יבול שיא
הרפת והחלב
עוד נועה וייס מור

יש להחיל גם על חבר העובד בתאגיד בבעלות מלאה של הקיבוץ את תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות שבו

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות

מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו.

כך פסק, השופט שאהר אטרש מבית המשפט  המחוזי בנצרת, בעתירתו של חבר גינוסר שתבע לחייב את הקיבוץ לקיים הליך בוררות בשאלת הפסקת העסקתו בענף המטעים בגינוסר.

ענף המטעים בגינוסר מתנהל באגודה השיתופית "חקלאות בקעת גינוסר", שהיא תאגיד נפרד מהקיבוץ.  40 שנה עבד החבר בענף עד שנמסר לו שבהגיעו  לגיל פרישה – תסתיים עבודתו.

החבר שביקש להמשיך ולעבוד בענף, חש כי אין הצדקה לסיום עבודתו, פנה לוועד ההנהלה של הקיבוץ וביקש לערער על החלטה זו.

פנייתו זו סורבה, בנימוק כי הוא הועסק בתאגיד נפרד מהקיבוץ, ולפיכך לא הקיבוץ הוא "הכתובת הנכונה" לעירעורו.

באמצעות עו"ד נועה וייס מור טען החבר בבית המשפט, כי אמנם תאגיד החקלאות הוא תאגיד משפטי נפרד מהקיבוץ, אך הבעלים שלו הם קיבוץ גינוסר ואגודה נוספת (בשם "אחזקות גינוסר").

בהיותו חבר קיבוץ, הסבירה פרקליטת החבר, לא חלים בינו לבין הקיבוץ או "תאגיד החקלאות" יחסי עובד-מעסיק.

"הדין החל" לגביו כחבר קיבוץ, אמרה עו"ד נועה וייס מור, אינו משפט העבודה אלא תקנון הקיבוץ והחלטותיו.

בתקנון גינוסר קיים מנגנון מובנה ליישוב סכסוכים בין החבר לקיבוצו, במקרה של "פגיעה בזכויות החבר". מנגנון זה מחייב את הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם במוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית.

הקיבוץ, באמצעות עו"ד גיל עוז, אמר כי עבודת החבר בתאגיד החקלאות מוסדרת במסגרת "תקנון העבודה" של הקיבוץ הכולל הוראות לגבי "פרישה מעבודה והמשך עבודה לאחר גיל הפרישה".

החבר לא עבד בקיבוץ אלא בתאגיד החקלאות שהוא ישות משפטית נפרדת עם תקנון נפרד (כל תאגיד, יש להסביר, הוא 'גוף משפטי' נפרד. כך 'תאגיד הקיבוץ' וכך 'תאגיד החקלאות').

ההחלטה בדבר סיום העסקתו של החבר "אינה של הנהלת הקיבוץ, אלא של ענף המטעים, ולכן תקנון הקיבוץ אינו חל על  יחסי הצדדים", הוסיף הקיבוץ, וביקש שלא להחיל את מנגנון הבוררות במקרה זה.

תאגידים נפרדים לענפי הכלכלה השונים

תקנון הקיבוץ, תאר השופט שאהר אטרש, הוא "מסגרת נורמטיבית כללית ורחבה המסדירה את מערכת היחסים בין חבר הקיבוץ ובין הקיבוץ עצמו, ואילו תקנון העבודה, הוא "הסדר ספציפי" הנוגעת להעסקתו של החבר.

האסיפה הכללית של הקיבוץ החילה את תקנון העבודה על כל ענפיו ותאגידיו של הקיבוץ.

השופט תיאר כי בגינוסר הוקמו תאגידים נפרדים לענפי הכלכלה השונים מטעמים חשבונאיים וכלכליים.

תאגידים אלה הם בבעלות מלאה של הקיבוץ, מתקיימת בינם לקיבוץ התחשבנות פנימית, ומתבצע תמחור של המשרות של החברים המועסקים בתאגידים, תמחור של הוצאות והעברות תקציבים.

במבנה המיוחד של גינוסר ו"טישטוש התחומים שבין הקיבוץ לבין תאגיד החקלאות", ובכל הנוגע למערכת היחסים כלפי החבר, קבע השופט, יש לראות את הקיבוץ ותאגיד החקלאות כ"ישות אחת", בדמות "הקיבוץ כאגודה שיתופית".

השופט הוסיף והדגים זאת, בשורה של מאפיינים: תאגיד החקלאות הוא בבעלותו ובשליטתו של הקיבוץ וכפוף להחלטותיו. החבר לא מקבל את שכרו מתאגיד החקלאות אלא מגינוסר באמצעות "דף תקציב".

הקיבוץ הוא שמבצע הפרשות לפנסיה של החבר, ומנהלת משאבי אנוש של הקיבוץ חתומה על ההחלטה לסיים את העסקתו של החבר.

היעדרם של יחסי עובד ומעסיק בין החבר, הקיבוץ או תאגיד החקלאות, פסק השופט, מצדיקים להחיל את "ההסדר הרחב (תקנון הקיבוץ, הכולל מנגנון בוררות), בכל מקרה שאין מענה במסגרת ההסדר הספציפי (תקנון העבודה, שאינו כולל מנגנון ליישוב סכסוכים).

על כל מחלוקת בקשר עם עבודת החבר בענף המטעים, הסביר השופט, חל תקנון הקיבוץ ומנגנון יישוב הסכסוכים שנכלל בו.

משכך, קיבל השופט את תביעת החבר והורה לקיבוץ לקיים בוררות עם החבר ביחס להחלטה לסיום העסקתו בענף המטעים. בנוסף, חייב השופט את הקיבוץ לשלם לחבר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
2 דק' קריאה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
2 דק' קריאה
מועצת התנועה הקיבוצית השנייה לשנת 2021, התקיימה ביום חמישי שעבר (10.6) באמצעות הזום בהשתתפות כ-180 צירים ונוספים, ואושר בה מינויה של מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה, לפי המלצתה של ועדת הגיוס
2 דק' קריאה
בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית,  חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון   "אני מתרגשת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן