פעם בשנה, בשבוע האחרון של חודש אוגוסט, נפגשים מגדלי תפוח האדמה לאירוע שבו מציגים זנים חדשים ונחשפים נתונים על הירק שבין השאר הוא מוצר הצ'יפס.

בחדר האוכל של קיבוץ רוחמה בתחום המועצה האזורית שער הנגב, הוצגו במיכלי פלסטיק חמישים וארבעה זנים, 50 מהם חדשים שעשו עלייה מהולנד, גרמניה, דנמרק, צרפת, אירלנד וסקוטלנד ועוד ארבעה שהוצבו לביקורת.

אשר גולן מקיבוץ סעד בעוטף עזה, האחראי על מבחני הזנים, סיפר שנעשו ניסיונות על קרקע חולית ועל קרקע של אדמת לס, וגם בחלקה אורגנית. "אפשרנו לחברות הזרעים להציג זנים שמתאימים לתעשייה, זני גורמה, זנים עמידים לכימשון".

גולן ציין כי עונת החורף התאפיינה בתחילת הגידול בחודש נובמבר 2022 בטמפרטורות ממוצעות ובחודש דצמבר אשתקד בטמפרטורות גבוהות מהממוצע. "במהלך חודש דצמבר היו ארבעה פרקי גשם, שברובם ירדו כמויות קטנות של גשם, למעט אירוע גשם בין 23 ל-26 בדצמבר שבו הגיעו הגשמים גם לדרום הארץ. 60 עד 100 מ"מ בעוטף עזה, בליווי סופות רעמים נרחבות וברד. בחודש ינואר 2023 שררו טמפרטורות גבוהות מהממוצע בשיעור של 1.3-2.3 מ"צ בבשור וכמויות הגשם בינואר היו קטנות בכחמישה אחוזים מהממוצע בבשור. חודש פברואר מתחילתו ועד אמצעו, סוף עונת הגידול החורפי, התאפיין בטמפרטורות נמוכות מהממוצע לצד כמויות גשם בשיעור של 158 אחוזים מעל הממוצע בבשור, בעיקר במערכת "ברברה" ששררה ב-6-8 בפברואר".

אשר גולן ציין כי אירוע הברד פגע נקודתית בחלקת הלס בתלמי בילו לאחר 70 ימי גידול בלבד והסב נזק כבד לחלקה. החלקה האורגנית סיימה את חייה לאחר 115 ימי גידול אך בפועל המגדל כיסח את החלקה שעטפה את מבחן הזנים לאחר כ-100 ימי גידול, בעיקר בשל רמה גבוהה של כימשון וחלפת. כמויות המים שניתנו לאחר מכן לא הספיקו להמשך גידול מיטבי.

בחלקת החול מזג האויר האביבי ששרר במהלך החורף, בלי להסב פגעים כל שהם לגידול, תרם להנבת יבול ממוצע ואף גבוה מהעונה האביבית. למרות שכעבור 106 ימי גידול נראו נזקים מרוחות חזקות.

אשר גולן התייחס גם לעונת האביב וציין כי התאפיינה בתחילת הגידול בחודש פברואר השנה בטמפרטורות נמוכות מהממוצע ובכמות משקעים גדולה במחצית הראשונה של החודש, ובמחצית השנייה של החודש ביובש ובטמפרטורות גבוהות מהממוצע ובימי שרב שאינם אופייניים לתקופה זו.

"מבחינת המחלות שפקדו את החלקות בחורף", הדגיש אשר גולן, "העונה התאפיינה בחלקת הלס ברמה נמוכה עד בינונית של כימשון ומעט וירוסים. חלקת החול התאפיינה ברמה נמוכה יחסית של חלפת ופגעי סופה מזעריים".

אורן ברנע, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, נציג הקיבוצים מקיבוץ סעד, גילה למי שלא כל כך הבין מדוע אירוע שנתי קבוע בשנים האחרונות בקיבוץ סעד נדד לרוחמה "המזגן בסעד שבק ולא ניתן היה לתקנו עד האירוע". הוא ציין שערך התפוקה החקלאית לשנת 2022 היה 34.9 מיליארד שקלים ו"שנת 2023 הולכת בכיוון טוב. הירקות בשנים 1990-2022 טיפסו לשני מיליארד שקלים. יצוא המטעים היה לאט יותר ובהדרים נרשמה ירידה מתונה".

ברנע גילה כי ההוצאה למשפחה בישראל היא 13,000 שקלים בחודש. ייצוא תפוחי אדמה הסתכם ב-150 אלף טונות. "אנחנו צופים עונה מבורכת בייצוא תפוחי אדמה" והוסיף: "משנת 2021 ועד 28.8 השנה, המטבעות נחלשו לעומת השקל בספטמבר אשתקד, ומאז עלו, וזה משחק לרעתנו. האירו עלה בשני אחוזים. מחירי הזרעים עלו בכ-10 אחוזים. הדולר עלה באחוז".

הוא גילה כי יש הבנה עם משרדי האוצר והחקלאות שבמקרה של תפוחי אדמה "ישנה עדיפות ברורה לעצירת ירידת המכסים".

המזכ"ל החדש של התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הוזמן על ידי אורן ברנע לשאת דברים ולמעשה להציג עצמו מול מגדלי תפוח האדמה. "ביקשו ממני לדבר קצר, אבל אני יודע לדבר ארוך ולא קצר" פתח דורמן את דבריו. "נולדתי בגבעת ברנר, אני 40 שנה חקלאי, ובתחום הזה" קבע דורמן והמשיך, "אני לא אוהב את המילה רפורמה שמתעסקים בה כבר שנתיים. יש מחלוקת תהומית עם משרד האוצר. שתי פעימות של הורדת מכסים בוצעו והשלישית תהיה באחד בינואר 2024. הבטיחו תמיכה ישירה תמורה הורדת המכסים, לא קיבלנו עד הרגע הזה אפילו לא שקל אחד. המרחק בינינו ובין האוצר – ענק. מקווה שלא תתבצע הפעימה של 1 בינואר והמטרה שלנו היא להחזיר את המכס שהיה ב-2022".

אורי דורמן גילה כי רשות המים רוצה לשנות את מחירי המים לחקלאות בינואר 2024. "להעלות לא להוריד. אין החלטה על לוח זמנים. השר דיכטר פעל להביא עוד 9000 עובדים זרים. אנחנו דורשים שזה יהיה בפעימה אחת ב-2024, האוצר רוצה בשתי פעימות: 2024 ו-2025".

נציין כאן שאורי דורמן היה ממייסדי המושבה קדמת צבי ברמת הגולן בשנת 1981. לפני שנתיים העתיק את מקום מגוריו והוא מתגורר במושבת כפר תבור.

הפוסט תצוגת 50 זנים חדשים בכנס השנתי של תפוחי אדמה הופיע לראשונה ב-.

שר החקלאות אבי דיכטר, נאם היום (ה׳), 07 בספטמבר 2023, בוועידת ביטחון המזון של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), בסמרקנד, אוזבקיסטן.

להלן דברי שר החקלאות אבי דיכטר בנאומו:

"כאן בכנס, אנו מניחים בצד נושאי דת ולאום, מתוך הכרה שלכולנו מטרה משותפת – התמודדות עם האתגר העולמי של הבטחת ביטחון מזון.

אנו מודעים לכך שאוכלוסיית העולם צפויה להגיע לכ-10 מיליארד עד 2050, יחד עם משבר האקלים המתמשך המשפיע על המערכות האקולוגיות ועל ייצור המזון. ההתמודדות עם ביטחון המזון היא אתגר שעלינו לפעול יחד כדי לפתור.

שינויי האקלים מהווים כבר עתה את אחד האיומים הגדולים ביותר על הכלכלה העולמית ועל רווחת האדם. מערכות המזון פגיעות במיוחד לאסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוניים, המשפיעים על היכולת שלנו לייצר ולגדל יבולים ובעלי חיים, כפי שהורגלנו בעבר.

התחרות על משאבי טבע מוגבלים כמו אדמה, מים ואנרגיה, בשילוב עם מחסור במזון ובמים – יעמיקו את אי השוויון החברתי, יניעו הגירות וייצרו מתחים גיאו-פוליטיים. כל אלו, אתגרים שעלינו להתמודד איתם יחד.

חובתנו המשותפת לעודד ולתמוך בשיתוף פעולה גלובלי כדי להבטיח ביטחון תזונתי לכולם.

אני מאמין שבאמצעות שיתוף הידע שלנו, נוכל ליצור פלטפורמה למציאת פתרונות מחוץ לקופסה, שייתרמו תרומה חשובה לביטחון המזון העולמי באופן בו כל מדינה תתרום מהניסיון והידע הייחודיים להם.

במקרה של ישראל, במשך 75 שנות עצמאות, ישראל הצליחה להתגבר על אתגרים גיאוגרפיים ואקלימיים והקימה סקטור חקלאי משגשג.

את רמת הפיתוח הגבוהה בסקטור החקלאי, ניתן לזקוף לזכות שיתוף פעולה ואינטראקציה בין חוקרים ממכון מחקר וולקני, שירותי הדרכה, חקלאים, סקטור פרטי וטכנולוגיות חדשניות.

המרכיבים הללו חברו יחדיו כדי להפוך את החקלאות בישראל לענף בעל שם עולמי בזכות החדשנות, יעילות השימוש במשאבים מוגבלים והתאמת הייצור החקלאי לאקלים, במדינה שבה יותר ממחצית הקרקעות מסווגות כאדמה מדברית.

בישראל, האתגרים הללו היוו זרז לפיתוח חדשנות יוצאת דופן. טכנולוגיות השקיה מתקדמות, התפלה, טיפול במים והתאמתו לחקלאות, הגדירו מחדש את אופן שימוש במשאבי המים בישראל.

מתקני התפלה חוללו מהפכה בתחום ההשקיה בחקלאות, והובילו אותנו לעבר "בטחון מים" באחד ממוקדי שינויי האקלים בעולם.

חידושים אלו, בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות לניהול מים, אפשרו לנו להגדיל את כמות המים המתוקים שאנו מספקים לשכנינו עבור צרכיהם.

בנוסף לניהול מים, ישראל יכולה להציע את המומחיות שלה בחקלאות מדייקת, ביג דאטה וריבוי נתונים, מינוף טכנולוגיות דיגיטליות, שימוש בחיישנים ומזל"טים. כל אלה, כדי לקדם שיטות חקלאות בנות קיימא, יעילות, בעלות התכנות וכדאיות כלכלית.

חברים יקרים, המחויבות של ישראל לחקלאות בת קיימא, יחד עם "הרוח החדשנית" שלה, הובילה לפתרונות שיכולים לעזור לעצב מחדש ולהבטיח את עתיד הביטחון התזונתי העולמי. אנו מוכנים לחלוק את הידע המצטבר שלנו.

אנו מתחייבים לעבוד יחד ולחלוק את הידע הזה ולרתום את החידושים הללו לשיפור שיטות הגידול החקלאי בקנה מידה עולמי.

יחד, על ידי שילוב החוזקות של כל מדינה בנפרד, נוכל לעשות קפיצת מדרגה משמעותית במשימה המשותפת שלנו להשגת ביטחון תזונתי לכל.

בדומה לישראל, לכל מדינה המיוצגת כאן כיום, יש תחומי מומחיות ייחודיים משלה. בואו נאחד ונשלב מאמץ למען השמירה על עתיד כדור הארץ שלנו והבטחת קיומם של הדורות הבאים".

הפוסט שר החקלאות אבי דיכטר בנאומו, בפני ועידת ביטחון המזון של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), בסמרקנד, אוזבקיסטן הופיע לראשונה ב-.

מרוקו, כמו מדינות רבות באפריקה, סובלת מחוסר יציבות ומחוסר וודאות בכל הקשור למזון, ובמיוחד בתחום צריכת חלבון. כחלק מחזונו של מלך מרוקו, מוחמד השישי, וכחלק מתוכניתו לקידום ביטחון המזון במדינה, מרוקו הציבה לעצמה יעד שאפתני של גידול משמעותי בהיקף גידול דגי המאכל בבריכות. בכוונת המדינה להגיע להיקף שנתי של 350,000 טון דגים בשנה.

אולם, מעבר להיבטים הלוגיסטיים שבמימוש החזון, מרוקו סובלת מבעיות מטבע ומגירעון מסחרי. אי לכך, המדינה אינה מסוגלת לספק את היקף המזון הדרוש לגידול הדגים, ואינה מסוגלת לייבא מחו"ל מזון דגים בהיקפים הנדרשים. זאת, בנוסף לקשיים הלוגיסטיים ולבעיות בשרשרת האספקה הכרוכות בייבוא בהיקפים שכאלה. הסכם עליו חתמה הלמן-אלדובי טכנולוגיות עם אוניברסיטת UM6P המרוקאית, בא לתת פתרון לבעיה זו ולייצר מזון זמין, מקומי ובר קיימא לדגים. בפרויקט יקחו חלק חברות הזנק ישראליות הפועלות בתחום הפוד-טק: הסטארט אפ סיקורה הפועל בתחום גידול אצות בסביבה מליחה ואשר פיתח טכנולוגיה, מוגנת פטנט, לגידול אצות עתירות חלבון; קבוצת שחר שפיתחה טכנולוגיה חכמה, מבוססת בינה מלאכותית, להפרדה של פסולת אורגנית מפסולת שאינה אורגנית; חברת FREEZME שפיתחה טכנולוגיה להפקת חלבון מחרקים וחברת Celitron שפיתחה טכנולוגיה להפקת חלבון טהור מפסולת אורגנית.

אוניברסיטת Mohammed VI Polytechnic University) UM6P ), ממוקמת סמוך לעיר מרקש. האוניברסיטה, בבעלות חברת הפוספטים הגדולה בעולם OCP, מפעילה מספר קמפוסים ברחבי מרוקו, ובכללם בעיר לעיון (Laayoune) – העיר הגדולה בסהרה המרוקאית, והמונה כ-350,000 תושבים. הקמפוס מתמקד במחקר ופיתוח פתרונות מזון בסביבה מדברית ומליחהsaline) agriculture) ומורכבת מצוות רב תחומי של אגרונומים, ביוכימאים, ביולוגים מולקולריים, מומחי ביו-תהליכים, מדעני בעלי חיים וכו'.

במסגרת הפרויקט, האוניברסיטה, בשיתוף החברות הישראליות, יפתחו מזון דגים, עתיר חלבונים, מפסולת עירונית אורגנית, זחלים ואצות. הפרויקט יעשה שימוש בהפרדת הפסולת העירונית המיוצרת בעיר לעיון, ובהפיכת הפסולת האורגנית למצע לגידול זחלים. הזחלים עצמם, בצורה טבעית או לאחר שיהפכו לאבקת חלבון, ישמשו כמזון לדגים, מזון אותו ניתן לשנע בקלות בכל רחבי מרוקו. במקביל, אצות, שמקורן באוקיינוס האטלנטי, לחופיו שוכן קמפוס האוניברסיטה, יותאמו לגידול בבריכות ביבשה, בתנאי האקלים הקיצוניים ולמליחות השוררת בסהרה המרוקאית. גם אצות אלה ישמשו בהמשך כבסיס להכנת מזון, עתיר חלבון, עבור הזחלים ועבור הדגים.

הלמן-אלדובי טכנולוגיות, שנוסדה ומנוהלת ע"י ד"ר רוני הלמן, הינה זרוע החדשנות של קבוצת הלמן-אלדובי הפועלת בתחומים מגוונים ובכללם הפיננסים, האנרגיה, האקלים, הנדל"ן, הפוד-טק והטכנולוגיה. החברה פועלת ברחבי העולם, בדגש על מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה, ומתמקדת במתן פתרונות אינטגרטיביים לבעיות משבר האקלים והשלכותיו, ובכלל זה משבר המזון המאיים על מדינות רבות. לחברה הסכמי בלעדיות עם חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות בתחומי הפוד-טק והאקלים והסכמים לקידום פרויקטים במדינות שונות במזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA). לאחרונה דיווחה החברה על הסכם נוסף עליו היא חתמה במרוקו עם קונגלומרט הענק היפני, CO. & MITSUI, המפעיל בקזבלנקה משחטת ענק ומפעל לעיבוד בשר. ההסכם כולל מחזור הפסולת האורגנית המופקת מהמפעל והפיכתה ל"קמח חלבונים" שיועבר ליפן ויימכר לתעשיית המזון. גם בהסכם זה יעשה שימוש בטכנולוגיות ישראליות.

ד"ר רוני הלמן, מנכ"ל ומייסד הלמן-אלדובי טכנולוגיות: "אנו שמחים להמשיך ולממש את הסכמי אברהם ולהיות הראשונים הפועלים בסהרה המרוקאית. כחברה המתמחה במתן פתרונות אינטגרטיביים, אנו גאים להוביל קונסורציום שיישם טכנולוגיות פוד טק ישראליות ייחודיות, טכנולוגיות שיהפכו את אחד האזורים המאתגרים ביותר באפריקה מיבואן מזון, ליצרן מזון זמין ובר קיימא, ולתמוך במימוש חזונו של מלך מרוקו".

הפוסט חברות ישראליות בתחום הפוד-טק יחלו לפעול בסהרה המרוקאית הופיע לראשונה ב-.