בית התנועה מתקלף
יבול שיא
הרפת והחלב
יששכרוף

עבר שבוע 0407

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עבר שבוע 0407: הכי גמיש באזור

עבר שבוע 0407: גורם ישראלי מאשר: מרחב הדייג בעזה יורחב. ויצומצם. ויורחב. ויצומצם. ויורחב…

כל כך רצינו שזה יהיה הוא

בשלישי בבוקר הודיעה הפרקליטות הצבאית, שהיא מבטלת את כתב האישום נגד מחמוד קטוסה, שהואשם באונס הילדה בת ה-7. מיד לאחר פרסום הידיעה, יצא עורך הדין של משפחת הילדה בהודעה יוצאת דופן בחריפותה: "הילדה ומשפחתה בהלם טוטאלי", הודיע  עו"ד פריד, "הילדה שבורת לב  ולא מוכנה לצאת מביתה.  המדינה הפנתה את גבה לילדה, כל אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים".

במשך יותר משבוע הכינו אותנו לאפשרות שכתב האישום יבוטל.  אמרו שהוא מלא חורים,  שהחקירה נעשתה ברשלנות בלתי מובנת, שרק אם תימצא עדות מסייעת לכך שקטוסה הוא אכן האנס, רק אז יישאר כתב האישום על כנו. עדות כזו לא נמצאה. במקום להכין את הילדה המסכנה ואת משפחתה הפגועה לאפשרות הכמעט ודאית שכתב האישום יבוטל, חיזקו בהן את התחושה שכתב האישום יוגש בכל זאת? לכן ההודעה על הביטול, הותירה אותם "בהלם טוטאלי"? במקום לחשוב איך מסייעים לילדה נפשית, ללא קשר אם יוגש או לא יוגש כתב אישום,  הפכו אותה לחלק מהמאבק הישראלי פלסטיני?

ועוד אמר עו"ד יהודה פריד, שיום לפני  הביטול, "התקבלו ראיות חדשות, מזעזעות ומדאיגות", לגבי אשמתו של החשוד קטוסה. מה אנחנו צריכים להבין מזה? שהפרקליטות החליטה להתעלם מהראיות החדשות המזעזעות ובכל זאת להוציא את קטוסה לחופשי? כי למה? כי הפרקליטות שלנו מעדיפה לתמוך באנס  פלסטיני  פדופיל ולא בילדה יהודייה שנפגעה על ידו?

כל כך רצינו שזה יהיה הוא. שנוכל להוכיח למי שעוד לא השתכנע, לאיזה שפל מדרגה הגיעו הפלסטינים במה שהם מוכנים לעולל לנו. רק בגלל האכזבה שהוא גרם  לנו עם ביטול כתב  האישום, היה מגיע לקטוסה לשבת  במעצר קרוב לחודשיים.  ואם זה היה תלוי בעו"ד יהודה פריד,  הוא היה צריך להמשיך לשבת, עד שיימצאו ההוכחות לכך שהוא האנס. או שלא.

הפרקליטות חזרה בה

תיק נוסף שהסתיים השבוע במפח נפש ימני, הוא  התיק של דין יששכרוף, הדובר של שוברים שתיקה. הפרקליטות הודיעה שהיא סוגרת את התיק, ושבניגוד לקביעתה הראשונה שיששכרוף שיקר כשסיפר שבעת שירותו בחברון היכה פלסטיני עצור שנחשד בזריקת אבנים, בדיקה נוספת העלתה שהוא העיד על מקרה שאכן ארע.

שני מקרים בהם הפרקליטות  טעתה. אבל בעוד שבמקרה של אונס הילדה  היה הכרח לפתוח בחקירה ולמצוא את האשם במעשה הנורא (ויש לקוות שהוא יימצא), התיק נגד יששכרוף לא היה צריך להיפתח כלל. הוא נפתח כי היו מי שחשבו שאפשר לעשות ממנו רווח פוליטי.

יששכרוף, סיפר על התקרית האלימה בחברון, באירוע של שוברים שתיקה. ארגון "מילואימניקים בחזית", טען בסרטון נגדי, שיששכרוף משקר ואירוע כזה כפי שהוא תיאר כלל לא ארע. שרת המשפטים איילת שקד  קראה לפתוח בחקירה ואם שרת המשפטים מבקשת, מי יסרב? חקירה נפתחה, החוקרים אספו עדויות וקבעו שיששכרוף בדה את האירוע מלבו. רצינו להוכיח ש"שוברים שתיקה" מוציאים את דיבתנו רעה כשהם מספרים בארץ ובחו"ל על דברים שאנחנו עושים לפלסטינים, שלא היו ולא נבראו, והוכחנו.

אבל אז התברר, שהפלסטיני שנחקר והעיד  שיששכרוף לא ביצע בו את מה שטען שביצע, הוא לא הפלסטיני שעליו דיבר יששכרוף, אלא מדובר במקרה אחר ובפלסטיני אחר.  בתחקיר של  ברוך  קרא ב"המקור" השבוע, הסתבר שהמ"פ שכינה את יששכרוף שקרן,  הוא לא המ"פ שתחת פיקודו התרחשה התקרית, אלא מ"פ אחר,  שהעיד ב"המקור" שהמקרה אכן ארע.  קשר המ"פ  לא נחקר, וגם הוא העיד ב"המקור" שהמקרה התרחש. על חלק מהחיילים שטענו שהם היו בפלוגה של יששכרוף וקראו לו  שקרן בסרט של "מילואמניקים בחזית", נאמר שהם  כלל לא שרתו בפלוגה. יששכרוף, על פי התחקיר של ברוך קרא, הגזים בתיאור האירוע. אכן הופעל כוח במטרה לאזוק את הפלסטיני העצור, אבל הוא לא דימם ולא התעלף. השאלה אם הוא גם קיבל  ברכיות, כפי שהעיד יששכרוף, נשארה פתוחה.

בעקבות העדות שהפרקליטות  לא בדקה את האירוע הנכון, נפתחה חקירה נוספת ובסיומה כאמור נסגר התיק. היה אירוע, אבל הכוח פעל באופן סביר, ולכן  אין מקום להעמיד לדין את מפקד המחלקה. כמה חבל.

שני דברים שכדאי לציין בנוגע לסיפור הזה: האחד – בחיכוך המתמשך בין צה"ל לפלסטינים  ביו"ש ובעזה, מתרחשים אירועים  קשים יותר מהאירוע הזוטר אותו תיאר יששכרוף, שאיש לא מעלה על הדעת לחקור. גם במקרה הזה  לא הייתה נפתחת חקירה, אלמלא מדובר בדובר של "שוברים שתיקה" ובניסיון להשיג רווח פוליטי מהצגתו כשקרן. הדבר השני – די ברור שהרווח הפוליטי הושג, למרות התפנית בחקירה.  לגבי רוב הציבור, השאלה אם האירוע התרחש או  לא התרחש,    לגמרי לא חשובה.  יששכרוף שיקר, ואם הפרקליטות קובעת שהוא לא שיקר, זו עוד הוכחה לכך שהיא שמאלנית. אלא מה?

דין יששכרוף  מונה לאחרונה לדוברו של ח"כ איימן עודה, יו"ר סיעת חד"ש בכנסת.

במפעל הפיס הולכים על בטוח

מתי הטלת חרם היא מעשה ראוי ומתי לא? התשובה לשאלה הזו פשוטה למדי:  כשהטובים מחרימים את הרעים, מדובר במעשה ראוי ומתבקש. כשהרעים מחרימים את הטובים,  זה מעשה פסול ומכוער.

השבוע התברר, שקריאה לחרם על מפעל הפיס, אותה השמיעו הטובים, השיגה את מטרתה. מפעל הפיס הודיע  שהוא לא יממן יותר את הפרס לסרט הזוכה בפסטיבל דוקאביב. הסרט שזכה השנה, "לאה צמל, עורכת דין",  עורר מחאה אצל  ארגוני ימין ובראשם פורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים" המלווה על ידי    "אם תרצו", והם קראו לציבור לבטל מינויים של מפעל הפיס.  דירקטוריון מעל הפיס נכנע והודיע שהוחלט להפסיק את מימון הפרס לסרט הזוכה בדוקאביב בעתיד, ו"נושא הזכייה הנוכחית ייבחן באמצעות ייעוץ משפטי". (לא של עו"ד לאה צמל).  מכיוון שקיים חשש סביר, שגם בעתיד יינתנו בדוקאביב פרסים לסרטים  שלא יישאו חן בעיני ציידי השמאלנים של "אם תרצו", למה למפעל הפיס להסתבך?

פורום "בוחרים בחיים"  קיבל  את ההחלטה בתרועות גיל:  "אנו מברכים את מפעל הפיס על החלטתם הנכונה. חבל שהנהלת הארגון לא השכילה למנוע מלכתחילה את הענקת הפרס ליוצרים שמציגים את דמותה של מי אשר מגנה יום יום ושעה ושעה על הרעים שבאויבי ישראל. ביטול של אלפי מינויי פיס הוביל ככל הנראה להחלטה. זהו ניצחון השפיות וההיגיון הבריא".

ובחיבור לקטע הקודם:   לפני כשבועיים  צורף דוד יששכרוף כעובד מן המניין במחלקת הדוברות בלשכת משה ליאון, ראש העיר ירושלים. דוד יששכרוף הוא אחיו של דין יששכרוף  והוא איש מפלגת העבודה.  איתמר מרזל, עצמה יהודית,  דרש  ממשה ליאון לפטר לאלתר את העובד החדש, שהרי לא יעלה על הדעת שהעירייה תעסיק אדם שאחיו הוא מ"שוברים שתיקה".  "אם ליאון לא יעשה זאת" כתב מרזל, "כנראה החיבור שלו לאיווט ליברמן ולשמאל עמוק בהרבה משחשבנו". חבר  מועצת העיר איש הימין אריה קניג, הצטרף: "נראה שמעתה כשאגיע לכיכר ספרא, אצטרך לנטוש את סנדליי לטובת נעליים גבוהות". (טעות כמובן. נראה, שמי שיצטרך נעליים גבוהות הוא דוד יששכרוף).

הנהלת העירייה  לא נהגה כמנהג דירקטוריון מפעל הפיס ולא נכנעה ללחץ.  תגובתה: "דוד נבחר בתהליך סדור, על פי כל הנהלים ורק לפי כישוריו. עיריית ירושלים אינה שואלת מועמד כזה או אחר על דעותיו, ובוודאי לא על דעות בני משפחתו ובוחרת את עובדיה לפי הכישורים האישיים בלבד".  דירקטוריון מפעל הפיס יכול היה לנסח הודעה דומה, למשל:  "ההחלטה על הסרט הזוכה בדוקאביב נעשתה משיקולים אמנותיים, ואין דירקטוריון מפעל הפיס רואה לנכון להתערב בהם", אבל זה כנראה מוגזם לדרוש מהם שיוציאו הודעה מסוג זה.
עבר שבוע 0407

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן