שנה לעזיבת מובלעת נהריים
יבול שיא
הרפת והחלב
מוזיאון חנה סנש

"קול קרא והלכתי": התערוכה המחודשת בבית חנה סנש

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בשדות יום נחנכה התערוכה המחודשת  בבית חנה סנש, לא רחוק מן החולות שעליהם כתבה את "הליכה לקיסריה"

ביום שישי ה-6.11 נחנך בטקס צנוע מרכז ההנצחה ומרכז המבקרים  "בית חנה סנש" בשדות ים, המנציח את דמותה ומורשתה של מי שהייתה חברת הקיבוץ עד למותה הטראגי בגיל 23. הבית המקורי – בניין לבן מרשים שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין וממוקם כמה עשרות מטרים מחוף הים התיכון – הוקם כבר ב-1950, במקביל להעלאת ארונה של סנש לישראל, כשלרוב החברים עדיין לא היו מגורי קבע.

 

המוזיאון בניין לבן מרשים שתכנן האדריכל שמואל מסטצקין
המוזיאון בניין לבן מרשים שתכנן האדריכל שמואל מסטצקין

 

שנים רבות ניהלה אותו במסירות מרים נאמן, שגם שמרה על קשר קרוב עם קתרינה סנש, אימה של חנה, והקימה את ארכיון חנה סנש העשיר. במהלך השנים שחלפו, מספרת לנו אדווה פלגי, יו"ר העמותה להנצחת סנש, התעורר הצורך לשפץ, לחדש ולעדכן את התכנים, ובפרט להכניס את האמצעים הטכנולוגיים שעומדים היום לרשות מעצבי תערוכות. בשיתוף עם משפחת סנש הוקמה עמותה לגיוס מימון, אך רק ב-2010 – במסגרת התקציבים לשיקום אתרי מורשת שהוקצו בשנת ה-100 לתנועה הקיבוצית – חלה נקודת המפנה.

לפרויקט התגייסו אגף המורשת במשרד ראש הממשלה בניהולו של ראובן פינסקי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המועצה האזורית חוף הכרמל ואחרון אך לא בחשיבות – קיבוץ שדות ים וחבריו. במכרז להקמת התצוגה החדשה זכה משרד "התחנה לעיצוב".

שונית גל, בת שדות ים, אוצרת התערוכה יחד עם יהודה וגמן (שגם הוא בן שדות ים), מסבירה לנו את הקונספט שהנחה אותם. במסלול הביקור כל קיר מייצג תקופה בחייה של סנש. סריקה של מכתבים והיומן שכתבה ושימוש בתוכנה מיוחדת, אפשרו להציג כותרות וציטטות בפונטים המקוריים של כתב ידה.

כך למשל, בכותרת הקיר שמייצג את נעוריה בהונגריה, רשום משפט שכתבה ב-20.11.1938 ביומנה: "רעיון אחד מעסיק אותי בלי חדול: ארץ ישראל. כל מה שקשור בשאלה זו מדבר אל ליבי – כל השאר אינו חשוב". חדר עם פריטים שונים מציג את מגוריה של משפחה יהודית בורגנית בבודפשט בשנות ה30 של המאה שעברה.

 

"אני צריכה לנסוע להונגריה"

"חנה" מספרת שונית גל, "עלתה לארץ עם שני מכשירים חריגים יחסית לאותה תקופה: מצלמת לייקה ומכונת כתיבה. הצילומים שהשאירה – עליהם הקפידה לרשום הסברים ותאריכים – כמו גם כתיבתה, עדיין בעברית לא מושלמת, מעידים שהיא פועלת מתוך מודעות היסטורית, ותחושה שיבוא יום ואנשים יקראו ויושפעו מהדברים." המבקר בתערוכה עוקב אחרי התחנות בחייה הקצרים – בית הספר לבנות בנהלל עם המנהלת המיתולוגית חנה מייזל. החיפושים אחרי קבוצה להתיישבות (מעגן נפסל בנימוק שהיו בו יותר מדי דוברי הונגרית). והבחירה בשדות ים, שב1942 היו בו רק אוהלים וצריפים, אבל אפשר היה לטייל מדי ערב לחוף הים, ושם, כנראה זמן קצר לאחר בואה, נכתב שירה המפורסם ביותר "הליכה לקיסריה". דף הנייר עם חמש שורות השיר הונח, יחד עם מכתבים, שירים נוספים  והיומן, במזוודה שהייתה ארון הספרים של סנש, ושנפתחה רק לאחר מותה.

כבר בינואר 1943, הרבה לפני כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, כתבה סנש ביומנה: "קם בי איזה רעיון פתאומי שאני צריכה  לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלה, לתת יד לארגון עליית הנוער, ולהביא גם את אמא" (גם – מפני שאחיה גיורא שלמד בצרפת ערב המלחמה הצליח לברוח לספרד ומשם הגיע ארצה, וחנה נפגשה איתו בארץ  יום לפני יציאתה לשליחות). שלושה שבועות אחר כך מגיע לשדות ים חבר מעגן יונה רוזן, ומציע לה להתנדב לקבוצת הצנחנים – והיא עונה מיד בחיוב. בפרוטוקול אספת הקיבוץ דווח: " שליחותה של חנה לגולה אושרה פה אחד".

 

התווים של דוד זהבי

באולם המרכזי מוצגת מפה גדולה, דרכה ניתן לעקוב אחרי המסלול שעברה סנש יחד עם שליחים נוספים, אימונים בקהיר, טיסה לבארי שבחלק המשוחרר של איטליה, צניחה באביב 1944 אל מובלעת הפרטיזנים בסלובניה, ומעבר הגבול להונגריה שם נעצרה והועברה לכלא בבודפשט. יש פה פריטים כמו שרטוט של מטוס ה"הליפאקס" ממנו צנחו השליחים, צילום הנייר בגודלו המקורי עליו נכתב השיר "אשרי הגפרור", וצילום דף התווים של "הליכה לקיסריה" בכתב ידו של המלחין חבר נען דוד זהבי.

 

האנדרטה שהייתה על קברה של חנה בבודפשט של הפסל ההונגרי אנדרש בק שהובאה לארץ
האנדרטה שהייתה על קברה של חנה בבודפשט של הפסל ההונגרי אנדרש בק שהובאה לארץ

 

אם התצוגה המקורית הוקדשה כמעט באופן בלעדי לפועלה של חנה סנש, בזו הנוכחית מורגש ניסיון לתת מקום מכובד לכל 37 הצנחנים השליחים, ובפרט לשבעת הנופלים שלא שבו מן המשימה. ואכן, כפי שמדגישות אדוה פלגי, יו"ר העמותה שניהלה את הבית במשך שנים רבות, והמנהלת הנוכחית צביה סברייגו, קהל היעד לביקורים במוזיאון הוא קבוצות ובודדים שמתעניינים באופן כללי בתולדות התקופה והקבוצה, עם דגש על דמותה המיוחדת של סנש. אלה יכולים גם לצפות בסרט המוקרן באולם שבבניין. בהתאם לגישה זו נוצר במהלך העבודה קשר טוב עם משפחות בני הדור השני של הצנחנים, שתרמו בעין יפה פריטים ומסמכים לתצוגה.

אדווה מספרת  שמגוון המבקרים בבית, טרם שיפוצו, היה גדול והקיף את כל שכבות האוכלוסייה, כולל מבקרים מחו"ל. לא מעט בנות מצווה הגיעו עם המשפחות לביקור חגיגי לכבוד בת המצווה. היה להן חשוב לקשור את האירוע לדמותה של חנה סנש.

צביה: "יש לנו קשר ושיתוף פעולה עם פרופסור שמחה גולדין מאוניברסיטת תל אביב, שמפתח תכנית חינוכית 'בעקבות החייל היהודי במלחמת העולם השנייה', ואנו מקוות שחניכי התוכנית  יוכלו לעבור כאן הכנה והשתלמויות. יש גם שיתופי פעולה עם המועצה לשימור אתרים העומדת מאחורי הסכמי ביקורים לגופים שונים וגדולים, עם הסוכנות היהודית לאירוח קבוצות תגלית ומסע, עם צה"ל שמביא לנו חניכות של קורס קצינות, חיילים עולים ועוד".

צמוד לבית חנה סנש, וכחלק מהביקור בשדות ים, מצוי "מוזיאון אוצרות קיסריה" ובו מגוון של פריטים ארכאולוגיים שנמצאו באזור, וכן המרכז לחינוך ולספורט ימי, וגני האירועים "על הים" ו"כוכב הים". ברחבה שלפני הבית מוצבת האנדרטה שהייתה על קברה של חנה בבית העלמין בבודפשט, יצירתו של הפסל ההונגרי אנדרש בק, שהובאה לארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן