יבול שיא
הרפת והחלב
איור מהשרדות להתחדשות ויצירה משותפת

מהישרדות להתחדשות ויצירה משותפת

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

השבוע פרסם מטה התנועה את "יציאת חרום: המלצות וכלים להיערכות לשגרת הקורונה המתמשכת", מסמך המסכם תהליך תנועתי רחב שהביא לשולחן הדיונים 120 ממלאי תפקידים מהקיבוצים והתנועה וכולל המלצות לכיווני פעולה לתקופה הקרובה. תמצית התוצרים לפניכם

מהישרדות להתחדשות ויצירה משותפת: במהלך השבועיים האחרונים הוביל מטה התנועה הקיבוצית תהליך של חשיבה בקבוצות דיון עם ממלאי תפקידים מקיבוצים בכל הארץ. מטרת התהליך הייתה לייצר כלים וקווים מנחים להיערכות הקיבוצים לתקופה הקרובה – במעבר מחירום לשגרת קורונה מתמשכת וההתמודדות עם השלכות המשבר, כמו גם ההזדמנויות שנוצרו בעקבותיו.

בדיונים שנערכו בזום השתתפו ממלאי תפקידים מכל התחומים בקיבוץ, מנהלי תחומים ממועצות אזוריות, וכמובן פעילי התנועה הקיבוצית, אשר גם הנחו את הדיונים. הם עסקו ב-13 נושאים שונים הנמצאים על סדר יומם של הקיבוצים בתקופה זו. סך הכל לקחו חלק בדיונים אלה מעל ל-100 ממלאי תפקידים ופעילי התנועה.

את התובנות והרעיונות שעלו בכל קבוצה עיבד צוות מצומצם למסמך משותף המרכז את ההמלצות המשמעותיות ביותר, הן באופן רוחבי והן לפי תחומים, לצד איגום החוזקות שהתגלו בקהילות הקיבוציות. במסמך, שקיבל את הכותרת: "יציאת חירום – המלצות וכלים להיערכות לשגרת הקורונה המתמשכת", נכללו גם תוצאות שאלון המיפוי הרחב שנערך בקרב הקיבוצים.

"היה לנו חשוב לייצר מסמך נגיש, נוח לקריאה ופרקטי שיוכל להוות כלי עבודה לממלאי התפקידים בקיבוצים", מספרת ראש אגף חברה אילת גלס, שריכזה את תהליך הכתיבה. "לצורך כך נדרשנו להרבה עבודת עריכה וחידוד, בלי לאבד את האותנטיות של הקולות שעלו בקבוצות. רצינו מסמך שימושי שילווה את הקיבוצים בתהליכי החשיבה וההיערכות לשלבים הבאים, שייתן פרספקטיבה, יעזור לשאול את השאלות הנכונות ויציע כיווני פעולה. כמובן שכל קיבוץ יעשה את ההתאמות הנדרשות למציאות, לצרכים ול- DNAשלו, אבל יש הרבה ערך בחוכמה הקולקטיבית, לפחות כקריאת כיוון."

מחשבים מסלול מחדש

המסמך מחולק לכמה פרקים. החלק העיקרי מוקדש, כאמור, להמלצות המשמעותיות שעלו בקבוצות הדיון. המלצות אלו נחלקות לפעולות שהן נכונות עבור כל התחומים בקיבוץ, לצד פעולות שרצוי לקדם בכל תחום באופן ספציפי.

בין ההמלצות הרוחביות ניתן למצוא:

מיפוי – המלצה ליצירת מיפוי מקיף הכולל משאבים, צרכים, כוחות ונכסים קהילתיים, שותפים, זכאות לתקציבים מהמדינה ומהמועצה האזורית;

שותפות חוצת תפקידים ומבנים – המלצה לשמר את מעגל השותפים חוצה הממשקים שנוצר בקורונה גם בתקופת השגרה;

שיתוף ציבור, תקשורת ושקיפות – המלצה לשמר את התקשורת הפתוחה, השקופה והרציפה שנוצרה בתקופת הקורונה ולאפשר השפעה של הציבור על קבלת ההחלטות;

הוספת כלים חדשים לסל – אימוץ פריצת הדרך שנוצרה בשימוש בכלים חדשניים למיפוי, תקשורת קהילתית וחיבור גם להמשך, תוך יצירת הכשרות מותאמות.

ההמלצות לפי תחומים חולקו לחמישה פרקים עיקריים: ניהול כללי, כלכלה, חברה, חינוך, ופעילות התנדבות ומעורבות בחברה הישראלית. בתוך כל תחום ישנה התייחסות למנעד רחב של נושאים, הנוגעים לסוגיות ארגוניות, כלכליות, פרטניות, קהילתיות וערכיות. "חלק מהפעולות והתובנות הן יצירתיות ופורצות דרך, בעוד אחרות מדגישות ומבססות תפיסות וכיווני חשיבה קיימים" אומרת מנכ"לית התנועה הדס דניאלי-ילין. "אבל בכל מקרה, מכולן עולה הצורך לבחון מחדש את המציאות ולהתאים את תוכניות העבודה, וגם חלק מהתפיסות שלנו, למצב החדש שנוצר".

הכי טוב בקיבוץ

פרק נוסף במסמך מוקדש לחוזקות שהתגלו בקהילות הקיבוציות בתקופת הקורונה, כפי שתוארו על ידי משתתפי התהליך. מפרק זה עולה כי, "כל מי שחווה את משבר הקורונה כחבר קיבוץ – הבין שזכה. העוצמה הגלומה בצורת החיים הייחודית שלנו השרתה ביטחון בריאותי, כלכלי, חברתי וחינוכי". תקופת הקורונה הייתה שעתה היפה של הערבות ההדדית בקיבוץ, מבחינה פורמלית ובלתי פורמלית. היא העצימה את מקומה וחשיבותה של המנהיגות המקומית – פורמלית ומתנדבת, הדגימה את חשיבותו של הניהול המתואם, הדגישה את מרכזיותה של התרבות לחיבור הקהילה, גילתה את כוחה של הלכידות החברתית וחיזקה את רוח ההתנדבות כמו גם את היכולת של ממלאי התפקידים והקהילות עצמן לגמישות ופתיחות טכנולוגית.

עוד כולל המסמך פירוט של תוצאות שאלון המיפוי שהופץ לקיבוצים במהלך אפריל ושכולל נתונים מלמעלה מ-100 קיבוצים. השאלון בחן את התחום הכלכלי (בעסקים ובקהילה), את מערך הערבות ההדדית, תחום ניהול הקיבוץ, ההיבטים החברתיים והמערכת החינוכית.

השאלון העלה את הדברים הבאים:

בהיבט הכלכלי- נרשמה ירידה בינונית בהכנסות העסקים והקהילה ועלייה מתונה בהוצאות רשת הביטחון והקהילה. ככלל, ענפי החקלאות לא נפגעו, אך יש פגיעה דרמטית בתיירות ובמלונאות.

בהיבט החברתי – המערכות הקהילתיות הפורמליות והבלתי פורמליות תיפקדו באופן מרשים במתן מענה לצרכים החומריים והרגשיים של כלל האוכלוסייה, על מגוון הסטטוסים שבה ונשמר מערך של התנדבות שתרם לתחושה גבוהה של לכידות חברתית וסולידריות.

מבחינת ניהול הקיבוץ – במרבית הקיבוצים הניהול השוטף נעשה בשיתוף פעולה בין הנהלת הקיבוץ וצח"י או צוות ייעודי. תהליך מרכזי שנעצר בצורה המשמעותית ביותר הוא הקליטה, לצד תהליכים אסטרטגיים וקהילתיים אחרים.

בחינוך- נשמר במרבית הקיבוצים קשר בין מנהלי/ות הקהילה למנהלי/ות החינוך, ולמרות הוצאת מרבית המטפלות/ם המדריכות/ים לחל"ת, ברוב הקיבוצים המשיכה להתקיים פעילות מערכתית מקוונת במידה בינונית או רבה גם בגיל הרך ובמידה רבה יותר בחינוך החברתי.

האתגרים המרכזיים

האתגרים ה מרכזיים שסימנו הקיבוצים לתקופה הקרובה: ייצוב ההנהגה והובלת הקיבוץ; ייצוב כלכלי והתאמת התקציב למצב החדש; יצירת שגרה חדשה ומותאמת במערכת החינוך; יצירת שגרה קהילתית חדשה ומותאמת (תרבות, שירותים); התנעה מחדש של תהליכים מרכזיים שנעצרו; והתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר והריחוק על האוכלוסייה המבוגרת וכלל הקהילה.

לדברי מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, תקופת הקורונה חידדה בצורה חסרת תקדים את המהות העמוקה של החיים בקיבוץ, המושתתים על חוסן כלכלי משותף וערבות הדדית רחבה שפורסת רשת ביטחון בעבור כל חבריה. "הקורונה הביאה לידי ביטוי את הקהילה הקיבוצית במיטבה בכל קיבוץ וקיבוץ. המשימה שלנו עכשיו, בתנועה ובקיבוצים, היא להצליח למנף את ההזדמנויות שנוצרו לצורך ביסוס וחיזוק צורת החיים הקיבוצית – לשמר ולהרחיב את הנכסים המשותפים, בדגש על הענפים החקלאיים, לשכלל את צורת הניהול המבוססת על מעגל שותפים ומנהיגות מקומית, להרחיב את ההתנדבות והמעורבות בחירום אל תוך השגרה, להעצים את מערכת החינוך הקיבוצית, לייצר דרכים חדשות לשיתוף וקבלת החלטות ולצרף עוד ועוד אנשים מתוך הקהילות שלנו ומחוצה להן לחברות בקיבוץ".

מהישרדות להתחדשות ויצירה משותפת – בהצלחה

רשות המיסים מפלה לרעה את המענקים לעסקים במרחב הכפרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן