במזל סרטן, שאול קנז
יבול שיא
הרפת והחלב
קורונה קהילה

משבר הקורונה כהזדמנות לחיזוק הקהילה

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משבר הקורונה כהזדמנות לחיזוק הקהילה: נגיף הקורונה הכניס את כולנו לטלטלה גדולה. טלטלה בסדר גודל שלא הכרנו, שלא דמיינו ושמאלצת אותנו לפעול בדרכים אחרות מאלו שהכרנו ובהן פעלנו.

כעו"ס קהילתית המומחית בפיתוח וחיזוק קהילות, אני מתבוננת בסקרנות גדולה בדרכים השונות בהן קהילות מתמודדות עם האתגרים שהציבה בפניהן הקורונה. אחת הקהילות שהפכה את ההתמודדות עם אתגר הקורונה להזדמנות לחיזוק הקהילה היא הקהילה בקיבוץ נווה איתן, אותו אני מלווה מקרוב בשנים האחרונות. מאז פרוץ הקורונה, התגברה תחושת השייכות של חברי הקהילה לקיבוץ, גדל מספר השותפים הפעילים והועמקו ההיכרות והחיבורים בין אנשים בגילאים שונים, בסטאטוסים שונים ועם וותק שונה בקיבוץ.

עד לחודש דצמבר 2019 לא היה צוות צח"י בנווה איתן. הסיבות היו מגוונות: גבול שקט, מיעוט מתנדבים, הנהלה מתפקדת ותחושה חזקה שבעיתות משבר הקהילה יודעת להתארגן ולתת מענה. המועצה האזורית לחצה, הכשרות של צוותי צח"י התקיימו בכל היישובים – חבל לפספס. הוחלט להרים את הכפפה. במהלך ארבעה מפגשי ההכשרה התגבש צוות. האשכולות נבנו, התפקידים אוישו, נתונים נאספו אך התחושה הייתה שזה רק תיאורטי. מצב חירום בנוה איתן? בעמק המעיינות?

שלושה חודשים לאחר מכן התיאוריה הפכה למציאות, הרבה יותר מאתגרת מזו שהתכוננו לה.

קיבוץ נווה איתן התארגן בזמן קצר. צוות צח"י, המורכב מחברים ותושבים, צעירים וותיקים בשיתוף ממלאי תפקידים מרכזיים בקהילה, צוות ההנהלה והמועצה האזורית חילקו ביניהם תפקידים ואחריות, תוך התייחסות למגוון הצרכים של האוכלוסיות השונות המרכיבות את הקהילה. אנשים שלא תמיד לקחו חלק בעשייה פעילה התגלו במלוא תפארתם.

כל אחד בתחומו הזמין את חברי הקהילה לקחת חלק בעשייה פעילה – לפי יכולתם, לפי כישוריהם ולפי רצונם. מגוון האפשרויות להשתתף בעשייה התרחב גם הוא. צוות 'מה נשמע' גייס מתנדבים להתקשר לחברי קהילה שזוהו כמי שזקוקים לתשומת לב נוספת. צוות 'קניות' גייס מתנדבים לסייע אנשים שאינם יוצאים מביתם לערוך קניות וצוות 'זום' המורכב מחברי חקלאות בעמק מסייע להתחבר לאפליקציה למי שפחות מסתדר.

צוות 'מורל' שהוקם כדי לשמור על מצב רוח מרומם גם כשכל משפחה ספונה בביתה, מפעיל מדיי ערב מפגש קהילתי ווירטואלי שבו מתבקשים חברי הקהילה לזהות מי הוא הילד בתמונה ולענות על חידונים הקשורים לקיבוץ ולאזור. ההשתתפות מרשימה. חברים, תושבים, צעירים, וותיקים, כולם משתתפים. בסוף שבוע דואג צוות מורל למפגש בין-דורי. בשבוע אחד סבתות מהקיבוץ אפו עוגיות שחולקו לכל  המשפחות עם הילדים. בשבוע אחר המשפחות הצעירות אפו עוגות שחולקו למשפחות הוותיקים. ערכות 'עידוד לבידוד' תוצרת נווה איתן חולקו על ידי בני הנוער עד לפתח הבית ועוד ועוד….

גם על קשר עם העובדים בקיבוץ, אלו שמתגוררים בתוכו ואלו שמחוצה לו, אלו שעובדים מדי יום ואלו שיצאו לחל"ת- מקפידים לשמור בנוה איתן. עובדות החינוך, עובדי החקלאות, עובדי המפעל ועובדי הסיעוד – את כולם שואלים לשלומם ומנסים לסייע בכל דרך שאפשר.

הקורונה תסתיים. מתישהו נחזור לשגרה. אך הסיפור הקהילתי של קיבוץ נווה איתן ילווה אותם עוד זמן רב – סיפור של קהילה שהשכילה להפוך אתגר להזדמנות. קהילה שהצליחה בתוך האתגר להתחזק. שהצליחה להגביר את תחושת השייכות של חבריה, להעמיק את האחריות האישית והקהילתית ולהרחיב את מעגל השותפים. קהילה שידעה לחבר בין ותיקים לצעירים, בין קולטים לנקלטים, בין חברים לתושבים. קהילה שידעה למצוא בעצמה ובכל אחד מחבריה את הכוחות ואת היכולות שיש בהם ולהרכיב שלם אחד הגדול בהרבה מסך חלקיו.

חבצלת אריאל 

משבר הקורונה כהזדמנות לחיזוק הקהילה – הכותבת היא  עו"ס קהילתית המומחית בפיתוח וחיזוק קהילות מקומיות.
מרצה בבית הספר לעו"ס באוניברסיטת בר אילן ובמחלקה לעו"ס במרכז האקדמי רופין.

תגובה אחת

  1. חבצלת שלום , אשמח לקבל אימייל או טלפון להתייעצות מקצועית מיישוב אשכולות – יעל אליהו
    0529272503

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם
8 דק' קריאה
הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי
3 דק' קריאה
בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים
5 דק' קריאה
בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר
13 דק' קריאה
נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן