זמן קיבוץ

המצב הנוכחי אינו כיבוש, אלא רשות פלסטינאית שהיא פחות ממדינה. אין לה צבא, וצה״ל והשב״כ פועלים בה בחופשיותומסכלים מאות פיגועים בשנה. זה הפתרון הראוי בעתיד הנראה לעין. הוא לא פתרון אידיאלי, אך הוא עדיף

רבים עוברים מבית אחד לאחר, אז למה אני לא מסוגלת להחלים מאובדן הבית ומהניתוק מקהילת נירים למרות שלא נפגענו פיזית? אני כותבת את הטור הזה באיחור. כבר לפני חודש פנו אלי מ"זמן הקיבוץ" ושאלו

מתי הדי בן עמר שוקל להתקשר לאיחוד הצלה או לניידת טיפול נמרץ? על מסתורי המראה החיצוני של אנשים לפני זמן-מה הייתי במפגש עם אנשים שזמן רב לא הזדמן לי לראות אותם – אולי שלוש

לא הייתה עוד שנה הדומה לזו. לא הייתה עוד אחת כזו בשום קנה מידה.שנה עצובה, מטלטלת, מבגרת, מייאשת, מתסכלת ועם זאת, מלאה בהשראה ליצירה, אצלי באופן אישי בבוקר ה-7.10.23 תקפו את הקיבוץ שלנו 30

השבת שהתחילה בטיול החג של הקיבוץ, הראיונות עם חברים שהיו שם ובני משפחתם נחטפו או נרצחו, התחושה שיש מדינת הצפון שנלחמת, ויש מדינת המרכז שמתרגשת בכל פעם שמגיע אליה טיל,והחלום לראיין את החבר האישי

לפני שנה התנפץ עלינו גל של רוע. רוב בני האדם לא מבינים מהו, רוע טהור מצמית אותם שנה שונה וחוזרת על עצמה, אך היא גם שונה מהקודמת. חלוף שנה מזכיר לנו שהשמש מסתובבת סביבנו,

כשאסף רודריגז (52) מקיבוץ מגידו מצייר הוא משתדל לנקות את הראש. הציורים שלו מתמקדים בנוף ישראלי ומספרים סיפורי סיטואציות קיבוץ יום יומיים. בשנים האחרונות הוא מציג ציורים בגלריה אונליין ובסטודיו שלו בקיבוץ בו הוא

למרות שמו, "היה לך טוב או היה לך רע?", ספרה החדש של יעל נאמן בת יחיעם לא מנסה להכריע בשאלה הכואבת והטעונה ״שואלים: לך היה טוב או היה רע בילדות בקיבוץ?"זה המשפט הפותח את ספרה

יד טבנקין לא הוקם בעין חרוד ויד יערי לא הוקם במרחביה, אז למה דווקא בית יגאל אלון הוקם בגינוסר? ואיך עמד הקיבוץ במשימה אף שחלק מן החברים פקפקו ביכולתו לעשות זאת? כל התשובות בספרו

ראש השנה – זמן לכתבת וניל עם תפוחים וזהב של דבש. אומנם בחוץ מלחמה, אבל אולי היה צריך להביא, לפחות לחג ומועד, קצת ירוק ואת טורקיז הבריכה. אבל אני בבית חולים. הבן שלי אושפז

אם הייתה לי זהות לפני 7 באוקטובר, הרי שהיא התפוגגה והתעצבה מחדש. זו לא זהות בדויה ולא תחפושת מאולצת, אלא תודעה חדשה שנולדה מתוך מה שנראה תחילה כסוף, אך הפך לתחילתו של מסע עמוק

מי אמר שהליכה היא דבר בריא ואיך הציל קוצב הלב את הדי בן עמר מחוויה מחשמלת במיוחד. טור עם דופק הסיפור שאספר כאן קרה בימים הרחוקים ההם, כשעדיין לא הושתל בגופי קוצב.זו עובדה שחשוב

אורנה שמעוני מאשדות יעקב מאוחד, פעילה חברתית ואם שכולה, פתחה בשביתת רעב מול הכנסת כחלק מהמאבק להשבת החטופים אורנה שמעוני (83), חברת אשדות יעקב מאוחד, פתחה בשביתת רעב ביום רביעי שעבר בערב, לאחר האזכרה

סמ"ר אגם נעים ממשמרות, החיילת הראשונה שנפלה במלחמה בעזה *תמונה ראשית: אגם נעים. "כאב חד, כמו סכין שנכנסת ומסתובבת בלב, בבטן, בכל הגוף". צילום: מאתר דובר צה"ל סמ"ר אגם נעים ממשמרות, פרמדיקית בגדוד 52,

הוקם פורום למען שמונת הקיבוצים בצפון שלא פונו במתווה המדינה "הפורום למען שמיניית הקיבוצים שלא פונו במתווה מדינה" בהובלת מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, ומנהלי שמונת הקיבוצים, קורם עור וגידים וקיים את פגישתו הראשונה

צוות מומחים מגבש חלופה אחרת ל"חלופות השיוך" בקיבוצים  *תמונה ראשית: ינקי קווינט, מנכ"ל רמ"י. "אנחנו עובדים על הצעות חדשות עם התנועה הקיבוצית". צילום: שלומי יוסף  האם אירועי 7 באוקטובר וההבנה שההתיישבות העובדת והתנועה הקיבוצית

אנרגיה בקיבוצים, נדל"ן, תעשיה וחדשנות, ביטחון והתיישבות נדונו בכנס "התנופה הקיבוצית" שהתקיים בשבוע שעבר בשפיים הרבה כבוד והערכה ניתנו לקיבוצים כשנה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, בכנס בשם "התנופה הקיבוצית" שקיים העיתון גלובס ביום

בני משפחות החטופים בקריאה לעסקה להשבתם. נמשכות ההפגנות ברחבי הארץ *תמונה ראשית: מור השרוני גודארד, בתם של איילת ומני גודארד ז"ל שנרצחו בבארי ב-7 באוקטובר. גופתו של מני מוחזקת בעזה. צילום: דוברות קיבוץ בארי 

״טניה קרונוס, מפקדת החמ״ל באדמית, לא נבהלת, לא מחיזבאללה ולא מהטסטוסטרון שסביבה עשו הרבה כבוד למפקדת החמ״ל באדמית – טניה קורנוס (45), שמאז תחילת מלחמת חרבות ברזל מגויסת בצו 8 בתפקיד מודיעת נפגעים והיא

למרות שהבית במלכיה ספג פגיעה ישירה ונהרס, מך פרי, מתנדבת הולנדית שלפני 42 שנה התאהבה בבעז בן המשק והפכה לקיבוצניקית, ממשיכה לטפח את הגינה ולחכות בסבלנות לרגע שבו יוכלו לחזור הביתה   בשבועות שלפני המלחמה,

שקע טלפון שמתקלקל כל פעם מחדש, מסגרת מוזהבת ואנשים בגלבייה שמקיפים קובייה ענקית בלי הפסקה. החיים בין רמת גן לבאקה אל גרביה על פי הדי בן עמר נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה אל גרביה.