקת לוותיקי עין שמר, שאינם יוצאים מהבית. כבר מחג הפסח, מקבלים ותיקי הקיבוץ מבני הנוער שלנו סלי ירקות טריים ליד דלת חדרם". החממה האקולוגית משמשת בימים כתיקונם כמרכז חינוכי לכ-800 תלמידים מכתות ה' עד י"ב, הבאים מבתי הספר של הקיבוצים והמושבים במועצה האזורית מנשה. באים ללמוד בה גם תלמידים מבאקה אל גרביה ואולפנה לבנות דתיות. התלמידים מגיעים לחממה פעם בשבוע למשך ארבע שעות ומשלבים עבודה ולימודים. במגדלי המזון, אותם מרכזים היום עתר גבע  ויאיר מידוסר מרגבים, מגדלים עגבניות, מלפפונים, חסה, פטרוזיליה ובזיליקום. רבים מהתלמידים נקשרו למקום ונוצרה סביב לחווה מעין 'תנועת נוער', שחבריה באים בשעות אחרי הצהריים מיוזמתם לעבוד וללמוד.

נועם גבע מסביר, שהחווה היא שילוב רב-תחומי של חינוך קהילתי, ייצור עצמי של מזון מקומי טרי על שטח מצומצם ומרכז מחקר בנושאים אקולוגיים, בחלקם ייחודיים. כעת, בימי הקורונה, הגישה למקום היא רק של בני הנוער בעין שמר, כדי לבצע תחזוקה שוטפת ולהכין סלי המזון. בתום ימי הקורונה, התכנון הוא שהתלמידים יפיצו את בשורת 'הקהילה המייצרת לעצמה מזון טרי בשטח מצומצם' לקהילות קיבוציות נוספות.

על השווה והשונה בין "מגדלי המזון" לגינות הקהילתיות  אומר גבע: "מדובר על פרויקטים המנגישים את החקלאות לקהילה, יוצרים חיבור בין אנשים סביב גידולי מזון, ומזמינים אנשים ללמוד, להעמיק, לחקור בעצמם וביחד. הגינה הקהילתית 'האנכית' מציעה פתרונות נוספים חדשניים לגידול בגובה, טכנולוגיות לחיסכון במים ודבר משותף לגינות הקהילתיות ולמגדלי המזון שמשפחה אחת תגדל את הגידולים בקומה הראשונה, השנייה בקומה השנייה וכן הלאה".

על ההיבט המחקרי של החווה האקולוגית בעין שמר למדנו מפיה של נועה הרול מגבעת עדה, תלמידת כתה י"א בבית הספר האזורי מבואות עירון: "בכתה י' נכנסתי לכיתה מדעית והשנה בחרתי בחקלאות כמקצוע לבגרות ובמסגרת זו אני כותבת את עבודת הגמר שלי. בענף האבוקדו, ששטחים גדולים ממנו גדלים באזור שלי, מחפשים איך להאריך את זמן תפוגת הבשלות של הפרי. גם בזמן האחסון שלו וגם כשמייצאים אותו לחו"ל. כעת ניתן לייצא אותו רק לאירופה והרעיון הוא שאם זמן הבשלות שלו יתארך כך גם זמן חיי המדף , אפשר יהיה לייצאו למדינות במזרח הרחוק ולמדינות רחוקות אחרות. את הפרי אני קוטפת במטע אבוקדו באזור, מביאה אותו לחווה האקולוגית  ומבקרת בה כל שבוע. בליווי חוקרים ומורים בנושא האבוקדו אני מבצעת את הניסויים בפרי ולאחר שיאשרו לי סופית במשרד החינוך, אוכל להגיש אותה כבחינת בגרות". דגש רחב בניסויים בחווה מושם על הגדלה משמעותית של ייצור מזון מגידולים שלא דורשים אמצעי ייצור יקרים. מחקר ייחודי בנושא נערך בגידול אצות מסוג 'ספירולנה'  כמקור לאספקת חלבון לאדם.

גניגר
גינה קהילתית גניגנר
גינה קהילתית גניגנר

"המהפכה העכשווית בגינות הקהילתיות בקיבוצים היא בגינות ההופכות לגינות קואופרטיביות, כשהדוגמא להן נמצאת אצלנו ובקיבוץ עין דור. לעבור מעיבוד ערוגה לכל משפחה לתצרוכת העצמית שלה, לעבודה משותפת של כל משפחות עם חברות וחברים נוספים כקואופרטיב לכל עניין ודבר", אומרת בהתלהבות נועה זרחי, חברת קיבוץ גניגר האחראית לנושא הגינון הקהילתי במועצה האזורית יזרעאל. על שאלתי האם לדגם הקואופרטיבי שהם מנסים ליצור במסגרת הגינה הקהילתית, אפשר גם לייחס כוונה  להחיות את יסודות הקיבוץ השיתופי הישן בנוסח של "כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל על פי צרכיו",  היא עונה בחיוב רב: "השתילה, הזריעה וקבלת התוצרת יצרו מסגרת בה שותפים חברי הקואופרטיב, מעוז בן השמונה ועד דני בין השמונים וארבע. היום הגינה היא מסגרת חינוכית קהילתית שמגשימה עזרה הדדית במיטבה. אם אישה בהריון, חברת קואופרטיב לא יכולה להתכופף בעבודה, או חבר אחר לא מסוגל לעבוד בגלל מחלה, חברים אחרים יבצעו את העבודה במקומם".

הגינה בגניגר הוקמה לפני שבע שנים על שטח של 5 דונם, הכולל בוסתן עם עצי פרי של שסק, תפוח ועוד, וכן ירקות כמו גזר ועגבניות. הצד הקהילתי מתבטא לא רק באירועים בט"ו בשבט ובחגים אחרים,  אלא גם בתצוגה של טרקטורים וכלים חקלאיים ישנים ופינות.

גינוסר
גינה קהילתית גנוסר
גינה קהילתית גנוסר

תוך שיטוט באינטרנט, בשיא המחסור בביצים בזמן הקורונה, קפץ לעיניי סרטון קצר בו רואים תרנגולות מתרוצצות ומטילות ביצים וחלק מגידולי הירקות של עגבניות, פלפל, מלפפונים, ובמיה שטרם הבשילו. התברר שמדובר בסרטון של אחד החברים בגינה הקהילתית בקיבוץ גינוסר, שייתכן ורצה להקניט את רודפי הביצים בעת המחסור.

הגינה הקיבוצית הצפונית ביותר אתה יצרנו קשר, היא בקיבוץ גינוסר. לפני שבע שנים סיימה גליה סלע (68) את עבודתה כמנהלת האגף לפיתוח קהילתי במועצה האזורית עמק הירדן והחליטה לממש את "הפנטזיה" לדבריה, ולהקים בקיבוצה גינה קהילתית. המציאות בשטח עלתה על הפנטזיה שלה וכיום אוכלוסיה של כ- 500 נפשות מארבעים משפחות בגינוסר, שכל אחת משלמת 50 ש"ח "דמי רצינות" על פעילותה.

"גינת הדורות" המשתרעת על 3.5 דונם כוללת גם בוסתן עם בננות ופאפיות ונמצאת באזור הכניסה לקיבוץ בדרך המוליכה לבתי האירוח ובית הקברות, בו נמצא קברו של יגאל אלון. כל משפחה מעבדת את החלקה שלה ולאחרונה נוספה גינה קולקטיבית, הממקסמת את היבול, וכל אחד יכול לבוא ולקטוף ירקות לעצמו.

סלע, שצירפה אליה את יואב שיינמן לריכוז החקלאי של הגינה, מספרת שחלק גדול מהתצרוכת היצרנית היא מקבלת בתרומות שלמות או חלקיות: 'חישתיל' בשתילים, תערובת ללול ממכון התערובת במועצה האזורית, צינורות השקיה מ'נטפים'. הלול הוקם בהשקעה ראשונית של20,000 ש"ח, יש בו 30 מטילות ועשרים אפרוחים שלא מזמן בקעו באינקובטור וחזרו ללול. היא גאה בעובדה שקיבוצים מהאזור באים להתעניין בגינה, אם לצרכים חינוכיים ואם כדי ללמוד איך להקים בקיבוצם גינה קהילתית. בעת הקורונה מקפידים בגינוסר שלא תהיה התקהלות בגינה וכל אחד העומד להגיע לעבודה או לקטיף מודיע על כך מראש. תכניות לעתיד יש למכביר מגן משחקים, פינות מנוחה ועד גידול דבורים בכוורת.

ניתן היה להקדיש את כל העיתון לנושא הגינות הקהילתיות,  מה שניתן הוא רק לציין רשימה לא סגורה של קיבוצים בהם קיימות גינות קהילתיות שלא רואיינו לכתבה: שדה נחמיה, דגניה א', חוקוק, שניר, יפעת, מענית, החותרים, עין דור ובוודאי שכחנו לציין קיבוצים נוספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
הוחלט כי מגבלת איחוד העוסקים תעלה מ-20 מיליון ל-100 מיליון ולאחר מכן באישור האחרון של החוק ל-400 מיליון, החלטה המאפשרת לחקלאים במושבים שבאיחוד עוסקים לקבל את הפיצויים שלהם כנישומים נפרדים – הישג אדיר לתנועת
2 דק' קריאה
השניים שמביאים את איטליה אליכם הביתה הקורונה תפשה את חיים קוזניץ כשהוא בשיא ההכנות לקראת עונת טיולי הקיץ. קוזניץ תושב ההרחבה בקיבוץ זיקים, הוא מדריך טיולים בחו"ל מהידועים בארץ, בעל פינה קבועה של סיפורים
2 דק' קריאה
נחנך המבנה החדש אליו הועתקה מרפאת כללית בקיבוץ החותרים חברי קיבוץ החותרים נהנים מעתה משירות במבנה חדש וחדיש שהכינו כללית והקיבוץ ואליו הועתק השירות מהמבנה הותיק ששימש מרפאת כללית בעשרות השנים האחרונות. קופת חולים
2 דק' קריאה
בפברואר האחרון ערכו הדס אלעד, מחפציבה ושני הדר, משדמות דבורה את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, במלון לביא, שהפך לסיפור של הצלחה ומאז המודל של אלעד והדר מחוזר בכל הארץ . דרך האירועים, שכל הדוברים
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן