יבול שיא
הרפת והחלב
ניר מאיר מזכל התנועה הקיבוצית
11 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ניר מאיר: אחרי קדנציה ראשונה, מתמודד בשנית לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית

מצד אחד  השנים האחרונות מאוד מיטיבות עם הקיבוצים, מבחינת המצב הכלכלי והפריחה הדמוגרפית. מהצד השני ישנם מאבקים  לא פשוטים מול מוסדות המדינה, בעיקר בנושאי קרקעות ומיסוי. ניר מאיר מסכם ארבע שנים בתפקדי מזכ"ל ומסביר למה הוא מצפה בארבע השנים הקרובות אם ייבחר

"אני לא איש פוליטי, אף פעם לא הייתי ואין לי שאיפות בכיוון הזה. בשמונה השנים הבאות אני מקווה להיות מזכיר התנועה הקיבוצית", כך אמר ניר מאיר ב-2015, כשהתמודד על תפקיד מזכ"ל  התנועה. הוא השלים קדנציה ראשונה של ארבע שנים ועכשיו הוא מתמודד על קדנציה נוספת, לקראת הבחירות שייערכו ב-17 בדצמבר.   בן 63, בן וחבר קבוצת שילר, נשוי ואב לארבעה. לפני שנבחר לתפקיד מזכ"ל התק"צ היה ניר מאיר מרכז משק בקיבוצו, הקים את חברת קמ"ה (קבוצת מנהלים הטרוגנית) שהציעה מועמדים לתפקידי ניהול בקיבוצים והייתה מעורבת בניהול של 70 קיבוצים  והוצאת רבים מהם מהמשבר הכלכלי החמור שאיים על קיומם. הוא עצמו כיהן כיו"ר בתשעה קיבוצים.  ב-2011 נבחר לתפקיד יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וארבע שנים אחר כך למזכ"ל התנועה הקיבוצית.

בחמישי שעבר אישרה מועצת התנועה את מועמדותם של שני  המתמודדים על תפקיד מזכ"ל התנועה, ניר מאיר וליאור שמחה.  בדברים שנשא במועצה אמר מאיר בין היתר: "השנים הקרובות הולכות להיות מאתגרות. גם בימים אלה אנו פועלים בתנאים של חוסר וודאות ואי יציבות פוליטית. עלינו להיערך כבר עכשיו נוכח האתגרים והאיומים מולם נדרש להתמודד מיד לאחר הרכבת הממשלה הבאה, ובראש ובראשונה הגירעון התקציבי העצום שיצרה הממשלה."

איך הגרעון התקציבי מאיים דווקא  עלינו?

"אנחנו מדברים על גרעון של 54 מיליארד שקל, שהממשלה הבאה, כשתיבחר, תצטרך לכסות איכשהו. הם לא ייקחו  כספים מהחרדים, הם לא ייקחו כספים מהמתנחלים, הם ייקחו  אותם מהמגזר היצרני.  התנועה הקיבוצית היא המגזר היצרני הראשון במעלה במדינת ישראל, ואני בהחלט חושש מגזירות שיבואו מהכיוון הזה".

אמרת איומים. איזה איום נוסף מרחף עלינו אתו נצטרך להתמודד?

המאבק על הקרקעות. במרס השנה  דחה  בית המשפט העליון בקשת ערעור  של הקיבוצים חפציבה בית אלפא בעניין בעלות על קרקעות. שני הקיבוצים ביקשו להכיר בזכויות שלהם בקרקעות,  בטענה שהשתתפו ברכישתן בשנות ה-20. העליון קבע כי חלה התיישנות  על הטענה ולמעשה אמר לנו – ההיסטוריה לא מעניינת אותנו. מה שקובע זה המצב העכשווי. המשמעות, חמורה ביותר. ע"פ המצב העכשווי אנחנו בעצם ברי רשות בקרקעותינו. בחוזי רמ"י ישנו סעיף הקובע כי אם נידרש, נפנה את המקרקעין בתוך 3 חודשים. זו ממש רפורמה אגררית, בלי דיון ובלי חקיקה. סתם כך… כי הם חושבים שהם יכולים.

"יש עכשיו ניסיונות מצד גורמים שונים במדינה, במיוחד מצד רשות מקרקעי ישראל, לקחת מאתנו אדמות בכל מקום שהם רק יכולים. אני אדגים   את העניין בסיפור הבא – לפני איזה זמן קיבלתי טלפון ממרכז המשק של קיבוץ שדה יואב.  יש להם אדמות זמניות שהם מעבדים כבר 60 שנה, והם ביקשו לחדש את החכירה הזמנית ולהמשיך לעבד אותם. מרכז המשק סיפר, שתשובה הם לא קיבלו, אבל  יום אחד עצר פקח  של רמ"י טרקטוריסט שלהם שעבד בשטח, אמר לו שהוא פלש לשטח לא לו, ושאם הוא ימצא אותו שוב  עובד באותו מקום, הוא יזעיק את המשטרה. אמרתי לו שאסור להם לוותר בעניין הזה, ושיתייעצו עם אבו וילן בנגבה, כי גם אצלם היה סיפור דומה. אחר כך טילפנתי לעדיאל שמרון מנכ"ל רמ"י ואמרתי לו שהם חצו את כל הקווים האדומים… , בחסות הוותמ"לים מנסים לסלק אותנו גם מקרקעות משבצת ויש גם התערבויות בשטח המחנה עצמו, דרך העיסוק בשימושים חורגים וכדומה. אין לי ספק שהמאמצים לקחת מאתנו אדמות יימשכו. מבחינתנו – זו מלחמה.  נצטרך להיאבק במגמה הזו בכל הכלים שעומדים לרשותנו".

בתינו הומים מתינוקות

למרות המאבקים הלא פשוטים מול  המדינה, התנועה הקיבוצית נמצאת היום באחת משעותיה היפות, הן מבחינת המצב הכלכלי והן מבחינת הקליטה ומספרי החברים.  זהו שינוי של השניים האחרונות שמורגש היטב במרבית הקיבוצים.

אפשר לומר שאנחנו בתקופה של פריחה?

"בהחלט. תודות לקליטה המאסיבית המתבצעת בקיבוצים יש היום  בתנועה הקיבוצית 170 אלף תושבים, יותר ממה שהיו אי פעם.   גם המצב הכלכלי של רוב הקיבוצים משביע רצון. בתי הילדים בקיבוצים מלאים והומים מתינוקות. הדור שלי זוכר את הימים שהיו קיבוצים נטושים בלי צעירים. המגמה התהפכה. מבחינתי זה נס לא פחות,  שהצלחנו לצאת מהמשבר החמור לפריחה מחודשת. עכשיו חובה עלינו לנהוג באחריות כדי לא ליפול למשבר נוסף. לא לפזר צ'קים בלי כיסוי, רק כדי להיבחר, לא להתחייב על הוצאות שאין איך לממן ולא לצאת להרפתקאות ניהוליות עם אנשים שאין להם את הניסיון הנדרש למלא את תפקידי ההובלה."

ב-2015 הצהרת, שאתה רואה בבעיית  עיכובי  הבנייה בקיבוצים בעיה מרכזית ושאתה מציב אותה בראש היעדים שלך. נראה שהצלחת. יש היום בנייה בכל הקיבוצים

"בדיונים על הנושא הזה חייבים להפריד בין בניה לבין שיוך. בתחום הבניה הסרנו את החסמים ולמעשה היום כל קיבוץ שרוצה יכול לבחור באחד המסלולים הקיימים ולהוציא היתרים. זו בשורה גדולה אחרי שמנעו מאתנו לבנות שנים רבות. אכן יש היום בנייה כמעט בכל הקיבוצים ואין מגבלה על מספר יחידות הדיור שניתן לבנות, כפי שהייתה בעבר הייתה גם החלטה שקיבוץ מתחדש חייב לבצע שיוך דירות, שר האוצר משה כחלון ביטל אותה וקיבוץ מתחדש שאינו רוצה לשייך, יכול לבנות גם בלי לשייך.  בקיבוצים כאלה, נקלטים שבונים בית על חשבונם וירצו לרשום אותו בטאבו על שמם, יוכלו לעשות זאת אבל יצטרכו לשלם למדינה 31% מערך הקרקע".

 השיוך תקוע. חלופת האגודה  תקועה.  בתחום הזה אנחנו לא רווים נחת

"יש לנו מלחמת עולם גם בתחום הזה מול מנהל מקרקעי ישראל שעושה כל שביכולתו לבלום את ההתקדמות שלנו. זה מאבק עיקש שאסור לוותר בו ומצריך היכרות עמוקה עם הבעיות השונות מולם מתמודדים הקיבוצים. הגעתי למסקנה שהאנשים שמנהלים את רמ"י משוכנעים שהשיוך  מעניק  לקיבוצניקים מתנה  יקרה מדי,  והם לא רוצים להיות חתומים עליה. לכן הם משתמשים בכל מיני תירוצים כדי לעכב את תהליך השיוך בקיבוצים אין טריק שהם לא מנסים ולצערי הם תוקעים כל פעם מקל אחר בגלגלים, למרות שגם בתחום הזה יש התקדמות ואנחנו נחושים לא פחות מהם. באשר לחלופת האגודה – ישנם 62 קיבוצים שהחליטו לאמץ את החלופה הזו, רמ"י מערימה כהרגלה קשיים , אבל אם הקיבוצים האלה יתנהלו נכון, יקבלו את האישורים הנדרשים ויעברו את נקודת האל-חזור, לא ניתן יהיה לפגוע בהם".

 

הדור שלי זוכר את הימים שהיו קיבוצים נטושים בלי צעירים. המגמה התהפכה. מבחינתי זה נס לא פחות,  שהצלחנו לצאת מהמשבר החמור לפריחה מחודשת. עכשיו חובה עלינו לנהוג באחריות כדי לא ליפול למשבר נוסף.

 

הם נכון לומר, שהשינוי לטובה במצבם של הקיבוצים, הוא פועל יוצא של השינוי באורחות החיים שהונהג ברובם?

"צריך לייחס אותו למספר גורמים: האחד – הסדר החובות. אלמלא  הסדרי החובות שבהם נמחקו לנו חובות בסדר גודל מכובד, לא היינו מצליחים להתאושש. השני הוא אכן השינוי באורחות החיים, המעבר לקיבוץ המתחדש. מבחינה כלכלית נוצר מצב חדש, שלא הקיבוץ אחראי לפרנסת חבריו אלא כל חבר אחראי לפרנסתו ולפרנסת משפחתו. לצד הקיבוצים המתחדשים ממשיכים להתקיים בגאון הקיבוצים השיתופיים וגם להם ולעתידם ומעמדם התנועה דואגת.

"הגורם השלישי הוא אחריות בהתנהלות הכלכלית והימנעות מהרפתקאות וסיכונים בלתי מחושבים בקיבוצים ובתנועה. זה מה שאני אומר גם לקיבוצים בבחירות היום לראשות התנועה – יש לבחור באחריות ולאפשר לנו להמשיך ולהוביל את התנועה עם הניסיון הרב שרכשנו. דווקא עכשיו כשאנחנו חזקים צריך שננהג נכון ובשיקול דעת ולא נצא להרפתקאות שמסכנות את מה שהצלחנו להשיג בעבודה קשה.
בקיבוצים המתחדשים  נוצר בתחום החברתי  שילוב נכון בין החופש של כל משפחה לנהל את חייה כחפצה, ומצד שני הקיבוץ ממשיך להתנהל כקהילה פעילה  ותומכת, מודל שקולע אל רצונם של רבים, אפשר לומר שבשערי הקיבוצים ניצבות היום שתי קבוצות – אלו שנכנסו פנימה ואלו שהיו רוצים להיכנס.

נוסף על כך אי אפשר להתעלם מהמצב מחוץ לקיבוץ, שנעשה מאוד מורכב, מבחינת היכולת של אנשים לפרנס את עצמם, לרכוש לעצמם דירה וכדומה. השיר 'בלדה לעוזב קיבוץ לא היה נכתב היום'.

ישנם קיבוצים שלא התאוששו? שלא מצליחים גם היום להרים את הראש מעל המים?

"בארבע השנים האחרונות כמזכ"ל הצלחנו לחלץ שלושה קיבוצים מהבוץ בבחינת "לא משאירים פצועים בשטח' ואני גאה שהתנועה הייתה פעילה ומעורבת בכך. זו דוגמה מופתית לערבות ההדדית שמקיימת התנועה עד היום. נכון להיום ישנו אחד שעדיין תקוע,  קיבוץ האון. ביקרתי בו  לא מזמן. זה קיבוץ שתקוע בגלל החלטות מדינה. הקיבוץ נקלע ב-2002 למשבר כלכלי  קשה. ב-2007 הוחלט לפרק אותו ולהקים במקומו יישוב קהילתי . שטחי המגורים הועברו למנהל מקרקעי ישראל, כאשר ל-38 משפחות של חברי הקיבוץ, הובטחו בתים שיירשמו על שמם וסוכם ש- 220 מגרשים  נוספים ישווקו על ידי רמ"י. אחר כך התפתח ויכוח למי ישווקו  המגרשים, כאשר בקיבוץ  ובמועצה האזורית עמק הירדן, הובע חשש, שאם המגרשים ישווקו לכל המרבה במחיר, יש חשש שהקיבוץ שממוקם  על שפת הכנרת,  יהפוך למעון קיץ של עשירי ישראל.  מאז הקיבוץ תקוע. מנהל אותו ועד ממונה חסר סמכויות, וידינו בשלב זה קצרו מלהושיע. למעשה ישנם שני קיבוצים שלגביהם המדינה חושבת שהקרקע שלהם חשובה יותר מהאנשים שחיים בהם – האון ונווה-ים. התנועה נאבקת היום על הוצאת נווה ים מהליך הפירוק".

 

ברמ"י משתמשים בכל מיני תירוצים כדי לעכב את תהליך השיוך בקיבוצים אין טריק שהם לא מנסים ולצערי הם תוקעים כל פעם מקל אחר בגלגלים, למרות שגם בתחום הזה יש התקדמות ואנחנו נחושים לא פחות מהם.
אני אומר גם לקיבוץ החזק ביותר והעשיר ביותר, שהוא לא היה שורד כקיבוץ ללא המעטפת של 270 קיבוצים שהוא חלק מהם וללא פעילות התנועה שמאגדת ומייצגת אותו ואת כלל הקיבוצים מול המדינה

 

דווקא עכשיו כשאנחנו חזקים צריך שננהג נכון ובשיקול דעת ולא נצא להרפתקאות שמסכנות את מה שהצלחנו להשיג בעבודה קשה
דווקא עכשיו כשאנחנו חזקים צריך שננהג נכון ובשיקול דעת ולא נצא להרפתקאות שמסכנות את מה שהצלחנו להשיג בעבודה קשה

 

לא מחלקים כסף שאין

עוד שלושה שבועות, ב-4 בדצמבר, ידון בג"ץ בעתירה שהגישה קבוצת "פנסיה בראש", נגד שר הכלכלה והתעשייה ונגד רשם האגודות השיתופיות, עתירה שעניינה העלאת פנסיית הבסיס לחברי הקיבוצים.  בג"ץ מתבקש לקבוע,  שיש  להעלות את רף הפנסיה הקיבוצית הבסיסית באופן שיבטא הן שנות הוותק של חבר הקיבוץ בגיל  הפרישה והן את השכר הממוצע בקיבוץ בו הוא חבר. לטענת  "פנסיה בראש", רשם האגודות השיתופיות, בקביעתו את גובה פנסיית הבסיס לחברי קיבוצים,  נתן פירוש לא נכון לתקנות הסיווג. התנועה הקיבוצית הגישה התנגדות לעתירה.

אנא התייחסותך לעתירה ולמצב הפנסיה בקיבוצים

"מספר דברים:  אחד –   פנסיית הרשם בקיבוצים כמעט הוכפלה מאז שנקבעה לראשונה. איך אני יודע? כי הפנסיה  לחברי האון, מהשאלה הקודמת, היא  2400 שקל. זו הייתה פנסיית הרשם כשהמדינה חתמה הסכם עם  חברי האון וככה זה נשאר. היום פנסיית  הרשם היא סביב   ה-4,000 שקל. יחד עם קצבת הביטוח הלאומי מדובר בסכום לא גבוה אבל זה בהחלט סכום שמאפשר חיים בכבוד ובטח שלא משכורת רעב. התנועה הקיבוצית בעזרת קרן סל"ע, מסייעת לחברים שקיבוציהם אינם מסוגלים לעמוד ב'פנסיית הרשם'. דבר שני – מי שמבטיח היום לדאוג לכך שלפנסיונרים בקיבוצים תשולם פנסיה של 8,000 שקל לחודש, עושה דבר חסר אחריות, משום שלחלק גדול מהקיבוצים אין אפשרות לעמוד בסכום כזה, וזו הבטחה שלא ניתן לקיים אותה. בסרט הזה הרי כבר היינו ונחלצנו ממנו בשן ועין – הכלל הבסיסי צריך להיות שלא מחלקים כסף שאין. הוא נכון בכל התחומים וגם  בתחום הפנסיה. אסור להיות הרפתקנים, הסדר נוסף לא יהיה".

 לא פעם ולא פעמיים התייחסת למצבה העגום של החקלאות בישראל.  יש תקווה לשינוי?

"התפיסה של  מובילי המדיניות הכלכלית אצלנו,  אומרת שהחקלאי עשה את שלו והוא צריך ללכת. שהשלב של גאולת האדמות שבו היה לקיבוצים חלק מרכזי נגמר  מזמן,  אנחנו בשלב של גאולת האדם, והתפקיד של המדינה הוא לספק לאזרחי המדינה מוצרים כמה שיותר בזול. המוסיקה שיוצאת מהמדינה היום היא 'אם אתם, הקיבוצניקים, חושבים שהקרקע היא שלכם והמים הם שלכם, או מכסות החלב, אתם טועים  – הם של המדינה. וכשנחליט על כך, נעשה מכרז ומי שיציע לספק מוצרים חקלאיים איכותיים במחיר יותר נמוך, הוא יקבל את גורמי הייצור הללו'. זו רפורמה אגררית שמתעלמת מדברים רבים כמו החשיבות של ההתיישבות בפריפריה, שמירה על גבולות המדינה, הצורך לקיים חקלאות עברית בארץ ישראל ולדאוג לחוסן תזונתי שהוא מרכיב בחוסן הלאומי שלנו כמדינה. המדיניות היום מציבה סדר עדיפויות לאומי חדש, שהוא בעיני אנטי-ציוני. אין מדינה מפותחת שלא תומכת בחקלאות, אבל אצלנו יש בלבול בסדר העדיפויות הלאומי, שנובע מחשיבה רק דרך החור של הגרוש. הריבונות על הקרקע, החקלאות והחקלאים, חשובים יותר מגרוש לפה וגרוש לשם. בכל מדינה אחרת כבר מבינים זאת, לא אצלנו. אם יקרה וכחול לבן תרכיב את הממשלה הבאה, הדברים ישתנו. בהנהגה של כחול לבן יש שני מושבניקים וקיבוצניק והם מבינים את החשיבות של החקלאות למדינת ישראל".

 עם כניסתך לתפקיד,  ניסית לקדם את נושא הקואופרציה.  איפה הצלחת, איפה פחות?

"אחד ההישגים החשובים היא ההכרה של  ברית הקואופרטיבים הבינלאומית  ICA  בתנועה הקיבוצית כתנועה הקואופרטיבית בישראל.  המסמכים שהיא סיפקה לנו בעניין זה סייעו לנו מאוד במאבק בתחום המיסוי. יכולנו להוכיח שהקיבוצים הם לא צורת חיים משונה שהומצאה בתחילת המאה הקודמת והפכה להיות לדעת הפקידים ללא רלוונטית, אלא חלק מתנועה שחברים בה בעולם 1.3 מיליארד בני אדם. הישג נוסף –  לארגונים האזוריים ברור היום שהם קואופרטיבים לכל דבר ועניין, והתחלנו לקדם תחום חדש – בנייה קואופרטיבית. זה פתרון דיור שעובד ברבות ממדינות אירופה ובארה"ב ואין סיבה שלא יעבוד אצלנו. המקום שלא הצלחנו אלה הקיבוצים עצמם – אם תשאל היום את חברי קיבוצך אם הם חיים בקואופרטיב, סיכוי סביר שיסתכלו עליך בתימהון. אבל הקיבוץ, גם המתחדש ובוודאי השיתופי, הוא צורת חיים קואופרטיבית".

צורת חיים קואופרטיבית נוספת היא הקיבוץ העירוני. יש בה היום מאות צעירים שעובדים בעיקר בתחום החינוך, אבל אין חיבור של ממש בין התנועה הקיבוצית לקיבוצים העירוניים. מדוע?

”לצערי זה  נכון. עם כניסתי לתפקיד ביקרתי בכמה קיבוצים עירוניים. ביניהם למשל בקיבוץ משעול בנצרת  עילית, שהיום נקראת נוף הגליל. הם עושים עבודת קודש, אבל הסתבר לי שהם גרים במרכז קליטה לא בדירות משלהם, ואין להם צבירה לפנסיה. אמרתי להם – אנחנו היינו בסיפור הזה, אסור לחזור עליו. אתם מהמרים על העתיד שלכם. בואו תצטרפו לתנועה הקיבוצית ואנחנו נעזור לכם. בנייה קואופרטיבית למשל, יכולה להיות פתרון נכון לקיבוצים האלה.  נפגשתי עם נציגי הקיבוצים העירוניים מספר פעמים ולצערי זה לא הסתייע בשלב הזה".

 

בקיבוצים המתחדשים נוצר בתחום החברתי שילוב נכון בין החופש של כל משפחה לנהל את חייה כחפצה, ומצד שני הקיבוץ ממשיך להתנהל כקהילה פעילה ותומכת, מודל שקולע אל רצונם של רבים, אפשר לומר שבשערי הקיבוצים יש היום שתי קבוצות – אלו שנכנסו פנימה ואלו שהיו רוצים להיכנס.

 

ניר מאיר
אין לי ספק שהמאמצים לקחת מאתנו אדמות יימשכו. מבחינתנו – זו מלחמה. צילום דנה בר-און

 

להישאר בפרופורציות הנכונות

  מדיווחים חוזרים ונשנים בעיתונות הקיבוצית, למדו הקוראים שקיים משבר בין התנועה הקיבוצית ובין הנוער העובד והלומד והבונים דרור. תקציבים  הוקפאו והרבה תגובות, שאת חלקן ניתן להגדיר נסערות . לא רבים מבינים על מה בדיוק הוויכוח.

על מה הוויכוח?

"הנוער העובד והלומד  זו תנועת נוער של ההסתדרות, שהתקציב שלה מגיע מההסתדרות ומהתנועה הקיבוצית. אנחנו סבורים שזו תנועה שעושה עבודה חשובה וטובה. המשבר הוא סביב הכספים שהנוע"ל מקבלת מהתק"צ והשימוש שנעשה בהם בחו"ל. לא מדובר בעניין אישי שלי,  גם אם יש כאלה שמנסים להציג את זה כך. בעבר הוכוונו הסניפים  של הבונים דרור בחו"ל על ידי התק"מ, אבל בתהליך מתמשך של השנים האחרונות, 'הועברו'  הסניפים הללו לניהול  תנועת דרור ישראל.   מזכירות התנועה (בה היה חבר גם רועי יסוד, מזכ"ל הנוע"ל, קיבלה שורת החלטות בנושא. ע"פ הרגשתינו, הן לא בוצעו.  בפברואר 2019 קיבלנו הבטחה כי החלטות המזכירות יבוצעו ואז אמרתי במועצת התנועה שהתקציב שמור לנוער העובד והלומד ובלבד שיעמדו בהסכמות  שהושגו. בישיבת המזכירות שדנה בנושא, ביקשתי משני חברי מזכירות שמונו על ידה לעקוב אחרי ביצוע ההבטחות, לדבריהם הושגה התקדמות אך היא אינה מספקת. התחושה הייתה שהם הפרו את ההבטחות עליהן חתמו בעניין הבונים דרור העולמי, ההפרות הללו הוצגו בישיבת המזכירות, אני  הצעתי למרות זאת לשחרר חמישים אחוז מהתקציב בבחינת רצון טוב ופתח להתמקדות, אבל  מזכירות התנועה לא הסכימה. אגב, ישנה טענה על יחס לא ראוי ל'תנועות הכחולות'. אני לא מכיר במושג הזה. ישנן השומר הצעיר והמחנות העולים שהתנועה תומכת בפעילותן ומתקצבת אותן באופן שוטף – גם בשנים הבאות, וישנה כאמור הנוער העובד והלומד שהתנועה הקיבוצית השתתפה במימונה, עד שהסתבר שנעשה בסניפים בחו"ל  שימוש בכסף שלנו  נגדנו. אני רואה בפעילות של תנועות הנוער בחו"ל .פעילות של שליחות – חיזוק קהילות יהודיות במקומות שונים בעולם. עלייה ממשית אין מזה. כשמדברים על  בוגרי הבונים דרור שעלו ארצה, מדובר בכמה מאות צעירים שעלו בשנים האחרונות רק כ-40 איש מתוכם חיים בקיבוצים העירוניים. אני מבקש מכולם… קצת פרופורציות, בבקשה".

יש ביקורת נגדך, שאתה מנהל צנטרליסטי. אתה טוען שהעובדות מוכיחות שזה לא כך

"התנועה הקיבוצית מנוהלת על ידי שלושה:  מזכ"ל,  משנה למזכ"ל ומנכ"לית. ישנם עוד ארבעה מנהלי אגפים, שנהנים מאוטונומיה מלאה. התנועה עוסקת בתחומים רבים ושונים, ופעילות כזו אפשרית רק בניהול שיש בו ביזור סמכויות. הדיבורים על ניהול צנטרליסטי לא מחוברים לכלום – זהו חלק מקמפיין נגטיבי שמתנהל נגדי בימים האלה על ידי אלו שרוצים להחליף אותי בתפקיד וצר לי על כך. מי שאין לו מה להציע עסוק בלזרוק רפש. זו לא דרכי ולא דרכה של התנועה. אני מציג לחברי הקיבוצים את העשייה ואת המורכבות שבה אנחנו פועלים ולצידה את ההישגים שהבאנו עבורם ועבור התנועה ומבקש את אמונם ותמיכתם לכהונה שניה ואחרונה בתפקיד ואני מציע לכל מי שמטיל ספק, פשוט לדבר עם פעילי התנועה".

יחסי קיבוצים תנועה. ישנה  בקיבוצים מספיק מודעות  לחשיבותה  של התנועה כארגון מייצג שלהם?

"אצל חלקם כן, אצל אחרים פחות. התרומה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים היא בלתי מוטלת בספק. הזכרנו את נושא המיסוי, מאבק שכאמור עתיד להתחדש, המאבק הבלתי פוסק בנושא הקרקעות, הגדלת מספר יחידות הדיור בקיבוצים, חלופות השיוך, נושא הגן הקיבוצי והכרה בחינוך הקיבוצי כזרם לגיטימי בחברה הישראלית המוכר על ידי משרד החינוך ועוד.  אצל קיבוצים שנעזרים בנו ישירות המודעות לחשיבות התנועה יותר גדולה, אבל אני אומר גם לקיבוץ החזק ביותר והעשיר ביותר, שהוא לא היה שורד כקיבוץ ללא המעטפת של 270 קיבוצים שהוא חלק מהם וללא פעילות התנועה שמאגדת ומייצגת אותו ואת כלל הקיבוצים מול המדינה."

יש דרך להחזיר את התנועה הקיבוצית לעמדת השפעה על החברה הישראלית?

"התנועה הקיבוצית משפיעה בדרכה שלה על הנעשה בחברה הישראלית ומשקיעה בכך גם לא מעט משאבים . אנחנו עושים ותורמים היום עבור החברה הישראלית יותר משעשינו בשלושים השנים האחרונות. התשובה לשאלתך היא כן, בתנאי שנבין שאנחנו פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה, והציפייה שנחזור לעמדה של הובלת הציבור הישראלי היא לא ריאלית. יש תנאי נוסף – הצנע לכת:  לא קיבוצניקים למען החברה, אלא קיבוצניקים עם החברה,  אנחנו כבר היום עושים דברים שרק התנועה הקיבוצית מסוגלת להם. למשל – אימוץ חיילים בודדים. צביקה לוי קיבל את פרס ישראל למפעל חיים, כשבזמנו אימצה התנועה הקיבוצית למעלה מ-20 אלף חיילים בודדים. שתי אוגדות ! אנחנו ממשיכים במפעל הזה גם היום,  ואין עוד גוף במדינה שיש לו יכולת לעשות זאת, כמונו. דוגמא נוספת –  גרעיני 'צבר', תכנית של תנועת הצופים להבאת יהודים צעירים  ארצה כדי לשרת בצה"ל, שעם הגעתם הם נקלטים כגרעינים בקיבוצים. תכנית תל"מ –  תעסוקה, לימודים ומגורים לצעירים בני הקהילה האתיופית. זהו מפעל נוסף ייחודי לנו, שפועל כבר 21 שנה ועברו בו כאלפיים מבני העדה האתיופית – ניסו לסגור אותו ונלחמנו בהצלחה כדי שימשיך לפעול. כיום פועלת התכנית ב-16 קיבוצים ומשתתפים בה כמאה צעירות וצעירים. ועדה במשרד האוצר אישרה ביולי השנה את המשך תקצובה של תל"מ  לארבע שנים נוספות ואישרה את הרחבת מספר המשתתפים בה ב-30%. התרומה שלנו לחברה הישראלית בתחומים שהוזכרו ואחרים היא לא מבוטלת. הזכרנו קודם את הרעיון של בנייה קואופרטיבית למגורים, שאנחנו מקדמים בעזרת ההסתדרות. וכאמור, צריכים תמיד לזכור  להישאר בפרופורציות הנכונות – בספטמבר היו בחירות במדינה עם למעלה 6.4 מיליון בעלי זכות בחירה, בדצמבר יש בחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית – עם 55 אלף בעלי זכות בחירה. כדאי שנפנים… אנחנו פחות מאחוז. בואו נתייחס לעצמנו בקצת יותר צניעות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האם ערך האדמה עדיף על ערך האדם? מוסלמים, יהודים וירושלים: דואליות, דיאלוג, או גוג ומגוג. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2019, 278 עמודים + רשימת מקורות ומפתח אישים ונושאים מחקרים, ספרים ומאמרים רבים בכתבי-עת ובעיתונות
3 דק' קריאה
את הפיגוע  בבית שאן, בנובמבר 1974, ביצעו שלושה אנשי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין בראשות נאיף חוואתמה. בפיגוע נרצחו ארבעה מתושבי בית שאן ונהרגו שלושת המחבלים. הפיגוע התפרסם גם בגלל התגובה הסוערת של תושבי בית שאן, שהתעללו בגופות
10 דק' קריאה
כשנכנסים למשרדו הצנוע של ניר בבית התנועה הקיבוצית, בולטת מאחורי שולחנו תמונה אחת שלטעמי מספרת את הסיפור כולו- טנק מרכבה סימן 3 ולידו קומביין חיטה. תמונה המבטאת את העמידה האיתנה שלנו מול האיומים והדרך
3 דק' קריאה
שלושת שופטי  בג"ץ רמזו לאנשי "פנסיה בראש",  שכדאי להם למשוך את עתירתם. לאחר התייעצות קצרה הם החליטו לעשות כך. התנועה הקיבוצית ברכה על ההחלטה עמותת "פנסיה בראש", שעתירתה להעלאת סכום הפנסיה בקיבוצים המתחדשים הייתה 
4 דק' קריאה
שורה ראשונה מה שיפה במזימות של ילדים, זה שהן חפות מתככים של מבוגרים. עבודת הקודש של העובדים הזרים באחרונה נערך יום  עיון מיוחד המיועד לרכזי בריאות ורווחה, רכזי גיל שלישי ולעבודות ועובדי השטח בתנועה
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן