יבול שיא
הרפת והחלב
מגוון

מגוון – קיבוץ עירוני מיוחד במינו

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מגוון קיבוץ עירוני בשדרות, שאין בו תקנונים, מעולם לא נבחרו בו בעלי תפקידים, וחבריו מעולם לא נדרשו להצביע בשיחת קיבוץ.  שלושה מעגלים כלכליים  מתקיימים בו היום, כשחברי המעגל השיתופי הם כבר לא הרוב.  קסאמים? "כולנו פוסט-טראומטיים וזה כל הזמן ברקע, כמו עננה שחורה"

חום כבד של יולי-אוגוסט בשעת צהריים ברחוב השקד בעיר שדרות. ברחוב אין נפש חיה, ושורת הבתים ברחוב עושה רושם של עוד שכונת וילות, מאלה הצצות בשנים האחרונות בעיר מוכת הקסאמים. גינות מטופחות ליד הבתים החד-קומתיים ברובם ומכוניות החונות לידם. אבל כשמגיעים לבית מספר 15, מבחינים במבנה גדול במיוחד, בן שתי קומות, שיש לעלות אליו במדרגות רחבות וגם דלת הכניסה אליו אינה דומה לבית משפחתי. זהו חדר האוכל של מגוון קיבוץ עירוני

חדר האוכל, הממוקם במרכז רחוב שקד, "הלב הפועם של הקהילה"
חדר האוכל, הממוקם במרכז רחוב שקד, "הלב הפועם של הקהילה"

 

מגוון  קיבוץ עירוני נוסד ב-1987 ע"י שישה צעירים: רן וליבי, ניתאי וליאורה, עמרם, ונעמיק'ה ציון, שהצטרפה באותה שנה מאוחר יותר. ארבעה מבין ששת המייסדים נמצאים גם היום בקיבוץ. שני קיבוצים עירוניים קדמו למגוון, ראשון היה קיבוץ ראשית  בירושלים (משותף לדתיים וחילונים) ואחריו הוקם תמוז בבית שמש.  הרעיון להקים קיבוצים עירוניים התקבל בתנועה הקיבוצית בספקנות רבה. גם הקמתו של קיבוץ מגוון נתקלה בהרבה סימני שאלה, ויש שכינו אותם "הקיבוץ האירוני". בשנים הראשונות הם גרו בדירות שכורות בשכונת נווה-אשכול בבלוקים 507 ו-509. אחת הדירות בבלוק 509 שימשה חדר אוכל, והיא  הורחבה אחר כך בפתיחת הקיר בין החדר לסלון,  כדי להכיל את כל חברי הקיבוץ. בשלב הרחבה נוסף פרץ פתח לדירה נוספת ושתי דירות אוחדו למקום התכנסות של כל קהילת מגוון שהלכה והתרחבה.

בשנת 2000 הם עברו לבתים שנבנו ברחוב השקד במיוחד עבור המשפחות החברות בקיבוץ. כל משפחה מחזיקה בבית פרטי משלה, שנבנה בהשקעה כספית  לא מבוטלת  ובלקיחת משכנתא. זו הייתה מהפכה של ממש שלוותה  התלבטויות ודיונים רבים.

שלושה מעגלים
יש במתחם של מגוון בשדרות 22 מגרשים. על שני מגרשים בנוי חדר האוכל והמשרדים.  ב-18 בתים חיות 18 משפחות מהקיבוץ ובשני מגרשים נוספים מתבצעת פעילות אחרת שתפורט בהמשך. מה שמייחד היום את הקיבוץ, פרט להיותו קיבוץ עירוני קטן בעיר שיש בה כ-25 אלף תושבים  והיותו קיבוץ עירוני באזור מוכה קסאמים, הוא המבנה הארגוני יוצא הדופן שלו.  במגוון  מתקיימים שלושה מעגלים  כלכליים: שש משפחות חיות  בשותפות כלכלית מלאה כמו בקיבוץ שיתופי, שש משפחות חיות במעגל של "סל צריכה",  המעגל השלישי כולל חברי קהילה נוספים, בהשתייכות קהילתית כללית, שחברי מגוון נמצאים בתהליך בירור לגבי מהות ההשתייכות הזו.

חברי מגוון עצמם מודים, שקשה להסביר לאנשים מבחוץ את התנהלות שלושת המעגלים. חבר שניסה להסביר אמר: "שש משפחות הן בשותפות כלכלית מלאה, כמו בקיבוץ שיתופי וכל המשכורות נכנסות לחשבון בנק אחד. השוני מקיבוץ שיתופי רגיל  הוא, שבשותפות הכלכלית המלאה כל משפחה מתכננת את הוצאותיה לשנה הבאה על כל פרטיה. אחת לחודש מקבלת כל משפחה דיווח מפורט, אם הייתה חריגה מהתכנון ובאילו נושאים. האתגר הקבוצתי הוא לעצב תכנית של כלל המשפחות התואמת את יכולת הקיבוץ,  האתגר האישי הוא לעמוד בתכנית שכל משפחה הציבה לעצמה. בהתנהלות הכלכלית בשותפות מלאה החברים סומכים על כל אחד מהם שיקבל את ההחלטות הנכונות ואין צורך להביא את ההחלטות של כל אחד לאישור מוסד כלשהו.

"שש המשפחות במעגל 'סל הצריכה'  מקיימות שותפות בחדר האוכל ובקניית מזון.  המשפחות הנוספות קשורות לחיי התרבות והמפגשים בקהילה ומתנהל עכשיו תהליך חשיבה של הגדרתם כחלק מקהילת מגוון".

חדר האוכל, הממוקם פיזית במרכז רחוב שקד,  הוא "הלב הפועם של הקהילה". כשהגענו  אליו התרוצצו בו ילדים בני ארבע וחמש של משפחות מגוון בקייטנה של קיץ. סמוך להם בחדר נפרד, הראו לנו את המזון הנקנה במשותף לשש המשפחות במעגל השיתופי שכל אחת באה ולוקחת "בהתאם לצרכיה". גם המשפחות במעגל "סל הצריכה" שותפות לסידור הזה, תוך כיסוי ההוצאות כמובן.

אף כי רוב הארוחות מתקיימות  בשנים האחרונות בבתים הפרטיים, צרכי המזון מגיעים במרוכז לחדר האוכל וכל משפחה נוטלת מזון כפי שנדרש לה. פעם בשבוע מגיעה משאית של תנובה ומביאה ארגזי חלב, גבינות, שמנת ויוגורט וכו'. כך גם לגבי ירקות ופירות ופעם בחודש מהקיבוץ הישן מגיעה אספקה יבשה של דגנים, אורז, אין במגוון אקונומית או אחראי מטבח, ורכישת מצרכי המזון נעשית בהתנדבות, כשכל אחד ברוטציה לוקח על עצמו נושא קנייה, כפי שמתארת אחת החברות: "יש מי שלוקחת על עצמה להיות אחראית על הזמנת ירקות, אחרת את דברי החלב ואחת קונה את הלחמניות לסנדוויצ'ים של כל משפחה. גם השלמת הקניות בסופר נעשית במשותף. מסרון עובר בין החברים ביום הקניות וחלוקתם נעשית בחדר האוכל. אין איסור על החברים לרכוש לבדם את צרכיהם, אבל קנייה משותפת נוחה וחסכונית יותר".

רחוב השקד, רחוב פתוח, חזית הבתים ועצי אלביציה צהובה
רחוב השקד, רחוב פתוח, חזית הבתים ועצי אלביציה צהובה

רוב הקיבוצים העירוניים החליטו להתגורר בתוך האוכלוסייה המקומית, מתוך עקרון של אי הקמת גדר או הפרדה כלשהי. במגוון לא מסתירים את העובדה,  שכדי להישאר בשדרות הם צריכים להרגיש שטוב להם לגור בעיר. לחיות בה לא מתוך הקרבה או ויתור, וגם לא לשמש סיסמה פלקטית. הפשרה בין הגישות של תחושת בית וקהילה מחד ופתיחות לסובב אותם מאידך, מצאה את פתרונה בהחלטה שרחוב  שקד יהיה רחוב רגיל בשדרות, לא סגור או מגודר, ושכל אדם או מכונית יכולים לעבור בו. יש לציין שחלק מההחלטות של מגוון זכו לביקורת, כמו זו שהשקד יהיה רחוב ללא מוצא, חזית הבתים תהיה אחידה ועצי האלביציה הצהובה, הם היחידים המותרים לנטיעה ברחוב. התשובה לביקורת זו היא רצונם של אנשי מגוון להרגיש תחושה של בית בקיבוץ,  גם אם הוא  בלב עיר.

חדר האוכל, הוא כאמור  מרכז הפעילות  של הקהילה. במגוון חושבים שללא מבנה משותף ופעילות משותפת,  סיכויי הקהילה לשרוד אינם גדולים.  בימי שישי מתקיימת בחדר האוכל מראשית הקיבוץ,  קבלת שבת וארוחה משותפת   שכמעט כל הקהילה משתתפת בה. לקבלת השבת המסורתית יש טקסיות מיוחדת, "שבת האחים גם יחד". בימי שישי מתקיימים ימי לימוד לקהילה,  ובחדר האוכל מציינים ימי הולדת, חגים, אירועים חברתיים ועוד. על הגג של חדר האוכל ישנן ארבע דירות קטנות לנקלטים.

אין ספק, שהמפעל הגדול והחשוב ביותר שקשור למגוון הוא עמותת גוונים. עמותת גוונים הוקמה  בשנת 1994 ע"י מספר יזמים חברי מגוון,  בהובלת ניתאי שרייבר . העמותה עוסקת בחמישים פרויקטים קהילתיים שונים: דיור מוגן לאנשים עם מוגבלות, בית קפה המופעל על ידי נוער בסיכון, מפעל לאוכלוסיות בעלות מוגבלות, השתלמות לבגרויות, תמיכה בקהילות חדשות ועוד. גוונים מעסיקה כיום כ-300  עובדים ומחזורה הכלכלי מגיע ל-45 מיליוני שקלים בשנה, רובו ממשרדי הממשלה.  מבחינה משפטית היא איננה חלק ממגוון ורק 5 – 6 מחברי הקהילה עובדים בה. במתחם של מגוון ברחוב השקד,  יש "בית לחיים" בו חיים כ-20 אנשים מבוגרים בעלי מוגבלויות (בניהול עמותת גוונים), בית של מכינת כנפיים – צעירים בעלי מוגבלויות שעושים שירות לאומי בשדרות (בניהול  גוונים), ובית המשמש כמשרד ומרחב עבודה לעובדי גוונים.

ב-1995 הקימו במגוון את "מגוון אפקט", חברת מחשבים  המספקת שירותי אינטרנט לקהילות ועסקים.  במשך השנים החברה ביצעה את עבודותיה מחדרים הצמודים לחדר האוכל,  ולפני כשנה עברה למתחם אחר בשדרות. מטעמים כלכליים הוחלט שהחברה תחדל להיות "ענף" של הקיבוץ ותהפוך לחברה פרטית "אפקט טכנולוגיה בע"מ". היא נמצאת בבעלות שני חברי מגוון ועובדים בה שלושה מחברי הקהילה ועוד שבעה שכירים. מגוון אפקט הייתה חברת ההיטק הראשונה שהוקמה בשדרות בשנות ה-90, היא סיפקה מקומות עבודה חדשים לחברי הקיבוץ ולתושבי שדרות והאזור והשקיעה משאבים רבים בקליטת עולים חדשים שהגיעו באותן שנים מקווקז ומברית המועצות .

פרויקט נוסף שהוקם בשיתוף פעולה בין קבוצת הורים ממגוון וקבוצת הורים משדרות  הוא "גן הורים" שלהורים בו יש אמירה בכל הנוגע לזהות הגננת, הוספת סייעת ושעות הפעילות. עד להקמתו ההורים נאלצו לשלוח את ילדיהם לגני טרום-חובה וחובה לקיבוצי הסביבה בעלות גבוהה. כעת, בתוספת תשלום נמוכה יחסית לגני העירייה, נמצא הפתרון באמצעות שיתוף הפעולה של ההורים.

פעילות עם הילדים. "קהילה חזקה, עם יכולות תמיכה בפרט, חוסן קהילתי ותחושת משמעות"
פעילות עם הילדים. "קהילה חזקה, עם יכולות תמיכה בפרט, חוסן קהילתי ותחושת משמעות"
כולנו פוסט-טראומטיים

בפגישות ובדיונים שקדמו להקמת מגוון נבדקו מספר אפשרויות,  בהתחלה בחולון ובירושלים, אך ההכרעה נפלה על שדרות משתי סיבות: המקום נראה מבחינת הגרעין המייסד כמתאים לתרומת החברים לחברה הישראלית והקשר המצוין שנוצר עם עמיר פרץ,  שנבחר לראש הרשות המקומית (1983) וראה חשיבות רבה בקידום החינוך  בעיירה וביצירת קשר  חיובי עם קיבוצי האזור.

נעמיק'ה ציון ממייסדות מגוון, הגיעה אליו  מקיבוץ רשפים בו נולדה. היא נכדתו של יעקב חזן ובתו של ניסים ציון, ששימש בשנות ה-70 כמנהל מועדון "צוותא" תל אביב. על ההחלטה שלה להגיע למגוון היא מספרת:

"חייתי במשפחה מאד פוליטית וכבר כילדה הרגשתי כי יש דברים שאינם מסתדרים. ברשפים של שנות ה-60-70 קיימו את ערך השוויון אך הקיבוץ חי כקהילה מסוגרת וכמעט לא היה מפגש עם העיירה השכנה בית שאן. כילדה בת 10 לא ידעתי לנסח זאת לעצמי, אבל כבר הרגשתי שיש גדר מנוכרת. בעיניי, זאת לא הייתה רק גדר פיזית אלא גם גדר מנטאלית ורגשית, שמפרידה בינינו לבין העיירה השכנה בית שאן. משהו מאד משובש בעובדה שאין מפגש, שזה לא מסתדר עם שוויון ערך האדם שכל הזמן דיברו עליו אצלנו. בתחילת שנות ה -80 כשמשבר המזרחיים – אשכנזים היה בעוזו עם איבה ושנאה, שירתתי כמורה חיילת. לא הרגשתי זאת כלפיי באופן אישי, אבל לא יכולתי לחזור ל'קומונת האצילים' בקיבוץ".

מה דחף אותך להקים דווקא את מגוון?

"כשהייתי חברה בהנהגה הארצית של השומר הצעיר, בגיל 25, חשבתי על הרעיון להקים קיבוץ עירוני. הסיבה הייתה אידאולוגית, כדי לשבור את הגדר של הקיבוץ וללכת לחיות כקהילה שיתופית שמאמינה בערכים שיתופיים. רצינו לשבור את התבנית הזו של חזק וחלש שנוצרה בין התנועה הקיבוצית לבין עיירות הפיתוח והניכור ההדדי. עבורי הקמת קיבוץ בשדרות היה תיקון חברתי ואישי במקום הקיבוץ הכפרי בו גדלתי.

"פגשתי אז את ההנהגה החדשה בשדרות – עמיר פרץ, סמי בן יעיש, אהר'לה כהן וזוהר אביטן. מאד הוקסמתי מהחזון שלהם. לאחר שהחלטנו להקים את מגוון בשדרות התקבלנו בפתיחות אדירה והרגשתי שאנחנו שותפים בחזון ובשפת המעשה. גם היום, הקיבוץ שלנו שם את האדם הפרטי לפני הקולקטיב וזה מסייע מאד לקשרים הטובים שלנו עם אנשי שדרות."

אם את מתבקשת להגדיר את התרומה של מגוון לשדרות, מה תשובתך?

"התרומה הגדולה ביותר של מגוון לשדרות היא   עמותת גוונים.  העמותה פיתחה ומנהלת עשרות מיזמים של שינוי חברתי בשדרות ובכל רחבי הארץ. היא עסקה בקליטת העולים, הגיל הרך, נוער במצבי סיכון, הקמת מרכז צעירים בשדרות, ועוד, אבל התחום המרכזי שלה הוא פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות ושילובם בקהילה. שדרות היא עיר מובילה בתחום זה בעולם.

"ניתן למנות גם את חברת ההיטק, חברת הגינון, הקמת גן הורים לפני כ- 15 שנים, בזאר ציון לקיימות המשרת את כלל תושבי האזור, ועוד הרבה מאוד מיזמים ויוזמות אישיות של אנשים – המהווים חלק מהעשייה והתרומה לשדרות ולאזור לאורך השנים".

בקיבוצים, שיתופיים ומתחדשים, יש מזכירות, הנהלת קהילה, הנהלת כלכלית,  ויש יו"ר, מזכיר, מנהל קהילה, מנהל עסקי וכיו"ב. איך זה אצלכם?

"במגוון אין תקנונים ולעולם לא נערכו בחירות של בעלי תפקידים. הרעיון הפילוסופי העמוק שעליו נבנה הקיבוץ מראשיתו, הוא שיש בני אדם עם צרכים משתנים – ותפקיד הקהילה למצוא מענים רלוונטיים בתוך מציאות שמשתנה כל הזמן. במובן מסוים, זה מתנהל באופן קצת אנרכיסטי עד היום.

"במשך שנים רבות השותפות הכלכלית הייתה אחראית ונשאה בנטל ניהול חיי הקיבוץ והקהילה. היה גזבר ורכז משק, וצוותים מתחלפים שטיפלו לאורך השנים בסוגיות כלכליות, חברתיות, תרבותיות, בנייה וכו' – הכל על בסיס התנדבותי של חברים. הצוותים היו מביאים הצעות וחלופות משתנות הנוגעות לאורחות החיים. היו מתקיימים ימי עיון ארוכים ובסופם הייתה מסתמנת הכרעה משותפת. לעולם לא נדרשנו להצביע בשיחות קיבוץ.

"בשבע השנים האחרונות חל שינוי במאזן הדמוגרפי. חברי הקהילה הפכו לרוב וחברי השותפות למיעוט. זה הצריך בניית הסדרים כלכליים חדשים שייתנו מענה לנשיאה בנטל החיים הקהילתיים. גם זה קרה באותה רוח: חברים מהקהילה ומהשותפות יזמו והתנדבו להביא הצעות וחלופות, התקיימו דיאלוגים ארוכים בין חברי הקהילה, שבסופם הגיעו להסדרים חדשים. ההסדרים האלו נבחנים ומשתנים כל הזמן בהתאם למציאות המשתנה. בנוסף, גם חברי השותפות נמצאים כרגע בתהליך של בדיקה לקראת שינויים אפשריים".

איך נראה העתיד של מגוון?  קליטה? חזרה של בנים?

"עבור מרבית החברים – מדובר בקהילה מאד חזקה מבחינה חברתית עם יכולות תמיכה בפרט, חוסן קהילתי ותחושת משמעות. אם לא נחווה עוד משברים של הסלמה – אפשר לומר די בביטחון שמדובר בקהילה יציבה. מבחינה כלכלית ההתמודדות היא במעגלים שונים שפורטו לעיל, ולכן אין תשובה גורפת. אנחנו קהילה מתבגרת ומקווים שבכל הסדר שלא יהיה – הן לגבי השותפות, והם לגבי חברי הקהילה העצמאיים – נשכיל למצוא פתרונות שיבטיחו קיום בכבוד והסדרים של ערבות הדדית ברמה גבוהה. הדור הצעיר סולל את דרכו בדרכים מגוונות. חלק מהבוגרים עזבו, חלקם עושים את שנות השירות שלהם בקומונות המשך, חלקם חיים במגוון, וחלקם חושבים אפילו על הקמת קהילת צעירים בשדרות. ימים יגידו."

אתם קיבוץ בתוך עיר שסופגת קסאמים מעת לעת. איך זה משפיע עליכם?

"כל האוכלוסייה בשדרות בלי יוצא מן הכלל נפגעה מהמציאות המדממת, ובכלל זה גם חברי הקהילה והילדים. ב-2006 פגע קאסם באחד הבתים ברחוב והמשפחה ניצלה בנס. היו משפחות שעזבו בתקופות מסוימות ואח"כ חזרו. יש ילדים וגם מבוגרים שעד היום מטופלים בצורה זו או אחרת. כולנו פוסט-טראומטיים וזה כל הזמן ברקע, כמו עננה שחורה. יש צוות שעוסק בחוסן, והחיים בקהילה מסייעים רבות עם התמודדות במצבי משבר. אנחנו מקווים מאוד שההסלמות הבאות, אם יהיו – לא יפגעו באופן אנוש מדי בקהילה".

חברי מגוון בסמינר קהילתי במצפה רמון, יוני 2019
הבסיס לכל הוא אהבה
"במגוון הבסיס לכל הוא אהבה, החזון הוא תמיד ברקע, אבל האהבה קודמת… אני אוהב את החברים שלי, ויודע שהם אוהבים אותי ותמיד יהיו שם בשבילי. הם יהיו הרשת תחת חבל הקרקס אם אפול, והם ישמשו לי כנפיים כשאמריא. כשאמריא… היחס האישי לזולת, האכפתיות וההקשבה, קודמים לכל רעיון ומהווים את המסד עליו ניתן להקים קהילה בריאה."

חבר קיבוץ גונן לשעבר שהצטרף למגוון ב-1992, לא חשב תחילה לקשור את גורלו עם מגוון: "נעמיק'ה הגיעה לקיבוצי גונן בשנת 87' כדי לספר על הקיבוץ העירוני והיא נראתה לי כמשהו מעולם אחר. מול צעירי הקיבוצים שיצאו לטיול בחו"ל אחרי הצבא, פגשתי נערה בת 26  המדברת בהתלהבות על ערכים, הגשמה וחזון, כאילו אנחנו חיים בשנות החמישים. הסיפור של קיבוץ עירוני נראה לי אז כתלוש ולא רציני וודאי לא כאופציה לחיים שלי. אחר כך הגעתי לראשונה למגוון בשדרות לסופשבוע בנושא האינתיפאדה הראשונה באוגוסט 1988. פגשתי שם צעירים מלאי התלהבות המחפשים חיים בעלי משמעות, אבל שלחתי להם מכתב המנמק למה הקיבוץ העירוני הוא רעיון מעוות שלא יצלח. בתשובה קבלתי מכתב ארוך ומלא פאתוס של עמרם שלומי ממייסדי מגוון המנסה לשכנע אותי למה כן".

באותו זמן הוא לא השתכנע כיוון שאהב את הצפון, התכונן ללימודים אקדמאיים ובכל זאת נשאר בקשר בגלל האנשים. את הצטרפותו למגוון עם רעייתו  גלית ובתם בת השנה הוא מסביר: "אולי זה המוטו של מגוון. בניגוד לתנועות הגשמה אחרות, שבהן הכל תלוי ברעיון. במגוון הבסיס לכל הוא אהבה, החזון הוא תמיד ברקע, אבל האהבה קודמת. לא יהיה כאן שום כלל, או החלטה נכונים ככל שיהיו, שייקבעו אם מישהו ייפגע מהם, פשוט כי האהבה של החברים זה לזה…אני אוהב את החברים שלי, ויודע שהם אוהבים אותי ותמיד יהיו שם בשבילי. הם יהיו הרשת תחת חבל הקרקס אם אפול, והם ישמשו לי כנפיים כשאמריא. אולי כלקח מן הקיבוץ הישן השיתופי, האידאולוגיה לעולם לא תכריע לבדה. היחס האישי לזולת, האכפתיות וההקשבה, קודמים לכל רעיון ומהווים את המסד עליו ניתן להקים קהילה בריאה."

הבתים של מגוון. 18 בתים בבעלות המשפחות הגרות בהן

 

האינטימיות במגוון התבטאה בגודל הקבוצה וגם בבנייה משתפת של קשר דיוני ולימודי של אחת לשבועיים-שלושה. במפגשי ימי שישי עסקו בקשת רחבה של נושאים: מהערכה כלכלית, אסטרטגיה חברתית, תרבות יהודית, חינוך ועד להשכלה כללית כמו לימוד תולדות האמנות שנעשתה על ידי רות ציון, אמה של נעמיק'ה שהצטרפה לקבוצה בגיל מבוגר. לאחר מכן נוצרו "מפגשי דיאלוג", שבהם היו יוצאים 5 -10 חברים, לסופשבוע ארוך שיצר שיח והיכרות אינטימיים בין החברים: "היכרות עמוקה מביאה לאהבה ולאכפתיות, לאמון הרב שאני יכול לתת בחברים, ובתחושה שהם חשים אותו הדבר כלפיי",  אומר אחד מחברי הקהילה.

גם  את השינוי במגוון הביאו כמובן חברים. בתחילת שנות האלפיים הודיעה  משפחה מהמייסדים  כי  בכוונתם לעזוב את השותפות ולעבור לעצמאות כלכלית. אחריה באו משפחות נוספות.  ההתמודדות של מגוון עם רצונם של חלק מהחברים לערוך שינויים באורח החיים  הייתה תהליך מורכב שבסופו הוחלט שבמשך שלוש שנים, כדי לשמור על יציבות, תמשיך הקהילה בשותפות כלכלית מלאה.  בהמשך סוכם על קיום שלושת המעגלים הכלכליים בהם עסקנו בראשית הכתבה.

נועה ברקלי, שבמקור באה מהיישוב הקהילתי יקיר בשומרון התגייסה לצבא כדתית והיום היא חילונית. היא סיימה את סמינר אורנים בחינוך קהילתי-חברתי ועבדה עם ילדים בסיכון בשדרות. בשנת 2013  שכרה עם משפחתה דירה שהתפנתה ברחוב  השקד,  בלי שהיה לה מושג מהו קיבוץ עירוני מגוון. כיום היא שייכת למעגל של "סל צריכה" ולא מפסיקה להחמיא למגוון: "עבורנו זוהי משפחה מורחבת. לילדים יש חברים למשחק, רכשנו חברים טובים מהקהילה שנוספו על חברינו הקודמים. אנחנו ממש חיים בחלום וגם מעורבים במה שקורה". היא עובדת כמלוות קהילות ונותנת שתי דוגמאות למעורבותה במגוון. לקבלת השבת במגוון יש לה מסורת ארוכה, אבל היא רצתה לשנות אותה והקהילה קיבלה את השינויים שהציעה. נועה גם מעורבת בהתארגנות של אמהות לילדים בכיתות א' כדי לשפר את הנושא החינוכי בבתי הספר.  היא סבורה שמגוון היום עוסקת פחות כקהילה התורמת לשדרות, אלא יותר כפרטים,  שכל אחד מוצא את דרכו לסייע במיטב יכולתו, מבלי כמובן להפחית מתרומתה  של עמותת גוונים.

את הרושם המתקבל מהביקור והשיחות עם חברי הקהילה במגוון  קיבוץ עירוני ייתכן ואפשר לתמצת במה שכתב חבר אחד על "הבית שלי במגוון": "ישבתי לי על הדשא הירוק, כשרוח חרישית נושבת בין העצים, וצעקות של ילדי מגוון ששמחו לחזור הביתה עולות מן הרחוב….הכל היה שלו כל כך, נכון כל כך, וחיוך רחב עלה על שפתיי בלי סיבה. חשבתי שזה המקום שבו אני רוצה לחיות. לא בשום מקום אחר. זה היה פתאום ברור לי, שכל התהיות והשאלות, על שדרות, על המצב, ועל חלופות קורצות יותר, נראו חיוורות לעומת האושר הגדול שמחכה לי כאן, בבית שלי בקבוצת מגוון בשדרות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן