"שעון חקלאי" הוא מונח המתאר היטב את "ליבה" של העשייה החקלאית, כאשר צרכי החקלאות מכתיבים לעוסק בה את לוח הזמנים לפעילויות השונות. וכך התזמון הוא רכיב מפתח בדרך להצלחה מקצועית וכלכלית כאחד.

כלומר, על החקלאי להיות קשוב ל"שעון החקלאי", אשר ברובו מתבסס על "שעונים ביולוגיים", המוגדרים בספרות "כמנגנון פנימי של אורגניזם, המשמש אותו למדידת זמן, וזאת לצורך ניהול תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים, המתרחשים באופן מחזורי ומכונים "מקצבים ביולוגיים". מקצבים אלה קיימים במרבית היצורים החיים ומתבססים במקרים רבים על המקצב הצירקדי, הפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה, כגון רמת התאורה, שינויים בטמפרטורה או היכולת לבצע הטמעה" (פוטוסינתזה; https://he.wikipedia.org).

חיבור הדוק זה של מחזור השמש עם מחזור החיים, מחייב את החקלאי להיות ער למגוון משתנים גאוגרפיים ועתיים (עת=זמן), המשפיעים ישירות על האגרוטכניקה. זו מחויבות של 24/7, הלוקחת בחשבון, כי גם אם נשאף ל-100% הצלחה, כשנקבל 80% נודה על ה"יש". אולם, בהעדר שאיפה למצוינות, והתפשרות על 80%, מהר מאד נמצא עצמנו ב-60% הצלחה, ואז נשאלת השאלה – "בשביל מה?"

ואם בתחום הגנת הצומח עסקינן, הרי עלינו להכיר ולעקוב אחר מחזור החיים של הפגע ו"סינכרונו" עם מחזור החיים של הצמח, המהווים את הבסיס ל"ספי הפעולה" ובמידת הצורך יישום טיפולי התערבות כימיים, ע"מ להשיא את היבול ורווחיותו.

לדוגמא, גידול חיטה לגרעינים, הוא הגידול הרווחי ביותר במחזור הזרעים בפלחה החרבה (המתבסס על גשם בלבד), אולם בגידול חיטה על חיטה, נפגעת פוריות הקרקע והיבולים פוחתים ולכן חיוני כ"כ מחזור הזרעים. לפיכך, כחלק מהמחזור, משלבים בין היתר גידול קטניות (תלתן או בקיה, או תערובת שלהם כמזון לבע"ח) לטיוב הקרקע. יתרון הקטניות בהיותן מקבעות חנקן אווירי, באמצעות חיידק הריזוביום, המצוי בפקעיות שע"ג שורשיהן (ללא תוספת דישון). וכך בעונת 2023-24 נזרע בדצמבר שדה תלתן רחב ממדים על קרקע מדרונית לגידול בבעל. היות ושולי השדות חשופים יותר לפגעים ביוטיים וא- ביוטיים כאחד, דוגמת פלישת מזיק משדה שכן או לחילופין דריסה ע"י  כלי רכב בסמיכות לדרך ראשית, נהוג לעשות "זריעה כפולה" בהיקף. בסיור לאחר אירוע הגשם הגדול (ב-21/1-6/2/2024), בו ירדו במהלך שבועיים למעלה מ- 225 מ"מ, הבחין המגדל בריקבונות בשולי החלקה. בהתייעצות של מערכת ההדרכה, שניטרו את התסמינים, נקבע כי היקף החלקה הצפוף, בשל ה"זריעה הכפולה", סובל מתחלואה בפטריית קרקע, התוקפת בסיס הצמח במיני צמחים רבים ומביאה לריקבונם, בתנאי לחות גבוהה וטמפ' נמוכה. לאור הממצאים ועלות ההדברה, גובשה המלצה לטיפול שוליים בלבד. אולם, לאחר כחודש, שבו נוספו למנת הגשם השנתית למעלה מ- 90 מ"מ, אובחנו תסמינים דומים גם בשאר החלקה, כשתמונת המצב בהיקף, לא השתפרה באופן דרמטי. "סיעור מוחות" נוסף שנערך בשטח, הצביע על מחלת עלים קשה בקטניות, כשבמגפה היא עלולה לגרום לאובדן יבול משמעותי. היות ורווחיות הגידול עמדה לנגד עיני המגדל, התקיים סיור עם דגש על הגה"צ. הממצאים העלו כי מיקום הצמחים הפגועים, לא התאפיין בכתמים-מוקדים, תסמינים המעידים על מעורבות גורם ביוטי (מחלה, מזיק וכיו"ב), אלא לאורך שורות, וכי שורשי צמחי הקטנית חסרים הפקעיות הדרושות לגידולן. כשכאמור, פעילותן החיונית לגידול, מתבססת על קיבוע חנקן אווירי, כשעודפי המים פגעו בהליך זה. התמונה שהתבהרה הצביעה על קרקע שגודלה בה חיטה לתחמיץ בשנה החולפת, גידול הנאסף ע"י מקצרות, המועבר ישירות למשאיות פול-טריילר הנוסעות לצידן. פסי ההידוק, מנעו תנועת מים אנכית לתוך הקרקע וגרמו להצטברותם ע"ג השטח, מה שהקשה על התפתחות הפקעיות ותרומתן הייחודית לתלתן. במטרה להוציא הגידול מהעקה, נקבע סיור נוסף בתוך כשבוע ובמקביל בחינת עלות "תגבור" דישון של כ-5 קג"ד אוריאה (46% חנקן = 2.5 יח' חנקן לד'). ואכן, ההתחממות בשבוע האחרון של פברואר, הביאה לשיפור דרמטי במופע השדה, כולל נוכחות פקעיות ע"ג צמחים באזורים שנפגעו. כך, הסתכלות הוליסטית, הבוחנת את הגידול והפגע בתנאי הקרקע והאקלים ממספר זוויות, מיישמת הלכה למעשה ממשק בר-קיימא.

דוגמא נוספת, שלמרות שהייעוץ הוא בתחום הגה"צ, לשמירה על בריאות הצמח, יש חשיבות בבחינת כלל הגורמים המשחקים תפקיד בגידול החקלאי. בשדה חיטה מזן "גדיש", שנזרע בנובמבר, ע"ג אדמה פורייה בלב העמק אובחנה ספטוריה וכנימות עלה (כ"ע), שלוו בנוכחות מועילים דוגמת פרות משה רבנו טורפות (מושיות) וצרעות טפיליות. גם בשדה זה בוצעה "זריעה כפולה" בהיקף ובשל קשיים ב- GPS, גם בפס בלב החלקה. האומד הכפול ניתן לאבחון ויזואלי בקלות, בהיותו צפוף ובהתפתחותו המעוכבת בשל ה"מלחמה" על המשאבים (מזון, אור וכיו"ב) בין הצמחים. בסיור מקצועי שנערך במקום, התגבשה החלטה להדביר כימית את הפגעים באופן מיידי. בניטור לצורך הכשרת יועץ להגה"צ, החלקה נדגמה מכל צידיה. כמו כן, נבחנו לעומק מס' רכיבי מפתח – ראשית, מעיון בטבלה שפורסמה ברבים לגבי רגישות זני חיטה למחלות (ספטוריה וחלדון, ע"י ניצן כהן וחוב' 2024), עלה כי רגישותו של ה"גדיש" נמוכה לספטוריה; שנית, ניתן היה לאבחן בקלות כי מוקד האילוח של כ"ע הוא באזורי ה"זריעה הכפולה", בהם גם נרשמה פעילות מרשימה של מושיות וצרעות טפיליות; ושלישית, בחינת המצב הפנולוגי של הצמח הצביעה על התחלת פריחה. במחקר המעמיק בהובלת ד"ר ליאורה שאלתיאל (2017) מצוין כי "מידת הנזק מכ"ע תלויה בגודל האוכלוסייה ובאופן התפשטותה בשדה". ומממצאיה עולה כי "לא נמצא נזק מובהק ליבול ח"י כתוצאה מהכנימות באף לא אחד מהשלבים הפנולוגיים, גם לא ברמות אילוח גבוהות… כשגם בשנת המחקר השלישית, נמצא שהנזק ליבול הגרעינים נגרם משלב ההשתבלות ולא קודם לכן.. כשעליה בכמות הדשן לוותה בעליה במס' הכנימות". כלומר, מוטל על היועץ, טרם המלצתו למגדל, לאסוף מידע רב בנוגע לצורך/לאי הצורך בהתערבות כימית. מידע הכולל גידול קודם, הזן, מועד הזריעה, יישום דישון חנקני ראש ו/או ביסוד וכמה, איתור המצב הפנולוגי של הגידול, ייעוד הגידול (לתחמיץ, לשחת או לגרעינים), רמת האילוח הממוצעת בפגע בכלל השדה, שיעור ההטפלה ונוכחות טורפים, היעילים במקרים רבים בנגיעות נמוכה עד בינונית, התכשירים המותרים ועלותם, מס' ימי ההמתנה לאסיף, אופן היישום, הצפי לגשם והטמפ' העתידות להיות בימים ובלילות הקרובים ועוד. וכך בשל ניקיונו ואחידותו של השדה, למעט התקלה ב"זריעה הכפולה", ובנוסף, רגישותו של ה"גדיש" לחילדון עלה, היותו בשלב פריחה וברמת האילוח הגבוהה בכ"ע, גם במרחק מאזורי ה"זריעה הכפולה", הומלץ על מתן טיפול והמשך מעקב.

הדוגמאות הנ"ל ממחישות את חשיבות ניהול ממשק הגה"צ, כשבמרכז עומד לרשות היועץ מידע  הכולל כאמור מגוון מרכיבים גאוגרפיים-עתיים-אגרוטכניים-ביולוגיים ובוטניים כאחד. כשמידע זה משמש הבסיס להתמודדות עם אתגרי החקלאות בתחום. כשלדוגמא, בשדה אפונה לתעשייה של 190 ד', שולב זן ניסיוני בכיר שהכתיב את כל ממשק הגה"צ! החל בטיפול במחלת האסקוכיטה, כשע"פ מודל שגובש ב- 2010 ע"י פרופ' דני שטיינברג וחוב', מהתחלת חנטה, הצמח נעשה רגיש לה, ובהמשך גם הטיפול בכנימות עלה, הוכתב ע"י מס' ימי ההמתנה לאסיף הנדרשים. וכל זאת, למרות ש- 99% מהחלקה הציגה תמונה בוטנית וביולוגית שונה לחלוטין!

אין ספק כי עיתוי הניטור, ההיערכות אליו – "מה אני אמור לראות בחלקה? – הן מבחינת הצמח והאגרוטכניקה והן מבחינת הפגעים הצפויים", מקנה שליטה טובה יותר בנעשה בשטח, בעיקר בגידולים בעלי רווחיות נמוכה. כאשר, הן הכרות אגרוטכנית עם הזנים השונים, ממשקי הדברת העשבים והעשבים עצמם ורגישותם לפגעים, ממשקי ההשקיה והדישון ואופן יישומם, כמו גם ממשק ההדברה, והן מידע אקלימי גם לגבי התחזית ואף בנוגע לאירועים חריגים (טמפ' לילה גבוהות/נמוכות, ברד, משבי רוח, קרינה, גשם ועוד), משמשים כלי עבודה מרכזיים בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום.

כלומר, הכרות מעמיקה של סנכרון הגידול עם תנאי האקלים והפגעים השונים ובמקביל סנכרון פעילותו של היועץ לנוכח האתגרים הללו, יוצרים עולם מרתק, מגוון ומורכב, המחייב מסירות ויצירתיות.

הפוסט "מלב החקלאות" – מיומנה של אגרונומית, מומחית להגה"צ – שעון חקלאי הופיע לראשונה ב-.

יש לדעת, בגידולים בעלי רווחיות גבוהה (ירקות לשוק, פירות נשירים וכד'), ממשק הגנת הצומח נדיב מעיקרו, כפי שמשתקף  היטב מדבריו של סוחר גדול בשוק – "לא אסכן היבול בשביל עוד 5 אגורות הוצאה לק"ג בצל". ומנגד בגידולי הגד"ש, הפרדס ועוד, כל הוצאה על בריאות הצמח ו/או השטח שקולה ברווחיות ונמדדת באופן קפדני במונחי "עלות-תועלת", המושתתים על ספי פעולה. ומכאן, גם השונות בבסיס עבודתנו, שהוגדרה ע"י חקלאי ותיק, שהוא גם חניך בקורס הגה"צ, המתקיים בימים אלה בחסות ארגון עובדי הפלחה ומשרד העבודה – "פיקוח מזיקים זו עבודה קשה!"

ובסביבת העבודה המגוונת והדינמית הזו, כשמזג האויר הוא גורם מכריע בהצלחה או בכישלון הגידול, תהליך ההכשרה משחק תפקיד משמעותי, כשגם בין המוסדות להשכלה גבוהה ניתן להבחין בפער בגישות, שלא לדבר על "שנות הבוץ", שאין להן תחליף! ובנוסף, מצד אחד, העוסק בתחום הגה"צ פועל עפ"י נטיית ליבו – יש בעלי עין חדה, המבחינים בפרטים ו"חותרים" למידע מלא אודות מין הפגע ומקורו; יש בעלי ניסיון רב, מהירי החלטה, הקולטים את מצב השטח ומגבשים המהלכים הנדרשים, שעיקרם התבססות על טיפול כימי; ויש המעדיפים שיתוף פעולה עם כל המעורבים בגידול בתהליך קבלת ההחלטות – מגדל, מדריך, נציג חב' הדשנים, נציג חב' הזרעים ואף נציגי חברות ההדברה, כשלכל לקוח נדרשת "תפירת חליפה" מותאמת כחלק מהייעוץ. ומצד שני, עומדות דרישות החקלאי – יש המבקשים תפריט מובנה, ומשאירים המקצוע באחריות המומחה; יש המבקשים לדון בממצאים ומקיימים במקביל התייעצויות עם מדריכים, נציגי המפעל ואחרים; אחרים מנהלים עימך דיאלוג מקצועי של עלויות, נוחות מבצעית, הגבלות ומבקשים לדעת את עמדתך בנדון. הקו המשותף המנחה בפעילות הגה"צ הוא לנהל את הסיטואציה האגרוטכנית-הגאוגרפית-העתית-הסוציולוגית המורכבת כ"כ. לתת קשב לרחשי הצמח ולא פחות לחקלאי:

לדוגמא, מימים טרופים אלה, בהקשר של מזג האויר כמובן – בעקבות המידע כי מזה כחודש בבתי צמיחה רבים בעמק המעיינות ניתן להבחין בתחלואה בכימשון (infestans Phytophthora) בעגבניות לשוק למיניהן, ניתנה הנחיה למשתלות לטפל למניעת המחלה בעגבניות תעשייה (עג"ת), הנשתלות בימים אלה בשטח הפתוח. ובשל החשש הכבד, אף תואם הטיפול טלפונית ישירות מול המשתלה, ונקראנו במועד השתילה לעקוב אחר בריאות העג"ת. במקרה אחד, בהעדר תיאום מספיק, הניטור נעשה יום לאחר השתילה ובנגיעות של כ- 40% מהשתילים ניתנה הוראה להשמידם ולטפל ביתרת החלקה, מה שכרוך בעלויות נוספות, בחשש להתפתחות עמידות לחומרי הדברה בשל עומס הטיפולים, לעוגמת נפש ולעיכוב בשתילות ההשלמה. יש לדעת כי מועדי השתילה והזנים מתואמים מול מפעלי התעשייה, כשמועד האסיף המתוכנן, נמצא כחלק מאספקה רציפה לקו, בהתחשב בחגים ובמועדים של בני העדות השונות. כך, הידע בתחום הגה"צ משמש כעוגן מרכזי כבר בתחילת העונה בגידול חשוב זה במחזור הגד"ש.

הידע בתחום הגה"צ משמש גם לדוגמא כעוגן בקבלת ההחלטות בהקשר לביטוח החקלאי. כשסקר במגוון בתי צמיחה בעמק המעיינות, בעגבניות לשוק מזנים שונים, ממועדי שתילה שונים, במצעים שונים, אצל מגדלים שונים, באזורים שונים בעמק, העלה שהתחלואה בכימשון פקדה את השתילות המוקדמות, שסבלו מעיכוב בפעילות האגרוטכנית, בהעדר ידים עובדות עקב מלחמת "חרבות ברזל" ובעיקר במבנים בהם נפערו קרעים בפוליאתילן בגג, יותר תחת המרזבים או לחילופין סמוך "למרפסות" המבנה בהן מתוחה רק רשת 50 מש! כשיומני הריסוסים העידו שהחקלאים עשו ככל שלאל ידם להגן על התוצרת.

גם ניתוח הנסיבות ליבול נמוך בבצל לשוק, מחייב התמחות. גידולו של הבצל כל השנה, בהתאם לאזור, לזנים ולאופן הגידול, מבצלצולים או מזריעה, מצריך ידע מקצועי רב, בשל תלות הצמח להתפתחותו באורך היום ובטמפ'. איתור הנסיבות לנזק בבצל, העלה את האקלים כגורם מרכזי זו השנה השנייה, אך נמצאה גם תחלואה ב"שורש ורוד" (Pink Root) וחשש לנגיעות בתחילת הגידול ממזיקי קרקע שונים, חובבי חום ולחות, שנוכחות חלקם קשורה לגידול הקודם!

גם בגידול שום טרי לשוק, כנציג נוסף ממשפחת השושניים, גובש השנה ממשק מחמיר נגד מזיקי הקרקע, בשל נגיעות גבוהה בשנה שחלפה (2023), שנבעה מינואר חם ואירוע גשם משמעותי של למעלה מ- 100 מ"מ, שהפיץ הנגעים והביא לנטישת חלקות, לקושי באיסוף חומר ריבוי נקי ובשיווק התוצרת. וכשארגז הכלים מוגבל, ומס' תכשירי ההדברה היעילים-המורשים מצומצם ויקר, וימי ההמתנה המותרים לפני האסיף עומדים על 90 יום, הידע בהגה"צ הוא קריטי!

נזקי אקלים משפיעים ישירות על שטחי החקלאות, דוגמת חום גבוה או לחילופין קרה,  גשמים מרובים ועודפי מים ואף משבי רוח חזקים ועוד. ובעקיפין, ניתן להבחין כי בעקבות תנאי מזג אוויר הצמח נכנס לעקה, ואז טיפולי ההדברה הכימיים, נגד עשבייה ו/או נגד מחלות/מזיקים, עלולים להביא לנזק נוסף, בהיותם פיטוטוקסיים. כשידוע כי יש תכשירים שהם פיטוטוקסיים, במידה ולא מפעילים השקיה באופן מידי. כמו כן, טיפול עשבייה שלא במועדו מבחינת מצבו הפנולוגי של הצמח, ו/או במינון לא מתאים ו/או בתנאי אקלים לא מיטביים עלול לצרוב עלוות הגידול הצעיר ולהביא אף לתמותה ו/או לעיכוב התפתחותי בהמשך. גם העדר פתיחת מים מיידית לאחר פיזור אוריאה גרגרית (46%) לצרכי דישון, עלולה להביא לצריבות. חיוני כי פעילות זו תגיע לפתחו של הפקח, שיתכן וימליץ על טיפול "לסגירת הפצעים" מחשש לחדירת מחלות בתנאי אקלים נוחים.

כאשר, ככלל "צריבות" הן תסמינים המחייבים  טביעת עין. הפקח ידע להבחין אם הנזק א-ביוטי ואת הנקרוזה אפשר לתחום למיקום, להיקף ולעיתוי מוגדרים. או שלחילופין מדובר בגורם ביוטי – ואז ניתן להבחין כי התפשטותו ברקמה הצמחית תחומה בתאים כשבשוליים ניתן לראות כמעין הילה. ההתמודדות עם הגורם הביוטי, מצריכה ידע על אופן התפתחות הגידול, אופן התפתחות הפגע, תנאי האקלים וכמובן אופן ההשקיה ועיתים אף ההזנה. כשמקובל, כי כנגד מחלות המביאות לנקרוזה, מומלץ לטפל בתכשיר משולב – כשבהגנה על הרקמה הצמחית נדרש שימוש בתכשיר סיסטמי ו/או טרסלמינרי ובנוסף תכשיר פרוטקטנטי, המייבש את אזורי הנקרוזה, בהם במרבית המקרים מתפתחות יח' התפוצה השונות וכן הוא משמש כמגן מהפצה משאריות צמחיות "יבשות".

כאמור, מרכיב ההשקיה גם הוא "משחק תפקיד" בתחום הגה"צ – ישירות כאשר יש פגעים שההרטבה על הנוף מפחיתה פגיעתם, דוגמת תריפס (Thrips) וקימחון (Powdery mildew). ובעקיפין מחד, במידה ומשקים בקוונוע/המטרה, אזי יש חשיבות ליישום תכשירים שאינם שטיפים, סיסטמיים ו/או טרנסלמינריים, הנקלטים בצינורות ההובלה של הצמח. ומאידך, בעת השקיה בטפטוף ניתן ליישם חלקם דרך המים ובכך להפחית הוצאות. במידה ומרססים מהקרקע, תזמון הטיפול, שהוא לעיתים קריטי, מחייב התחשבות במועד ההשקיה בקו נוע/המטרה וגם בטפטוף. כשהיום, חלופת יישום חומה"ד למיניהם ברחפנים, דוגמת תכשירים כימיים, רעל עכברים ואף פיזור פרומונים ל"בלבול" עשי לילה מזיקים, שיפרה לאין ערוך את הזמינות והגמישות, במידה וה- GPS פעיל במלואו.

אגב יישום הדברה, בניגוד לקוטלי עשבייה, שליקוי בפעילותם ניתן לאבחן בקלות, יישום קוטלי מזיקים ומחלות "לא משאיר סימנים". כלומר, בניטור המסחרי, נתקשה "לעלות" על פקשוש. לכן יש חשיבות לניטור סדיר בפינות שונות של השטח, במועדים שונים במהלך היום ולפחות פעמיים בשבוע בגידולים אינטנסיביים כגד"ש וכירקות. מידע על זנים רגישים, על פריצת מים או לחילופין טפטפות סתומות, תשומת לב לקווי מתח גבוה בחלקה וכד', מצביע על "נקודות חמות", שעלולות להוות מוקד להתפרצות נגיעות בשל חולשת הצמחים.

כך, המומחיות בהגה"צ מחייבת מחד להיכנס לפרטים ומאידך לראות את התמונה הכוללת, ע"מ לקבל החלטות מושכלות, שתועברנה כהמלצות לחקלאי, כשכל תפעול ממשק ההדברה מונח על כתפיו ובאחריותו. הכרות קרובה של אופן התפעול במשק החקלאי, כולל גורמים נוספים המעורבים בגידול, דוגמת אנשי השדה של המפעלים, מדריכים, נציגי חב' תשומות חקלאיות בעלי ענין, תורם רבות להצלחת הגידול; כשמבחינתי, אני אסירת תודה כל יום מחדש על הזכות והשליחות בהתוויית דרך לייצור מזון בר- קיימא לאדם ולחי.

הפוסט ‏"מלב החקלאות" – מיומנה של אגרונומית, מומחית להגה"צ הופיע לראשונה ב-.