קטנות קיבוציות - חד-שיח: אתה מקיבוץ אמרת, נכון?
יבול שיא
הרפת והחלב
איילת רייטן פרס קרן קיבוץ 2019

פרס קרן קיבוץ הוענק השנה: לד"ר אלון פאוקר, לאיילת רייטן ורועי נאון

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פרס קרן קיבוץ העונק זו השנה העשרים. הפרס הוא על שמם של חנה ויונה ינאי, ממייסדי עין השופט. ארנה חכים (ינאי), פתחה בקריאת דברים לזכרם של הוריה, וגיורא ינאי סיפר על חייו של פרופ' סימור מלמן מארה"ב, שיזם את קרן קיבוץ, במטרה לעודד מחקר שיתרום לפיתוח הקיבוץ. הקרן מופקדת באוניברסיטת חיפה, והאחריות האקדמית הוטלה על המכון לחקר הקיבוץ.

טקס פרס קרן קיבוץ  התקיים במועדון של עין השופט, בהנחייתו של מנהל הקרן, ד"ר דורון נדיב, מהמכון לחקר הקיבוץ. הזוכים הציגו את העבדות הזוכות.

ד"ר אלון פאוקר זכה בפרס על הספר כשהחברים רצו בית – חברי הקיבוץ מול מנהיגיהם בראשית המדינה, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. לדבריו, לפני הקמת המדינה הקיבוץ היה מכשיר חלוצי בולט להשגת מטרות הציונות וזכה ליוקרה. לאחר הקמת המדינה תפקידו החלוצי נחלש. המנהיגות הקיבוצית רצתה לשמר את הסטטוס שלה. בשנות החמישים פעלה המנהיגות להשקיע מאמץ חלוצי מחודש, לחזק את הערכים הרעיוניים המאפיינים את הקיבוץ ולשמור על מימוש ערכי השיתוף והשוויון. החברים לעומת זאת רצו לטפח חיים נורמליים ולחזק את ביתם, לאחר שנים רבות של התגייסות למשימות לאומיות. החברים הושפעו מהמתרחש בחברה הישראלית. הקיבוץ לא עיצב את עצמו לאור הכוונת המנהיגות, וזו הפכה בהדרגה ללא רלבנטית עבורם. בנתק בין המנהיגות לחברים  טמונים זרעי השינוי שעבר הקיבוץ החל משנות השמונים של המאה שעברה.

איילת רייטן הציגה מאמר משותף עם ד"ר אופיר רובין, ד"ר אביעד רובין ופרופ' אייל קמחי: "הפרטה, צמיחה דמוגרפית ותפיסת קיימות – המקרה של הקיבוץ בישראל". המאמר פורסם  בכתב עת מדעי באנגלית.

המחקר מתמקד בקשר בין תפיסת הקיימות בקיבוץ (לכידות ורווחה) לבין עומק ההפרטה (שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ושיוך נכסים) וצורות שונות של צמיחה דמוגרפית (מגוון סטטוסים). המחקר משווה 19 קיבוצים בשתי תקופות זמן: באמצע שנות התשעים, ובתקופה האחרונה. הממצאים מראים שבכל הקיבוצים חל שיפור בתפיסת הקיימות של הקיבוץ. העלייה המשמעותית ביותר הייתה בקיבוצים שנשארו שיתופיים, וככל שעומק ההפרטה היה רב יותר, תפיסת הקיימות עלתה בשיעור מתון יותר. באופן דומה נבדקה גם תפיסת הקיימות בהקשר של ריבוי הסטטוסים בקיבוץ, ושוב נמצא כי ככל שיש יותר סטטוסים, העלייה בתחושת הקיימות מתונה יותר. בעיקר בלט הממצא כי בקיבוצים בהם יש הרחבה קהילתית, השיפר תחושת הקיימות של החברים היה הנמוך ביותר.

רועי נאון – הציג חלק מהצעת מחקר לתואר שלישי, אותו הוא מתכנן בהנחיית ד"ר יובל פיינשטיין מאוניברסיטת חיפה: "השיבולים שיבשו: השפעת המשימתיות בקיבוץ המאוחד על יכולת הישרדות הקיבוץ כצורת התיישבות שיתופית ושוויונית". המחקר יתבסס על התפיסה הייחודית של הקיבוץ המאוחד ביחס לתפקידו המשימתי. הוא מציע שני דגמים של משימתיות: פונקציונלי ומצמצם.

המשימתיות הפונקציונלית היא משימתיות המעמידה את הקיבוץ כמכשיר של התנועה הציונית ותנועת העבודה ללא קשר ישיר. המשימתיות המצמצמת מעמידה את הקיבוץ ככלי לביצוע משימות לאומית רק אם זה תורם גם לקיבוץ עצמו. במחקר הוא ינסה לבדוק את המעבר ממשימתיות פונקציונלית, שאפיינה  בעיקר את הקיבוץ המאוחד למשימתיות מצמצמת ואת ההשפעה של יכולת ההישרדות של הקיבוץ.

פרופ' רן אברמיצקי, כלכלן באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, סיים את יום העיון בהרצאה על ספרו "תעלומת הקיבוץ: ערכים שוויוניים בעולם קפיטליסטי", שפורסם בשנה שעברה באנגלית. השאלות על הקיבוץ שהעסיקו אותו היו קשורות למוטיבציה לעבודה והתמיינות שלילית:

למה שחבר קיבוץ יעבוד אם הוא מתקיים בלאו הכי מתקציב הקיבוץ, ללא קשר לתרומתו? למה שאדם מוכשר יישאר בקיבוץ אם הוא יכול להרוויח יותר מחוצה לו? לפי התיאוריה הכלכלית, צפוי שהטובים יעזבו והקיבוץ יישאר רק עם הפחות מוכשרים. בדוקטורט שלו ניסח סוגיות אלה כשאלה רחבה יותר: מה ניתן ללמוד מהחברה השיתופית לגבי החברה הקפיטליסטית? הנתונים שלו הראו שתופעות אלו – של ניצול הקיבוץ ו"בריחת מוחות" אמנם קיימות בקיבוץ, אבל הן לא מביאות אותו להתמוטטות. הוא סבור שהקיבוץ כחברה שיתופית נותן ביטחון יוצא מן הכלל, ערבות הדדית שאין בחברה הסובבת. הלחץ החברתי מביא את החברים לעבוד, והביטחון משאיר גם את הטובים, וזאת, מבלי  לגרוע מחשיבותה של האידאולוגיה או האמונה בערכי הקיבוץ. הדור השני והשלישי הם פחות ערכיים ומגלים  יותר פרגמטיות.

פרופ' אברמיצקי סבור שאפשר להקים חברות שוויוניות אך עשויים להיות לכך מחירים כמו  חוסר פרטיות, קהילה קטנה, וצרורך בהומוגניות של חברי הקהילה. חברה קטנה יכולה לקיים במידה רבה יותר דמוקרטיה, בעלות משותפת על אמצעי ייצור, קהילתיות וערבות הדדית.

כתבו: אליאט אורחן ושלמה גץ, המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ביטחון המזון מהווה את אחת הסוגיות הקריטיות לאבטחת מזון טרי ובריא לתושבי מדינת ישראל לימינו אלה ולשנים הבאות. מכון המחקר "יסודות" למדיניות ציבורית וציונות מעשית, פרסם לאחרונה נייר מדיניות מקיף לנושא רגיש זה. הנושא
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
זן הפלפל הכתום "זוהר" הגדל במושב עין יהב טעים ועסיסי, ועכשיו אנו לומדים שהוא גם חיוני לבריאות העיניים. שוחחנו עם רביב אסא מגדל פלפל מעין יהב, רני סלע מנכ"ל "יופי של ירקות" עין יהב
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן