משק אנרגיה גייסה 141 מיליון שקל
יבול שיא
הרפת והחלב
חברה לרחפנים חקלאות

רחפנים בשירות החקלאות והחקלאים

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רחפנים הפועלים כפקחי מזיקים ומעבירים מידע לטלפונים הניידים, על מצב הגידול. מנכ"ל חברת אגרוסקאוט, קורא לקיבוצים להשקיע ולהצטרף. יראון כבר בפנים – רחפנים בשירות החקלאות והחקלאים

רחפנים בשירות החקלאות והחקלאים : הוותיקים שבינינו זוכרים בוודאי את פקחי המזיקים שהיו מסתובבים בשדות הגד"ש (הכותנה בעיקר) סופרים מזיקים ולפי כמותם היו מחליטים אם לרסס, בדרך כלל את השטח כולו; אם חשבתם שהם נעלמו משדותינו, אז לא, הם לא נעלמו. הם חזרו אלינו בצורת רחפנים המשייטים בגובה נמוך מעל הגידולים ומעבירים צילומים מדויקים של מצב הצמח כולל מזיקיו. הסריקה היא מהירה מאוד והנתונים מתקבלים על המסך במיידי.

 

רחפן
גד"ש יראון הוא ביתנו (רחפנים לחקלאות) | צילום סבטלנה שולגה

 

זיווג ערב הקורונה

בחודש פברואר השנה, קצת לפני שהחלו הסגרים המחמירים של הקורונה, התקיימה ביראון אספת חברים רבת משתתפים ואשרה פה אחד את כניסת הקיבוץ לשותפות עם חברת "אגרוסקאוט", המציעה פתרונות המשלבים אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, המעבדים מידע חיצוני שנאסף באמצעות רחפנים, לוויינים וטלפונים ניידים, לצורך זיהוי וניטור מזיקים, מחלות ובעיות אגרונומיות אחרות שיש לחקלאי.

האחראי לשידוך מטעם יראון הוא מיכה בן -דור, חבר גמלאי, שחיפש מטעם הקיבוץ הזדמנות מעניינת להשקעה או שותפות ומבין כל האופציות שהיו על השולחן בחר באגרוסקאוט. נראה בינגו. לחברה יש צלע שלישית –  קבוצת טנרדליינס, חברת השקעות שמפעילה חממות, ומשקיעה במדיקל וטכנולוגיות מזון וחקלאות  וממוקמת – כמו אגרוסקאוט – בפארק התעשיה של משגב.

 


"אנחנו עובדים עם חברת פפסיקו בדרום אמריקה, ועם חברות גדולות וחקלאים בצפון אמריקה. המטרה שלנו היא להביא את האגרונומיה הישראלית ואת טכנולוגיית הרחפנים לאחרון החקלאים ולאחרון הצמחים בעולם. יש בעולם שבעה מיליארד דונם גד"ש, הרוב זה מספר גידולים, בהם: חיטה, תירס, אורז, תפוח אדמה  ועגבניות, שהטכנולוגיה הזאת יכולה לשרת. זה סופרמן אגרונום.


 

 

ישנו גם משקיע אנגלי ועוד כמה משקיעים קטנים. לפי הפוטנציאל, נראה שיש מקום לכולם. דוד קרוננברג, החשב של קיבוץ יראון הוא חבר בדירקטוריון של אגרוסקאוט. בצעירותו הוא הגיע עם גרעין מחולון לעין זיוון, משם עבר ליראון. לדבריו, "ליראון יש הרבה מאוד חקלאות ומפעלים המייצרים אביזרים לחקלאות. אחד מהם – פסקל טכנולוגיות למוצרי חממה – הוקם בעזרתו של סטף ורטהיימר, מראשוני הקיבוץ, שעזב משנדחתה בקשתו להקים מפעל לברגים … חיפשנו באופן שיטתי השקעה שתעניין אותנו. הגענו לטכנולוגיה ובינה מלאכותית ופגשנו את שמחה.

ממודיעין צבאי למודיעין חקלאי

שמחה, הוא שמחה שור (47), מנכ"ל חברת אגרוסקאוט. הוא עלה בצעירותו עם הוריו מארה"ב לקיבוץ שעלבים של פועלי אגודת ישראל וכיום הוא גר בישוב הקהילתי אשחר שבגוש שגב, המאכלס ציבור דתי ושאינו דתי. אשתו היא בת אפיקים, כך שהוא ספוג באווירה קיבוצית. על החיים המשפחתיים הוא אומר: יש כשרות בבית, אבל אין משטרת דת…".

איך הגעת לתחום הזה – טכנולוגיית הרחפנים ?

"פרשתי מהצבא לפני שלוש שנים, לאחר שירות ארוך במודיעין, בתחום בפיתוח מערכות מידע ואמצעי לחימה והכנסת טכנולוגיות מן העולם האזרחי לשימושים צבאיים. בעבר פיתוחים צבאיים התאזרחו, היום המסלול הפוך:  טכנולוגיות אזרחיות נכנסות לשימושים צבאיים: הרחפנים, הטלפונים הניידים, הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, המצלמות, כולם זולגים מן העולם האזרחי לצבאי. רציתי להביא את התחום שהתמחיתי בו לעולם החקלאות."  לשור יש תואר ראשון בלימודי מזה"ת, תואר שני בלימודי אסיה, תוך התמחות בסין – יצואנית הרחפנים – אך הוא עוסק כהגדרתו באדריכלות של טכנולוגיה. "זה מה שעושה חברת ההייטק: מערבת כמה מערכות תוכן של טכנולוגיה עם תחומים אחרים. במקרה שלנו, עם חקלאות."

 


האפקט של הכימיקלים היום מאכזב: 20%-40% מהיבול העולמי הולכים לאיבוד, בעת שמספר הפיות שיש להאכיל הולך וגדל. בישראל מאבדים 'רק' 5%-10% מהיבול, משום שכאן 'המציאו' לפי כ-70 שנה את פקח המזיקים שהיה אפקטיבי, אך ללא ממשיכים.


 

סיכול ממוקד למזיקים באמצעות שימוש ברחפנים

לצורך הצגת יתרונה של השיטה, נדרש שור לדוגמאות מתחום הצבא, ממנו בא: "במלחמת העולם השנייה, ביצעו הפצצות שטיח עם 70% סיכויי פגיעה. היום בגישה מודיעינית מדויקת, ניתן לכוון טיל לחלון בקומה שלישית של בית. אנחנו פועלים על עקרון הדיוק. האפקט של הכימיקלים היום מאכזב: 20%-40% מהיבול העולמי הולכים לאיבוד, בעת שמספר הפיות שיש להאכיל הולך וגדל. בישראל מאבדים 'רק' 5%-10% מהיבול, משום שכאן 'המציאו' לפי כ-70 שנה את פקח המזיקים שהיה אפקטיבי, אך ללא ממשיכים. זו עבודה פיזית שהולכת ונעלמת ואיננה קיימת ברוב 7 מיליארד הדונם של גידולי השדה בעולם. ברגע שהבנתי את היכולות שאפשר להביא מהעולם הטכנולוגי – הרחפנים (רובוטים) והבינה המלאכותית – כיוונתי את זה לחקלאות. עם רחפן שעולה אלף דולר וטלפון סלולרי יש לנו חישה מרחוק. היישומון שלנו מפעיל את הרחפן כמו פקח. התמונה יכולה לעלות לענן בכל דרך אפשרית. אפשר לעשות את זה גם בטלפון הנייד."

שור מספר כי כמו המסוק, טכנולוגיית הרחפנים קיימת כבר למעלה מ-100 שנה. מי שהפכוה לידידותית הם הסינים, ובעיקר חברת DJI וכיום מסתובבים יותר משלושה מיליון רחפנים בעולם. "אנחנו מצלמים בגובה שני מטר מהעלווה, אוספים את אלפי תמונות המחשב שסורק אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה, בוחן אותן עם ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית ורק הממצאים עוברים לאישור אגרונום/פקח."

הרחפן יכול לזהות תולעים וחיפושיות?

"המחשב יודע לזהות דברים שלימדנו אותו. למשל, לאחר שאנו מציגים לו אלפי תמונות של חיפושית מסוימת, הוא "לומד" לזהותה. המחשב מזהה מחלה לפי מצב העלים כמו שהוא מסמן ריבוע סביב פניו של אדם בצילום. אחרי פעמים רבות, הוא יודע לזהות מחלה. ברוח שעושים הפרופלורים של הרחפן, העלים מתנדנדים ומתהפכים וניתן לזהות מזיקים שלרוב ימצאו בצד התחתון של העלה."

מחפש קיבוצים שותפים

בארץ עובדת החברה בעיקר בעוטף עזה שהוא אסם תפוחי האדמה של מדינת ישראל ובעמק החולה, אבל גם בתירס, בוטנים ועגבניות. "היום אנחנו סורקים 10 אלפים דונם בשבוע רק בעמק", אומר שור, "בהמשך נציב מצלמות גם בתוך חממות, כדי שישמשו כ'פקחיות מזיקים'. איננו עוסקים במטעים, החריג היחיד הם גפנים. הכרם דומה בצורתו לגידולי שדה."

אין לכם רחפן נגד בלוני נפץ?

"הבלונים הללו הם כל כך 'לואוטק' שאפילו המכ"ם לא יכול לקלוט אותם, אבל ישנם גורמים בתעשייה שעובדים על זה."

יש פעילות בחו"ל?

"אנחנו עובדים עם חברת פפסיקו בדרום אמריקה, ועם חברות גדולות וחקלאים בצפון אמריקה. המטרה שלנו היא להביא את האגרונומיה הישראלית ואת טכנולוגיית הרחפנים לאחרון החקלאים ולאחרון הצמחים בעולם. יש בעולם שבעה מיליארד דונם גד"ש, הרוב זה מספר גידולים, בהם: חיטה, תירס, אורז, תפוח אדמה  ועגבניות, שהטכנולוגיה הזאת יכולה לשרת. זה סופרמן אגרונום."

למה דווקא גד"ש יראון?

"גד"ש יראון הוא גד"ש הבית שלנו. רצינו בשותפות איתם בגלל הידע שלהם בחקלאות, הגד"ש המפואר וכמובן גם בשביל הכרמים של יקב הרי הגליל, שבו הם שותפים. הידע והניסיון שלהם משמעותיים יותר מהכסף."

שמחה שור אומר כי התוכנית לשלב הבא היא ללמד את המערכת להכיר את כל גידולי השדה ולהנגישה לכל הגידולים בעולם; "אנחנו רוצים להגיע לפיקוח ברמת הצמח; להיות המודיעין של החקלאי; אנחנו מחפשים דרך להרחיב את הפעילות שלנו ורוצים לגייס כסף מקיבוצים שיהיו שותפים שלנו. אני רוצה להקים חברה מוצלחת בגליל ולהיות שותף בהבאת "סטרט-אפ ניישן" טכנולוגיית הרחפנים  לגליל; שיהיה עמק הסיליקון של  האג-טק. אנחנו מחפשים אנשים מהגליל. כיום עובדים בחברה 20 אנשים, כולם מהגליל ואנו זקוקים לעוד."

 

רחפנים לחקלאות והחקלאים: הדגמה חיה של ריסוס באמצעות כתבמ אלטא לראשונה בתערוכת "יבול שיא"

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן