אמר עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, כאשר פתח את כנס מועצת תנועת המושבים לציון שנה למלחמת חרבות הברזל * "החברה הישראלית" הוסיף יפרח, "נמצאת במקום מסוכן – שבע חזיתות מלחמה, אך המדאיגה מכולן דווקא החזית השמינית – החזית הפנימית"
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח פתח ביום שלישי שעבר (15.9) את כנס מועצת תנועת המושבים לציון שנה למלחמת חרבות ברזל, שהתקיים במכללה האקדמית אחוה בהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי הנהגות המושבים המפונים מהצפון ומהדרום ועוד רבים אחרים במגזר המושבי.
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "אנו עדיין מדממים וכואבים את פצעי השבעה באוקטובר. ולמרות האתגר העצום, הקושי והאבל, כולנו, יחד עם ראשי המועצות, הנהגות המושבים והקהילות, נבנה ונצמח, נזרע ונקצור ועם אותה נחישות והתמדה של אבותינו, נביא תקומה וצמיחה לאזור הדרום והצפון, עם חקלאות חזקה וקהילות מגובשות. אנחנו כאן כי אין לנו חקלאות אחרת ואין לנו ולא תהיה לנו מדינה אחרת!"
עוד אמר יפרח: "מועצת תנועת המושבים, קוראת להכריע ולחסל את האיום הביטחוני בצפון ובמקביל לייצר אופק אזרחי שיבטיח את חזרתם של תושבי הצפון ואת עתידו.
"היום אנו מציינים כשנה למלחמת חרבות ברזל שהחלה באותה השבת השחורה שגבתה מאיתנו מחיר כבד מאוד. מהכבדים והכואבים מאז קום המדינה. בחצרות המשקים, בשדות, ברפתות, בלולים, בחדרי ילדים ותינוקות נרצחו אחינו בדם קר על ידי מרצחי החמאס הארורים. אין כאן באולם משתתף אחד שלא מכיר לפחות אדם או משפחה שנרצחו או נחטפו. אנו עדיין, מדממים וכואבים את פצעי השבעה באוקטובר, ולא נוכל לשקוט כל עוד 101 אחינו ואחיותינו חטופים, נמצאים בשבי בידי מרצחי החמאס וביניהם חברי לכיתה, אוהד יהלומי.
"כולנו התחנכנו על ערבות הדדית וחשיבותה בתוך סל הערכים הישראלי והיהודי, וצריך לעשות הכל בכדי להחזירם הביתה, לא לוותר ולהבין כי ללא חזרתם של החיים והחללים כולם, לא נוכל להתחיל לשקם ולרפא את החברה שלנו ובוודאי לא את העוטף והיישובים בו. אנו, מועצת תנועת המושבים, קוראים מכאן לממשלת ישראל לעשות כל שביכולתה להשים את החטופים הביתה בהקדם. מיטוט החמאס הינו קריטי לתקומת העוטף וחזרת המשפחות בטווח הקצר, וצמיחתו הדמוגרפית בטווח הארוך.
"בשנה הזו פונו קהילות המושבים שלנו מצפון המדינה ומדרומה ונעקרו מהבתים שלהם אל ישובים אחרים ובתי מלון. הקהילות שלנו נמצאות בשנה האחרונה בטלטלה עצומה. אנו מלווים את קהילות המפונים וליבנו איתם. הקושי לחיות במלון או דירה רחוק מהבית בסיר לחץ וחוסר וודאות גובה מחיר נפשי וכלכלי כבד מאוד עבור המפונים שלא לדבר על המחיר הנפשי לילדים, לנוער ולקשישים.
"בדרום החלה חזרה משמעותית, אך חלקינו עדיין מפונים ובצפון עוד לא נראה האופק לחזרת הקהילות, ומדינת ישראל חייבת לשנות כיוון ולהחזיר את הביטחון לתושבי הצפון לחסל את האיום ולהפסיק את ההפקרה. אנו, מועצת תנועת המושבים, קוראים להכריע ולחסל את האיום הביטחוני בצפון ובמקביל לייצר אופק אזרחי שיבטיח את חזרתם של תושבי הצפון ואת עתידו.
"אנו מצדיעים לחקלאים בדרום ובצפון שלמרות הקושי והסיכון נשארו במושב המשיכו לספק מזון לאזרחי ישראל, ירקות ופירות, ביצים וחלב והוכיחו מה שכבר ידענו – שיש על מי לסמוך ושהחקלאות היא רכיב בביטחון הלאומי ונכס אסטרטגי למדינת ישראל בשגרה ובחירום. ההתעקשות של החקלאים להמשיך ולייצר מזון עד התלם האחרון – זה בטחון המזון. מועצת תנועת המושבים קוראת לממשלת ישראל לחזק את הייצור המקומי ולבנות תכנית אסטרטגית לביטחון המזון של מדינת ישראל.
"אנו מצדיעים היום גם לכיתות הכוננות שעמדו בגבורה בשבעה באוקטובר והגנו בגופם על היישובים.
רבים לצערנו שילמו בחייהם וסיפורי הגבורה עוד יסופרו בדברי הימים. בשנה הזאת גם איבדנו חיילות וחיילים רבים שנפלו בקרבות מאז ותוך כדי המלחמה בדרום ובצפון ובשטחי יהודה ושומרון.
"החיילים והחיילות היקרים שלנו, ביניהם לא מעט בני ובנות מושבים, שילמו בחייהם כדי להגן על המדינה האהובה שלנו. פגשתי לאורך השנה את המשפחות בהלוויות ובשבעה – ילדים עם חלומות, תקוות ושאיפות שנפלו על קדושת הארץ. יהי זכרם ברוך.
"לאורך השנה כשעוברים על שמות הנופלים והנופלות ועל המקומות מהם באו – מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מיישובים קהילתיים. דתיים וחילונים, יהודים , ערבים ודרוזים. הלוחמים שלנו ידעו לגשר על פערים של תרבות ורקע, הם בחרו ברעות ובאחדות. הם ידעו בשדה הקרב את מה שלנו אסור לשכוח גם ברגעים הקשים – שהשלם, שהוא חשיבות המדינה שלנו והקיום שלנו כאן בארץ ישראל, הרבה יותר גדול מסך חלקיו. החברה הישראלית נמצאת במקום מסוכן, שבע חזיתות מלחמה, אך המדאיגה מכולן דווקא החזית השמינית – החזית הפנימית.
"עלינו, החברה הישראלית מוטלת האחריות לכינונה של חברת מופת. האחריות שלא לאפשר את פירורה של החברה בישראל. האחריות להוקיע את השוליים ולחזק את השותפות והממלכתיות. התיקון של מדינת ישראל צריך להתחיל אצל כל אחד ואחת מאיתנו, ואנחנו נוכל לעשות זאת רק יחד. זו תהיה תמונת הניצחון האמיתית שלנו. זו תהיה התקומה שלנו מהחשיכה שנפלה עלינו. מועצת התנועה קוראת לכל חלקי החברה לשיח מאחד ולבניית חברה בריאה המושתת על ערכים של אהבת האדם וערבות הדדית.
"ולמרות האתגר העצום, הקושי והאבל, כולנו, יחד עם ראשי המועצות, הנהגות המושבים והקהילות, נבנה ונצמח, נזרע ונקצור ועם אותה נחישות והתמדה של אבותינו, נביא תקומה וצמיחה לאזור הדרום והצפון, עם חקלאות חזקה וקהילות מגובשות. אנחנו כאן ונישאר כאן כי אין לנו חקלאות אחרת ואין לנו ולא תהיה לנו מדינה אחרת! וביחד, רק ביחד, ננצח!
"אני נושא מכאן תפילה להשבת החטופים במהרה, לשובם של חיילנו משדה הקרב בבריאות הגוף והנפש, ולחזרתם של הקהילות העקורות שלנו בדרום ובצפון לביתם. עם ישראל חי!"
חקלאות הוגנת לישראל
שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר אמר במועצת תנועת המושבים: "השנה שחלפה הייתה שנה קשה מאוד. אני לא זוכר שנה כזאת קשה מאז הקמת המדינה. שלשום ביקשה תושבת אחת הקיבוצים בעוטף להיפגש. הקיבוץ מפונה ואין בו תושבים. היא לקחה אותי בשבילי הקיבוץ. כאן רצחו את בעלי, וכאן המתנתי כשאני רואה את חברות וחברי הקיבוץ מובלים אל תוך עזה ואז הגיעה תורי ולקחו אותי לעזה. היא חזרה בעסקה הראשונה ומאז חיי נעצרו. משפט זה הוא המשפט הקשה ביותר לשמוע אך הוא מאפיין הרבה מאוד אנשים.
"אני קורא לגנץ לחזור לממשלת האחדות. זה יהיה מעשה גבורה. ברור שאי אפשר להתקדם בחקלאות בלי החקלאים ולומר לחקלאים לא לעשות חקלאות בלי לתת להם כלים – קרקע, מים, עובדים זרים, מחקר ופיתוח. חקלאי שאין לו אמצעי יצור, לא יגדל. אנחנו פועלים לתת וודאות לחקלאים. להוריד את החסם של העובדים הזרים. סיכמנו עם משרד הפנים שנקדם תכנית מתאר ארצית לחקלאות, קידום בטיפול במים לחקלאות.
"המדינה תצטרך להכניס את היד לכיס כדי לממן את הוזלת המים לחקלאות ואנחנו ננהל קרבות מול האוצר כדי לעשות חקלאות הוגנת עבור מדינת ישראל. העגבניות היא דוגמא מצוינת לאבסורד שלנו. התחילו בחיסול השום ועברו לעגבניות. היינו תלויים בטורקיה ובירדן וכעת אין עגבניות. בעשר השנים הקרובות במסגרת תכנית לביטחון המזון אנחנו נגדיל את הייצור המקומי החקלאי בישראל בשליש.
"בשנה הזו עשינו את הצעד החשוב בפיתוח וזה היה להביא מנהל למכון הוולקני. ב-2016 החליטו להעביר את המכון הוולקני צפונה והמכון התנהל כדי לבלום את זה, ועתה המכון עושה מו״פ לחקלאים.
אני משוכנע שאם נממש את תכנית לביטחון המזון המדפים יהיו מלאים. אנחנו קשובים לחקלאים. אתם החקלאים תגדלו הרבה ותייצרו את מקסימום המוצרים החקלאיים לאורך כל השנה, ותתפרנסו בכבוד."
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר בברכה במועצת תנועת המושבים: "מי שמכיר אותי יודע כמה אני מאמין בחקלאי ישראל ומאמין בכוחה ובנחיצותה. דווקא עכשיו בשעה קשה זו של מדינת ישראל אני סבור שכולנו צריכים להישיר מבט אל האיום הקיומי ולמצוא פתרונות על מנת לשקם את המושבים בעיקר צמודי הגדר ואת המשקים החקלאיים. חלקכם פגש אותי בהרבה סיורים לאחרונה בקו העימות בצפון ובעוטף עזה.
"הקשיים האדירים שאתם המושבניקים אשר נמצאים שם בחזית מתמודדים איתם, שחלקכם שילמתם מחיר נורא בקרובי משפחה, באהובים שנלקחו מאיתנו בטבח הנורא. אתם שממשיכים לעבד את האדמות, שממשיכים לפתוח את מערכות ההשקייה, לקטוף את התוצרת, לאסוף את ביצי המשק, וכל זה בשעה שבני משפחותיכם מפונים מבתיכם ורק אתם וכיתות הכוננות נשארתם באזור. זו ציונות. אני מלא התפעלות, נחישות המעוררת השראה מכם, יכולות הנפש האינסופיים שלכם. אתם מספקים לא רק ביטחון מזון אלא ביטחון ממשי עבור מדינת ישראל, ועל כן רציתי לומר לכם היום ששיקום המושבים הוא חלק חיוני משיקומה של מדינת ישראל והוא מתחיל בביטחון האישי של כל אחד ואחת מכם למען הדורות הבאים. אני מייחל לחזרת החטופים במהרה לביתם, להצלחתם ולשלומם של חיילנו ולרפואה הפצועים בגוף ובנפש ושכל הקהילות יחזרו לתבנית נוף מולדתם."
בין המברכים הרבים היה חה"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, שהתייחס להכנסת החזרת תושבי הצפון למטרות המלחמה ולכוונה למנות את סער לתפקיד שר הביטחון: "אני מבקש להרים דגל שחור. מה שנתניהו עושה בשעות האלו, מסכן את ביטחון ישראל באופן הכי מוחשי שאני זוכר שנעשה על ידי ראש ממשלה בזמן מלחמה ובכלל.
"בחצי שנה איחור – הוסיפו את השבת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה. טוב מאוחר מאשר אף פעם, אבל החלפת שר ביטחון ערב יציאה אפשרית למערכה עצימה יותר בצפון, שעלולה להפוך למלחמה אזורית – בעיני זו הפקרות ביטחונית. חיי אדם ועתיד האומה על הכף – והם בסידור עבודה והישרדות פוליטית. החלפת שר ביטחון, כדי לקדם חוק שיעגן פטור מגיוס זו גם הפקרות מוסרית. בלתי מתקבל על הדעת שבזמן שחיילי מילואים מגיעים לסבב השלישי ואנחנו קוברים את מתינו ומתפללים למען פצועינו, ככה נוהגים מנהיגינו. זו ההגדרה הכואבת במילון לפוליטיקה קטנה, על חשבון ביטחון המדינה.
"כשהצטרפנו לממשלת החירום שמנו פוליטיקה בצד בשביל המלחמה, וכעת נתניהו וסער שמים את המלחמה בצד, בשביל הפוליטיקה."
רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי-כהן, אמרה: ״השנה האחרונה היתה כואבת ומטלטלת במושבים ובקיבוצים בדרום ובצפון. אם יש דבר אחד שלמדנו בשנה האחרונה זה שאתם החלוצים של דורנו המהווים את הציונות במיטבה. התרומה שלכם לביטחון ולחוסן הלאומי, מתבטאת בעיקר ברציפות התפקודית של הישובים, אשר יש לה חשיבות מכרעת ביום שאחרי. בשנה האחרונה נקטנו בשיתוף פעולה עם תנועת המושבים ואני סמוכה ובטוחה ששיתוף פעולה פורה זה יימשך גם בעתיד."
ח״כ יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אמר: "הגעתי לכל מועצה אזורית ולכל מקום שהיה צריך מתחילת המלחמה כדי להקשיב ופיתחנו מענים מיידיים לכאב ולאתגרים. אנחנו נמצאים בתקופתה הקשה של מדינת ישראל. לא תהיה לנו ברירה אלא לצמוח מהכאב הזה. הצמיחה הזאת תהיה רק אם נסתכל אחד לשני בעיניים.
"הגעתי למושבים בצפון בקו העימות ובדרום, אני פוגש אנשים חמים עם לב טוב, המעבדים את האדמה שנושמים את האדמה ומייצרים ממנה תנובה. זה האנשים שבזכותם המדינה יפה וטובה וזו הסיבה שאנחנו צריכים לחזור לחלוציות ולסייע לחקלאות. החקלאות שלנו נפגעה ועלינו לשים אותה בראש סדר העדיפויות. בלי החקלאות אין לנו כאן עתיד בהתיישבות וביום שאחרי. ואני כאן כדי לומר לכם תודה."
מארחת האירוע, פרופ׳ יפעת ביטון, נשיאת מכללת אחוה, אמרה: "'ציונות בתנאי שדה' היא מוטו שמאפיין את תנועת המושבים וגם את אחוה. תקומה אינה לחזור למה שהיה כאן, אלא 'לבנות מחדש טוב יותר'. עם החדשנות האקדמית שמציעה מכללת אחוה והחיבור לתנועה, נוכל לעשות זאת יחד ולהחזיר את התקווה אלינו."
ראש המועצה האזורית באר טוביה, בן כהן, נשא דברים והדגיש בפני המשתתפים את חשיבות השמירה על הקרקע החקלאית: "חשוב שנשמור על האדמה שמזינה אותנו. זהו משאב שאינו ניתן להחלפה, וההחלטות שאנו מקבלים היום ישפיעו על עתידנו ולמעשה, על עתיד מדינת ישראל כולה. זהו מאבק על זהותנו, על האחיזה בקרקע – זו מחויבותנו כראשי המועצות האזוריות כלפי תושבינו וכלפי כלל אזרחי ישראל."
כהן הדגיש את נושא הותמ״ל המאיים על השטחים החקלאיים בכלל ובמועצה האזורית באר טוביה בפרט: "בסמוך למקום שאני עומד בו היום, מתוכנן ותמ״ל הרסני שמאיים על האזור כולו, מאיים על המועצה האזורית באר טוביה ומאיים על כל תושבי ותושבות המרחב הזה. אנו מצפים מהשרים המצביעים בוועדות שיתנגדו לתכנית הותמ״ל המאיימת על השטחים החקלאיים, ושברגע האמת יצביעו לטובת שמירה על הקרקעות שכן, לא ניתן לקיים חקלאות בלי קרקע!"
נרחיב, נבנה ונחזק
איתי לוי, יו"ר ועד מושב נתיב העשרה, תיאר בפני הנוכחים את האירועים הטראגיים שהתרחשו ב-7 באוקטובר במושב, שאיבד כל כך הרבה מחבריו.
בהמשך התקיים פאנל בנושא "צפון דרום – וקו התפר – התמודדות במצב מלחמה" ראשי מועצות אזוריות, בהשתתפות שי חג׳ג׳, ראש המועצה האזורית מרחבים ויו״ר מרכז השלטון האזורי, וראשי המועצות האזוריות עמק חפר, לב השרון, שדות הנגב, מבואות חרמון ומטה אשר.
בפאנל אמר שי חג'ג': "הניצחון האמיתי של ישראל, אחרי שנחזיר את החטופות והחטופים – זה להגדיל את ההתיישבות. עם ישראל הוא עם מיוחד. מאז המלחמה אנחנו מקבלים אלפי פניות של אזרחים שרוצים לעבור לגור דווקא בעוטף, דווקא בנגב – מתוך ציונות. ב 8.10 כבר הבנתי, הם רצו להזיז אותנו, ואני אומר – לא רק שלא נזוז – נרחיב, נבנה ונחזק. אנחנו נעשה הכל להרחיב את היישובים. אנחנו עובדים על הקמת יישוב חדש, 'דניאל', יש לנו תוכניות גג להכפלת היישובים והחזון כבר הופך למציאות."
ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן אמר: "בתוך המועצה יש 8 ישובים בעוטף ושמונה שלא בעוטף. זה מצב הזוי שבו המושבים שלא בעוטף שומעים את אותם החלונות רועדים והם לא נחשבים כעוטף. נתוני מטופלי החוסן שלנו עלו במאות אחוזים מאז המלחמה.
"המחבלים לא עשו איפה ואיפה ונכנסו גם ליישובים שאינם מוגדרים כעוטף בעוד המדינה עדיין עורכת הפליה בין היישובים. אנחנו נלחמים, נאבקים, מקבלים הבטחות, שלצערנו רובן אינן מתקיימות וזה אות קלון למדינה. אני יודע דבר אחד – לא הגיוני שהמדינה מפלה בתוך מועצה בין תושב לתושב. אנחנו רגילים להילחם, נלחמו תוך כדי המלחמה ונילחם עד שההחלטה תתוקן.
"נוכחנו לדעת שכשרוצים למצוא פתרונות – מוצאים אותם. אבל לא עשו את זה אצלנו. ולמרות הכל, אני פועל להקים ישוב חדש ותוכנית הרחבה בכל יישובי המועצה ואני יודע שאצליח לשווק את כל הקרקעות ביום אחד כי יש ביקוש לגור במקום הנפלא הזה".
ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, אמר: "יש לי הרבה תסכולים ממה שקורה במדינה. במקום שנהיה משרתי ציבור, אנחנו משדרים הישרדות. מתי אנחנו כעם נתאחד ונהיה ביחד. שבוע שעבר היתה מתקפת רקטות וכלי טיס עוין באזור נהריה ופגעה בבניין. במשך ארבעים דקות ילדים בכיתה א׳ שכבו על הרצפה. אין, אין לנו וודאות ותקווה אז לאן זה ייקח אותנו.
"אתמול נכנס למטרות המלחמה נושא הצפון. ימים יגידו מה המשמעות של זה. אנחנו רוצים רק לחזור הביתה, לא רוצים להיות פליטים בארצנו. ואם המדינה לא יודעת לספק לנו את המונח שנקרא ביטחון, אז לא יודע מה העתיד כאן.
"ועם זאת, אני מאמין שמערכות חינוך איכותיות הן אלו שיוכלו להבטיח שנחזור לבתים כדי שמשפחות צעירות ירצו לגור כאן ביום שאחרי המלחמה. וזה מה שאני הולך להוביל. זו התקווה לכל מי שחושב שהצפון ננטש ושאין לו עתיד."
ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר: "מאז השבעה באוקטובר ועד היום אנו עדים לעליה חדה במספר הנפטרים בקרב התושבים המפונים שלנו, השבוע מספר הנפטרים הגיע ל-39.
"הפניות החדשות שהתווספו למחלקת הרווחה הינן רבות, ישנה עליה משמעותית במספר הזוגות הנמצאים במשבר משפחתי, נוער במצבי סיכון, וקשיים רבים נוספים שמגיעים לפתחנו.
"אנחנו שומעים את המילים: 'נטפל בצפון' הרבה זמן. בפועל, ישנם משרדי ממשלה בודדים שאנחנו מרגישים שפועלים לטיפול ושיקום הצפון. החקלאות, התיירות והעסקים בקריסה מוחלטת ואני חושש שלא יהיה לנו את מי להחזיר. אני מקווה שנוכל לחזור הביתה במהרה ובביטחון."
ראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול: "אנחנו מתריעים על המציאות הביטחונית בקו התפר עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר, וכמובן שמאז המצב הוחמר מאוד. יש מעבר שב"חים ויריות לעבר יישובים, ומה שלמדנו לצערנו זה שאנחנו חייבים לדאוג לעצמנו, ובמקביל – לא להפסיק ללחוץ על גורמי הביטחון ועל המדינה להגביר את הפעילות הביטחונית. זה קורה, אבל רחוק מלהספיק, במיוחד בכל מה שקשור לתקציבים שאנחנו פשוט לא מקבלים.
"אנחנו לוקחים אחריות: הוצאנו 20 מיליון ₪ על צורכי ביטחון, שזה סכום גדול מאוד למועצה אזורית. החזרים לא קיבלנו, ולכן הגשנו עתירה בבג"ץ, ביחד עם רשויות קו התפר ומרכז השלטון האזורי, על מנת שיועברו 50 מיליון ש"ח, לכלל הרשויות, שכבר אושרו על ידי הממשלה – אבל לא הועברו.
אירחנו כאן מאות מפונים, פתחנו בית ספר לילדי מפונים ועשינו כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על השגרה. כי זה הצו 8 שלנו במרכז. נמשיך לעשות כל מה שניתן כדי לספק ביטחון ולשמור על שגרה אבל המדינה חייבת להתעורר ולהעביר תקציב לרשויות קו התפר, כמו שהיא כבר החליטה ולצערי עדיין לא עשתה."
ראש המועצה האזורית לב השרון, אלי אטון: "אני חצי שנה מכהן כראש מועצה חדש. נפגשתי עם כל הגורמים שרים, גורמי ביטחון ואנחנו עובדים ללילות כימים לנסות ולהציף את בעיית קו התפר. יש להציב את קו התפר על סדר היום כדי שלא ייקרה המצב כדי שהיה בשבעה באוקטובר."
לחנך לחקלאות
כמו כן התקיים פאנל בנושא "חקלאות וביטחון המזון בעת מלחמה", בהשתתפות חברי השדולה החקלאית בכנסת.
חה״כ רם בן ברק, אמר: "כמו שמדינה צריכה לדעת לספק תחמושת וציוד לצבא שלה כך היא חייבת לדעת לספק מזון לאזרחים שלה בזמני חירום ובכלל. ביטחון המזון הוא חובתה של המדינה ולשם כך עלינו לוודא שהחקלאות הישראלית נשמרת וחקלאי ישראל יוכלו להתחרות בצורה הוגנת מול הייבוא."
חה״כ מטי הרכבי צרפתי אמרה: "החקלאים הם עמוד תווך קריטי בביטחון ישראל, בשגרה וביתר שאת בתקופת מלחמה. המדינה מכבידה על החקלאים, אשר נלחמים בוועדות כנגד המהלכים הפוגעניים של האוצר והממשלה נגדם. אני חוששת שישראל לא ערוכה לתת מענה עתידי בכל הנוגע לתכנון ביטחון המזון והנחת כל התשתיות הנדרשות, כדי שנהיה שקטים עבור הדורות הבאים."
יו״ר השדולה לשיקום הצפון וחבל תקומה, ח״כ יצחק קרויזר: "חקלאי ישראל ממלאים תפקיד קריטי בשמירה על אדמות המדינה ובקיום התיישבות רציפה לאורך גבולותיה. בכך הם מהווים קו הגנה ראשון בכל תרחיש, ואף ממשיכים לשמור על הגבולות ולעבד את הקרקע בעתות מלחמה, חירום ומשבר בזמן ששאר התעשיות עוזבות את השטח. לאורך המלחמה התוודענו למחויבות האדירה של החלקאים לנוכח האתגרים בקו החזית, שלצערנו לא פעם אף שילמו על כך בנפשם.
"לחקלאות יש מרכיב קריטי בהבטחת הביטחון התזונתי של מדינה קטנה כמו ישראל, שנמצאת לעיתים קרובות בעימותים ומשברים מדיניים וכלכליים עם מדינות זרות. מלחמת 'חרבות ברזל' הדגישה את חשיבותה של החקלאות המקומית באספקת מזון לתושבי המדינה בחירום. לכן, יש צורך בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתתמקד בשיקום ופיתוח הענף, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וקידום מחקרים חדשניים בתחום."
ראש המועצה האזורית גזר, רותם ידלין, שלקחה אף היא חלק בפאנל הח״כים אמרה: "החקלאות תתחזק כשנחזור לחנך את דור העתיד על ערכי החקלאות. כיו״ר ועדת חינוך, אני מובילה תכנית חינוכית לכל המרחב הכפרי, שתחזור לדבר ערכים של חקלאות, התיישבות וקו המחרשה. כל ילד וילדה שגדלים במרחב הכפרי יעבדו בחקלאות ויתחנכו על ערכי החקלאות בישראל."
