יבול שיא
הרפת והחלב
ניר מאיר מזכל התנועה הקיבוצית

ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית: ראיון מיוחד לפסח

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"זו פעם ראשונה שבהרבה מאוד קיבוצים לא יהיה חג פסח קיבוצי. חג שהוא מרכיב מאוד חשוב בזהות הקולקטיבית שלנו. נצטרך למצוא את הדרך גם לשמור על הזהות הייחודית שלנו בתקופה המטורפת הזו, וגם לדעת לחזור לשגרה ברגע שייווצרו התנאים שיאפשרו לנו לחזור". ניר מאיר, ריאיון לחג פסח, בצלו הכבד של  משבר הקורונה

ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מאה ועשר שנים אחרי הקמת דגניה,  מאה שנים אחרי קרב תל-חי והקמת גדוד העבודה, שוב אנחנו נוכחים בעיקרון המוכר הקובע – זמנים קשים- עדיף לעבור ביחד.  צורת החיים שלנו, האידיאולוגית, שבמרכזה הערבות ההדדית, לא הייתה מעולם דרך התארגנות המשיאה  את רמת החיים.  אך כאשר צריך להתמודד עם קושי מוחשי, מתגלה הרעיון הקיבוצי במלוא עוצמתו. חצר הקיבוץ, הערבות ההדדית, החברות ותחושת הביחד, מאפשרת  לנו לעבור את הימים הלא פשוטים הללו בצורה יותר קלה מלכל אזרח אחר במדינה ואולי אפילו בכל העולם כולו".

בדברים הללו בחר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, לפתוח ריאיון לא שגרתי, לחג פסח לא שגרתי, שהתמקם בעיצומו של משבר הקורונה, משבר שייצר במדינת ישראל וברוב מדינות העולם סדר יום חדש, לא מוכר, מעורר חששות, שאיש איננו יודע איך ומתי יסתיים. על התקופה הקשה הזו והשלכותיה על הקיבוצים, נכון לעת הזו,  אומר ניר מאיר: "המצב המשברי חשף את כל אזרחי העולם לתחושה קשה מאוד של אובדן ביטחון. ביטחון תעסוקתי, ביטחון בריאותי, ביטחון כלכלי ובידוד חברתי. צריך לומר, שבתחומים האלה חברי הקיבוצים מוגנים יותר מכל אוכלוסייה אחרת, יש לנו עוד שכבת מגן, ביחס לכל אחד אחר. זה לא אומר שלא יהיו בעיות, יהיו בעיות קשות,  אבל כאן  בדיוק התועלת הכי גדולה שקיבוץ יכול להביא לחבריו.

"יש לנו בימים אלה קשר רציף כמעט עם כל הקיבוצים,  והתחושה שלי נכון להיום, 31 במרס,  שהמשבר הזה מנוהל בקיבוצים לעילא ולעילא. הנהלות הקיבוצים מנהלות את שגרת החרום הזו בצורה באמת טובה. אין אבדן עשתונות, אין אבדן שליטה, לפחות בטווח הקצר. לגבי הטווח הארוך – כאן יש בעיות, אבל בעניין הזה אנחנו לא שונים משאר העולם.

"הפעם הראשונה שהקיבוצים גילו שהם חייבים שיהיה להם ביטוח לאומי, הייתה במלחמת יום כיפור. עד אז התפיסה הייתה שהקיבוצים עצמם הם חברת הביטוח הכי טובה של חבריהם. אנחנו עומדים עכשיו במצב די דומה, ואנחנו בהתנהלות מאוד מאוד אינטנסיבית מול גורמי המדינה, על מנת שיכירו בכל חבר קיבוץ שהוא לא שכיר,  שיחילו על הציבור שלנו  את ההטבות שהמדינה מתכוונת להעניק לעצמאיים ולבעלי עסקים קטנים – אנחנו עובדים על זה בכל הרמות, גם מול הביטוח הלאומי, גם מול רשות המיסים, גם מול הכנסת, גם מול האוצר. זו  בעיה שהתנועה חייבת לפתור".

יש כבר עכשיו קיבוצים שנפגעו כלכלית בצורה קשה, למשל קיבוצים שמתבססים על תיירות.  הגיעו אליכם פניות לסיוע, לייעוץ?

"הפגיעות המשמעותיות ביותר היא באמת בקיבוצים שמתבססים על  תיירות. בקיבוצים האלה, כל העובדים בתחום הוצאו לחל"ת, אלא שבניגוד לעובדים השכירים, חברי הקיבוץ אינם נמצאים ביחסי עובד מעביד עם הקיבוץ, ולכאורה אינם זכאים לתמיכה שהמדינה מבטיחה לעובדים שהוצאו לחל"ת. יש לנו כאן בעיה מאוד מאוד דרמטית.

"הכלכלה בקיבוץ המתחדש מתחלקת לשלוש קומות: הקומה הראשונה, המשמעותית ביותר, היא שכר העבודה. יש לא מעט חברי קיבוץ שהוצאו מהיום למחר לחל"ת או פוטרו, והכנסתם נפגעה. זה מייצר בקיבוצים בעיה מיידית וקשה. אנחנו פועלים בכל הגזרות כדי  שהמדינה תחיל על חברי הקיבוצים את אותם הפתרונות שהיא מציעה לשאר האזרחים.

"הקומה השנייה היא החקלאות, מכנה משותף רחב כמעט לכל הקיבוצים. החקלאות היא פחות או יותר בסדר,  ברמה האסטרטגית יש קיבוצים שמצבם אף יותר מבסדר. הקומה השלישית היא הקומה הספציפית – המפעל שיש לקיבוץ או הפעילות המרכזית המשותפת שלו. כאן יש שונות מאוד מאוד גדולה. יש קיבוצים שבעקבות המשבר המפעלים שלהם עובדים נכון לרגע זה מסביב לשעון כדי לספק את ההזמנות, לעומתם קיבוצי התיירות, או קיבוצים שפועלים בתחומים לא חיוניים שנסגרו, נפגעו קשה מאוד.  כאן,  כפי שהמדינה תפצה את בעלי מלון דן, כך היא תפצה  קיבוצים שמתבססים על כפרי נופש  ומלונות. הם יצטרכו לגבש מנגנון פיצוי שיחול על כולם".

אחת הדוגמאות שהובאו בפניי היא של חברים חדשים בקיבוצים, שבונים את ביתם ולקחו לשם כך משכנתא, פוטרו או הוצאו לחל"ת, וייתכן שעכשיו לא יהיה להם איך לשלם את המשכנתא

"זו בעיית רוחב. היא נכונה לא רק למי שבנה את ביתו בקיבוץ, היא נכונה להרבה  מאוד משפחות בישראל  שלקחו משכנתא . המדינה תצטרך להציע פתרונות ולהחיל אותם גם עלינו.

"מדינת ישראל הצטרפה השבוע לשיטה שהעולם המערבי, על רקע המשבר, התחיל בה קודם לכן. אם בדרך כלל, כשמנהלים את הכלכלה הלאומית,  ישנה העמדה של מקורות  מול שימושים, עברנו עכשיו להתנהלות של שימושים בלי מקורות.  (כלומר – פשוט מדפיסים כסף ) בישראל מדובר בשלב  זה על הקצאה של 40 מיליארד שקל, להערכתי זו רק ההתחלה ובהמשך המדינה תצטרך לחלק הרבה יותר.  זו שעת חירום ואנחנו בתוכה, באותה סירה כמו כל אזרחי המדינה.

"זו שעת מבחן לקיבוץ המתחדש. הקיבוץ השיתופי ידע סערות וידע להיחלץ מהן, יותר טוב או פחות טוב. הקיבוץ המתחדש עומד עכשיו במבחן  מאוד קשה, והשאלה תהיה האם כשלפרט קשה,  יצליח הקיבוץ המתחדש לשמור על מסגרות הערבות ההדדית.  זהו משבר שמאתגר את נושא המקורות והשימושים בכל קיבוץ,  ונקווה שנצליח לעבור אותה בשלום. נכון לעכשיו אני אופטימי".

איך מתפקדת התנועה הקיבוצית בימים טרופים אלו?

"התנועה הקיבוצית היא 176 אלף איש שחיים ב-257 קיבוצים, שפרושים מאל-רום ועד אילות. אתה שואל בוודאי על  מטה התנועה. ובכן, מטה התנועה התארגן לעבודה מרחוק, נאלצנו לבצע קיצוצים מאוד קשים, אנשים רבים מאוד מבין עובדי התנועה ועובדי הפעילויות המתוקצבות הוצאו לחל"ת, הפעילים ממשיכים לעבוד  מהבתים, אבל השכר שלהם הופחת ב-30 אחוז. אם המצב הזה יימשך, יתכן שנאלץ לנקוט בצעדים נוספים, אני מקווה שלא נגיע לזה.

"נעבור ברשותך אל האגפים:  אגף החינוך מלווה את מערכות החינוך  שנמצאות במשבר. התכנית שלנו היא להשאיר את המערכות כמה שיותר

חיוניות. לנסות לשמר בכל קיבוץ את רכזת החינוך ואת רכזת הגיל הרך כמועסקות, שהן תהייה בקשר עם המטפלות, עם הילדים ועם המשפחות. אין לזה מקור צבוע, יש  מקורות מסוימים בתקציבי המועצות האזוריות שאנחנו מקווים להיעזר בהם. במקביל, האגף מנסה לספק תכני רוחב למשפחות הנמצאות בבתים בשל מצב החירום.

"אגף החברה והקהילה  עובד מול מנהלי הקהילות ומנהלי העסקים ומרכז מאמץ בכיוון של שמירה על הביטחון הסוציאלי ושמירת רוח הקהילה. אנחנו מבינים את האתגר והוצאנו דפי המלצות, איך נכון להתארגן בטווח הקרוב והבינוני, למבחנים הלא פשוטים שעומדים בפנינו. נמשך קשר ברמה שוטפת דרך הרכזים עם כל הקיבוצים,  אנחנו מקבלים דיווח על המצב הבריאותי, על מספר החולים, ונכון לרגע זה אנחנו אולי האוכלוסייה המוגנת ביותר בארץ, מצב שעלול להשתנות כמובן.

"אגף הצעירים והמעורבות בחברה נרתם לעזרת המדינה בכל הגזרות שאנחנו יכולים לעזור בהן, על בסיס הכלים שעומדים לרשותו ופעילותם הופסקה או שובשה. עזרה באמצעות  משרתי שנת שירות, המכינות, חניכי תל"ם. באגף מתקבלות פניות של גופים חיצוניים שמבקשים סיוע בכוח אדם והוא מסייע כמיטב יכולתו. יש גם פניות מהמדינה שנסייע בתחומים שבהם להבנתה יש לנו אפשרות לסייע. אנחנו ממשיכים כמובן ללוות ולתמוך בחיילים בודדים.

"אגף הכלכלה עסוק כרגע בעיקר בלוודא, שלמרות המבנה המאוד מיוחד שלנו, נזכה לכל ההטבות שהמדינה נותנת לכל אזרחיה. כמובן יש היענות לפניות של קיבוצים שמבקשים ייעוץ. זהו, פחות או יותר בנוגע לעבודת המטה הקיבוצי".

בני גנץ עשה את הדבר הנכון

במקביל למשבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי, מתנהל כאן משבר פוליטי שכמותו לא ידענו. עד שהגיליון הזה יראה אור ייתכן שנתבשר  כבר על הקמת ממשלה רחבה, וייתכן שלא. נכון לשלב אי הוודאות הזה, אומר ניר מאיר:

"התנועה הקיבוצית כידוע אינה עשויה מקשה פוליטית אחת. יש בה מגוון  דעות פוליטיות, מכאלה שהצביעו  לרשימה המשותפת ועד מי שהצביעו לימינה. המפלגה שזכתה למרב הקולות בתנועה הקיבוצית היא כחול לבן, ואחריה העבודה מרצ. תוצאות הבחירות, שיצרו תיקו אחרי תיקו אחרי תיקו, חייבו קבלת החלטות קשות, ולדעתי  בני גנץ עשה את הדבר הנכון כשהחליט ללכת לממשלת אחדות ובירכתי אותו על כך. נכון, רצינו לנצח ולהקים ממשלה בעצמנו,  אבל אחרי שלוש מערכות ולאור מצב החירום במשק,  אני מאמין שנכון לאחד כוחות ולשים את מחלוקות בצד  – מבלי לוותר על הערכים שלנו.

"דיברתי גם עם עמיר פרץ ואיציק שמולי, ודחקתי בהם להיכנס לממשלה. אני מקווה שתקום ממשלה רחבה, ושיכולת ההידברות וההשפעה שלנו על מה שקורה בה תגבר לעומת מה שהיה עד כה. אם זה דרך שר משלנו, שאני מקווה שזה יהיה אלון שוסטר שיהיה שר החקלאות, רם שפע, שאני מקווה שיקבל תפקיד ביצועי משמעותי, ואם זה דרך עמיר פרץ, שלו מיועד תיק הכלכלה ואיציק שמולי שמסומן כשר הרווחה, במידה והשניים יצטרפו לממשלה. זה פותח לנו גם במסלול הזה וגם דרך ועדות הכנסת, צירים שבעבר היו חסומים בפנינו. כולנו היינו שמחים אם גנץ היה מצליח להרכיב ממשלה בראשות כחול לבן, לצערי זה לא מתאפשר, ועם כל חריקת השיניים שמלווה את המהלך הזה, אני חושב שהוא נכון. ברור לי  שיש הרבה חברי קיבוצים שחושבים אחרת. בשיחות שלי עם בני גנץ ועם עמיר פרץ ואיציק שמולי אמרתי להם שאני מבטא בעניין הזה את דעת עצמי  ושהתנועה הקיבוצית היא מאוד פלורליסטית בסוגיות פוליטיות".

העיתונות הקיבוצית. העובדה ש"ידיעות הקיבוץ" הפסיק להופיע. מה קורה? מה הלאה?

"קודם כל כדי להעמיד דברים על דיוקם –  'ידיעות תקשורת' לא הודיעו לנו שהם סוגרים את 'ידיעות הקיבוץ' אלא שהם משעים את הופעתו לזמן בלתי מוגבל. לצערי הם קיבלו את ההחלטה הזו באופן חד צדדי ללא התדיינות איתנו.  כפי שהתפרסם, הם קיבלו את ההחלטה בגלל המצב הכספי שלהם, ונכון לעכשיו, לפחות פורמאלית ההתקשרות בינינו לא הסתיימה אם כי בפועל העיתון לא יוצא ועובדיו הוצאו לחל"ת.  הכדור אצלם והם יכולים להחליט לחדש את ההופעה של העיתון או לא. אנחנו חשבנו שחשוב שהעיתון ימשיך להופיע במיוחד בתקופה הקשה הזו, אבל הם הציגו מודל שלא יכולנו לקבל – שאנחנו נישא בכל הוצאות הפקת העיתון וההכנסות תלכנה אליהם. מדובר בעלויות גבוהות מאוד, שאיננו יכולים לעמד בהן. לא בשגרה, ודאי שלא במציאות כלכלית משברית שכולנו חווים היום. העיתון האחרון שיצא היה כולו במימון שלנו, וחדלנו. מזכירות התנועה לא קיבלה את בקשת רשות העיתון לממן את הפעלת אתר "MYNET קיבוץ". גם כי הוא שייך באופן בלעדי לידיעות, וגם כי עלויות תפעולו היו כמעט זהות לעלות הוצאת העיתון המודפס. אני סבור שיש חשיבות בהוצאת עיתון מודפס, עצמאי ובלתי תלוי, במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת בקיבוצים שרגילה לעיתון כזה, ומי שכבר רגיל לשוטט במדיה הדיגיטלית, לא חסרים לו מקורות מידע, גם על המתרחש בתנועה הקיבוצית. יש מידע באתר של התנועה, באתר של 'הזמן הירוק', באתרים של המועצות האזוריות, בפייסבוק ועוד. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו שלתנועה הקיבוצית יהיה עיתון. אני מעריך שהשותפות רבת השנים בינינו ובין 'ידיעות תקשורת' תסתיים בסופו של דבר, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה בצורה מכובדת. לא במהלך חד-צדדי".

משהו נוסף שחשוב לך לומר לעת הזו?

"אנחנו נמצאים בסיטואציה שאף אחד מאתנו לא חזה מעודו. גם בתחום הבריאותי והכלכלי, גם בתחום הפוליטי. נצטרך לחפש פתרונות לבעיות הלא פשוטות שניצבות בפנינו, ננסה גם לאתר את הצדדים החיוביים   שיש במצב שנכפה עלינו. איך נהוג לומר בימים אלו – לעשות מהלימון לימונדה.

"זו פעם ראשונה שבהרבה מאוד קיבוצים לא יהיה חג פסח קיבוצי. חג שהוא מרכיב מאוד חשוב בזהות הקולקטיבית שלנו. נצטרך למצוא את הדרך גם לשמור על הזהות הייחודית שלנו בתקופה המטורפת הזו, וגם לדעת לחזור לשגרה ברגע שייווצרו התנאים שיאפשרו לנו לחזור. למרות שזה יהיה חג פסח בחיק המשפחה הגרעינית, ולמרות שהקהילה הקיבוצית לא תבוא ביטוי בחג הזה, ביוזמת מכון 'שיטים' וראשי תנועת מחנות העולים, הפקנו הגדה קיבוצית לשימוש ביתי, שהודפסה בכ-45 אלף עותקים ותחולק לקיבוצים בימים הקרובים. אם אנחנו נאלצים לחגוג את החג הזה לבד השנה, לפחות שזה יהיה  בדרכנו המשותפת.

"אני רוצה לאחל לכל חברי, תושבי, ילדי, חיילי ומנהלי הקיבוצים חג פסח הכי שמח  שאפשר בנסיבות הקיימות, ושנשתמש ביתרונות היחסיים שיש  לנו על מנת  לצאת מהמשבר בשלום. והעיקר באמת – שכולנו נהיה בריאים. חג שמח".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן