מה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל
יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ אדמית

רוחות סוערות בקיבוץ אדמית

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר בקרוב  תיבנה שכונת הרחבה חדשה, שהמצטרפים אליה יהיו חברי קיבוץ, ויחד עם בנייתה יוסדר גם נושא התשתיות בהרחבה הישנה. אירוע הסברה למשפחות נקלטות פוטנציאליות, לא עבר בשקט

בצהרי יום שישי, 26 ביוני, התקיים בקיבוץ אדמית אירוע, אליו זומנו כ-12 משפחות,  למטרת בדיקת אפשרות הצטרפות לקיבוץ כחברים מן המניין,  בשכונת הרחבה חדשה שאמורה להיבנות בקיבוץ. בעוד אנשי הקיבוץ מנסים לשוות לאירוע אופי חגיגי, נאספו סמוך לשער הכניסה לקיבוץ  אנשים מההרחבה הקיימת, מצוידים בשלטים ופלאיירים,  וניסו להסביר לנקלטים הפוטנציאלים שהגיעו לכנס,  מדוע לא כדאי להם לרכוש מגרש לבנייה באדמית.  טענתם המרכזית – הקיבוץ לא עמד בהתחייבויותיו כלפיהם בנושא בניית תשתיות כמו מדרכות ותאורת רחוב,  יש ביצוע רשלני של ביוב, חשמל ועוד,  והם חיים כבר מספר שנים בתנאים לא תנאים. כאשר העימות עלה לטונים גבוהים והיה חשש שייצא משליטה, הזמין הקיבוץ משטרה שבסופו של דבר לא נאלצה להתערב, אך כתוצאה מ'מסע ההסברה' זה, מספר משפחות שהגיעו לכנס סובבו את הרכבים וחזרו על עקבותיהם.  חלק אחר נשאר במקום והכנס נמשך כמתוכנן. לטעמם של  מארגני הכנס, הוא  עבר בהצלחה וההתעניינות בפרויקט צוברת תאוצה מיום ליום.

היה  זה קצה קרחון של מאבק ממושך המתנהל בין אנשי הקיבוץ לתושבי הרחבה,  שבאחד משיאיו נתלו על חזיתות חלק מבתי ההרחבה שלטי מחאה חריפים כנגד הקיבוץ וגורמים נוספים, בטענה שהקיבוץ  לא עמד  בהסכמים שחתם עימם. בהרחבה המתוכננת ישנם  198 מגרשים, מתוכם נמכרו עד כה 80  ועל  70 מהם כבר נבנו בתים והם אוישו. בניית ההרחבה החלה ב-2006, והיא אוישה בשלב הראשון ב-2013. חלק מתושביה הם מוסלמים ודרוזים.

 


"נעשו שגיאות קשות. כך למשל, חלק מרוכשי המגרשים הקימו עליהם בתי נופש, בעוד הם עצמם גרים במקום אחר. נוצרו פה סוגים שונים של אוכלוסיות שאין  ביניהן מכנה משותף, ועד היום חסרה השלמה של פיתוח תשתיות, בעיקר מדרכות. כעת הקיבוץ יוצא למהלך של הרחבה נוספת על בסיס של קליטה לחברות בקיבוץ מתחדש, מהלך שיווקי שנועד לחזק את אוכלוסיית הקבע, ולא ניתַן להתחיל הרחבה חדשה מבלי להשלים חוסרים מן העבר ולכן זו עיסקת חבילה".


 

אחד ממובילי המאבק מטעם תושבי ההרחבה,  (למרות שלא קיבל לכך ייפוי כוח משאר התושבים),  הוא ננוּ קלמנוביץ (68) איש מחשבים בהשכלתו, שמשגר בעניין הטענות כנגד הקיבוץ  מכתבים לכל גורם אפשרי. מאחר שלא קיבל תשובות ממוסדות המדינה מאז חודש מאי, פנה קלמנוביץ יחד עם אחותו שוש,  שאף היא מגוררת בהרחבת אדמית, למבקר המדינה, אולי משם תבוא ישועתם.

"אנחנו חיים פה שש שנים, בלי מדרכות ותאורת רחוב" אומר ננו, "בלילה מסוכן לצאת כי השטח רצוף מהמורות ויש חיות ונחשים. את כספי הפיתוח ששילמנו לאגודה ('אדמית אחזקות') לטובת מדרכות ותשתיות אחרות.  אבל  מה ששילמנו 'נעלם' והחשד שלי הוא שלקחו את הכספים שלנו והשקיעו אותם בדברים אחרים. פעולה שנוגדת את החוק". (פנינו לקבל את תגובת 'אדמית אחזקות' לטענה זו אך  תגובה לא הגיעה).

"מה שהגדיש לאחרונה את הסאה ועורר את זעמם של חלק מאנשי ההרחבה", אומר ננו, "הוא שהמועצה האזורית מטה אשר,  יחד עם משרד הבינוי והשיכון,  יצאו במבצע איכלוס להרחבה, בסטטוס של 'חברים בקיבוץ מתחדש', וזאת בניגוד להחלטת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) מס' 1547 מ- 2018 שקובעת שבהרחבה יהיו 'אזרחים לא מאוגדים'. (לטענה זו של קלמנוביץ לא מצאנו סימוכין בהחלטה הנ"ל – א.ר ).  יש לכך גם היבט דמוגרפי.  "על פי נתוני הבחירות האחרונות" אומר ננו, "מתגוררים באדמית פחות משלושים אחוז חברי קיבוץ, ואחת המטרות  שלהם היא להביא לכך שבבחירות הבאות שתתקיימנה בתוך 3 שלוש שנים,  יהיה רוב לחברי קיבוץ, מצב שייתר את הצורך בבחירות נוספות בעתיד,  מאחר והנהלת הקיבוץ תהיה בזהות עם הוועד המקומי, בעוד לנו, 'האזרחים החופשים', לא תהיה עוד יכולת השפעה על ניהול היישוב" . ננו  מציין,  שאדמית קיבלה לפני מספר שנים סכום של כ-40  מיליון ₪ כתמורה עבור ויתור על שטחים חקלאיים באזור שלומי, כאשר מחצית הסכום חולקה בין חברי הקיבוץ. "במקום לשלשל את הכספים לכיסם של חבריה", קובל ננו, "מן הראוי היה ש'אדמית אחזקות' תשים בצד חלק מהסכום ותפנה אותן לטובת תשתיות ההרחבה ששילמנו עבורן, אבל זה לא נעשה".

 


ניר מאיר: "יש כמאה קיבוצים עם הרחבות, מחציתם עובדים ב'איחוד סטטוסים',  משום שהגענו למסקנה,  שריבוי סטטוסים הופך את המציאות לבלתי אפשרית לניהול קהילה קיבוצית. לאיחוד סטטוסים יש הגיון עבור שני הצדדים, משום שתושב הרחבה שמצטרף לקיבוץ מפרק חלק גדול מהמוקש של 'אתה מנצל אותנו'. בחלק מהמקומות זה עובד בחלק לא, ואדמית היא מקרה קיצון בעניין זה. אני שב ומדגיש,  שאם חברי הקיבוץ נחושים שיהיה שם קיבוץ, אנחנו כתנועה מחויבים לעזור להם  להישאר כאלה  כמו שעשינו בבחן ובכרם שלום. זה הקו עליו אנחנו הולכים".


 

גורמים בהרחבה אומרים: "ננו כותב יותר מכל אדם אחר ביישוב ויש להעריך את מאמציו והשקעתו.  יש לו כישרון להתנסח כמו משפטן, אבל מה שמניע אותו הם רגש וכעס, שהם מובנים מאליהם נוכח הנסיבות, אך אינם יעילים ולא מקדמים דבר . כדי להשיג את המגיע לנו, עלינו להיות חכמים ושקולים ולא ללכת בעקבות רגשות".

קיבוץ או יישוב קהילתי  

קיבוץ אדמית המונה 174 חברים, שוכן בגובה 450 מטר מעל פני הים, הוא נטוע באזור יער טבעי שהוא מן היפים בארץ.  אדמית נוסד באוגוסט 1958 על ידי בוגרי תנועת השומר הצעיר ילידי הארץ ועולים מצרפת, כיישוב ספר סמוך לגבול לבנון מול הכפר הבדואי ערב-אל-עראמשה. בשנת 1969 ננטש המקום בשל משבר חברתי והוחזק על ידי בני קיבוצים מהקיבוץ הארצי. ב-1971 יושב מחדש על ידי עולים חדשים מאנגליה, ארצות הברית וקנדה   שעברו שנת הכשרה במשמר העמק.  בהמשך התרחב הקיבוץ  עם קליטתם של גרעינים נוספים. בתחילה התפרנסו חברי הקיבוץ בעיקר מענפי  חקלאות, ובמהלך שנות השמונים הורע מצבו הכלכלי והוחל בהליך של הסדר חובות מול הבנקים. ב-2003 יזם הקיבוץ את הקמתה של שכונת הרחבה, שכוללת  כאמור 187  מגרשים לבנייה עצמית. השכונה  נמצאת כיום בתהליך איטי של איכלוס. בשכונה החדשה אליה  מתכוונים לקלוט משתכנים במעמד של חברי קיבוץ, ישנם 30 מגרשים בשלב הראשון. כלכלת הקיבוץ מבוססת היום על לולי פיטום, מטעי נשירים, מטע אבוקדו וגידולי שדה וכן מפעל לעיבוד שבבי.

מ',  גורם חיצוני  שמעורב בצמיחה הדמוגרפית של אדמית, איננו מתעלם מטעויות שנעשו בעבר והקצינו את היחסים בין האגודה השיתופית החקלאית לתושבי ההרחבה, אך חושב שהנושא בדרך לפתרון. "במהלך בניית ההרחבה", אומר מ', "נעשו שגיאות קשות. כך למשל, חלק מרוכשי המגרשים הקימו עליהם בתי נופש, בעוד הם עצמם גרים במקום אחר. נוצרו פה סוגים שונים של אוכלוסיות שאין  ביניהן מכנה משותף, ועד היום חסרה השלמה של פיתוח תשתיות, בעיקר מדרכות. כעת הקיבוץ יוצא למהלך של הרחבה נוספת על בסיס של קליטה לחברות בקיבוץ מתחדש, מהלך שיווקי שנועד לחזק את אוכלוסיית הקבע, ולא ניתַן להתחיל הרחבה חדשה מבלי להשלים חוסרים מן העבר ולכן זו עיסקת חבילה". את האופטימיות שלו מבסס מ' על כך, שקק"ל נמצאים עמוק בסיפור וכך גם  משרד השיכון והתנועה הקיבוצית. "מעולם לא היה צירוף של כל כך הרבה גורמים שחברו יחדיו" אומר מ', "ומי שמכיר  את הדברים מקרוב רואה ויודע שהדברים יקרו. אנו בפתחו של תהליך  התחדשות וחשוב לכולם שיהיה שקט".

 

דומה שאנשי ההרחבה כבר לא מאמינים לכם

"עם או בלי מחאת התושבים, אנשי ההרחבה הם חלק ממרקם החיים על הר בגובה 450 מטר, לכן הנהלת הקיבוץ עם המועצה האזורית כרכו את נושא פיתוח ההרחבה החדשה עם השלמת התשתיות בהרחבה הישנה,  באמצעות משרד השיכון ועל כך יש סיכום בכתב . הודענו זאת לתושבים, שחלקם שבעי הבטחות ורוצים כבר לראות כלים בשטח".

 

ומה אתם עונים להם?

" לא יהיו כלים בשטח עד שיתחיל הפיתוח של ההרחבה החדשה שנושקת לוותיקה, ואני יכול לבשר שבחודשים האחרונים אנחנו בבליץ מטורף כדי להתחיל את התהליך, על אף ותוך כדי הפגנות ומחאות".

ניר מאיר מזכיר התנועה הקיבוצית מודע היטב למצב הנפיץ באדמית. חלק מ-80 המגרשים שהוצעו למכירה באדמית החל משנות ה-2000, נרכשו על ידי בעלי עניין כנכס להשקעה, אומר מאיר, כאשר אף אחד לא הכתיב לבעלי הנכס, שהם חייבים להיות חברי קיבוץ או לגור שם, ולכן לא ניתן לבוא אליהם  בטענות. ברגע שהכללים השתנו, האינטרס שלהם נפגע וזה מובן, ולכן בסיפור הזה אין צד צודק וצד רשע, אלא קונפליקט ברמת הציפיה.

"כאשר הגעתי להיות מזכ"ל התנועה", אומר מאיר, "קבעתי מדיניות 'שלא משאירים פצועים בשטח'.  רוצה לומר,  שכל עוד היישוב רוצה להישאר קיבוץ, חובתנו כתנועה לעזור, כאשר מי שעומד בפרונט של הפרויקט, היא המועצה האזורית והעומד בראשה. אין דרך להכריח תושב הרחבה להתקבל לקיבוץ, ולא על זה הקרב, אלא על ייעוד המקום  – האם הוא יהיה יישוב קהילתי או קיבוץ. בעניין זה חייב להיות מצב של win win. היו המון ניסיונות הידברות, אך ברגע שצד אחד מתחפר בעמדתו ואינו רוצה פשרה, אז לא תהיה פשרה. הלקח הוא שבלתי אפשרי לבצע מהלך כזה בלי הידברות".

 

מה הפתרון למצב הנפיץ באדמית?

ניר מאיר: "יש כמאה קיבוצים עם הרחבות, מחציתם עובדים ב'איחוד סטטוסים',  משום שהגענו למסקנה,  שריבוי סטטוסים הופך את המציאות לבלתי אפשרית לניהול קהילה קיבוצית. לאיחוד סטטוסים יש הגיון עבור שני הצדדים, משום שתושב הרחבה שמצטרף לקיבוץ מפרק חלק גדול מהמוקש של 'אתה מנצל אותנו'. בחלק מהמקומות זה עובד בחלק לא, ואדמית היא מקרה קיצון בעניין זה. אני שב ומדגיש,  שאם חברי הקיבוץ נחושים שיהיה שם קיבוץ, אנחנו כתנועה מחויבים לעזור להם  להישאר כאלה  כמו שעשינו בבחן ובכרם שלום. זה הקו עליו אנחנו הולכים".

  גל סקורי מנהל קהילת אדמית (אגש"ח),  מבין לליבם של אלה הגרים לא מעט שנים ללא תשתיות, בעיקר מדרכות, ומצר על כך שהבטחות שניתנו לתושבים בעניין זה לא קוימו. "כאגש"ח אנחנו מנסים לקדם ככל יכולתנו את שיפור התשתיות ואני מקווה שזה יקרה בהקדם".

תגובת המועצה האזורית מטה אשר: "המועצה פועלת במרץ במשך תקופה ארוכה עם הקיבוץ ובגיוס שותפים במדינה: קק"ל, החטיבה להתיישבות, משרד הבינוי והשיכון והתנועה הקיבוצית, בכדי להביא לצמיחתה ושגשוגה של אדמית. המועצה גייסה 8 מיליון ₪ לטובת פיתוחה של אדמית, במסגרת פרויקט זה התחייב משרד השיכון להיכנס לשכונת ההרחבה הקיימת, כדי לבצע בה תיקון לליקויים הנדרשים. זאת בכדי לדאוג לעתיד בהיר של הישוב וכלל הקהילה הנמצאת בו".

6 תגובות

  1. למען הדיוק, ההרחבה אוישה בשלב הראשון בסוף שנת 2007.
    כבר מספר שנים אין קליטת מתיישבים חדשים.

    1. יש כמה אי דיוקים נוספים בכתבה כגון:
      א. חברים בקיבוץ יש לכל היותר 80 ולא יותר מ-50 בתי אב.
      ב. לא מציינים שהיה "גילגול כספים" וזה מה שהולכים לעשות גם עם הכספים של המשתכנים החדשים.
      ג. לא מציינים שקיימת התנייה ברורה של שיווק רק לאלה שייקלטו לחברות מלאה בקיבוץ וזאת בניגוד להחלטות בתי המשפט כולל העליון, והוראות החוק ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל).
      ד. לא יכול להיות סטטוס אחד, המשתכנים החדשים לחברות מלאה בקיבוץ יהוו סטטוס מספר 6!!!

  2. יש כמה אי דיוקים נוספים בכתבה כגון:
    א. חברים בקיבוץ יש לכל היותר 80 ולא יותר מ-50 בתי אב.
    ב. לא מציינים שהיה "גילגול כספים" וזה מה שהולכים לעשות גם עם הכספים של המשתכנים החדשים.
    ג. לא מציינים שקיימת התנייה ברורה של שיווק רק לאלה שייקלטו לחברות מלאה בקיבוץ וזאת בניגוד להחלטות בתי המשפט כולל העליון, והוראות החוק ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל).
    ד. לא יכול להיות סטטוס אחד, המשתכנים החדשים לחברות מלאה בקיבוץ יהוו סטטוס מספר 6!!!

    1. באדמית יהיו ששת הסטאטוסים הבאים:
      א. חברי קיבוץ וותיקים (עם זכויות פנסיה ואולי זכויות הצבעה מיוחדות, אין שיוך/חכירת בתים על שמם).
      ב. חדשים יחסית (ללא זכויות פנסיה, יתכן ונטולי זכות הצבעה בנושאים מסוימים, אין שיוך/חכירת בתים על שמם).
      ג. שוכרים בקיבוץ (תלויים ברצון הטוב של הקיבוץ ומשלמים תשלומי חובה ששוכר בהרחבה אינו מחויב לשלם).
      ד. שוכרים בהרחבה.
      ה. תושבי הרחבה בעלי בתים/מגרשים שאינם חברי קיבוץ והם החוכרים היחידים ביישוב הרשומים ברמ"י.
      ו. סטאטוס חדש/שישי!!!: חברי הקיבוץ העתידיים במסלול השיווק החדש (לפי ה"הבטחה" בפירסום, הבית ישויך/יוחכר על שמם ברמ"י).

      רק בישוב קהילתי, יכול להתקיים "סטטוס אחד"!!!

  3. כמו כן לא כתוב:
    א. שמי שהיה אחראי ויזם הקמת ההרחבה, ושתושבי ההרחבה חתמו על הסכמי הפיתוח איתו ורק איתו, הוא הקיבוץ עצמו ואגודה של הקיבוץ בשם "אדמית אחזקות בע"מ"
    ב. שתושבי ההרחבה שילמו עבור התשתיות הציבוריות כ- 120,000 ש"ח.
    ב. לפי גל סקורי, הבעיה העיקרית היא רק מדרכות. גל סקורי כאילו שלא יודע שאנשים גרים גם ללא תאורת רחובות ועוד כאלה שגרים על כביש ראשי בהרחבה ובשעות החושך יש חושך מוחלט.
    ג. שחלק לא מבוטל מהתשתיות הקיימות הינן לקויו, מהוות מפגעים ואף סכנת חיים.
    ד. סכנת החיים מיוחדת קיימת בסכנה של התמוטטות קירות תמך שנבנו על ידי הקיבוץ/אדמית אחזקות בע"מ.
    ה. גל סקורי והקיבוץ/אדמית אחזקות בע"מ, לא באמת לוקחים אחריות על המצב, אלא מצפים שהנושא ייפתר מכספי ציבור ומגילגול כספים נוסף.

  4. צריך להדגיש:
    1. כול תושב הרחבה שילם לאגודה דל הקיבוץ כ- 120,000 ש"ח עבור התשתיות הציבוריות.
    2. מדובר במיליוני ש"ח ש"נעלמו".
    3. על פי דו"ח רו"ח שמומן למיטב דעתי על ידי מוא"ז מטה אשר, הייתה גרירת כספים שלפי הבנתי זו שפה מכובסת ל"גלגול כספים" שיתכן וזו עבירה פלילית.
    4. על פי התכנית לאכלוס ההרחבה בחברי קיבוץ רוצים לחזור על העבירה הפלילית (לפי דעתי) של גלגול כספים.
    5. האם מיישמי התכנית מבינים שיתכן ולקיחת כספים מאזרח ללא רשותו המפורשת היא גניבה?
    6. בקרו בקבוצת הפייסבוק "אדמית מידע לתושבים (לא רשמי)" בה מפורסמים מסמכים ומידע המבססים דברי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן