יבול שיא
הרפת והחלב
משה אולניק

משה אולניק, 92, חבר רביבים, איש הפלמ"ח, יקיר הנגב, הלך לעולמו ביום שישי האחרון

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משה אולניק, 92, חבר רביבים, איש הפלמ"ח, ידידה של גולדה מאיר, מנכ"ל בנק הפועלים, יקיר הנגב,  הלך לעולמו  ביום שישי האחרון, ה-2 באפריל.

כתב עליו חבר קיבוצו יגאל צחור: 

"קצרה היריעה לתאר את פועלו של משה אולניק. כל חייו היו שליחות למען החברה, המדינה, התנועה הקיבוצית, קיבוץ רביבים. תוך התמסרות אין קץ למשפחה. כולם שזורים אלה באלה.

שליחותו החלה מהגיוס לפלמ"ח בשנת 1946, שם השתתף בקרבות הקשים במלחמת העצמאות. עם שחרורו מהצבא הגיע עם הכשרת מעוז לרביבים. בה שמש בתפקידים מרכזיים בעשור השלישי לחייו.

בהמשך שמש בתפקידים מרכזיים בקיבוץ המאוחד, כגזבר הקרן וועדת הכספים של התנועה. בהמשך התמנה להיות מנכ"ל משותף של בנק הפועלים. תפקיד אותו מילא כשני עשורים.

אחר-כך היה מזכיר חברת העובדים שניהלה את החברות הגדולות במשק הישראלי, כמו בנק הפועלים, כור, סולל בונה וחברות מרכזיות נוספות.

משה אולניק גילם באישיותו הצנועה והענווה, את המשמעות להיות שליח של מצווה למען החברה והזולת, שלא על מנת לקבל פרס. אתייחס לפן אחד בחייו; הקשר אל גולדה מאיר ברבדים השונים בחייה ואחרי מותה.

גולדה הייתה קשורה לרביבים בזכות בתה שרה, בעלה זכריה והנכדים נעמי ושאול. זאת הייתה משפחתה הגרעינית. אך היו לה חברים אישיים אותם אימצה לליבה. משה היה הבולט שבהם.

משה ידע לשלב באופן דיסקרטי וחברי בין האישי והציבורי. עצם היותו איש מרכזי ברביבים מאז שהכשרת מעוז הגיעה לקיבוץ בשנת 1949, העניקה לו את הזכות והחובה לחבר בין קשריו עם ראשי המדינה, עם הצרכים של קיבוץ שמייסדיו התיישבו בלב המדבר.

משה שבה את ליבה של גולדה. הוא ידע להיוועד אתה כחבר, אך גם כשליח. וגולדה שכל כך העריכה את פועלם של החלוצים שהגיעו לרביבים. מצאה במשה המבטא האולטימטיבי של אותה חלוציות.

גולדה שיתפה את משה בסוגיות לאומיות שהטרידו אותה. היא ידעה ששום דבר לא ידלוף החוצה. למשה לא היה כל מורא לומר לגולדה את דעתו בנושאים שונים, גם כשהיו החלטות שלא היו לרוחו.

כפי שגולדה הייתה בת בית ברביבים, משה היה בן בית בביתה ובלשכתה.   

משה היה הרוח החיה להקמת מרכז התרבות שנקרא ע"ש גולדה ולצידו ארכיון מרשים. זה היה אך טבעי אחרי פטירתה של גולדה שמשה יהיה היוזם והיו"ר של העמותה להנצחת זכרה. בנוסף היה היו"ר של מרכז תרבות ע"ש גולדה. תושבי וחברי רביבים, רמת הנגב והנגב כולו נהנים שנים רבות מהאירועים באולם והסיורים בארכיון.

משה היה שותף לפיתוח המדהים של אוניברסיטת בן גוריון שם שמש במשך שנים רבות, יו"ר ועדת הביקורת. הוא היה מורה דרך להנהלת האוניברסיטה ולסגל הבכיר. לא בכדי זכה לתואר יקיר הנגב.

חברי רביבים, יחד עם תושבי הנגב והתנועה הקיבוצית, מרכינים ראש עם לכתו של איש מיוחד זה. יהי זכרו ברוך".

מכתב תודה של יצחק הרצוג לתנועה הקיבוצית על המשך מפעל "בית ראשון במולדת"

לרגל חג הפסח, שלח יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, מכתב למזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, בו הודה לתנועה הקיבוצית, לקיבוצים ולחברות וחברי הקיבוצים המתנדבים על כך שגם בשנת הקורונה המשיכו לקיים את המפעל של "בית ראשון במולדת".

הרצוג מציין במכתב כי חג הפסח מסמל יותר מכל את זמן חרותנו, כשביטוי מוחשי לכך היה העלייה למדינת ישראל לאורך הדורות. בהמשך מציין הרצוג כי שי פלבר, סמנכ"ל עלייה וקליטה בסוכנות היהודית, וילנה קוברסקי, מנהלת תכנית "בית ראשון במולדת", תיארו בפניו את המאמץ המרשים שעושה התנועה הקיבוצית על מנת שתכנית חשובה זו תמשיך ותתקיים.

"העובדה שהוספתם בהתמדה לקלוט עולים ולתמוך בהם תוך התמודדות מאתגרת ובלתי פוסקת עם נגיף הקורונה, מעוררת השראה ומהווה ביטוי לציונות היפה ולמורשת המרשימה של התנועה הקיבוצית, כתב הרצוג.

"אני שמח שציבור העולים ממשיך לחזק את הקיבוצים וההתיישבות". בסוף מכתבו הודה הרצוג בשמו ובשם עובדות ועובדי הסוכנות היהודית לחברי הקיבוצים על תמיכתכם במשימה חשובה זו ועל שיתוף הפעולה המבורך, ואיחל חג שמח. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "כל התשבחות והכרת התודה מגיעות לחברי וחברות הקיבוצים שממשיכים במשימה החשובה. השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד עם כל הסגרים, הבידודים, לימוד העברית בזום, וכמעט שנאלצנו לסגור את התוכנית מרוב תסכול וייאוש. 

רק בזכות כל הפעילים בתוכנית היא ממשיכה, וזה לגמרי לא מובן מאליו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן