יבול שיא
הרפת והחלב
אבוקדו על עץ 1

אופן פיזור מפרים בחלקות האס

3 דק' קריאה

שיתוף:

הדר כהן ויעל סוזן בר-נוי – מו"פ גליל מערבי; נמרוד וולף – מטע שבי ציון

מטרת הניסוי

 לבחון באופן מיטבי את הצבת המפרה – אטינגר, במטעי האס, כדי להפחית כמה שניתן את חלקו של האטינגר במטע מחד, והחשיבות של האבקה זרה מיטבית. לשם כך, ניטעה בשבי ציון חלקה זו.

חומרים ושיטות

נטיעת 2013, מרווחי נטיעה 6×4 מ', 41.7 עץ/ד', כנות פיירצ'ילד. כל טיפול 11 שורות כאשר פיזור המפרים כדלהלן:

  • טיפול א': אטינגר כל שורה שלישית כל עץ שלישי – 11%.
  • טיפול ב': אטינגר כל שורה עץ תשיעי, בסגול – 11%.
  • טיפול ג': אטינגר בשורה מלאה, כל שורה רביעית – 25%.

כל טיפול 11 שורות. כל שורה כחצי דונם.

 תוצאות

Picture3 1
 איור 1. אין הבדל סטטיסטי בין הטיפולים
Picture1 2
 איור 2. יבול רב שנתי
Picture2
איור 3: קטיף עפ"י שורה

דיון

לאור חשיבות ההאבקה הזרה בתנאי מדינת ישראל, בגידול האבוקדו בכלל ובזן האס בפרט, יש חשיבות רבה לאופן פיזור המפרה.

ואכן כשבודקים נושא זה לעומק, רואים הבדלים מובהקים לאורך השנים – גם במבנה ההצבה הכללי וגם בין השורות עצמן.

עולה השאלה מה עושים הלאה ואיך מציבים את המפרים בנטיעות העתידיות.

אנו רואים יתרון מובהק בשילוב אטינגר בתוך שורות האס. נראה שהדבורים אינן עוברות בתוך המעבר מצד לצד והן פועלות על אותו צד, אחרת היינו מקבלים יותר יבול בשורות ללא המפרה בהצבות שהאטינגר איננו שורה מלאה. כמו כן נראה שמפרה כל עץ תשיעי איננו קרוב מספיק להרבה עצי האס, ולראייה הבדל היבול המובהק בשורות שהאטינגר כל עץ תשיעי לעומת כל עץ שלישי.

מעבר לכך מנקרת גם המחשבה שהורדנו את המסה הכללית של אבקת האטינגר בכך שהורדנו אותו ל- 11% מסך השטח.

לכן, לאחר מחשבות רבות, נראה שכל עוד אנחנו עובדים וסומכים על מפרה אחד שהוכח שהוא פוטנטי, יעיל, חופף ומתאים לגידול בארץ שזה האטינגר, כדאי לעבור למפרה כל שורה שניה עץ רביעי בסגול, ובכך נעלה את שטחו ל- 12.5% מסך השטח הנטוע כפי שמצוין בסקיצה שלהלן.

Picture4 1

יש לציין שבמטע סער ניטעה ב- 2023 חלקת האס שבה 3 בלוקים במבנה הנ"ל והם יושוו לבלוק במבנה המסורתי שנמצא מועדף – כל שורה שלישית כל עץ שלישי.

עוד חלקות לבדיקה והשוואת הצבת האטינגר לחיזוק ואישוש הנושא:

  • בכפר מסריק מס' שורות שבהן כל שורה עץ שלישי שהוא או כולו אטינגר או רק זרוע אטינגר. מבנה זה יושווה למבנה המסורתי המועדף.
  • חלקה בחוות הניסיונות שבעכו שבה יהיו 4 שורות שבהן ענף אטינגר בכל עץ האס שיושוו ל- 4 שורות במבנה המסורתי.
  • חלקה בשבי ציון שבה מוצב האטינגר בכל שורה עץ שביעי. מושווה לבלוק במבנה המסורתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן