התחרפנתם?
יבול שיא
הרפת והחלב
גבעת חביבה 2

70 לגבעת חביבה

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ב"הזמן הירוק" (11-07) פרסם יובל דניאלי מאמר לציון 70 לשנה לגבעת חביבה. המאמר קצת טכני בהתחשב במעמדה המיוחד של הגבעה בין חברי הקיבוץ הארצי, אך כצפוי הוא יצר גם אצלי פרץ של זיכרונות.

הגבעה מילאה תפקידים רבים ומגוונים בתקופות השונות ובחרתי מכולן את העבודה עם ארבע משלחות י"גמלים של השומר הצעיר סביב שנות ה-80 ובתוכן משלחת "הלכתי להיות י"ג ". בתקופה ההיא הגבעה כבר הייתה מפורסמת בתנאים הטובים אשר הציבה לאורחיה ובהם במיוחד המטבח שפעל שם. מצב האכלוס בתקופה בה מדובר איפשר לשומר הצעיר כניסה חופשית בכל עיתוי שנבחר.

בשנים ההן עסקנו בכתיבה מסיבית של תכניות עבודה וביחד עם זאת דאגנו לצייד את הי"גמלים בתכנים ובעזרה הטובים ביותר למילוי התפקיד אשר לקחו על עצמם. פעם בשבועיים היינו מגיעים לגבעה על מנת לקיים בה את מה שכונה בעת ההיא "בית הספר של המשלחת". האירוע היה נפתח בהרצאות, עובר לכתיבת תכניות העבודה השונות בסיוע מנחים ובערב תכנית חגיגית. הוא היה מסתיים בצהרי יום המחרת. חשוב להזכיר מספר מהמסייעים אשר עבדו אתנו ובהם צבי כסה, ענת מאור, שלמה ברלב ז"ל, ישראל רינג ז"ל ורבים נוספים.

70 לגבעת חביבה

בתולדות השומר הצעיר לא נכתבו כל כך הרבה תכניות הדרכה כפי שהיה בתקופה אשר בה מדובר. אולם בסופו של דבר הגעתי למסקנה, כי אין שימוש אמתי בתכניות הללו. הסתבר, שתכנית העבודה שימושית כמעט אך ורק בעת כתיבתה, מאחר והמדריך העוסק בכך משתמש בחומר הנלמד תוך כדי הכתיבה. אולם כאשר הכתיבה מסתיימת, כמעט שאין בתכנית הזו כל שימוש. המסקנה הייתה, כי יש לתכנן בסיס  של עקרונות למבנה העבודה החינוכית, אשר המדריך וחניכיו יבנו בעזרתו את רצף המפגשים שהחליטו עליהם וישתפו פעולה לפי היגיון שיטת הארגון הבלתי פורמלי אשר פיתח ראובן כהנא. זאת, בניגוד לניסוח השגוי של "חינוך בלתי פורמלי" שהתפתח מאוחר יותר. בהמשך כידוע, עברה התנועה הקיבוצית כמעט רק לפעילויות ש"שינים מסוג שונה, שהן קלות ומושכות יותר מהדרכה על אף שגם הן חיוביות בהחלט.

אולם על חינוך קשה באמת לדבר, כאשר עיסוק האחראים הוא כמעט רק בתחום הארגוני מעיקרו. בהמשך התפתחו פעילויות רבות בגבעה ואנו עברנו לבצע את בתי הספר של המשלחות בפלך, אשר הקמנו שם בעת ההיא מרכז הדרכה עם תפוסה של כ-120 מקומות לינה שבנו עבורנו במסגריית קיבוץ אילון וכמו כן סופק לנו מטבח מאובזר על ידי הסוכנות. הי"גמלים ראו בצעד הזה דבר בעתו מכיוון שהם נטו לבקר את העדר העבודה העצמית המתקיים בהכרח בגבעה. לבסוף גם פלך נלקח מאתנו כיוון שמובילי הקבה"א החליטו למסור אותו לגרעין של מודטים.

גדעון שפירא עין-השופט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן