יבול שיא
הרפת והחלב
אוהד דרורי אפור

אוהד דרורי, 43, נשוי +3, להב  

2 דק' קריאה

שיתוף:

איזו שריטה השאיר בו הקיבוץ ולמה אהבה היא התשובה?               

אוהד, עובד סוציאלי בעל תואר שני עם התמחות בטראומה, מטפל מוסמך ב"התמקדות" (focusing), בגישה יצירתית ובטיפולים במים (וואטסו). הוא עוסק בטיפול, ליווי והדרכה של אנשים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומעביר סדנאות לארגונים ולקבוצות. "אפשר להגיד שאני סוג של מלווה מסעות פנימיים וחיצוניים וזו זכות גדולה עבורי", אומר אוהד, במקור מחצרים.

 

אוהד דרורי מים
אוהד דרורי מים

איזה איבר בגוף מספר שאתה מקיבוץ? 

"הרגלים היחפות". 

איזה זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ יש לך? 

"חופש, חופש, חופש, משחקי ענק של כל ילדי הקיבוץ על הדשא הגדול, עבודה בפינת החי, כדורסל, חגים וחתונות בקיבוץ ובעיקר התחושה של ביטחון מוחלט בעולם, של מותר לי, שלא משנה לאן אלך, כל העולם הזה הוא הבית שלי".  

המאכל שהכי שנאת שהכינו בחדר אוכל? 

"לקח לי מספר שנים טובות מחוץ לקיבוץ להבין שדג, חומוס ופלאפל הם מאכלים מדהימים. בילדות הם היו משהו בלתי אכיל לחלוטין והיום הם הפייבוריטים שלי".  

משפט על הקיבוץ שבחיים לא תשכח? 

"'כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו'. עד היום אני עוד בשיח פנימי על המשפט הזה". 

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לילד שהיית? 

"תיהנה מכל רגע, אבל תכלס, הוא ידע את זה לבד כבר אז". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה? 

"הייתי, יצאתי, וחזרתי לקיבוץ אחר – לתת לילדים את האפשרות להרגיש את החופש והביטחון בעולם כפי שאני הרגשתי בתור ילד, וחוץ מזה, הכול מתחיל ונגמר באנשים שסביבך". 

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך? 

"האופן שבו אני מתלבש". 

מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ? 

"לעמוד ימים שלמים ולחתוך ברזלים במסגרייה".  

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך? 

"בטבע, ליד המים". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך 

"ציניות חצרונית (ציניות מיוחדת של קיבוץ חצרים)". 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?  

"בחצרים זה היה הדשא הגדול של חדר האוכל. בלהב זה הטבע שמתחבא בתוך הקיבוץ". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ היית מחזיר לחיים?  

"גינת ירק קיבוצית – אין כמו לקטוף מלפפון טרי ולתת בו ביס… להיזכר מאיפה האוכל בא". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד ולמה? 

"חנוכה – צעדת הלפידים והעובדה שכולם עדיין חיים אחרי מה שעישנו שם בטקס כתובות האש". 

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת? 

"זיכרון ילדות עמום של גיוסי שבתות באבוקדו… עוד יכול להריח את הריח ולשמוע את העלים מתפצפצים מתחת לנעלים". 

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה? 

"לא יודע מה השאלה אבל התשובה היא אהבה". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים. 

"לעשות כל יום מחדש את מה שאני אוהב ולהקשיב בסקרנות לדבר הבא שבא לי לעשות". 

אם היית יכול היית מחזיר את הגלגל לאחור לימים שלפני ההפרטה 

"בין להב לחצרים, זוכה לראות את שני העולמות. אין נכון ולא נכון. יש לכל אחד את הזכות לבחור איך מתאים לו לחיות".  

מה הגעגוע הכי עמוק שלך? 

"אני פחות בגעגועים באופן כללי, אולי לתמימות שהייתה פעם". 

מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות? 

"שידע לשמור על אווירה מחוברת ויצירתית. שידע להישאר קשוב, לזהות ולהשקיע בכל פעם מחדש במה שחשוב באמת, כך שיהיו חיים טובים לכל מי שבחר לבנות את חייו פה. בסוף זה אנשים לפני כל דבר אחר". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיחה עם שושי רז, מנהלת רפת איילת השחר כבר שלושה עשורים ששושי רז עובדת בענף הרפת. היא בת 61, אמא וסבתא. כחברת קיבוץ תל קציר, וכבוגרת בית הספר החקלאי מאיר שפייה, אליו הגיעה בעקבות
5 דק' קריאה
מיכל מילגר1*, ד"ר ליאור רובינוביץ2, איציק אברבנאל3, ד"ר חיים ליבוביץ4, ד"ר שמואל גלילי5, יהל אפלבאום2 וד"ר אביב אשר2** 1תחום צאן, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון 2מכון המחקר מיגל/מו"פ צפון 3תחום גד"ש, שה"מ, משרד החקלאות
13 דק' קריאה
נשיא ומנכ"ל התאחדות יצואני הבשר האמריקאית, דן הלסטרום, הציג בכנס USMEF באינדיאנפוליס תמונת מצב מעודדת: לקוחות בעולם ממשיכים להעדיף בשר חזיר, בקר וכבש מארה"ב בזכות איכות ויציבות, גם מול חסמים בסין ומלחמות סחר *תמונה
7 דק' קריאה
RelyOn תערובת מטאבוליטים משניים – טאנינים (ערמונים), שמנים אתריים (ניצני ציפורן, זרעי כוסברה, גרניום), פלבנואידים (זיתים) שמטרתם הפחתת פליטת מתאן במעלי-גירה, ותמיכה בבריאות ובתפקוד מיטבי של הכרס ברק פורת, תזונאי מע"ג, פיברו תעשיית הבקר
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן