דודו קוכמן

נעמה ועומר עתידיה הגיעו ב-2004 לשטח נטוש בצפון בקעת הירדן, שנים אחרי שחקלאי ייטב נשברו תחת הטרור החקלאי ועזבו. למעלה מ-20 שנה אחרי הם מובילים במרחב את החווה החקלאית 'עינות קדם', הכוללת כ-300 דונם

נגיף חדש מקבוצת האורתובוניאווירוסים, המכונה בשלב זה "דמוי שמונדה", זוהה בבקר בכמה מדינות באירופה. ברפתות שנפגעו דווח על חום, אובדן תיאבון, שלשולים וירידה חדה בתנובת החלב. החשש המרכזי נוגע להדבקת עוברים במהלך ההיריון, אך

האיחוד האירופי הודיע על השעיית יבוא בשר, מוצרי חלב ומוצרים נוספים מן החי מברזיל, לאחר שלא התקבלו ערבויות מספקות לעמידת ענף הבקר בדרישות האירופיות לשימוש באנטיביוטיקה. האיסור עשוי להיות זמני, אך בבריסל מבהירים כי

ברפת שעברה לצינון אוטומטי, מטפלים היום בשפכים במתקן טבת ומקווים להפעיל בקרוב פיילוט ניסיוני לטיפול בשפכי הרפת וזבל הפרות, שכבר נוסה בהצלחה על ידי הלל מלכה, מדריך וחוקר במשרד החקלאות רפת קבוצת כנרת כוללת

נבו פישר, מנהל שותף של רפת הגליל המערבי מספר על האתגרים ועל ההישגים, ועל האהבה הגדולה לפרות *תמונה ראשית: רפת הגליל המערבי, אזור לא אידיאלי לגידול פרות במשך שנים היה נבו פישר מכפר מסריק

בראיון עם רם סביר, מנהל רפת נטופה, הוא מספר על המרוץ האין סופי אחר ההתייעלות והעלאת הרווחיות ברפת גדולה, המונה כ־2,000 פרות (כולל עגלות) * כיצד מסייעת הבינה המלאכותית היום בניתוח אלפי הנתונים שמציפים

גננת שגילתה את ייעודה ברפת שבעוטף אחרי השבעה באוקטובר, דרך ירושלמית שלא ראתה פרה בגודל טבעי ועד למנהלת רפת שנסעה מדי בוקר תחת אזעקות – רק כדי לא לפספס חליבה. חמש נשים בענף שבו

מאת: ד"ר ניר אלפרט, וטמרקט-ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת) תקופת 21 הימים הראשונים לאחר ההמלטה (תחילת התחלובה) מהווה את חלון הזמן הקריטי ביותר בחייה של פרת החלב. השינוי המטבולי החד, לצד הסיכון המוגבר להתפתחות מחלות

בשנים האחרונות אנחנו מדברים יותר ויותר על הזנה מדויקת – Precision Feeding. תוכנות תכנון המנות משתכללות, בדיקות המעבדה נעשות מפורטות יותר, מידע רב מגיע מחיישנים וממערכות ניהול והבינה המלאכותית כבר מתחילה להיות חלק מארגז