you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
בנות צלפחד בפני משה

פרשת פנחס – במדבר פרק כ"ו

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

נא} אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים: (ס) {נב}  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {נג} לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: {נד} לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ: {נה} אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ: {נו} עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.

לאחר המגפה, ה' מצווה לערוך מפקד נוסף של בני ישראל לפי משפחות, לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות. נערך מפקד גדול לכל הגברים מעל גיל 20 בכל שבטי ישראל. הפוקדים עוברים ובודקים כל משפחה וכל שבט ולבסוף מסכמים את המפקד כולו. לרשות בני ישראל עומדים 600,730 גברים מעל גיל 20.   המספר הזה כמובן מופרך אך נאה למדי כסיפור.

אראל סגל כותב שהתורה קובעת שיש לחלק את ארץ ישראל ליוצאי הצבא. הכתובים סותרים:

פסוק נג: "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת"

פסוק נד: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ"

פסוק נה: "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ"

פסוק נו: "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ, בֵּין רַב לִמְעָט"

על-פי הפשט, נראה שהנחלות חולקו לשבטים או למשפחות, לפי מספר השמות שיש בכל שבט: לרב – לשבט שיש בו הרבה אנשים, תרבה נחלתו,  תיתן נחלה גדולה יותר; ולמעט – לשבט שיש בו מעט אנשים, תמעיט נחלתו, תיתן נחלה קטנה יותר; וכן בתוך השבט, יש לחלק את הנחלה למשפחות ולבתי-אב לפי גודלם – איש לפי פקודיו יותן נחלתו. כך, בסופו של דבר כל אדם יקבל קרקע באותו גודל. 

לפי חז"ל, החלוקה לא הייתה לפי גודל, אלא לפי שווי כלכלי: "ולא נתחלקה אלא בכסף, שנאמר בין רב למעט. הם מציינים שני גורמים לקביעת ערך הקרקע: האיכות החקלאית שלה (עידית או זיבורית, שופרא או סניא), והמיקום המרחבי שלה (קרובה או רחוקה – כנראה ממקום המקדש או מהגבול).

האיכות החקלאית של הקרקע נכנסה ליחידת המידה, כי רבי יהודה מדבר על קרקע של "סאה" או של "חמש סאין", ומסתבר שהכוונה לקרקע המניבה סאה או חמש סאין של תבואה רבי יהודה מציין את היחס בין השווי החקלאי לבין השווי המיקומי. קרקע שנמצאת ביהודה (קרוב לירושלים) שווה פי 5 מקרקע באותה איכות שנמצאת בגליל.

הם דנים בשתי דרכים לוודא שהחלוקה תהיה שווה: פיצוי בקרקע (מי שקיבל קרקע בשווי נמוך יותר, מקבל שטח גדול יותר) או פיצוי בכסף (מי שקיבל קרקע בשווי נמוך יותר, מקבל פיצוי כספי ממי שקיבל קרקע בשווי גבוה יותר).

כך למשל, לפי רבי יהודה: "מי שנפל גורלו בגליל – נוטל חמש סאין, כנגד סאה שחברו נוטל ביהודה… אי נמי… סאה ביהודה שווה חמש סאין בגליל בשביל שיהודה קרוב לירושלים וגליל רחוק יותר, וצריך להעלות כספין שווה ד' סאין לסאה שבגליל" (רשב"ם שם).

הבעיה בגישה זו היא, ששוויה של הקרקע אינו קבוע, הוא משתנה בהתאם לתקופה ובהתאם לתרבות. כך למשל בחברה חקלאית, ערך הקרקע נמדד ע"פ כמות הזרע שאפשר לזרוע בה, ואולי גם ע"פ כמות הגשמים שיורדים באותו אזור.

בחברה של רועי צאן הגורם הזה פחות חשוב, הרי אפשר לרעות צאן גם במדבר. בחברה תעשייתית, באר נפט המתגלה בשדה מעלה את ערכה באופן משמעותי, אבל בחברה עתידנית, שבה כל צרכי האנרגיה מסופקים ע"י תאי שמש, באר נפט עשויה להיחשב למטרד ולהוריד את ערך הקרקע.

יש הרבה גורמים המשפיעים על ערך הקרקע, כך שאין שום אפשרות לחשב אותו באופן אובייקטיבי. הדרך היחידה לדעת מה "ערך" הקרקע בתקופה מסוימת היא להעמיד את הקרקע למכרז, ולראות מה המחיר המרבי שאנשים מוכנים לשלם עליה.

אפשר לבצע באופן זה גם את חלוקת הארץ: כל נחלה מועמדת למכרז, ונמכרת למרבה במחיר. כל התשלומים נאספים, ומחולקים שווה בשווה בין כל הזכאים לקרקע.

כך, מי שבחר קרקע שהביקוש עבורה הוא נמוך, ישלם סכום נמוך יותר מהסכום שיקבל, ומי שבחר קרקע שהביקוש עבורה הוא גבוה, יצטרך לשלם סכום גבוה יותר מהסכום שיקבל. כך, מי שמקבל קרקע יקרה מפצה את מי שקיבל קרקע זולה, כאשר ערך הקרקע נקבע לפי רמת הביקוש.

  לפי זה, יש לפרש את הפסוק האחרון: על פי הגורל תחלק נחלתו, בין רב למעט. אחרי ההגרלה, יש להעביר קרקעות בין שבט שיש בו הרבה אנשים לשבט שיש בו מעט אנשים, כך שכל שבט יקבל נחלות בדיוק כמספר האנשים.

לפי פסוק נד: "לרב תרבה נחלתו, ולמעט תמעיט נחלתו", כל שבט קיבל נחלה בהתאם לגודלו, אבל לפי פסוק נו: "על פי הגורל תחלק נחלתו, בין רב למעט", כל שבט קיבל נחלה אקראית שאינה תלויה בהכרח בגודלו. המפרשים הציעו כמה הסברים.

הסבר אחד: קודם-כל נקבעו נחלות בגדלים שונים לפי הגדלים השונים של השבטים, ואחר-כך השתמשו בגורל כדי לתת אישור אלהי לחלוקה. הגורל התאים כל נחלה לשבט המתאים: "לרב תרבה נחלתו – לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו שטח גדול, ואע"פ שלא היו החלקים שווים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא על-ידי גורל, והגורל היה על-פי רוח הקודש, כמו שמפורש (בב"ב דף קיח): אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים, ואומר ברוח הקודש: 'אם שבט פלוני עולה – תחום פלוני עולה עמו', והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין, וי"ב גבולים בי"ב פתקין, ובללום בקלפי, והנשיא מכניס ידו בתוכו, ונוטל שני פתקין, עולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו, והגורל עצמו היה צווח ואומר 'אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני', שנאמר על פי הגורל. הגורל היה מדבר כמו שפירשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקודש, לכך נאמר על פי ה'" (רש"י).

הסבר שני: ע"פ הרמב"ן, קודם כל בוצעה הגרלה בין השבטים, שבה כל שבט קיבל נחלה שווה, ואחר-כך חולקו הנחלות למשפחות בתוך כל שבט, על-פי גודלן של המשפחות.

לדעת סגל החלוקה בוצעה בשני שלבים: בשלב הראשון חולקו הנחלות לפי גורל, ובשלב השני הועברו נחלות או כספים מה"רב" אל ה"מעט" (כאשר "רב" ו"מעט" מוגדרים לפי גודל או לפי שווי כלכלי). בדומה לכך פירש אברבנאל.

בתיאור ביצוע החלוקה בפועל, בימי יהושע, אין זכר לשני שלבים אלה.  השבטים חילקו את הארץ לשבעה חלקים על הנייר, ואז יהושע הגריל את החלקים ביניהם.   תיאור זה יכול להתאים לפירוש רש"י (אם החלקים היו שונים; ולכן הדגש על "לפני ה'"), או לפירוש רמב"ן (אם החלקים היו שווים).

יהודה אייזנברג כותב שהגורל על פיו נחלקה הארץ לשבטים מעניין בקשר שבינו לבין נבואה.

הוא מציין שהדרך בה בוחר שמואל מלך על ישראל הנה דרך מוזרה, שאדם בן דורנו מתקשה להבינה. נתאר לעצמנו מצב בו יש צורך לבחור ראש ממשלה בישראל, והבחירה נעשית על פי גורל: מפילים גורל לבחור אזור מאזורי הארץ, באזור הנבחר מפילים גורל מאיזו עיר יהיה ראש הממשלה, וכאשר נמצאה העיר, יבחרו באופן מקרי, על פי ספר הטלפונים, את ראש הממשלה.

תיאור בחירתו של שאול:

וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לְמִשְׁפְּחתָיו

וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי

וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ"…

שלוש פעמים הפיל שמואל גורל, ומצא מלך על ישראל.

בדיקת מה שהתרחש קצת לפני בחירת המלך באמצעות גורל, מעלה ששמואל משח את שאול למלך עוד לפני שהפיל גורל כדי לגלות אותו.

לפני כן כתוב:

וַה' גָּלָה אֶת אזֶן שְׁמוּאֵל יום אֶחָד לִפְנֵי בוא שָׁאוּל לֵאמר:

כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן

וּמְשַׁחְתּו לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"…

לא ברורה מהי משמעות הגורל, אם ה' כבר בחר את שאול למלך, ושמואל כבר משח אותו למלך. הגורל על פיו נבחר שאול למלך, יסביר אולי את עניין הגורלות במקרא.

גם שאול משתמש בגורל כדי לגלות דברים בלתי ידועים. כאשר מתברר לשאול כי מישהו עבר על השבועה שהשביע את העם שלא לאכול לחם עד הערב, מבקש שאול לגלות את האשם באמצעות גורל:

"וַיּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים

וַיִּלָּכֵד יונָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ:

וַיּאמֶר שָׁאוּל הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יונָתָן בְּנִי

וַיִּלָּכֵד יונָתָן:

וַיּאמֶר שָׁאוּל אֶל יונָתָן הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה

וַיַּגֶּד לו יונָתָן וַיּאמֶר:

טָעם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ

הִנְנִי אָמוּת". (ש"א, יד).

גורל נוסף, שתפקידו היה לגלות אשם בחטא, היה הגורל על פיו נתפס עכן, כאשר מעל וגנב מיריחו. לאחר המפלה במלחמת העי, אומר ה' ליהושע:

נִקְרַבְתֶּם בַּבּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם

וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחות

וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' תִּקְרַב לַבָּתִּים

וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַגְּבָרִים:

וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵש… (יהושע ז).

יש הבדל ביניהם: כאשר יונתן נלכד בגורל – הודה באשמתו. כאשר עכן נלכד – ערער על תוקף הגורל.

המדרש שם בפי עכן דברים אלה: "יהושע, בגורל אתה בא עלי?! אתה ואלעזר הכהן, שני גדולי הדור אתם. אם אני מפיל גורל עליכם – על אחד מכם הוא נופל! אמר לו יהושע: בבקשה ממך, שלא תוציא לעז על הגורלות, שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל, שנאמר: "אך בגורל תתחלק הארץ" ותן לו תודה" (ילק"ש).

בירושלמי סנהדרין (ו,ג) מובא המשך לשיחה זו שבין עכן ליהושע: עכן אומר ליהושע: והרי רק לפני שלושים או ארבעים יום מת משה, שכחת מה לימד אותנו "על פי שנים עדים יומת המת?!"

באותה שעה צפה יהושע ברוח הקודש שהוא מחלק לישראל את הארץ בגורל. אמר: מעתה אנו מוציאים שם רע על הגורלות? ועוד: אם עכשיו נקיים את הגורל, יאמרו כל ישראל: בדיני נפשות נתקיים הגורל, בדיני ממונות – בחלוקת הארץ – לא כל שכן.

באותה שעה התחיל יהושע מפייס לעכן, ומשביע לו באלוקי ישראל, ואומר לו: "בני, שים נא כבוד לה' אלוקי ישראל". טענתו של עכן טענה רצינית היא: הגורל תמיד לוכד מישהו. האם זוהי דרך למצוא אשם?

הגורל על פיו נבחר שאול למלך מסביר את השיטה של גורלות במקרא: הגורל אינו אמצעי לגלות, אלא לאשר. הגורל הוא אחד מדרכי הנבואה. במקרה של שאול – תפקיד הגורל היה להראות לכל ישראל כי הבחירה מאת ה', ולא בשרירות ליבו של שמואל. במקרה של עכן ויהונתן, הייתה זו פעולת נבואה לגילוי החוטא. ואמנם, הפניה לפני תחילת הגורל, היא פניה לה':

שאול אומר לפני הפילו גורל: "וַיּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים."

ובגורל עכן, אומר ה' ליהושע: "וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחות."

כך מסבירה השיטה האורתודוקסית: ה' הוא הלוכד, ה' הוא העומד מאחורי הגורל.

נראה שמפעלי הטוטו, לוטו, ושאר מיני גורלות ומשחקי מזל וקזינו העוסקים בהגרלות ממון הם כאין וכאפס לעומת הדברים הגדולים החשובים והמהותיים ביותר שנקבעו בגורל בימי המקרא, ע"פ מקורות גלויים שלפנינו (לא ע"פ מקורות זרים…).

נאחל לעצמנו קבלת החלטות מושכלות ומבוססות ולא בדרך של גורל.

לעילוי נשמת פנחס לוי בן רבקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כחלק ממחקר לקידום ענף הגפן לתעשיית יין בישראל, ניטעו השבוע שתי חלקות אינטרודוקציה של זני גפן יין חדשים, העמידים למחלות עלווה על ידי חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן חלקה אחת ניטעה ב'חוות מטעים' והשנייה ב'חוות
2 דק' קריאה
היום צפויים אלפי חקלאים לצאת בשיירה מלטרון לירושלים אלפי רכבים וטרקטורים ולהפגין מול ישיבת הממשלה "פוגעים במפעל ההתיישבות בשביל חקלאי ארדואן. טפלו בפערי התיווך" מאבק החקלאים עולה לירושלים: היום בשעה 17:00 ייצאו שיירות של
2 דק' קריאה
פסטיבל הקולנוע ירושלים ייפתח בהקרנה חגיגית בבריכת הסולטן עם סרטו החדש של ארי פולמן "איפה אנה פרנק" פסטיבל הקולנוע ירושלים ייפתח בהקרנה חגיגית בבריכת הסולטן עם סרטו החדש של ארי פולמן "איפה אנה פרנק"
3 דק' קריאה
הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן