ניגון אינדיאני על גדות הירדן
יבול שיא
הרפת והחלב
נחל האסי צילום ויקפדיה

ניר דוד, הפגנה אלימה בשישי האחרון

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

האם סרטונים שהפיץ הקיבוץ, המציגים את רמת האלימות של המפגינים, הביאו לשינוי בדעת הקהל בנוגע לפתרון הסכסוך?

ההפגנות של "משחררי האסי" בשישי האחרון, מול השער ועל הגדרות של ניר דוד, היו  האלימות ביותר מאז החל העימות סביב הנחל. שני סרטונים שהפיץ הקיבוץ המראים את היקף האלימות,  זכו למילון וחצי צפיות, 7,000 שיתופים, אלפי תגובות, וככל הנראה הביאו למפנה בחשיבה של  חלק מהציבור לגבי הסכסוך.

בחמישי אחה"צ נערכה פגישה של שני הצדדים בלשכתו של מפקד משטרת בית שאן סנ"צ לוטפי פאלח, והושג שם הסכם פשרה, לפיו הקיבוץ יאפשר בשישי כניסה ל-200 איש לאזור הנחל שיועד למטרה זו בהסכם פשרה קודם. פוסט שפרסם הקיבוץ לגבי ההסדר ונאמר בו בין היתר: "מובילי המחאה התחייבו שלא תהיה הפגנה או הסתננות למרחב הקיבוץ דרך החוף הירוק. אנו קוראים למובילי המחאה לעמוד במילתם למשטרת ישראל לפני שיאבדו את רסיסי האמון האחרונים שרוחשים להם עוקביהם", גרם  למובילי המחאה לסגת מההסכם. הם כתבו: "באישון ליל ניסו לבצע חברי קיבוץ ניר דוד מחטף ובפוסט שהעלו קבעו כי ההסכמות שהגענו אליהם אתמול בגישורו האדיב של מפקד התחנה, לוטפי פאלח, מבוטלות. אי לכך חברי המחאה קוראים להגיע היום אל מחוץ לשער הצהוב ולדרוש מניר דוד להחזיר לנו, כל אזרחי המדינה, את ששייך לנו על פי חוק".  בניר דוד מעריכים כי החזרה   מההסדר שהושג, נבעה מכך שבין אנשי המחאה לבין עצמם אין הסכמה כיצד להמשיך לנהל את המאבק, ויש מי שבאופן קבוע מתנגדים לכל הסכם פשרה שהוא.

כ-100 איש נענו לקריאת המפגינים והגיעו לשער של ניר דוד. לדברי אנשי הקיבוץ התפתחה במקום  הפגנה אלימה באופן חריג.  חלק מהנוכחים טיפסו על השער ועל הגדרות, חתכו גדרות, הורידו את הדגל שהיה תלוי על השער ודרכו עליו, השמיעו קללות וגידופים (חבל שהיטלר לא סיים את העבודה שלו) וכיו"ב. שניים מהמפגינים עוכבו על ידי המשטרה בשל פעילות אלימה.

בשלב מסוים החליטו בקיבוץ לפתוח את השער הצדדי והמוחים  נכנסו פנימה, השתכשכו בנחל, הסתובבו בקיבוץ ולאחר כשעתיים, לקראת ארבע וחצי אחה"צ,  עזבו את המקום.

ד"ר רן ברץ, בעבר מנהל ההסברה של נתניהו כתב  ביום ראשון בעיתון "מקור ראשון", מאמר תמיכה בחברי ניר דוד שבין היתר נאמר בו כך: "תושבי ניר־דוד לא רוצים לפתוח את שעריהם לכל דכפין, לא מסיבות 'אתנו־מעמדיות',  אלא משום שהם גרים שם על גדות הנחל. זאת החצר שלהם, ביישוב שהוקם עוד לפני המדינה. הימין, בניגוד לשמאל, צריך להכיר לא רק בהסדרי העבר, אלא גם במגוון של אורחות חיים ובזכות לפרטיות, כן, גם של הקיבוצים."

מאיר עוזיאל כתב ב"מעריב":  "אני תומך בזכות הקיבוץ לשמר את נחל האסי העובר בתחומו לעצמו. מותר להם לשחות ולהזמין לשחות את מי שהם רוצים. אני לא אוהב את אלה שכאשר הם רואים משהו יפה שמישהו אחד עשה, הם אומרים: היי, גם אני רוצה את זה. מי שרוצה נחל דומה אצלו, שיתאמץ לבנות נחלים כחולים. הדבר, ככל שאני מבין, אפשרי שם בעמק בית שאן. ניתן לביצוע מכל הבחינות, גם מבחינת המים. ובכן, צריך לבצע. לא להשתלט בקול צרוד מקנאה, בטענות צודקות ובעזרת החוק על מה שאחרים ביצעו".

"אנחנו מבחינים בשנוי דרמטי בדעת הקהל הישראלית בנוגע לאסי", אומר לנו חבר ניר דוד, "חילחלה לתודעת הציבור העובדה שמדובר באלימות לשמה, חסרת מעצורים, ושזה כבר מזמן לא סיפור של הנחל".

בשבוע הבא ייפתח תהליך גישור בניהולו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, ביחס לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד ניר דוד, על סכום של 36 מיליון שקל, בטענה שהקיבוץ מנע מהציבור גישה לנחל. בניר דוד מקווים שהשופט גרוניס יציע במסגרת הליך הגישור פתרון כולל שיתקבל על ידי כל הצדדים יסיים את הפרשה העגומה הזו.

שלמה גלזר, מזכיר ניר דוד, אומר לנו: "אנחנו לא מתכוונים להתקפל, לא מתכוונים להישבר, אנחנו נאבקים על הבית שלנו.  אנחנו קהילה חזקה ומאוחדת ונשקיע במאבק הזה כל מה שצריך, עד שנגיע לפתרון שנוכל לחיות אתו. להערכתי ניר דוד זה רק  אירוע פתיחה. הרעיון הזה שכל אחד יכול להיכנס לכל מקום ולעשות בו מה שהוא רוצה, מאיים על כל ההתיישבות, קיבוצים ומושבים. זה מצב שצריך להיערך אליו מבעוד מועד. מי שחושב שזה ייגמר בניר דוד, טועה".

הרשמה וכניסה  לנחל האסי – כל הפרטים כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מיטל גבע אוחיון, מומחית לתזונה ומטפלת, עוסקת בטיפול פרטני וקבוצתי לאנשים, בעיקר נשים, לשחרור מאכילה רגשית. לשיטתה של גבע-אוחיון, אנשים לא מקשיבים לגופם. הם לא מקשיבים לתחושת הרעב שלהם או לתחושת השובע, הם לא
6 דק' קריאה
הוא רק בן 35 וכבר מנהל את משק נהרי, המגדל פפאיה, אנונה ואבוקדו אורגניים. עומר נהרי, הנכד של אורה ויורם נהרי, ממושב בן עמי, היה קשור מאוד למושב בו גדל. בגיל 15 כבר עבר
7 דק' קריאה
כשפרצה מלחמת יום כיפור קטף אִיתָי מיכאלי כותנה בשדות של קיבוצו, הזורע. למחרת כבר התייצב בגדוד 890, הגדוד ממנו השתחרר רק כמה חודשים קודם. כעבור עשרה ימים כבר הוביל פלוגה בקרב המפורסם על החווה
15 דק' קריאה
אני יודעת שאתם אוחזים בעיתון של אחרי יום כיפור, אבל אני כותבת את הטור עוד לפניו ואני מלאת מחשבות וחששות, איך ייראה יום כיפור הזה עם הסגר וכל ההנחיות. הקשבתי לתפילה שנקראת הווידוי הגדול
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן