דוד בן גוריון - 47 שנים לפטירתו.
יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ חולית

רמ"י נגד חלופת האגודה

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הצוות לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י היוצא, עדיאל שמרון, פרסם דו"ח, שהתגובות אליו בתנועה הקיבוצית חריפות ברמה שלא היכרנו.  "ספר לבן לחיסול הקיבוץ", מגדיר ניר מאיר את הדו"ח.  "התפיסה העקרונית של ראשי רמ"י היא שקיבוץ זה בלוף",  "הם  הפכו את הקיבוץ המתחדש ליישות לא לגיטימית"  

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, כבר למוד מאבקים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). המאבק העיקרי היה על הפשרת היתרי הבנייה בקיבוצים. מאבקים נוספים היו נגד המלצות לספח שטחים חקלאיים נרחבים כעתודות בנייה בערים, ונגד העברת אדמות זמניות מקיבוצים לגורמים פרטיים -רמ"י נגד חלופת האגודה

"אלא שהפעם" הוא אומר בהתייחסות לדו"ח המפורט שפרסם הצוות לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י היוצא, עדיאל שמרון, הממליץ להפחית דרסטית את ההטבות לקיבוצים בחלופה זו "אפילו אני, שידעתי לאן נושבת הרוח בצוות הזה, הופתעתי מהדוח שהם פרסמו. זה המסמך הכי חמור שניסחו ברמ"י. זה לא דו"ח לחיסול חלופת האגודה. זה ספר לבן לחיסול הקיבוץ".

 

קיבוץ האון
קיבוץ האון – רמ"י נגד חלופת האגודה

 

הדוגמה שהוא מביא להמחשת דבריו היא סעיף 41 בדוח שבו נאמר: "השליטה הנתונה בידי הקיבוץ, הופכת אותו לשומר הסף היושב בשער והקובע מתי תתאפשר קליטת חברים ומי ייהנה מן הזכויות המצויות בשליטת הקיבוץ, כאשר הדאגה לצרכיהן של קבוצות שאינן נמנות על רוב חברי הקיבוץ, הן בתוך הקיבוץ והן מחוצה לו, אינה בהכרח בראש מעייניו. דוגמה לכך הוצגה בפני הצוות בפניותיהם של בעלי מוגבלות שנולדו לחברי קיבוץ וזכויותיהם נשללו בכוחו של הרוב וכן בניסיונות לנישולם של חברים ותיקים או יורשיהם מזכויותיהם במגרשים, או באילוצם לוותר על זכותם לפרק זמן בה תועמד לרשות הקיבוץ וצרכיו.

"שליטה זו של הקיבוץ בקרקע עלולה ליצור אפליה גם בין חברים קיימים בקיבוץ לבין חברים שעתידים להתקבל אליו בעתיד, בין חברים שיתקבלו מן החוץ לבין בנים שיצטרפו לחברות ולעיתים אף בין חברי הקיבוץ לבין עצמם. כאשר מלאי המגרשים מוחזק בידי הקיבוץ, הוא השולט במועדי הקצאתם ובזהות מקבלי הזכויות בהם מקרב חברי הקיבוץ, באופן שיכול להפלות לרעה קבוצות חלשות בקיבוץ, באמצעות החלטות דמוקרטיות של רוב חברי האסיפה הכללית".

"יש פה קריאת תיגר על זכותו של קיבוץ לקבוע מי יהיו חבריו",  טוען מאיר "ולמעשה הסעיף הזה אומר, שהקיבוץ הוא התארגנות בלתי לגיטימית. עם כל הכבוד להם, זה לא בסמכותם לקבוע את הלגיטימיות של הקיבוץ. זו נקודת המוצא שלהם, ונצא נגדה בכל כוחנו. התפיסה העקרונית של ראשי רמ"י היא שקיבוץ זה בלוף. מבחינתם קיבוץ זו חבורה כוחנית שהשתלטה על מקרקעי ישראל, והיא מנסה לקבוע מדיניות קרקעית משל עצמה".

 

לא סתם חוסר אמון, פשוט רוע

מה שמקומם אותו בעיקר זו צורת הביטוי בדו"ח כלפי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית. "עם המתמטיקה המופרכת של חישוב ההטבות נסתדר", הוא אומר "מה שגרוע יותר זו המתקפה על הלגיטימיות של הקיבוץ". לראיה הוא מציין סעיף בדוח שבו נכתב, שלמרות שיצא קול קורא לחברי קיבוצים להופיע בפני הוועדה, אף חבר קיבוץ לא הופיע בפניה. בסעיף זה בחרו מחברי הדוח להציג עצמם כמגני חברי הקיבוצים, ולציין כי הם שמעו את נציגי הקשת המזרחית והעמותה לצדק חלוקתי שהביאו בפניהם התנגדויות של חברי קיבוץ לחלופת האגודה, אך החברים האלו נותרו עלומי שם מחשש כי יתנקמו בהם בקיבוצם. "כנראה שאין חברים כאלו" אומר מאיר, "אז המציאו אותם. בהנהלה של רמ"י משוכנעים שכל מה שמעניין אותנו זה לגנוב קרקעות מהמדינה. אתה נתקל שם לא סתם בחוסר אמון, אלא פשוט ברוע. הם לקחו על עצמם להגן כביכול על אוכלוסיות מוחלשות בקיבוץ, ולשמור על הצדק והשוויון בקיבוץ. הם ניכסו לעצמם גם את התפקיד של רשם האגודות השיתופיות".

בסעיף אחר מציינים בדו"ח כי ההסכם בחלופת האגודה הוא מורכב, וחברי הקיבוץ הם קהל שבוי שאינו מבין את מורכבות הדברים ואינו נהנה מחופש פעולה. בסעיף אחר מבין "הפנינים", המתייחס להוצאת רמ"י מתמונת השיוך בחלופת האגודה, מציינים מחברי הדו"ח כי "הותרת שטחים נרחבים כל כך בידי הקיבוץ תוך פיקוח מוגבל מאד, אם בכלל, נותנת בידו כוח רב אשר עלול לבוא לידי ביטוי בשרירות ובפגיעה בחברי הקיבוץ, ובפגיעה בקבוצות החלשות האחרות". לדברי מאיר שוב   אנשי רמ"י שמים את עצמם כאחראים על זכויות החברים וכמשטרת המוסר של הקיבוצים. וכך זה נמשך בשלל דוגמאות נוספות, ובהנחה ברורה לפיה כל הקיבוצים יהפכו ליישובים קהילתיים, ולכן אין לאפשר להם הטבות הכרוכות במעמדם ההתיישבותי המיוחד.

 

מנכל רמי היוצא עדיאל שמרון. יזם את הקמץ הוועדה והדוח שלה נכתב ברוחו
מנכל רמי היוצא עדיאל שמרון. יזם את הקמץ הוועדה והדוח שלה נכתב ברוחו

 

כדי להבין את הדברים צריך להזכיר בקצרה את הרקע לחלופת האגודה. חלופת האגודה נוצרה לבקשת התנועה הקיבוצית, על ידי צוות בראשות מנכ"ל רמ"י לשעבר בנצי ליברמן, והיא אושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ושני שרי אוצר. עיקרי החלופה: כל שטח המגורים יירכש על ידי הקיבוץ, שיהיה החוכר הראשי והחברים יהיו חוכרי משנה שיוכלו להוריש או למכור את הנכס אך לא לרשום אותו על שמם בטאבו. שווי שטחי המגורים יהוון בעת הרכישה, והקיבוץ יזכה בהנחה של 12% על תשלום מרוכז.

נגד החלופה הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שהיא מטיבה עם הקיבוצים, ופוגעת בכללי הצדק החלוקתי. בג"ץ, שבעבר ביטל החלטות שיוך בטענה שנפגע הצדק החלוקתי, דחה את העתירה לאחר שנטען על ידי נציגי המדינה כי בחלופה הזו נשמר האיזון. נראה שמספר בכירים בצמרת רמ"י סברו אחרת, וכשעדיאל שמרון נכנס לתפקידו הוא יזם הקמת ועדה שתייעץ כיצד לקבוע את שווי המגרשים הבלתי מתוכננים. הוועדה עברה לבחינת כל המרכיבים בחלופת האגודה, ובשבוע שעבר כשהיא מגדירה את עצמה כצוות מקצועי, המליצה למועצת מקרקעי ישראל לעקר מתוכן את כל ההטבות שבחלופת האגודה. בתנועה הקיבוצית גילו את המלצות הוועדה, המופיעות כיום באתר של רמ"י, רק לאחר שהודלפו לעיתון כלכליסט.

"הצוות הזה הוקם לפני שלוש שנים בתהליך רמייה" אומר מאיר. "תוך חודש כבר ידענו שהם חורגים מהמנדט שקיבלו ממועצת מקרקעי ישראל. מהר מאד הבנו שבכירי רמ"י בצוות הזה, מחפשים כל דרך לחסל את חלופת האגודה. ניסינו לעכב את הדיון בהמלצות הצוות, אבל שמרון החליט שלפני סיום תפקידו הוא חייב להציג את הדוח."

הם בעצם לא רוצים שנשייך

סעיפים רבים בדוח מתייחסים לתנאי העסקה בחלופת האגודה, ובהם נקבע כי בחלופה זו ניתנות הטבות בלתי מוצדקות לעומת חלופת השיוך הקנייני (979 על גלגוליה). המלצות הצוות מגבילות את מספר המגרשים שייכללו בחלופת האגודה, לאלו שכבר מאוכלסים בתוספת 10% לצורכי קליטה. מהמלצה זו ברור שרמ"י ימשיך לנהל את מכירת המגרשים גם בחלופה זו. בנוסף, כיוון שכמות הרכישה מוגבלת למספר קטן יותר של מגרשים, ממליץ הצוות לבטל את ההנחה הניתנת לגודל העסקה, וכן לבטל את שיעור ההפחתה הניתנת תמורת תשלום מהוון, ולהפחית את משך ההיוון מ-19 שנים ל-10 שנים. המלצות אלו הופכות את חלופת האגודה לבלתי כדאית בעליל. לקיבוצים שנרשמו ברמ"י לחלופת האגודה לפני 2017, מוצע לאפשר רכישה של מגרשי החברים פלוס 25% נוספים.

 


אחת הדוגמאות לסחבת יזומה, היא המעבר של קיבוץ האון ליישוב קהילתי בהחלטת ממשלה, שעקב חילוקי דעות בין ראשי רמ"י לגבי אופי היישוב ומחיר המגרשים בו, לא מבוצע במשך שנים וחברי האון נשארים תקועים ללא בתים ראויים וללא תשתיות ראויות.


 

"ברמ"י בטוחים שהקיבוצים קיבלו זכויות גדלות מדי בקרקע" מציין מאיר "וזה בא לידי ביטוי בכל החלטה על שיוך שהם מנסים לכווץ אותה. זה לא מקרה שגם בחלופת השיוך הקנייני, שאליה הם רוצים להוביל את כל הקיבוצים, הושלמו עסקאות רק עם שבעה קיבוצים מתוך למעלה מ-60. גם בחלופה הזו הם חושבים שהקיבוצים קיבלו מתנה גדולה מדי, ואף אחד לא רוצה להיות חתום על המתנה הזאת. הם בעצם לא רוצים שנשייך בכלל. בעיניהם ניכסנו לעצמנו חטיבות קרקע גדולת, של מוצר במחסור, והם לא יתנו לזה לקרות. זו הרוח של הדו"ח על חלופת האגודה. הם החליטו להפוך את החלופה הזאת לכל כך לא הגיונית ולכל כך לא משתלמת, שאף קיבוץ לא ירצה אותה. אמרו ועשו".

לדברי מאיר, כדי להשיג את המטרה, המציאו בדוח הצוות כלכלה חדשה. במחשבים של רמ"י יש מפתח אחיד להיוון בעסקאות של קרקעות שעומד על 5% לשנה. כיוון שמדובר על עסקאות לטווח ארוך שבהן המטבע מאבד מערכו, או שניתן להשקיע אותו באפיקים שיניבו תשואות גבוהות, קבעו שבהיוון תהיה הפחתה של 5% לשנה משווי הקרקע הנמכרת מראש על פי מספר שנים שנקבע בעסקה. "בצוות הזה החליטו שההיוון בחלופת האגודה צריך לעמוד על 1% בלבד" מציין מאיר "להחלטה הזו אין הסבר הגיוני, ואם היא תתקבל זה ייצור תוהו ובוהו בשוק הנדל"ן בישראל".

מאיר מוסיף כי בחלופת האגודה שנוסחה על ידי ועדת ליברמן ואומצה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, דיברו על היוון ל-25 שנים וכן על הנחה של 12% עבור תשלום מרוכז במזומן. "כשנבחרתי לתפקיד" הוא מספר "עדיאל שמרון, שכיהן כממלא מקום מנכ"ל רמ"י, אמר לי שתקופת היוון של 25 שנים היא ארוכה מדי, כי צריך לאכלס את המגרשים בקצב מהיר יותר, ולכן הוא ביקש שנקצר את התקופה ל-19 שנים. הוא הוסיף שאם אני אסכים לקיצור התקופה, הוא מתחייב שבשנה הראשונה של חלופת האגודה רמ"י תיישם אותה ב-40 קיבוצים. הוא לא עמד בהתחייבות הזו, והוא גם הודה בזה בכתב".

 

רשם האגודות השיתופיות היוצא עורך הדין מירון כהן. סירב לחתום על הדוח. צילום שירלי זינגר
רשם האגודות השיתופיות היוצא עורך הדין מירון כהן. סירב לחתום על הדוח. צילום שירלי זינגר

 

באשר להנחה הניתנת עבור התשלום המרוכז במזומן כפי שמקובל בעסקאות רבות, בדוח של הצוות מצוטט מומחה שגורס שעצם העברת המגרשים לידי הקיבוץ מהווה עבורו יתרון, לכן אין הצדקה להעניק הנחה עבור תשלום של 19 שנים מראש. עוד נאמר שם כי חברי הקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה עשו זאת משיקולים כספיים, לאחר שנוכחו שהיא זולה מהשיוך הקנייני, ולא מתוך אידאולוגיה קיבוצית.

"זה לא נכון שמבחנת רמ"י זו עסקה גרועה יותר מהשיוך הקנייני" מציין מאיר "אבל מה שמעניין אותם באמת זה לא כסף, אלא חוסר רצון לאבד שליטה על הקרקעות בקיבוץ. החישוב לגבי העסקאות הוא אחר. בחלופת השיוך הקנייני חבר ותיק משלם 3.75% מערך המגרש, ואם הוא מוריש אותו לבנו הוא לא ישלם כלום לרמ"י, ואם זה יעבור לנכד גם הוא לא ישלם. רק אם הנכד או הנין ירצו למכור את הבית, הם ישלמו לרמ"י 29.25% משווי המגרש ובכך ישלימו את התשלום ל-33% מערך המגרש כפי שנקבע בחלופה הזו. לעומת זאת, בחלופת האגודה אמנם יש לחבר הנחות מסוימות, אבל הקיבוץ משלם הכל מיד במזומן כולל השלמת שווי המגרש של הוותיקים ל-33% פחות ההנחות שנקבעו. הקיבוץ מוותר על הדחייה בתשלום, וזה יכול להגיע לסכום נכבד של עשרות מיליוני שקלים שיעבור למדינה באופן מידי. כשאמרתי את זה לבכיר ברמ"י, הוא  אמר שלא מעניין אותם הכסף אלא העיקרון. העיקרון אצלם זה שליטה".

 

קרעו את חלופת האגודה לגזרים

בתנועה הקיבוצית יודעים לומר שמה שהכי הפריע לרמ"י, היה העובדה שקיבוצי עוטף עזה היו בין הראשונים שאימצו את חלופת האגודה. בקיבוצים האלו ערך הקרקע הוא אפסי, והם יכלו לצמוח ולהתחזק על ידי קליטת מאות חברים חדשים כשהם מציעים להם מגרש שיירשם על שמם כחוכרי משנה. "מבחינת רמ"י זה היה שומו שמיים" מתאר מאיר "זה היה לתת לקיבוץ שיש בו היום 100 חברים, עוד 500 מגרשים לחברים חדשים בחינם. הם לא יכלו לסבול את זה, ובגלל זה הם הקימו את הוועדה כדי לדון בסוגיית השטחים הלא מתוכננים. זה היה עדיין הגיוני לגבש מדיניות לגבי שטחים מאד עתידיים. בדרך הם שינו את תפקיד הוועדה, ובאמצעותה הם קרעו את חלופת האגודה לגזרים. הם שינו את כל הפרמטרים שלה בצורה כזאת, שאף קיבוץ רציונלי לא יוכל ליישם אותה".

 

איך זה מסתדר עם זה שבג"ץ דחה את הטענה שחלופת האגודה פוגעת בצדק החלוקתי, ועכשיו הוועדה מעלה את הטענה הזו ומוסיפה שיש בה חוסר איזון וחוסר מידתיות?

"לא סתם בג"ץ דחה את העתירה של הקשת המזרחית. הוא הסתמך על תשובת המדינה, שאמרה שבכל עסקאות הנדל"ן יש היוון של 5% ושהעסקה הזו היא מידתית ומאוזנת. עכשיו המדינה, שזו גם רמ"י, התחרטה ואומרת דברים אחרים".

מניסיון העבר מתברר, שההתנהלות סביב חלופת האגודה תואמת את השיטה של בכירי רמ"י, שעל פיה הם דוחים את יישום החלטות שלא נראות להם ומערימים עליהן קשיים, וכשנוצר האקלים הפוליטי המתאים הם משנים את ההחלטה מהשורש במועצת מקרקעי ישראל. אחת הדוגמאות שהתפרסמה בכלכליסט היא המעבר של קיבוץ האון ליישוב קהילתי בהחלטת ממשלה, שעקב חילוקי דעות בין ראשי רמ"י לגבי אופי היישוב ומחיר המגרשים בו, לא מבוצע במשך שנים וחברי האון נשארים תקועים ללא בתים ראויים וללא תשתיות ראויות.

 

איך אפשר להיאבק נגד המלצות הצוות למועצת מקרקעי ישראל, כששר השיכון, יעקב ליצמן, רוצה למנות לרמ"י מנכ"ל חדש שרוצה למקסם את רווחיה?

מאיר: "נעשה כל מה שאנחנו יכולים, כדי שהחלופה הזאת לא תצא לפועל. נפגשנו בעבר עם ליצמן, הסברנו לו את הבעייתיות, והוא דווקא הבין. גם הוא שייך לציבור שבעיני עצמו, המדינה לא מבינה אותו ומתעללת בו. הוא הבטיח שלפני שהנושא הזה יעלה לדיון במועצה, הוא ילמד את הנושא ויקבל אותנו לעוד פגישה. אבל אז הוא התפטר, ולא יכולנו לממש את ההבטחה שלו. עכשיו הוא חזר לתפקיד שר השיכון, ונקיים את הפגישה שהוא הבטיח לנו".

 

ניר מאיר. זה המסמך הכי חמור שניסחו ברשות מקרקעי ישראל . התנועה הקיבוצית תיאבק נגדו בכל האמצעים שברשותה
ניר מאיר. זה המסמך הכי חמור שניסחו ברשות מקרקעי ישראל . התנועה הקיבוצית תיאבק נגדו בכל האמצעים שברשותה

 

מאיר אינו רוצה לפרט את כל דרכי המאבק, אבל רומז כי בדעת התנועה הקיבוצית להגיע לדרגים הבכירים ביותר בממשלת ישראל. "לא נשאיר אבן על אבן" הוא אומר "נגיע לכל מקום אפשרי כדי לבלום את מעשה הנבלה הזה, שמביא לידי ביטוי אידאולוגיה של שנאת התנועה הקיבוצית".

בראש הוועדה לבחינת חלופת האגודה עמד עדיאל שמרון, מנכ"ל רמ"י, וחבריה היו: ד"ר גבי גולן – נציג משרד ראש הממשלה, עו"ד מירון הכהן – רשם האגודות השיתופיות, אלכס חפץ – נציג קק"ל, עו"ד מניה לייקין – יועמ"ש רמ"י,

דניאל מלצר – נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, ד"ר רותי פרום אריכא – נציגת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. שניים מהם, אלכס חפץ ומירון הכהן, סירבו לחתום על הדוח. בתנועה הקיבוצית טוענים כי חתימתם של נציגים נוספים הושגה ברמייה. "לחברי הוועדה נמסר שיהיו שני סעיפים של הוראות מעבר" מסביר ניר מאיר "סעיף ט"ו שקובע שקיבוץ שהגיש בקשה מלאה להצטרפות להסדר הקבוע בחלופת האגודה לפני יום 15.11.17, שהוא יום הקמת הוועדה, יוכל לרכוש מכסת מגרשים נוספת בשיעור של 25% מכלל חברי הקיבוץ הזכאים במועד הגשת הבקשה בנוסף לזכויות מגורים

עבור כלל חברי הקיבוץ הזכאים ויורשיהם על פי תנאי התשלום המפורטים בהחלטה המקורית של חלופת האגודה. לזה נוסף סעיף ט"ז שקובע שקיבוץ שהגיש בקשה מלאה לאחר יום 15.11.17 ועד למועד תיקון החלטת המועצה בעקבות המלצות הצוות המקצועי, כלומר 2.11.20, גם יוכל ליהנות מאותם התנאים שהוענקו לקיבוצים שהגישו בקשה לפני הקמת הוועדה. אם היו נוהגים כך, 64 קיבוצים שהחליטו על חלופת האגודה, יכלו לבצע אותה בתנאים שהם החליטו עליה". זמן קצר לאחר מכן קיבלו חברי קיבוץ חולית מכתב המעיד שברמ"י ממש לא מתחשבים בסעיף ט"ז, ובתנועה הקיבוצית הגדירו את הכללתו בדו"ח כמעשה רמייה שנועד לשכנע את חברי הוועדה לחתום על הדו"ח. גם הדוגמה הזו נכללת בארסנל התחמושת של התנועה הקיבוצית במאבק נגד הדו"ח.

"יצאנו לדרך לפני 15 שנים, מתוך ניסיון להוציא את רמ"י משטח המחנה" מסכם מאיר "אבל הדו"ח הזה מוציא דווקא את הקיבוץ משטח המחנה. הפכו את הקיבוץ המתחדש ליישות לא לגיטימית. לכן אני לא מוכן שהדו"ח הזה יישאר על כנו. נעשה כל מה שלאל ידינו כדי לקעקע אותו".

 

המקרה של קיבוץ חולית

המקרה של חולית, קיבוץ קטן ומתפתח בקו העימות בעוטף עזה, מלמד לדברי ניר מאיר על שיטות ההתנהלות של רמ"י מול הקיבוצים ומול חברי הוועדה לבחינת חלופת האגודה. קיבוץ חולית הגיש ב-1.1.18 בקשה לרכישת זכויות למגורים על ידי האגודה, ובמשך כמעט שלוש שנים לא זכה לתשובה. בשבוע שעבר, לאחר שהוועדה הגישה את המלצותיה להפחתת הזכויות בחלופת האגודה, התקבל לפתע בחולית מכתב תשובה שעליו חתומה איה בר אור, ראש צוות חוזים לדורות במרחב דרום של רמ"י. "1. בקשתכם מיום 1.1.18 מוחזרת להשלמת מסמכים" נכתב שם, "עד אשר לא תוגש בקשה מלאה לא ניתן לבצע עסקה. 2. יודגש כי למועצת מקרקעי ישראל הוגש דו"ח עם המלצות לשינוי חלופת האגודה, והטיפול בבקשה יהיה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל. אוסיף, כי כל החלטה שתתקבל תכלול הוראות מעבר, כך שהמשמעות אינה כי בהכרח יוחלו על הבקשה הוראות ההחלטה החדשה. אנו עומדים בפתחו של שינוי אפשרי, והתנאים הקיימים היום אינם מובטחים".

"ברמ"י המציאו במשך שלוש שנות עבודת הוועדה עוד ועוד תנאים חדשים" אומר מאיר "כך שכל בקשה של קיבוץ, שצורפו אליה כל המסמכים הנדרשים, הייתה בהכרח לא מלאה, ובכל פעם הוא נדרש להביא מסמכים נוספים".

מאיר גם רואה בחומרה את הסעיף השני במכתב, שבו נאמר שהקיבוץ שהגיש את הבקשה בתחילת 2018 לא יזכה בהכרח להחלת חלופת האגודה בתנאים המקוריים, בעוד שלנציגי הציבור בוועדה נאמר שהוראות המעבר יחולו רק מ-2020. "שלחתי את המכתב הזה לנציגי הציבור" אומר מאיר "כדי שיראו שבעצם רימו אותם בעת שחתמו על דוח הוועדה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין. למעלה משני עשורים שקדו פרופסור
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה
רכישת נכסיה של חברת הזרעים סמקו, שנחתמה ב-29 בנובמבר, תאפשר לאוריג'ן זרעים להעמיק את פעילותה מול לקוחות קיימים, תגדיל את קהל לקוחותיה ותקנה יכולת להציע מגוון מוצרים רחב יותר. אוריג'ן זרעים, החברה המובילה בישראל
2 דק' קריאה
עמרי תקוע הוא צלם ובמאי טלוויזיה מניר ישראל  בראיון לעדינה בר-אל הוא מספר על הסרטים הדוקומנטריים שהיה שותף בעשייתם, ביניהם סרטי תחקירים שזכו לתהודה רבה.  עוד הוא מספר על "מסעות האוכל" המופלאים בהם השתתף
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן