יבול שיא
הרפת והחלב
אחיות מאושר

אחיות לנשק  

3 דק' קריאה

שיתוף:

שלוש אחיות קצינות מקיבוץ בצפון. ראיון פתוח וגם קצת סודי 

ר', ג' ו-ג' הן שלוש אחיות מקיבוץ בצפון, שלשתן קצינות בצה"ל, שמשרתות במקביל כל אחת ביחידה אחרת., אחת מהן ביחידה שלא מאפשרת לחשוף את שמה וגם את שמן. שלוש בנות קצינות, במשפחה אחת, זו גאווה משפחתית אבל גם דאגה יומיומית. אפשר לראות את זה בעיניהם של ההורים ולשמוע זאת בקולם, הם מעורבים ומלווים את הבנות בכל עת. "ההליכה לקצונה זה לא וירוס מדבק זה חינוך ודוגמה אישית" אומר האב, בעצמו מתנדב לארגון השומר החדש.   

חשיבות התפקיד  

סרן ר׳ משרתת בחטמ"ר 5 בשומרון בתפקיד מ"פ איסוף. תחת אחריותה על 70 בנות תצפיתניות, "העיניים של הצבא" באזור שלאחרונה יותר סוער מבחינה ביטחונית. דרך המסך, הן שומרות על הישובים מפני האויב, המבקש לחדור בפרצות שבגדר המקיפה את הישובים או חותר להפתיע במקומות מרוחקים מהעין. "לאחרונה התקופה יותר מורכבת" היא מאשרת. מתוקף תפקידה היא אינה צמודה לכיסא ולמסך ולאחר כל אירוע בטחוני, היא יורדת לשטח לצורך תחקיר.  

סגן ג׳ היא לוחמת, קצינת מבצעים בחיל אויר, שתחת אחריותה חיילים שמפעילים את כיפת הברזל. "זה תפקיד קשה" היא אומרת "שכולל שמירה על משגרים בשטח. מספיק שיש עימותים באחת הגזרות בצפון או בדרום שגורמים להסלמה וכבר אין הרבה זמן לישון. אבל דווקא אז לומדים ומבינים את חשיבות התפקיד ומשמעותו".  

הצעירה שבין האחיות, סג"מ ג' היא קצינת אימון גופני בבא"ח גבעתי ואחראית על הכשרתם של כלל לוחמי החטיבה, בגדודים ובסיירת, בעזרת 15 מדריכי אימון גופני שתחת פיקודה.   

ספרו על המסלול שלכן בצבא 

סרן ר׳ הבכירה באחיות פותחת: "ידעתי שאהיה קצינה, אבל לא חשבתי לשרת כל כך הרבה זמן. במהלך השירות הצבאי למדתי שצריך לבוא עם ראש פתוח, שיבצו אותי לתפקיד שלא ביקשתי, הלכתי למרות שלא ידעתי מה מצפה לי והופתעתי לטובה. למדתי שלפני שמחליטים כדאי גם לדבר ולהיות קשובה לדברים שאומרים וותיקים ובעלי ניסיון בשטח".    

כמפקדת יש לך יכולת להשפיע ולשפר בארגון כל כך מאורגן ומסודר כמו הצבא?   

"תפקיד התצפיתנית דורש ישיבה של שעות ארוכות מול המסכים בריכוז גבוה. מניסיוני למדתי כמה זה קשה וכדי לייעל את העבודה הכנסתי פיילוט שמאפשר למפקדות ביחידה להיות אחראיות משמרת. זה מגוון את עבודתן ומאפשר להן להתאוורר מהעומס המנטלי המונח על כתפיהן. מדרגת מ"פ ומעלה צריך להקדיש זמן לחיילות תחת פיקודי. במסגרת 'דלת פתוחה' אני פוגשת אותן, שומעת על הבעיות המטרידות ומנסה לעזור ככל יכולתי. בעבר הייתי אחראית על 200 בנות. איפה באזרחות הייתי יכולה להיות אחראית על מספר גדול כל כך של אנשים? זו התמודדות עם בעיות ולמידה מעשית ממצבים שאינם מוכרים לי. זו עבודה עם אנשים שמחייבת ראש פתוח וחשיבה מחוץ לקופסה, מה שעושה את התפקיד מעניין ומאתגר".    

עשייה עם משמעות  

סגן ג׳ ממשיכה: "שיבצו אותי לתפקיד של תצפיתנית, לא הסכמתי וביקשתי להשתלב בתפקיד אחר. היו מספר אפשרויות ובחרתי בלוחמת בהגנה אווירית. זה תפקיד קשה כי לא ישנים הרבה כשהמתיחות עולה. כקצינה שאחראית על פעילות המשגרים אני יושבת בחמ"ל. ההצלחה הגדולה של כיפת ברזל נבעה גם מהחלטות שקיבלנו בזמן אמת. לפעמים אני חושבת כמה מזל יש לנו שיש את כיפת הברזל. בלעדיה, כל עימות עם החמאס היה גורם להרס ולפגיעות בנפש הרבה יותר גדולות. זהו תפקיד שמוערך גם באזרחות והרבה מתגייסות מכוונות אליו, יש למערך ההגנה של חיל האוויר שיתוף פעולה עם יחידות נוספות בצבא וגם עם צבאות זרים".   

סג"מ ג׳ התחילה תפקידה לא מזמן. "רציתי להתגייס למצ"ח, אבל הגעתי ל'וינגייט' ומשם המשכתי לקורס קצינות". היא קשובה לדברי אחיותיה ולניסיונן בצבא וידעה שכמותן תמשיך לקצונה.    

שלוש האחיות חתמו קבע. סגן ג׳ שעומדת לפני סיום שנת הקבע מתכננת להתחיל את מסלול חייה כאזרחית. סרן ר׳ עדיין לא חושבת על סיום שירותה. "כשיגיע הזמן, אחליט על כך. מחוץ לצבא אמנם משלמים יותר, אבל בסופו של יום אני נשארת בצבא, כי לתפקיד ולעשייה שלי יש משמעות. אני משקיעה זמן ואנרגיה ובעיני זה שווה לא פחות מהכסף".   

אפשרויות מגוונות 

"הצבא מאד השתנה לגבי הנשים" אומר האב. "ר׳ וג׳ משרתות ביחידות מעורבות, בנים ובנות ביחד. הצבא משקיע המון בהכשרתם ומצפה לתוצאות. האחריות הנובעת מתפקידן של הבנות מחייבת אותן. היה ברור לי עוד לפני שהתגייסו שהן מתכוונות לשרת במקומות שבהם צריך אותן ולא רק להעביר את הזמן עד לשחרור". האם מקשיבה ומוסיפה "הצבא יודע לבחור את האנשים שלו. הן עברו מיונים, בדרכן לתפקידיהן ונבחרו בגלל כישוריהן. בצבא, זיהו את מחויבותם ולא מוותרים עליהן בקלות".   

שינוי העצום חל בתפקידי הנשים בצבא. הוויכוחים על מקומה של האישה בצבא וחשיבות השתלבותה במערך הצבאי, מתקיימים רק בעיתונות, מבחינת המשפחה. למתגייסות מוצעות אפשרויות מגוונות שמאפשרות להם גם לממש את הפוטנציאל האישי שלהן. הגדרתן כלוחמות והצבתן בתפקידים מעניינים מאפשרות להם להיות מעורבות גם בקבלת החלטות, להכיר את הצבא לעומק וגם פותחות בפניהן אפשרויות להשתלבות בחיים האזרחיים. "אבל לא רק", מוסיף האב בגאווה "מטבען הן משקיעניות ואיכפתיות. כולן הלכו לשנת שירות לפני הצבא. אני בקשר עם המפקדים שלהן, רואה את יחסן לתפקידיהן ואת יחס המפקדים אליהם ויודע שהן בידיים טובות. אנחנו ההורים מאחוריהן, תומכים ועוטפים אותם באהבה והקשבה".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן