יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 567451750

"מלב החקלאות" – מיומנה של אגרונומית, מומחית להגה"צ – שעון חקלאי

4 דק' קריאה

שיתוף:

עלינו להכיר ולעקוב אחר מחזור החיים של הפגע ו"סינכרונו" עם מחזור חיים של הצמח, המהווים את הבסיס ל"ספי הפעולה" ובמידת הצורך יישום טיפולי התערבות כימיים, ע"מ להשיא את היבול ורווחיותו

"שעון חקלאי" הוא מונח המתאר היטב את "ליבה" של העשייה החקלאית, כאשר צרכי החקלאות מכתיבים לעוסק בה את לוח הזמנים לפעילויות השונות. וכך התזמון הוא רכיב מפתח בדרך להצלחה מקצועית וכלכלית כאחד.

כלומר, על החקלאי להיות קשוב ל"שעון החקלאי", אשר ברובו מתבסס על "שעונים ביולוגיים", המוגדרים בספרות "כמנגנון פנימי של אורגניזם, המשמש אותו למדידת זמן, וזאת לצורך ניהול תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים, המתרחשים באופן מחזורי ומכונים "מקצבים ביולוגיים". מקצבים אלה קיימים במרבית היצורים החיים ומתבססים במקרים רבים על המקצב הצירקדי, הפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה, כגון רמת התאורה, שינויים בטמפרטורה או היכולת לבצע הטמעה" (פוטוסינתזה; https://he.wikipedia.org).

חיבור הדוק זה של מחזור השמש עם מחזור החיים, מחייב את החקלאי להיות ער למגוון משתנים גאוגרפיים ועתיים (עת=זמן), המשפיעים ישירות על האגרוטכניקה. זו מחויבות של 24/7, הלוקחת בחשבון, כי גם אם נשאף ל-100% הצלחה, כשנקבל 80% נודה על ה"יש". אולם, בהעדר שאיפה למצוינות, והתפשרות על 80%, מהר מאד נמצא עצמנו ב-60% הצלחה, ואז נשאלת השאלה – "בשביל מה?"

ואם בתחום הגנת הצומח עסקינן, הרי עלינו להכיר ולעקוב אחר מחזור החיים של הפגע ו"סינכרונו" עם מחזור החיים של הצמח, המהווים את הבסיס ל"ספי הפעולה" ובמידת הצורך יישום טיפולי התערבות כימיים, ע"מ להשיא את היבול ורווחיותו.

לדוגמא, גידול חיטה לגרעינים, הוא הגידול הרווחי ביותר במחזור הזרעים בפלחה החרבה (המתבסס על גשם בלבד), אולם בגידול חיטה על חיטה, נפגעת פוריות הקרקע והיבולים פוחתים ולכן חיוני כ"כ מחזור הזרעים. לפיכך, כחלק מהמחזור, משלבים בין היתר גידול קטניות (תלתן או בקיה, או תערובת שלהם כמזון לבע"ח) לטיוב הקרקע. יתרון הקטניות בהיותן מקבעות חנקן אווירי, באמצעות חיידק הריזוביום, המצוי בפקעיות שע"ג שורשיהן (ללא תוספת דישון). וכך בעונת 2023-24 נזרע בדצמבר שדה תלתן רחב ממדים על קרקע מדרונית לגידול בבעל. היות ושולי השדות חשופים יותר לפגעים ביוטיים וא- ביוטיים כאחד, דוגמת פלישת מזיק משדה שכן או לחילופין דריסה ע"י  כלי רכב בסמיכות לדרך ראשית, נהוג לעשות "זריעה כפולה" בהיקף. בסיור לאחר אירוע הגשם הגדול (ב-21/1-6/2/2024), בו ירדו במהלך שבועיים למעלה מ- 225 מ"מ, הבחין המגדל בריקבונות בשולי החלקה. בהתייעצות של מערכת ההדרכה, שניטרו את התסמינים, נקבע כי היקף החלקה הצפוף, בשל ה"זריעה הכפולה", סובל מתחלואה בפטריית קרקע, התוקפת בסיס הצמח במיני צמחים רבים ומביאה לריקבונם, בתנאי לחות גבוהה וטמפ' נמוכה. לאור הממצאים ועלות ההדברה, גובשה המלצה לטיפול שוליים בלבד. אולם, לאחר כחודש, שבו נוספו למנת הגשם השנתית למעלה מ- 90 מ"מ, אובחנו תסמינים דומים גם בשאר החלקה, כשתמונת המצב בהיקף, לא השתפרה באופן דרמטי. "סיעור מוחות" נוסף שנערך בשטח, הצביע על מחלת עלים קשה בקטניות, כשבמגפה היא עלולה לגרום לאובדן יבול משמעותי. היות ורווחיות הגידול עמדה לנגד עיני המגדל, התקיים סיור עם דגש על הגה"צ. הממצאים העלו כי מיקום הצמחים הפגועים, לא התאפיין בכתמים-מוקדים, תסמינים המעידים על מעורבות גורם ביוטי (מחלה, מזיק וכיו"ב), אלא לאורך שורות, וכי שורשי צמחי הקטנית חסרים הפקעיות הדרושות לגידולן. כשכאמור, פעילותן החיונית לגידול, מתבססת על קיבוע חנקן אווירי, כשעודפי המים פגעו בהליך זה. התמונה שהתבהרה הצביעה על קרקע שגודלה בה חיטה לתחמיץ בשנה החולפת, גידול הנאסף ע"י מקצרות, המועבר ישירות למשאיות פול-טריילר הנוסעות לצידן. פסי ההידוק, מנעו תנועת מים אנכית לתוך הקרקע וגרמו להצטברותם ע"ג השטח, מה שהקשה על התפתחות הפקעיות ותרומתן הייחודית לתלתן. במטרה להוציא הגידול מהעקה, נקבע סיור נוסף בתוך כשבוע ובמקביל בחינת עלות "תגבור" דישון של כ-5 קג"ד אוריאה (46% חנקן = 2.5 יח' חנקן לד'). ואכן, ההתחממות בשבוע האחרון של פברואר, הביאה לשיפור דרמטי במופע השדה, כולל נוכחות פקעיות ע"ג צמחים באזורים שנפגעו. כך, הסתכלות הוליסטית, הבוחנת את הגידול והפגע בתנאי הקרקע והאקלים ממספר זוויות, מיישמת הלכה למעשה ממשק בר-קיימא.

דוגמא נוספת, שלמרות שהייעוץ הוא בתחום הגה"צ, לשמירה על בריאות הצמח, יש חשיבות בבחינת כלל הגורמים המשחקים תפקיד בגידול החקלאי. בשדה חיטה מזן "גדיש", שנזרע בנובמבר, ע"ג אדמה פורייה בלב העמק אובחנה ספטוריה וכנימות עלה (כ"ע), שלוו בנוכחות מועילים דוגמת פרות משה רבנו טורפות (מושיות) וצרעות טפיליות. גם בשדה זה בוצעה "זריעה כפולה" בהיקף ובשל קשיים ב- GPS, גם בפס בלב החלקה. האומד הכפול ניתן לאבחון ויזואלי בקלות, בהיותו צפוף ובהתפתחותו המעוכבת בשל ה"מלחמה" על המשאבים (מזון, אור וכיו"ב) בין הצמחים. בסיור מקצועי שנערך במקום, התגבשה החלטה להדביר כימית את הפגעים באופן מיידי. בניטור לצורך הכשרת יועץ להגה"צ, החלקה נדגמה מכל צידיה. כמו כן, נבחנו לעומק מס' רכיבי מפתח – ראשית, מעיון בטבלה שפורסמה ברבים לגבי רגישות זני חיטה למחלות (ספטוריה וחלדון, ע"י ניצן כהן וחוב' 2024), עלה כי רגישותו של ה"גדיש" נמוכה לספטוריה; שנית, ניתן היה לאבחן בקלות כי מוקד האילוח של כ"ע הוא באזורי ה"זריעה הכפולה", בהם גם נרשמה פעילות מרשימה של מושיות וצרעות טפיליות; ושלישית, בחינת המצב הפנולוגי של הצמח הצביעה על התחלת פריחה. במחקר המעמיק בהובלת ד"ר ליאורה שאלתיאל (2017) מצוין כי "מידת הנזק מכ"ע תלויה בגודל האוכלוסייה ובאופן התפשטותה בשדה". ומממצאיה עולה כי "לא נמצא נזק מובהק ליבול ח"י כתוצאה מהכנימות באף לא אחד מהשלבים הפנולוגיים, גם לא ברמות אילוח גבוהות… כשגם בשנת המחקר השלישית, נמצא שהנזק ליבול הגרעינים נגרם משלב ההשתבלות ולא קודם לכן.. כשעליה בכמות הדשן לוותה בעליה במס' הכנימות". כלומר, מוטל על היועץ, טרם המלצתו למגדל, לאסוף מידע רב בנוגע לצורך/לאי הצורך בהתערבות כימית. מידע הכולל גידול קודם, הזן, מועד הזריעה, יישום דישון חנקני ראש ו/או ביסוד וכמה, איתור המצב הפנולוגי של הגידול, ייעוד הגידול (לתחמיץ, לשחת או לגרעינים), רמת האילוח הממוצעת בפגע בכלל השדה, שיעור ההטפלה ונוכחות טורפים, היעילים במקרים רבים בנגיעות נמוכה עד בינונית, התכשירים המותרים ועלותם, מס' ימי ההמתנה לאסיף, אופן היישום, הצפי לגשם והטמפ' העתידות להיות בימים ובלילות הקרובים ועוד. וכך בשל ניקיונו ואחידותו של השדה, למעט התקלה ב"זריעה הכפולה", ובנוסף, רגישותו של ה"גדיש" לחילדון עלה, היותו בשלב פריחה וברמת האילוח הגבוהה בכ"ע, גם במרחק מאזורי ה"זריעה הכפולה", הומלץ על מתן טיפול והמשך מעקב.

הדוגמאות הנ"ל ממחישות את חשיבות ניהול ממשק הגה"צ, כשבמרכז עומד לרשות היועץ מידע  הכולל כאמור מגוון מרכיבים גאוגרפיים-עתיים-אגרוטכניים-ביולוגיים ובוטניים כאחד. כשמידע זה משמש הבסיס להתמודדות עם אתגרי החקלאות בתחום. כשלדוגמא, בשדה אפונה לתעשייה של 190 ד', שולב זן ניסיוני בכיר שהכתיב את כל ממשק הגה"צ! החל בטיפול במחלת האסקוכיטה, כשע"פ מודל שגובש ב- 2010 ע"י פרופ' דני שטיינברג וחוב', מהתחלת חנטה, הצמח נעשה רגיש לה, ובהמשך גם הטיפול בכנימות עלה, הוכתב ע"י מס' ימי ההמתנה לאסיף הנדרשים. וכל זאת, למרות ש- 99% מהחלקה הציגה תמונה בוטנית וביולוגית שונה לחלוטין!

אין ספק כי עיתוי הניטור, ההיערכות אליו – "מה אני אמור לראות בחלקה? – הן מבחינת הצמח והאגרוטכניקה והן מבחינת הפגעים הצפויים", מקנה שליטה טובה יותר בנעשה בשטח, בעיקר בגידולים בעלי רווחיות נמוכה. כאשר, הן הכרות אגרוטכנית עם הזנים השונים, ממשקי הדברת העשבים והעשבים עצמם ורגישותם לפגעים, ממשקי ההשקיה והדישון ואופן יישומם, כמו גם ממשק ההדברה, והן מידע אקלימי גם לגבי התחזית ואף בנוגע לאירועים חריגים (טמפ' לילה גבוהות/נמוכות, ברד, משבי רוח, קרינה, גשם ועוד), משמשים כלי עבודה מרכזיים בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום.

כלומר, הכרות מעמיקה של סנכרון הגידול עם תנאי האקלים והפגעים השונים ובמקביל סנכרון פעילותו של היועץ לנוכח האתגרים הללו, יוצרים עולם מרתק, מגוון ומורכב, המחייב מסירות ויצירתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן