מדינות המערב החלו להתנתק מחומרי ההדברה. כתוצאה מכך, כמעט בכל חברת כימיקלים לחקלאות יש סל מוצרים שכולל תכשירים ביולוגיים שיפעלו במקביל לכימיים
אוכלוסיית בני האדם צפויה לגדול במיליארדים בעשרות השנים הקרובות ולהמשיך את קצב הגידול של עשרות השנים האחרונות. אילולא שלוש המהפכות החקלאיות שהתרחשו, הגידול באוכלוסיית העולם היה נבלם מוקדם, והציוויליזציה, כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, הייתה נראית אחרת.
המהפכה החקלאית הראשונה מתוארכת לשנת 4,000 לפנה"ס, אז החל השינוי – מעבר מחברה של ציידים-לקטים לחברה שמבייתת צמחים ובעלי חיים. האדם הפך לעצמאי ולבעל שליטה ביכולתו לגדל מזון ופחות נזקק לציד בכדי להתקיים. החקלאות הראשונית קיבעה את האדם לאזור מגורים ספציפי, ואפשרה את תחילת תהליך העיור.
המהפכה החקלאית השנייה החלה במקביל למהפכה התעשייתית (1700-1900). עד אז, החקלאות נעשתה באופן ידני, באמצעות כלים פשוטים כמו המעדר ואת החפירה. אז החלו להופיע כלים כמו פרסות לסוסים, מחרשות ומזרעות ששיפרו דרמטית את היעילות, ובהמשך הופיע גם הטרקטור.
המהפכה החקלאית השלישית ("המהפכה הירוקה") החלה לאחר מלחה"ע השנייה ונסתיימה בסוף שנות השמונים, אז הוטמעו טכנולוגיות שהובילו לשיפורים ביעילות ובניצולת השטחים. בין הפיתוחים היו זנים חדשים של חיטה גמדית ואורז (הנמכת החיטה הפחיתה את שבירת הגבעול). בנוסף, פותחו מערכות השקיה, דשנים וקוטלי מזיקים. אבי המהפכה הירוקה, נורמן בורלוג, זכה בפרס נובל בשל תרומתו להצלת מיליארד אנשים מרעב.
למרות המהפכות, האנושות נמצאת במשבר תזונתי. למעלה מ-3 מיליארד אנשים סובלים מתזונה חסרה או לקויה, מכיוון שאין ברשותם אמצעים לרכישת מזון בריא. מפרוץ משבר הקורונה, מספר האנשים המוגדרים כ'רעבים' זינק מ-618 מיליון ל-768 מיליון. מנגד, בעולם כ-40% מהמבוגרים וכ-20% מכלל הילדים מוגדרים כבעלי משקל עודף או חמור (Obese). הנזקים הבריאותיים מתת-תזונה מתחילים בגיל צעיר ומלווים את האדם במהלך חייו. על פי מחקר שביצעה חברת הייעוץ העולמית מקינזי, העלות המצרפית של נזקי ההשמנה העולמיים נאמדת בכ-2 טריליון דולר לשנה, בדומה להפסדים הנגרמים מנזקי עישון וממלחמות.
המהפכה החקלאית הרביעית תתמודד עם המשך העיור במקביל לגידול באוכלוסייה. בנוסף, המהפכה תתמודד גם עם הנזקים וההשלכות של קודמתה שהובילו לפגיעה במערכות האקולוגיות. השימוש בחומרי הדברה ובדשנים, תיעוש החקלאות, המעבר למונוקולטורה (גידול צמח אחד על פני שטחים רחבים), וכן הגידול בדרישה לבשר ולדגים גרמו להידללות במגוון הביולוגי, לבירוא יערות, לזיהום מקורות מים ולהגברת קצב פליטות גזי החממה.
החקלאות תיאלץ לייצר יותר באמצעות פחות משאבים. הטכנולוגיות יכללו שימוש במיכון ובחיישנים מתקדמים, בטכנולוגיות מבוססות AI, בפיתוחים ביולוגיים ובכלים גנומיים חדשניים להגברת יעילות הגידול לצד הפחתת השימוש בחומרי הדברה, ובנוסף, הן יכללו שימוש במיכון אוטונומי שיפצה על אובדן כוח האדם בחקלאות, ועל הפגיעה באוכלוסיות המאביקים. בנוסף, צפויה התגברות טכנולוגית לצורך הגדלת תפוקה ולקיצור המרחק בין "השדה" לבין הצרכן הסופי.
אחת התרומות של המהפכה הירוקה הייתה הפצת חומרי הדברה ודשנים. הטבע החל בתהליך שהוביל לעמידות וכך למעשה נוצר מעגל תלות – בזכות הכימיקלים התאפשרה הצמיחה הכלכלית, הגידול באוכלוסייה והעלייה בדרישה לחומרי הגנת הצומח. כל ניסיון להפחית את השימוש בכימיקלים חייב להתנהל בצורה מושכלת והדרגתית.
לאור מגפת הקורונה הורה נשיא סרי לנקה על הפסקת השימוש בדשנים ובחומרי הדברה, ומעבר מיידי לחקלאות אורגנית, בכדי לחסוך 400 מיליון דולר, אותם המדינה מוציאה מדי שנה. בעקבות המהלך, אבדו כ-20% מיבולי האורז וכ-18% מייצור התה במדינה. הממשלה התערבה והזרימה מאות מיליונים (יותר מהחיסכון) כסובסידיות וכפיצויים לחקלאים. ניסיון המעבר לחקלאות אורגנית הסתיים, אך המדינה עדיין משלמת בעקבותיו.
בפורטפוליו המוצרים הביולוגיים ניתן למצוא מגוון פרומונים (חומרים למשיכת חרקים) או חומרים להרחקת מזיקים. חומרים נוספים הם המעוררים – חומרים שמפעילים את מערכת ההגנה של הצמח, כדי שזה יתכונן מראש למזיק. תחום מתפתח נוסף הוא הדברה ביולוגית – בטבע קיימים מינים רבים של חרקים שיכולים לשמש כמדבירים. לחברת Biobee פורטפוליו של חרקים, אך היא נחשבת למובילה עולמית ביכולת הגידול של אקרית טורפת שנמצאה כמדבירה יעילה כנגד אקריות אחרות.
החקלאות המודרנית וכן שיפורים גנטיים יצרו דרישה לשימוש בזנים עמידים ומניבים, מגמה שצמצמה את המגוון הביולוגי ואת היכולת הטבעית של זנים להתמודד עם מזיקים ועם האקלים. בעיית הכותנה בהודו הדגימה זאת, כשהחקלאים התמקדו במספר מאוד מצומצם של גידולים מהונדסים במקביל לזניחת הזנים העמידים למזיקים הנפוצים ולפגעי מזג האוויר.
כיום על גידולי הבננות רובץ איום. בטבע קיימות בננות בצבעים ובגדלים שונים, חלקן מכילות זרעים, חלקן ניתן לאכול רק לאחר בישול ואת חלקן לא ניתן לצרוך. הזנים המודרניים של הבננות עקרים. לכן, השוני הגנטי בין דור לדור הוא רב, ומכאן החשיפה למחלה שתביא להכחדת הבננות המסחריות. בשנות הארבעים זן הבננה הנפוץ היה 'גרוס מישל'. מחלת צמחים, חיסלה בתוך שנים בודדות את כל המטעים. כאשר נמצא שזן הקבנדיש (הנפוץ כיום) עמיד למחלה, הן השתלטו על השוק. לאחרונה התגבר החשש ממוטציה שתדביק את הקבנדיש ונעשים מאמצים להחדיר לה גנים עמידים.
כלי חדש ומבטיח הוא מערכת CRISPER שהינה המקבילה החיידקית של מערכת החיסון כנגד תקיפת וירוסים. בשלב הראשון, ביכולתה לזהות תקיפת וירוס. בשלב הבא, היא חותכת את המטען הגנטי של הוירוס ומטמיעה אותו בחיידק. בדרך זו יהיה ניתן לייבא את עמידותם של זני הבר ולאפשר התמודדות עם מגוון האיומים.
אתגר נוסף הוא הפגיעה באוכלוסיית המאביקים. הדבורים אחראיות על תהליך האבקה של כ-87% מהפרחים וכ-60% מסוגי הגידולים החקלאיים. אמנם אין סכנה ממשית של רעב עולמי מכיוון ששבעה מעשרת היבולים הנפוצים ביותר, מבצעים האבקה באמצעות הרוח או בצורה ווגטטיבית, אך עדיין, מרבית הפירות ורבים מהירקות נמצאים על הכף. גודל השוק שייפגע מהמשך היעלמות הדבורים הינו כ-200 מיליארד דולר.
תופעה נוספת היא קריסת הכוורות. קיימת התגברות בהיעלמות הדבורים הפועלות שיוצאות לחפש מזון, ואשר נוטשות את המלכה. בין 1947 ל-2008, אוכלוסיית הדבורים בארה"ב הצטמצמה בכ-61%. יש התולים זאת בהגברת השימוש בחומרי הדברה, בפתוגנים התוקפים את הדבורה, באיכות המזון הירודה שלהן, בגנטיקה ועוד. קיימים שני מיזמים ישראליים לאבחנת התופעה. BeeHero, מכניסה חיישנים לכוורות, אשר מנטרים את תפקוד הדבורים ומסייעים לעקוב אחר יעילות ההאבקה. לעומתם BeeWise, משכירה כוורות רובוטיות, שמכילות כ-24 מושבות ומציעה גם היא כלים חישוביים למעקב אחר ההאבקה ולניטור בריאות הדבורים. קיימות גם חברות גלובליות בתחום.
תופעת העיור יוצרת אתגרים גם לשרשראות האספקה. מכיוון שעלות הקרקע בעיר גבוהה, נוצר מעבר מחקלאות מסורתית לגידול וורטיקלי במצעים מנותקים או בשיטות הידרופוניות. מכיוון שהגידולים הוורטיקליים מתקיימים במבנים סגורים, יש לספק לצמחים תאורה, טמפרטורה, השקיה ודישון. השינוי מביא לחיסכון במים (ולצמצום זיהומם). יתרונות נוספים הם קיצור הזמן והמרחק שבין השדה לצלחת, והיכולת להבטיח תוצרת טרייה. השוק קטן לעומת האלטרנטיבה הקלאסית, אך הצפי לצמיחתו רב ונאמד בכ-22 מיליארד דולר לשנת 2026.
לסיכום, המהפכות החקלאיות הובילו לשיפורים, אך גם לאתגרים. החקלאות המודרנית יצרה שינויים דמוגרפיים, והצורך להאכיל ולשנע מזון יצר בעיות. ייתכן שלא יהיה מנוס מהאפשרות שהאוכלוסייה תצטרך לשנות הרגלים ולהפחית את השימוש בבעלי חיים כמזון. שינוי צרכני זה קשה ליישום וצפוי לקחת זמן רב, ולכן יש מקום להתערבות ממשלתית וגם לבחינת שינויים המגיעים מעולמות הפודטק, ובמיוחד בתחום החלבונים האלטרנטיביים.
* הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות"). קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא ביעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
