תוכנית סיוע לעצמאים בקיבוצים שנפגעו ממשבר הקורונה
יבול שיא
הרפת והחלב
ספינת המעפילים סלוודור

80 שנה לטביעת ספינת המעפילים "סלבדור"

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הספר  "ספינת המעפילים סלבדור"  שערך ד"ר שלמה שאלתיאל, עוסק בפרשת טביעתה של ספינת המעפילים "סלבדור" שיצאה מנמל ורנה בבולגריה לכיוון טורקיה וארץ ישראל, התפרקה בים הסוער ו-238 מנוסעיה טבעו   

על מרפסת ביתו של שלמה שאלתיאל, ידידי וחבר קיבוצי, היסטוריון וחוקר העלייה וההעפלה מבולגריה (בשנים 1949-1939), איש יד יערי, אנחנו משוחחים על ספר חדש שבעריכתו:  "ספינת המעפילים סלבדור" (הוצאת "עמותת סלבדור") . בדיוק ב-2 בנובמבר, יום חגו של קיבוצנו "המעפיל", שעלה על הקרקע לפני 75 שנה. שם הקיבוץ מהווה תזכורת למפעל ההעפלה הגדול בדרך לתקומת המדינה שספינת המעפילים "סלבדור" הנה חלק ממנו. הספר מכיל שלושה פרקי מחקר (ד"ר שלמה שאלתיאל, ד"ר משה מוסק, איזי אלמוג), שירים ועדויות של ניצולים, מסקנות ועדת חקירה מטעם "הקונסיסטורה" (הנהגת יהודי בולגריה)  וקטעים מציורי קיר של אברהם אופק ("ישראל, החלום ושברו", וציור קיר באוניברסיטת ת"א – מוקדש לספינה סלבדור).

קבוצת מעפילים חברי כל תנועות הנוער כפי שצולמו בווארנה בעת ההמתנה
קבוצת מעפילים חברי כל תנועות הנוער כפי שצולמו בווארנה בעת ההמתנה

שלמה שאלתיאל נולד בסופיה בירת בולגריה ב-1932, למשפחה ציונית שדיברה עברית (אמו הייתה מורה לעברית בבית ספר עברי). שלמה בעצמו דיבר עברית שוטפת.  בזמן המלחמה בתקופת השלטון הפרו-נאצי בבולגריה, גורשה המשפחה לעיר קטנה בשם "חסקובו" בה שהתה 18 חודשים עד שחרורה של בולגריה ע"י הצבא האדום.  בבולגריה הוקם שלטון חדש פרו-סובייטי  שהכריז מלחמה על גרמניה. בספטמבר 1944 חזרה המשפחה לסופיה אל ביתה ואל שגרת החיים. בגיל 13 בשנת 1945 הצטרף שלמה לתנועת "השומר הצעיר", בה גובשה השקפת עולמו.

שלמה: "בגיל 14 התחלתי להדריך בשכבת 'כפירים', ואחד החניכים שלי היה האמן אברהם אופק. בהמשך נפגשו דרכינו בארץ בכמה צמתים. לאחר עליית ההנהגה הראשית וסגל המדריכים הבוגרים לארץ, נבחרתי בגיל 17 להנהגה הראשית של התנועה. חברי לקבוצה ולקן בסופיה עלו לארץ ואני, בפקודת ההנהגה העליונה, נשארתי להיות בצוות המדריכים והמפעילים של הקן. משנת 1948 היה הקן לבית. נאבקנו עם הסקציה היהודית במפלגה הקומוניסטית הבולגרית שהתנגדה לציונות. זכור לי שאת ספרה של רוז'קה קורצ'אק 'להבות באפר', תרגמנו מעברית לבולגרית ופרסמנו.  בפברואר 1949 עלייתי לארץ  כמלווה ומדריך של קבוצת שומרים צעירים במסגרת 'עליית הנוער'. עלינו באנייה בשם 'בולגריה' ביום כיבוש אילת (10.9.49)".

שלמה זוכר את המפגש עם ישראל הירוקה לאחר שעזב את סופיה הלבנה והמושלגת, ניגוד שעשה עליו רושם חזק. בהמשך הצטרף אל חבריו לקבוצה הבולגרית שעלו לקיבוץ עין המפרץ, שם נפגש בשנית עם אברהם אופק. ב-1950 התגייס הגרעין לנח"ל והתאחד עם גרעין מעולי "אקסודוס" שהתחנך בהמעפיל. עם השחרור מהצבא הגיע ב-1952 לקיבוץ המעפיל עם הגרעין הבולגרי שבעזרתו הספורטיבית של  צבי סינטו ז"ל חבר הגרעין,  הקימו את קבוצת הכדורעף "הפועל המעפיל".  לאחר לימודים בסמינר למורים מטעם עליית הנוער בירושלים השתלב בהדרכת נוער והוראה בכיתות יסוד וגיל הנעורים בקיבוץ, ובהמשך כפעיל במחלקת החינוך של הקבה"א. במקביל רכש שאלתיאל השכלה אקדמית באוניברסיטת תל אביב בה עשה דוקטורט בהנחיית פרופ' אניטה שפירא ופרופ' מיכאל קונפינו.

 

כיצד הגעת לחקר יהדות בולגריה?

"בארץ נפרדתי מהשפה הבולגרית. ידעתי עברית והשתמשתי בה כשפת יום, יום. כשהגעתי לאוניברסיטה נפגשתי עם פרופ' צבי יעבץ שעודד אותי לחקור את ההיסטוריה של יהדות בולגריה. זו יהדות מיוחדת ואתה תחקור אותה! קבע יעבץ. וכך היה. פרופ' אניטה שפירא פעלה לשלב את נושא ההעפלה בלימודיי ובמחקריי."

לאחר ששלמה מילא שורה של תפקידים מרכזיים בקיבוץ ביניהם מזכיר קיבוץ, הוא הגיע לגבעת-חביבה.  משנת 1987 הוא עובד וחוקר ביד יערי, בה היה לאורך 25 שנה הרכז המדעי. כיום הוא שוקד על הוצאתם לאור של שניים ממחקריו, כספרים: ספר על "השומר הצעיר" בבולגריה, בהוצאת "יד יערי ומורשת". וספר שני על יהודי בולגריה בתקופת השואה בהוצאת "יד ושם".

 

                                                

 על קליפת אגוז במים סוערים

"בלילה חורפי של דצמבר 1940, הפליגה ספינת מפרשים ישנה ורעועה מנמל ורנה ועליה 352 יהודים שביקשו להגיע לחופי ארץ ישראל. אור ל-12 בדצמבר, בים השיש הסוער וברוח מקפיאה, התפרקה ספינת העץ מול חופי העיירה התורכית סיליבריה. 238 מעפילים, ביניהם 66 ילדים, טבעו, ורק 114 מעפילים הצליחו להינצל". (מתוך דברים שנכתבו על הדף האחורי של העטיפה).  15 חברי השומר הצעיר היו על הספינה, 9 מהם טבעו.

רבות דובר על הטרגדיה של אניית המעפילים סלבדור. היא הייתה ככתם שחור, ככתב האשמה של יהדות בולגריה  ומשפחות הנספים  כנגד מארגן ורוכש הספינה  ד"ר ברוך קונפינו, מראשי יהדות בולגריה וסגן יו"ר הציונים הכלליים בבולגריה ע"ש תאודור הרצל.  ברוך קונפינו היה  פעיל ציוני שנוי במחלוקת. בהשכלתו היה רופא עיניים. בין השנים 1940-1939 הוא יזם שבע הפלגות של מעפילים ממרכז אירופה (בולגריה, רומניה, הונגריה, סלובקיה ועוד) באניות שנרכשו על ידו ומומנו בין היתר מתרומות ומתשלומי המעפילים.  שש הפלגות הגיעו לחופי הארץ באופן עצמאי ובשיטה שהייה בה אמנם סיכון בטיחותי, אבל הביאה בסופו של  דבר  כ-4.500 יהודים  אל חופי הארץ .  קונפינו פעל כיזם עצמאי, פרטי  ללא תיאום עם מוסדות היישוב בארץ ומפעל ההעפלה במסגרת עלייה ב' שהתנגדו לדרכו העצמאית, שלקחה סיכונים והייתה מנוגדת לדרכי הפעילות של מוסדות היישוב בארץ.

 

נתיב הפלגתה של הסלבדור עד לטביעתה
נתיב הפלגתה של הסלבדור עד לטביעתה

 

אין עוררין על כך, שאניית המפרשים בשם "צאר קרום" ששמה שונה לסלבדור, לא התאימה למשימה. הייתה זו ספינה רעועה שאפילו לשיט על הדנובה כבר לא הייתה כשרה. קליפת אגוז שעל סיפונה עלו 352 נוסעים, פי שלוש מהמותר.  אסון טביעתה בים השיש, הוא תוצאה של כשל ארגוני, מקצועי ובטיחותי.  זאת קבעה ועדת חקירה מטעם  "הקונסיסטורה"  – מוסד העל של יהדות בולגריה (דו"ח ועדת החקירה לאסון סלבדור 12.12.1940). קונפינו חש כבר בשנת 1938 שהאדמה רועדת גם בבולגריה ושליהדות בולגריה צפוי עתיד קודר, בדומה לגורלם של יהודים שהיו כבר תחת שלטון נאצי. מגמת ההתפתחות המדינית בבולגריה, נטתה באופן ברור לברית עם גרמניה הנאצית. כל אלה חייבו אותו לפעולת הצלה מיידית גם אם התנאים היו קשים. "עת לעלות לארץ בטרם פורענות"!  היו כאלה שטענו שלפעולתו הציונית וההומניטרית להצלת יהודים התלוו גם שיקולים עסקיים, אישיים.

פרשת האנייה סלבדור חייבה לדעת ד"ר שלמה שאלתיאל מחקר מעמיק ולאחר שנים יזם את הוצאת הספר. בארכיון משטרת הביטחון הבולגרית בסופיה מצא מסמך מקורי שהוציאה "הקונסיסטורה", ונגנז למשך שנים רבות על ידי שלטונות בולגריה. רק שלשה מסמכים מקוריים נשארו בארכיוני בולגריה. "זכיתי לצלמו ולפרסמו לראשונה בספר", אומר שלמה.  התנגדות השלטונות הבולגרים לפרסם את ממצאי החקירה נבעה מאשמה קשה כנגד ממשלת בולגריה והמשטרה, שלחצו על סילוקם המיידי של אלפי הפליטים היהודים שהתכנסו בעיר ורנה שלחופי הים השחור, וציפו לעלייה לארץ דרך טורקיה. האנטישמיות חגגה והאיצה את יציאת האנייה גם ללא כישורי שרידות מוכחים.

שלמה מספר שלאחר טביעת האנייה בים השיש מול חופי טורקיה, השוטרים הטורקיים שהיו בסמוך למקום טביעתה עזרו בהצלה הן בחוף והן בים. הקברניט שנשכר למשימת הנווט, ברח מהספינה הטובעת עם סירת מנוע קטנה, נתפש ע"י הטורקים ונשפט.

 

מה המיוחד בספר?

"הספר שם את העובדות על השולחן ללא טיוח ומשוא פנים. כולל דו"ח ועדת החקירה מטעם הנהגת יהדות בולגריה. כאשר עבדתי על הדוקטורט שלי בנושא עליית יהדות בולגריה בהנחיית פרופ'  אניטה שפירא ופרופ' מיכאל קונפינו באוניברסיטת תל אביב, פגשתי באולם הכניסה של הספרייה את הצייר אברהם אופק, חניכי מהקן בסופיה, עמו נפגשתי שנית בשעתו בעין המפרץ. אופק עמד בפני בידיים מוכתמות מצבע ובגדיו אף הם מלאי כתמים. לשאלתי על מעשיו הוא סיפר שהוא מצייר פרסקו גדול על פרשת טביעת האנייה סלבדור. הראה לי את הסקיצות ליצירה, וראשיתה של העבודה על הקיר.  כמובן שהתרגשתי מהמפגש עמו ועם יצירתו. אני כותב דוקטורט על פרשת סלבדור, וחניכי מקן סופיה, מצייר את הפרשה. כאשר ניגשתי להפקת הספר היה אך טבעי שציורו של אופק יופיע על עטיפתו,  כמסמך מקורי של צייר ישראלי יליד בולגריה".

קראתי את מחקרו  של שלמה שאלתיאל. זהו מאמר מרתק, עמוס באינפורמציה, מעלה דילמות מעשיות ומוסריות. מתאר ביסודיות את הפרשה שלב אחר שלב ואת האסון הבלתי נמנע… דמותו של ד"ר ברוך קונפינו נשארה שנויה במחלוקת. על דבר אחד מסכימים רבים: הוא היה יזם שפעל לטובת יהודי בולגריה ולדוגמא מספר שלמה שאלתיאל  שקונפינו לאחר עלייתו לארץ בשנת 1948 נמנע מלהגיע לריכוזי הבולגרים בארץ. הוא חשש מהביקורת ומזעם יהודי בולגריה גם בארץ.  יחד עם זאת הוא המשיך לפעול לטובת הבולגרים בישראל והיה בין היוזמים של הקמת בית האבות ליוצאי בולגריה בראשון לציון.

לשאלה מדוע נמנע שלמה במחקרו שבספר  לקבוע עמדה לגבי ד"ר ברוך קונפינו, הוא משיב: "בסוגיות שאינן שנויות במחלוקת מוסרית, פוליטית או פלילית, עמדתו של ההיסטוריון יכולה להיות ברורה וחד-משמעית. לעומת זאת בסוגיות מורכבות ושנויות במחלוקת,  על ההיסטוריון להיזהר מלהיות סניגור, קטגור או שופט. עליו להציג את התמונה, את הנסיבות, את העמדות השונות ואת ההוכחות הידועות לו, במלוא היקפם ומורכבותם ולהיזהר מלשפוט, שמא יתברר כי מחקרו הושפע על ידי נטייתו ודעתו".

לסיום משהו בנימה קיבוצית מקומית: הגרעין הבולגרי והפולני התאחדו עם גיוסם לנח"ל ובהמשך בהמעפיל. חברי הגרעין הפולני עלו  לארץ עם אניית המעפילים "יציאת אירופה" היא "אקסודוס", עברו את תלאות הגירוש הבריטי והמסע  החוזר לצרפת וגרמניה, עד שובם ארצה.  רעייתו של שלמה, עופרה, היא מהגרעין הזה. הגרעין הבולגרי-פולני השתלב בעשייה הקיבוצית בכל התחומים  ותרומתו האיכותית לקהילה הקיבוצית חרוט על דפי ההיסטוריה של המעפיל.

 

חידוש פעילות השומר הצעיר בבולגריה

לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בבולגריה הוחלפה שם גם הנהגת הקהילה היהודית הקטנה. הוקם ארגון בשם "שלום", המפתח פעילות ענפה למען הקהילה ומקיים קשרים הדוקים עם יהודי בולגריה החיים בישראל. אחד החידושים הגדולים בבולגריה שלאחר המשטר הקומוניסטי היה חידוש קיומה של תנועת השומר הצעיר בשנת 1992. ילדים, נערים וסטודנטים יהודים, חיפשו ומצאו בתנועה שהוקמה מחדש, תכנים ציוניים והווי נעורים. חבר כפר מנחם צבי קרן ז"ל השקיע מאמצים גדולים וזכה לראות תנועה מתחדשת, קטנה אך מקיימת פעילות ערה ומקיימת קשרים הדוקים עם התנועה בארץ ובעולם.  כיום ישנם בקן בסופיה כ-60 חניכים, והקן מופעל על ידי הקהילה המקומית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן