יבול שיא
הרפת והחלב
סאנלייט

אנלייט אנרגיה מתחדשת

7 דק' קריאה

שיתוף:

"אנלייט אנרגיה מתחדשת", מהחברות המובילות את תחום האנרגיה המתחדשת בישראל ובעולם, המקימה פרויקטים גדולים ומורכבים לאנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, משולבי אגירה אנלייט מקימה פרויקטים בכל רחבי הארץ ומתמקדת באזורים חקלאיים כגון רמת הגולן, הר הנגב ועוטף עזה, בשותפות עם עשרות יישובים במגזר הכפרי, שיהוו מקור פרנסה נוסף לישובים.

 

אחת החברות הגדולות ביותר בישראל לתחום האנרגיות המתחדשות היא חברת "אנלייט אנרגיה מתחדשת", חברה ציבורית בינלאומית, שמפתחת פרויקטים גדולים של אנרגיות מתחדשות בארץ ובכל רחבי העולם. ביקשנו מצפריר יואלי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחד ממייסדי החברה, לספר על פעילות אנלייט בארץ ובעולם.
"אנלייט היא מראשונות החברות הציבוריות בארץ בתחום האנרגיות המתחדשות" מסביר צפריר יואלי. "החל מ-2010 אנלייט צמחה בקצבים מאוד מהירים, הן בארץ והן בחו"ל, בשני סגמנטים: סולארי ורוח. זה אחד הדברים שמייחדים את אנלייט בשוק הישראלי, העובדה שאנחנו יזם שהצליח לפתח מיזמים בהיקפים גדולים מאוד, גם של סולארי וגם רוח. אנחנו מובילים היום את פרויקט הרוח שלנו, שהוא השני הגדול ברמת הגולן, פרויקט "רוח בראשית" בהספק של 189 מגה ואט, שהשלים את כל שלבי הפיתוח שלו והמימון והולך בימים אלה להקמה, ולפניו נמצא כבר בהקמה הפרויקט בעמק הבכא, שיפיק מעל 100 מגה ואט.

 

צפריר יואלי
צפריר יואלי

 

"החברה נוסדה ב-2008 על ידי גלעד יעבץ, מנכ"ל החברה, עמית פז, סמנכ"ל ההנדסה ואנוכי. הגענו מההיי-טק, מהתחום הקבלני ומהתחום הביטחוני. לכולנו יש רקע חזק בהתיישבות – אני מקיבוץ אילון ומתגורר היום ברמת השופט, עמית מניר דוד וגר במגידו. גלעד אמנם תל אביבי אבל עם משפחה רחבה בקיבוצים שונים.

"זיהינו את תחום האנרגיה המתחדשת כאחד מהתחומים שלדעתנו יכולים להתפתח בצורה משמעותית מאוד בישראל ובעולם. התחלנו לפעול במגזר ההתיישבותי בענף הגגות ומהר מאוד התפתחנו לפרויקטים עתירי מורכבות פיתוח, פרויקטים סולאריים קרקעיים גדולים. בנוסף, היינו החברה הראשונה שהתחילה ליזום ולפתח את אנרגיית הרוח בהיקפים גדולים במדינת ישראל.

 


"אחד המאפיינים של הפרויקט שלנו בגולן ובכלל בישראל, הוא שותפות מאוד קרובה עם הישובים. כדי לקדם פרויקטים מורכבים ברמה הזאת צריך לעבוד יחד בכדי לקדם את הפרויקטים. בגולן זה קורה בצורה באמת נהדרת, שמונה ישובים קשורים איתנו בפרויקט 'רוח בראשית'. מרבית הישובים בגולן, מעל 20, הם שותפים שלנו בפרויקטי רוח וסולארי. אגודת המים מי גולן קשורה איתנו בהסכם על המאגרים שלה, שזה פוטנציאל של מאות מגה-וואט – זו דוגמא מצוינת לשותפות ארוכת שנים"


 

"התפתחנו והגענו למצב שהיום אנחנו חברה ציבורית בשווי של כ-5 מיליארד שקל. בעלי המניות של אנלייט הם כל הגורמים המוסדיים הגדולים ובתי ההשקעות הגדולים. אנלייט היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה. החברה בבעלות כמעט מלאה של הציבור ומניות מיעוט של היזמים, וזה גם מה שמאפשר לנו להמשיך לגדול ולהשקיע בהיקפים גדולים בפרויקטים שאנחנו מפתחים. אחזקות אנלייט מבוזרות בין גורמים מוסדיים רבים וזה מאפשר לנו לשפר תחרותיות ולזכות במכרזים ובעסקאות גם בארץ וגם בחו"ל."

 

אתם חברה בינלאומית. תוכל לספר לנו על פרויקטים שלכם בביצוע בעולם?

"נכון מאוד. העובדה שאנחנו פועלים בשוק הבינלאומי בהיקפים גדולים, גם בפרוייקטים של רוח וגם בסולארי, איפשרה לנו להתקדם ולצבור מומחיות וידע בפרויקטים מהסוג הזה ולייבא את הידע הזה לארץ וליישם אותו, הרבה לפני ששאר השוק הכיר וידע לקדם פרויקטים כאלו. אנחנו יזם הרוח הגדול ביותר בארץ היום, עם מאות מגה-וואטים בפיתוח ובהקמה. עשינו פרויקטים של רוח בחו"ל הרבה לפני שהקמנו פרויקטי רוח בארץ ואותו עיקרון היה בפיתוח פרויקטים סולאריים מורכבים, כולל אגירה. אלה דברים שאנחנו מפתחים במקביל בחו"ל. אנחנו מביאים הרבה ידע לארץ וזה מאפשר לנו לפתח את הסגמנטים הללו של סולארי, רוח ואגירה בהיקפים גדולים ובפרויקטים מאוד מורכבים."

 

באיזה ארצות הקמתם פרויקטים?

"היום אנחנו פועלים בעשר מדינות, כולל ישראל. הפעילות העיקריות שלנו היא במדינות בצפון ומערב אירופה, המדינות הנורדיות, ספרד ואיטליה, שווקים גדולים מאוד של חשמל שצומחים בקצבים גבוהים מאד. לאחרונה הודענו על מימון והקמת פרויקט הרוח הכי גדול בספרד, בהספק של 312 מגה ואט. במקביל יש לנו גם פעילות באזור הבלקן, במרכז ובמזרח אירופה, ברוח ובסולאר, פרויקטים שנשענים על הסכמים ארוכי טווח מול הממשלות וחברות החשמל המקומיות. זה נותן לנו פיזור טוב ויכולת לצמוח מהר בשווקים הגדולים שהזכרתי ולא פחות חשוב – זה משליך על היכולת שלנו בארץ לקדם רגולציה להרחבת השוק ולעמידה מואצת ביעדים.

"עד היום, ישראל גמגמה במימוש פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, הרבה בגלל חסמים תכנוניים וחסמי רשת. היינו מאוד מעורבים בקידום ובדחיפה להגדלת היעדים ועכשיו, כשהיעדים הורחבו ל-30% ב-2030, זה גוזר הגדלה של עוד 12GW. כדי לעמוד ביעדים האלה, אנחנו ממוצבים בעמדה חזקה לתפוס נתח מאוד משמעותי מההיקפים הללו, משום שנערכנו עם קרקעות רבות שמתאימות לרוח, לסולארי ולשילוב ביניהם, שזה אולי הדבר הכי חשוב. צריך להבין שיזם שיודע לשלב בין יצור סולארי לרוח, יחד עם אגירה, מנצל בצורה הרבה יותר טובה את הרשת, ובסופו של דבר מסוגל להוציא הרבה יותר אנרגיה ופרויקטים יותר כלכליים לישובים שקשורים לפרויקט.

 

גרף השילוב של סולארי רוח ואגירה מאפשר חיסכון גדול במשאבי רשת החשמל
גרף השילוב של סולארי רוח ואגירה מאפשר חיסכון גדול במשאבי רשת החשמל

 

"איך זה עובד? לדוגמא, אנחנו מאתרים מראש אזורים בהם יש יתרון לשילוב של סולארי, רוח, אגירה וסולארי על גבי מאגרי מים. למעשה, אנחנו לא מתמקדים בפרויקט ספציפי של 100 דונם פה, 100 דונם שם, אלא מפתחים את כל האזור, כדי לאפשר את מיצוי מלוא הפוטנציאל האנרגטי לאותו אזור. את זה אנחנו עושים היום למשל ברמת הגולן בצורה נרחבת. שם  מוקמים שני קווי הולכה מאוד גדולים לטובת הפרויקטים שלנו, אחד בצפון לטובת פרויקט עמק הבכא והשני במרכז שמתחבר לפרויקט 'רוח בראשית'. על גבי הקווים האלה נוכל להוציא עוד מאות מגה-וואטים סולארי, קרקעי ומאגרים, שאנחנו מפתחים שם בשותפות עם רוב היישובים. פרויקט כזה הוא הרבה יותר נכון עבור רשת החשמל. יחד עם הישובים, אנחנו עושים תכנון כמה שיותר מלא של מיצוי הפוטנציאל, וכל היכולות האלה נותנות לנו ולישובים השותפים איתנו יתרון מאוד גדול."

 

זה מה שיפה בגולן, הישובים שותפים לפרויקט ומתקיים דו שיח.

"בהחלט. אחד המאפיינים של הפרויקט שלנו בגולן ובכלל בישראל, הוא שותפות מאוד קרובה עם הישובים. כדי לקדם פרויקטים מורכבים ברמה הזאת צריך ישובים שעובדים יחד איתך, וביחד מאפיינים את כל הפרמטרים ומזהים את הפוטנציאל. בגולן זה קורה בצורה באמת נהדרת, שמונה ישובים קשורים איתנו בפרויקט 'רוח בראשית'. מרבית הישובים בגולן, מעל 20, חתומים איתנו על פרויקטי רוח וסולארי. אגודת המים מי גולן קשורה איתנו בהסכם על המאגרים שלה, שזה פוטנציאל של מאות מגה-וואט – ובאמת זו דוגמא מצוינת לשותפות ארוכת שנים עם הישובים, שאיתם אנחנו מצליחים להרחיב ולהגדיל כל הזמן את הפוטנציאל והפרויקטים ובסופו של דבר את ההכנסות ליישובים.

"אנחנו מקדמים היום אזורים נוספים בגישה הזו, ברמת הנגב ובאזור עוטף עזה. באזורי החלוציות אנחנו מקדמים פרויקטים של סולארי, כולם פרויקטים שמהווים את אבני הייסוד של הכלכלה החדשה במגזר הכפרי.

 


"פרויקטי האנרגיות המתחדשות ברחבי הארץ מהווים את אבני הייסוד של הכלכלה החדשה במגזר הכפרי. הישובים האלה תלויים בחקלאות, הם חייבים מקורות הכנסה נוספים, הם קולטים משפחות חדשות שמחפשות דרך להתפרנס ולהבטיח את עתידם במקום. תעסוקה זה נושא כאוב ומורכב באזורים האלה והפרויקטים האלה ממש מייצרים כלכלה משלהם, אקו סיסטם כלכלי שמניע ומייצר התחדשות באזורים האלה"


 

"חשוב להבין, הישובים האלה תלויים בחקלאות, מרביתם חייבים מקורות הכנסה נוספים, הם קולטים משפחות חדשות שמחפשות דרך להתפרנס ולהבטיח את עתידם במקום. תעסוקה זה נושא כאוב ומורכב באזורים האלה והפרויקטים האלה ממש מייצרים כלכלה משלהם, אקו סיסטם כלכלי שמניע ומייצר התחדשות באזורים האלה. ברמת הגולן, בשיא תקופת הקורונה, לפני כחודש, ערכנו כנס תעסוקה לפרויקטי הרוח שלנו, שייספקו מעל 60 מישרות שלנו ושל קבלני מישנה שלנו. כשלפרויקטים האלה יש ערך עצום. סביבם גם מתפתח ידע במוסדות חינוך מקומיים שמתחברים לתכנים האלה ומקדמים אותם. זה ממש משנה פנים של אזור, של יישוב, למי שמצליח להתחבר לפרויקטים האלה איתנו והולך איתנו לטווח ארוך."

 

זכיתם בחלק ממכרז האגירה הראשון בישראל, תחום ש"חם" בזמן האחרון.

"אנחנו רואים בתחום האגירה מנוע צמיחה אסטרטגי ומרכיב שיאיץ את השוק של אנרגיות מתחדשות, בעיקר בישראל שהיא מדינה עם בעיות רשת קשות, חסמים אנרגטיים, אין לה לאן לשלוח ולקבל חשמל כשהיא צריכה, מבחינת מדינות שגובלות עימה – ולכן האגירה היא התשובה הנכונה. למדנו את התחום הזה במשך זמן רב ובנינו מודל עסקי מפורט משלנו לקראת המכרז הזה,  וזכינו גם בהיקפים גדולים. לא ניגשנו עם פרויקטים שלא יחזיקו בתעריף הזה. עם מה שזכינו אנחנו מרגישים בנוח, זו טביעת רגל מאוד משמעותית, מעל 100 מגה וואט שנוכל להקים במסגרת המכרז הזה וכמו שציינתי,  זה משתלב בצורה טובה עם פרופיל הפיתוח של הפרויקטים האחרים שלנו. כאמור, העובדה שאנחנו מקדמים גם רוח לצד זה, שמשלימה לייצור הסולארי- שילוב אגירה לצד הפרויקטים האלה, מגדיל מאוד את הפוטנציאל האנרגטי שלהם ונותן לנו ולפרויקטים של הישובים שאיתנו יתרון יחסי."

 

הקורונה האטה את הפעילות שלכם בשנה האחרונה?

"אין פגיעה משמעותית בפעילות שלנו. בעולם ובישראל בפרט, הבינו שאנרגיה מתחדשת היא אמצעי לצאת מהמשבר – ולא אחד מהענפים שנסגרו, ומאז התחום הזה באמת חווה פריצה מאוד משמעותית קדימה. להיפך, אנחנו עובדים באינטנסיביות מאוד גבוהה, יש לנו צבר פרויקטים גדול לפיתוח בארץ ובעולם ואנחנו שועטים קדימה."

 

רשות החשמל תצא עם עוד מכרז סולארי משולב אגירה עד סוף השנה.

"לאור ההצלחה של המכרז הראשון, רשות החשמל שקלה לפרסם מכרז סולארי נוסף ללא אגירה, אבל החליטה להחליף אותו במכרז שיכלול אגירה. אנחנו מברכים על כך וחושבים שאנלייט ממוצבת מצוין כדי להמשיך להוביל את השוק הזה. שילוב האגירה מכפיל את הפתרון של מי שמפתח פרויקטים גדולים ומשולבים של סולארי ורוח. זו גישה הרבה יותר טובה לאפשר הספק משולב של סולארי ורוח מול משאבי הרשת הקיימים."

 

עמק הבכא סאנלייט
עמק הבכא אנלייט

 

שר האנרגיה, יובל שטייניץ הודיע לאחרונה על הקפאת הקמת תחנות פיקריות. מה דעתך על כך?

אנחנו חושבים שהאגירה תתפוס בהדרגה מקום הולך וגדל במשק החשמל, בין אם בסמוך למתקנים סולאריים או רוח או שניהם, בין אם stand alone. היא דוחפת החוצה טכנולוגיות קונבנציונאליות כמו תחנות פיקריות, בגלל שיש לה יתרונות רבים אחרים. היא לא מזהמת ומאפשרת תגובה מהירה לצורכי המערכת ובפרופיל הייצור הדרוש. אנחנו מקדמים את התחומים האלו לא מעט זמן  ופועלים לקדם פרויקטים חדשים בסגמנטים הללו."

 

היעד ל-2030 הוא 30%. חלק אומרים "מעט מידי" ואחרים אומרים "לא נגיע לזה". היכן אתה עומד במנעד הזה?

"אני חושב שאפשר בהחלט להגיע לזה. משרד האנרגיה למעשה הפך תקליט כלפי האנרגיות המתחדשות והבין שבאמת זה אמצעי הייצור של העתיד, גם בישראל. אולי לא יהיו לנו רק אנרגיות מתחדשות כי אנחנו אי אנרגטי שצריך תמהיל הכולל גם קונבנציונלי, אבל גם כאן אנרגיות מתחדשות יכולות לתפוס הרבה יותר מ-30%. לכן אנחנו מאמינים מאוד ביעד הזה וחושבים שמימוש נכון תוך שמירה על תמהיל נכון – סולארי, רוח, אגירה, אפשר להגיע ליעד ולאפשר ייצור נכון למשק ב-2030 ובהמשך. אין לנו ספק בכלל."

 

אנחנו נמצאים בתקופה מרגשת שבה אנחנו רואים את עליית האנרגיות המתחדשות לעומת הדלקים הפוסיליים. ממה זה נובע לדעתך?

"אני חושב שיש כמה גורמים שמאיצים את זה, אחד מהם הוא השילוב של רכבים חשמליים אבל לדעתי עדיין לא רואים את ההשפעה העצומה שתהיה לשילוב רכבים חשמליים, שתגביר את צריכת החשמל קודם כל באירופה וארה"ב. זה באמת דוחף קודם כל להתפתחות מהירה של טכנולוגיות הסוללות, ישפר את הנצילות שלהם אבל זה גם יעלה את הדרישה לחשמל ברגע שיהיו הרבה רכבים חשמליים וידרוש ייצור מוגבר נוסף.

הגורם השני הוא רצון ומחויבות גוברת היום, בוודאי בעידן הקורונה, להילחם במשברים הבאים שמאיימים על האנושות. כמעט כולם מסכימים שמשבר האקלים הוא האיום הגדול ביותר ולכן המאמצים ורמת המחויבות היום היא הרבה יותר גדולה לשילוב מואץ של אנרגיות מתחדשות. הירידה במחירים והשיפור במערכות מאיץ את המגמה הזאת, לצד העליה בצריכה. כל אלה ללא ספק דוחפים קדימה את התחום."

אנלייט אנרגיה מתחדשת  – אופק ירוק אנרגיות מתחדשות וקיימות במרחב הכפרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן