על גשר אחד
יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ עירוני שכונת שפירא

נחנך בשכונת שפירא בתל אביב בית חדש של קיבוץ עירוני

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בימי הקורונה, בלי שירת "שורו הביטו וראו", נחנך בשכונת שפירא בתל אביב בית חדש של קיבוץ עירוני נוסף, מתוצרת דרור ישראל 

בשביל הכתבה הזאת נחוץ מראה עיניים. סיקור של בניין בן ארבע קומות שבנתה תנועת דרור ישראל, מהמסד ועד הטפחות בשכונת שפירא בתל-אביב, כדי שישמש בית לקיבוץ עירוני נוסף – 60 נפשות של חברים בני משפחותיהם – מחייב ביקור במקום. אבל בימי קורונה אי אפשר לצאת מהבית וגם קשה לקיים טקס ראוי של "עליה על הקרקע", ומה שנותר זה לנהל ריאיון בזום עם ארבעה חברים הקשורים למיזם המיוחד הזה. איש מהם, אגב, איננו יוצא קיבוץ.

 

הקיבוץ העירוני בשפירא שעת אהבה
הקיבוץ העירוני בשפירא שעת אהבה

 

הארבעה הם: איה דותן, אמא לשניים, החיה עם משפחתה בקיבוץ. איה היא בוגרת קן קריית אונו, גננת הפעילה זה יותר מעשרים שנה בגיל הרך ומלמדת עברית בכיתות ה' בביה"ס הערבי ביפו. כיום, בתוקף הנסיבות והבידוד בו היא נתונה, זה נעשה בזום. איה התגייסה לצבא עם הגרעין שלה ומאז היא עוסקת במשימות חינוכיות. יחד עם חבריה היא הקימה את הגן החברתי בראשון לציון, המחנך לשוויון וסולידריות חברתית.

תומר עבודי מקיבוץ אשבל, הוא מנהל קרן נכסי דרור. זו קרן שמקימה מבנים לדיור להשכרה ארוכת טווח לצורך התנסויות שיתופיות. בבעלותה בתים בעכו, במצפה רמון, בבאר שבע וכעת בשכונת שפירא. הבית בשכונת שפירא מושכר לטווח ארוך לדייריו במחיר הוגן, ללא הגבלת זמן. זו שכירות שמייתרת את ההתמודדות עם מחירי השכירות המאמירים בסביבה.

לדברי תומר, רכישת המבנים מתאפשרת בחלקה הקטן באמצעות הון שנצבר בתנועה למטרה זאת ובעיקר באמצעות הלוואות שמוחזרת, בין היתר, מכספי השכירות של הדיירים והקיבוצים העירוניים. "הרעיון, לדבריו, "הוא לייצר פלטפורמה לחיים משותפים ולאפשר לחברים להתפנות למשימות חינוכיות וחברתיות, עם פחות דאגות כלכליות. הבית שנבנה בשפירא תוכנן כך שיותאם להיות קיבוץ, עם מקום לפעילות חינוכית לילדים ולהתכנסויות."

הדר נעים, אף הוא חבר בקיבוץ בשכונת שפירא ומגדל בו את שלושת ילדיו. הדר מחנך בבית הספר היסודי הממלכתי בשכונת התקווה ומתעתד, יום אחד, להיות מנהל בית ספר. עימו מלמדים עוד חברים מתנועת דרור ישראל וחברים מהקיבוץ, כחלק מן ההתנסויות החברתיות שהם מובילים. "זה בית ספר חברתי" מסביר הדר, "שפועל עם החברה שבתוכה הוא נמצא. אני לומד על החברה שסביב בית הספר במטרה לעשותה טובה יותר. כשהתחיל גל הפליטים, קיימנו מסגרת חינוכית לילדיהם. עשינו זאת עד 2010, בסיוע של עיריית תל-אביב ומשרד החינוך."

החבר הרביעי הוא תומר שמוקלר, דובר דרור ישראל, שמספר כי "בקיבוץ בשכונת שפירא יש גם משפטן, מעצבים גרפיים וברוח זמננו גם שף שאופה לחם בוטיק. המשותף לכולם הוא הכיוון החברתי."

 

מנבטה שיתופית  

חוץ מששים הנפשות בבניין החדש בשכונה שפירא "האינית", יש עוד כמה משפחות מן הקיבוץ החיות בדירות שכורות בסביבה, ואני תוהה למה דווקא קיבוץ בתוך תל-אביב, לאחר שעד כה התמקדה העבודה באזורי הפריפריה. לדברי הדר, "שכונת שפירא היא זירה להרבה ניסיונות שיתופיים: בסמוך לכאן שוכנת שוכנות מכינת בינה והישיבה החילונית; יש כאן קהילות כלכליות, יש את קפה שפירא הקואופרטיבי ויש את הקהילה השיתופית בשכונת קריית שלום הקרובה. לקיבוץ בשפירא יש גם שלוחה בבניין ביפו, שבו מקיימים פעילות למאות חניכים. לאחרונה הוסב בית הספר בגן מאיר בתל אביב – במקור בי"ס של זרם העובדים שעבר כמה גלגולים מאז – להיות בית ספר חברתי שסביבו מתקבצות קהילות של צעירים."

תומר שמוקלר: "כל נושא הקהילתיות והשיתופיות צובר תאוצה בארץ, זה צורך שעולה מהרבה מקומות. בקיבוץ שנמצא בעיר יש את יתרון הגמישות שמאפשרת לבחור גם את רמת השיתופיות. הבית בשכונת שפירא הוא שלב חדש בהתנסות שלנו."

 

יש מספיק תקציב למחיה? לא צפוף מדי ל-60 נפשות בבניין אחד?

איה דותן: "אני חיה בתל-אביב יותר מעשרים שנה, כולל בשכונת שפירא. אנחנו חיים בצנעה, אך איננו תפרנים. ילדיי לא מחונכים להיות תפרנים."

תומר עבודי: "אנחנו מדברים על קיבוץ של קבוצות. מבחינת אורח החיים, כל כמה דירות מהוות קבוצה. יש תשע דירות, בחלקן גרות 11 נפשות. הן מותאמות לכך מבחינת כמות החדרים וחדרי השירותים. לזוגות יש חדרים משלהם. זה נשמע צפוף, אבל זה לא בדיוק כך."

הדר נעים: "אנחנו מכירים הרבה שנים ולמדנו להסתדר זה עם זה. אני עם ניסיון של 14 שנות מגורים עם בת זוג בקומונה בקרית שלום. כשאנשים נמצאים ביחד זמן רב, הם לומדים לתת 'ספייס' זה לזה."

איה דותן: "הקבוצה שלי מורכבת משלושה זוגות עם שני ילדים. אנחנו חיים בשלוש דירות נפרדות. יש לי אפשרות לסגור את הדלת ולהגיד עד כאן, ולפעמים גם להשאירה פתוחה."

 

קופה משותפת, רכב מהסידור

"אין לנו חדר אוכל, אין מזכיר קיבוץ ולא מחסן בגדים", משיבה איה לשאלתי על המוסדות הקיבוציים שיש כאן. עם זאת, "יש קופה משותפת שאליה נכנסים הכספים והם מחולקים לפי הצרכים. יש סידור רכב סידור וכשצריך, בסופי שבוע  – שוכרים רכבים. במבנה יש ארבע קומות למגורים, ביניהן יש חללים לישיבות; בלובי יש מקום לפעילות חינוכית שמתקיימת אחר הצהריים, כשהילדים שבים מהלימודים. בפסח חגגנו את הסדר בזום. בחגים ובשבתות יש ארוחות משותפות. כיום המצב מורכב. אנחנו חיים בשכונה אדומה, שהתחלואה בה גבוהה. אני בבידוד כבר זמן רב. במשך עשרים שנה חיינו בעיר בתפזורת, כעת אנחנו בבית אחד. רק שהקורונה תעבור כבר."

הדר: "יש צוותי פעילות, יש הרבה העברת אינפורמציה בין החברים; יש את האופה מקומת הקרע שמכין לחמים למי שמבקש. בימי הקורונה מורידם לו דלי עם חבל והוא שם בו את הלחמים למי שמבקש. כך אנחנו גם מעבירים הודעות למבודדים. לא הקמנו השנה סוכה מרכזית, אלא כמה סוכות קטנות, כדי למנוע התקהלויות. אנחנו מייחלים להגיע לזמן שבו נוכל לציין אירועים בגדול."

 

איפה "הבנפיט" הפוליטי מכל הפעילות שלכם?

איה: "אנחנו מרבים לפעול בתוך החברה שבה אנו חיים. יש קהילות של מבוגרים ששותפות לשינוי שמתחולל כאן. אנחנו משפיעים על הסביבה וגם מושפעים ממה שקורה בה. זאת לא פוליטיקה במובן של ללכת לכנסת, זאת פוליטיקה של יצירת השפעה סביבנו. מתחולל במדינה שינוי, הקרקע נעשית בשלה לכך. גם הקורונה מניעה זאת. טעות לחשוב שאנשים יושבים אדישים בבית."

תומר עבודי: "רבים מבוגרי דרור ישראל נמצאים בעמדות מפתח, כמו ניהול בתי"ס ובנקודות משמעותיות בחברה הישראלית. קולנו נשמע. יש ששה קיני תנועה בסביבה. יש קינים משותפים ליהודים וערבים, הפעילות בדרום תל-אביב מאוד ענפה. כולנו עירונים, עם אהבה לקיבוצים ולקיבוצניקים."

תומר שמוקלר: "השאלה לגבי השפעתנו חשובה. אם יהיה לנו חלק קטן בשמירה על שלמותה של החברה הסובבת בתקופה כל כך קשה, אז עשינו הרבה, גם אם זה לא תחת כותרת מפלגתית. אנחנו מציפים שיח חברתי סולידרי."

מסכם תומר עבודי: "הייתי ממקימי קיבוץ אשבל. נוכחתי ביתרון של חיים בקבוצה משותפת וביכולת ליצור מבנים המותאמים לחיים כאלה גם בעיר. היוזמה לפתח את דגם הקיבוץ העירוני באה לי משם. זאת פרוצדורה מייגעת אבל כבר יש לנו ארבעה בתים. מבחינת הארכיטקטורה והרעיון, הבניין הזה מהווה חיבור בין העיר הלבנה של תל-אביב לשפה של תנועת העבודה."

בהצלחה  לחברי קיבוץ עירוני שכונת שפירא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוא שירת בסיירת צנחנים, לחם במלחמת ההתשה, נלחם בפעולת כראמה, היה איש שב"כ במבצעים, בתפקידי ניהול ותמיד בראש גדול.  היום הוא מוביל את תנועת "צועדים יחד לעתיד משותף" המקדמת חזון של יצירת חברה משותפת
5 דק' קריאה
פרשת השבוע, פרשת נח  בראשית פרק ו' {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: {טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן