שלי בחוץ - אורלי בפנים
יבול שיא
הרפת והחלב
קטנות קיבוציות 1

קטנות קיבוציות

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שורה ראשונה -עגל הזהב הפך זה מכבר לפרה קדושה

עגל הזהב הפך זה מכבר לפרה קדושה כלומר – לפרה חולבת. הוא או היא הפרה היחידה שאי אפשר לשחוט אותה אבל היא מסוגלת לשחוט. ועוד איך.

רעלים קיבוציים

"אתם הקיבוצניקים", אמרה, "כולכם צריכים  לעבור סדנת ניקוי רעלים קיבוציים".  השתוממתי. תהיתי. רעלים קיבוציים?  "מה שאתה שומע", חרצה. "אתם צריכים להתנקות מכל מה שהרעילו בו אתכם מאז שהייתם ילדים – צדק. שיתוף. שוויון. סוציאליזם. אחוות עמים". אמרתי לה כי אם אלה הם רעלים – אני מעדיף להישאר מורעל.

סילו

סילו הוא ממגורה – אסם תבואות.  אבל המשמעויות של שני המונחים שונים תכלית השוני. הסילו הוא הילדות, המחבואים, הסודות, מה שלא כן בממגורה, באסם התבואות. הסולם המוביל אל שיא הגובה שלו קצת חלוד, אבל דווקא החלודה הופכת את אסם התבואות לסילו של הזיכרונות.

חנות קיבוצית

ראיתי שלט מעניין ומוזר. על השלט היו כתובות שתי מלים – חנות קיבוצית. תהיתי, איזו מן חנות זאת: האם משלמים שם בקופונים? האם מסתפקים ברישום? האם מחייבים בתקציב?  ואם אגיד להם את המספר שלי – 21070 – האם זה יתפוס? החנות הזאת היא החנות האידיאלית, כך חשתי וחשבתי, למי ששכחו בביתם את ארנקם ואין בכיסם לא כסף מזומן ולא כרטיס אשראי.

נחמה

נחמה ריבלין ז"ל נקברה בחלקת גדולי האומה. אילו היו אומרים לה, בחייה, שהיא עתידה להיקבר בחלקה הזאת היא ודאי היתה מחייכת או מגחכת  ושואלת – אני?  החלקה הזאת, השמורה לגדולים, מעלה תהיות על אודות מהותו ומשמעותו של המושג –  גדולה: האם  לכל מי שמכהן בתפקיד ממלכתי בכיר ורם שמורה, מעצם העובדה שהוא ממלא או מילא תפקיד  כזה, עם מי שנחשבים לגדולי האומה? מה היא אמת המידה לגדולה? מה עשוי להעניק לאדם את הזכות ואולי אף את החסד להיחשב ולהיקרא גדול-האומה? אם היתה בנחמה גדולה, היא התמצתה בפשטותה, בנועם הליכותיה, ברגישותה ובחמלתה. תכונותיה שופכות אור חדש ויפה אל גדולה אנושית. במחשבה שנייה – אולי אף ראשונה – היא ראויה למקום שייחדו לה, בחלקה הרשמית ההיא, לנוח בה מנוחת עולם.

דרך השלילה והיפוכה

לפעמים יש עדנה ופריחה מועצמים גם לדברים מעודנים ופורחים. אחד מהם הוא זה המכונה – הגן הקיבוצי. קל לשער ולהניח, כי אחת התוצאות המידיות של חשיפת המקרה המזעזע והמזוויע (מבקש סליחה מהמלים הדלות, היחידות שמצאתי לתיאור מה שאינו ניתן לתיאור), של כרמל מעודה מראש העין שמכונה "הגננת המתעללת"  יהיה – הוא כבר? – עלייה בביקוש הורים לחינוך ילדיהם בגנים של קיבוצים. גם דרך השלילה, מתברר, היא דרך להדגשת דרך חיובית שנמצאת במקום אחר.

הבונקריסטים

יש אנשים שתמיד זוהו ונחשבו ל"מתנגדים כרוניים". הם היוו את הגרעין הקשה של המתנגדים והיו חברים מן המניין בחזית הסירוב להצביע בעד. אחת היה להם מה הוא הנושא שעל הפרק, מה העניין או מי האדם. הם הצביעו נגד. כאשר היו מי שאמדו סיכויי קבלתה של החלטה או דחייתה, אנשי חזות הסירוב היו ה"באנקר", הבונקר. מתנגדים בטוחים. הם נחשבו לאנשים שבגלל שרע להם בחיים (מה שלא היה בהכרח נכון), הם לא יכולים לשאת את המחשבה שלמישהו אחר יהיה טוב. כמו רבים – אולי רובם ככולם –  גם הדימוי שלהם היה יצוק, חזק כמו צוק, ותמיד ידעו מה אפשר לצפות מהם.  לא בלתי סביר להניח, כי ההתנגדות העקרונית, הכרונית, של הבונקריסטים נבעה מההכרה, כי הם תמיד ובכל מקרה יודעים טוב יותר מאחרים מה טוב לקיבוץ. מה הקיבוץ צריך. מה הקיבוץ ירוויח אם דעתם תתקבל ומה הוא יפסיד אם דעתם לא תתקבל.

פינת הילדים

אנשים עלולים לחשוב בטעות

כי גיל בוכה בגלל כל שטות

אבל יש סיבה ממש פשוטה

ותכף אני אגלה לכם אותה:

הרבה יותר מאשר נשיקה על הלחי

הוא אוהב לקבל נשיקה על הבכי.

שורה תחתונה

הטבע לא בסדר. הוא לא דאג לבני עדה מסוימת (גילוי נאות: אני לא יודע את זהותה), אשר נושקים זה על לחייו של זה לא שתי נשיקות ולא ארבע אלא שלוש נשיקות. וכך יוצא שלחי אחת מקופחת, כי השנייה מקבלת שתי נשיקות בעוד היא – אחת. הטבע לא בסדר, כי הוא היה צריך לדאוג כי בפניהם של בני אותה עדה ובנותיה יהיו שלוש לחיים.

קטנות קיבוציות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בשבוע שעבר פירסמתי מודעה בה הצהרתי על חיפושי בעקבות סיפורים חיים אחרים, צבעוניים ומרגשים של מושבניקים שרוצים לספר את סיפורם האישי. הגעתי אל צמח בן אהרון (53+2), מושבניק שגר בגבעת יערים מיומו הראשון. "לכל
9 דק' קריאה
לאחר חתימת הסכמי הסחר עם איחוד האמירויות, עכשיו גם בבחריין יזכו לטעום מהפירות והירקות תוצרת הארץ, כבר בשבועות הקרובים בתום סדרת מפגשים ותיאום בין שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, ומנכ"ל המשרד, ד"ר נחום
3 דק' קריאה
"עד אור הבוקר, עד שחר ינצנץ, שכם אל שכם, סובה עד אין קץ" (מילים – אהרון אשמן, לחן – מרדכי זעירא), שרו ורקדו בהתלהבות בחדרי האוכל, חלוצי הקיבוצים בשנות ה-30 וה-40 במאה שעברה לאחר
2 דק' קריאה
אופי רייך, חבר מושב בית לחם הגלילית, מונה למנכ"ל מועצת הדבש. הוא מחליף את זאב מידן, שפורש לאחר כארבע שנים בתפקיד. רייך, נשוי + 3,  בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול ממכללת רופין ותואר שני
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן