איפיון גורמי הריקבון בגזר מאוחסן בקירור ארוך טווח וסבילותם לפונגציד "סקולר"

נדב שמילה^{1 ,2}, גינת רפאל², כרמית זיו^2* ונדב ניצן^3*

¹ הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העיברית, ירושלים; ² המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני;  ³ היחידה לפיטופתולוגיה, מרכז מחקר חקלאי – מו"פ עמק המעיינות

*מחברים להתכתבות:
ד"ר נדב ניצן: [email protected]

ד"ר כרמית זיו: [email protected]

תקציר

רקבונות בגזר מאוחסן מודברים בטבילה קדם-איחסון בתכשיר סקולר (ח"פ: פלודיאוקסוניל; 0.1% בנפח). החל משנת 2021 הפלודיאוקסוניל הוא הפונגציד היחיד בממשק ההדברה המסחרי, כאשר כבר בשנת 2023, כחלק מניטור שיגרתי של גזר מאוחסן אותר תבדיד קשיונה גדולה בעל עמידות לפונגציד. לאור זאת, חיוני לזהות את האטיולוגיה, אלימות גורמי הריקבון לגזר ורגישותם לפונגציד זה לצורך שימור ודיוק ממשק ההדברה. מתוך 101 תבדידים פטריתיים שנאספו משלושה בתי -אריזה בישראל, קשיונה גדולה ובוטריטיס היו האלימות ביותר.

איפיון מולקולרי אישש שהפטריות הן אכן Sclerotinia sclerotiorum ו-Botrytis cinerea. מידע זה מגדיר את האטיולוגיה של ריקבון בגזר מאוחסן בישראל, ומבהיר שבוטריטיס מעורבת בתהליך. יעילות ההדברה של סקולר נגד קשיונה גדולה גבוהה פי 3 מיעילותו בהדברת בוטריטיס.  תכשיר GRAS המכיל סידן בכילאט נבחן כמוצר לשילוב בממשק ההדברה לאחר האסיף, ועיכב את גדילת התבדיד העמיד של קשיונה גדולה, תוך הפחתת ריכוז המטרה של פלודיאוקסוניל בחצי, מ-250 יח"מ ל-125 יח"מ. תוצאה זו מדגימה שקיים פוטנציאל לשילובי תכשירים ידידותיים לסביבה לשימור יעילות הסקולר.

רקע ותיאור הבעיה

גזר הינו גידול חשוב בישראל ומיוצר בכל חלקי הארץ – עמק בית שאן, עמק יזרעאל, עמק החולה, אזור השרון והנגב המערבי – על שטח כללי של 21-22 אלף דונמים. הגזר מאוחסן בבתי-האריזה באיחסון ארוך טווח של עד 6 חודשים בטמפרטורה של 0-1 מעלות צלסיוס (מ"צ) בצוברים של כ-1,500 ק"ג בממוצע (כ-8,000 אשרושים). באיחסון מתפתחות על הגזר פטריות שחלקן גורמות לריקבון, הפוגעות באיכות האשרושים וגוררות פחת בתוצרת. בשלושים השנים האחרונות התעשייה השתמשה בפונגציד "רובראל" (חומר פעיל, ח"פ: איפרודיאון). אך בינואר 2021 הוחלף הרובראל בתכשיר סקולר (ח"פ: פלודיאוקסוניל) (Nitzan & Pincovic, 2022), שהינו כיום, הפונגציד היחיד המורשה לשימוש בגזר עם שארייתיות לפרק זמן האיחסון. ממשק הדברה המבוסס על שימוש בפונגציד בודד אינו רצוי, מה גם שהפונגציד פלודיאוקסוניל הינו מרכיב בתכשיר סוויטץ' (ח"פ: ציפרודיניל + פלודיאוקסוניל), המשמש להדברת קישיונה גדולה ובוטריטיס בגידולים שונים, כולל גזר, במהלך הגידול בשדה. חשיפה מתמשכת של גורמי מחלה בשדה ובאיחסון מגבירה את הפוטנציאל להתפתחות עמידות לפונגציד באוכלוסיות גורמי רקב אלו. לפיכך, התבססות על סקולר בלבד להדברת רקבונות בגזר מאוחסן אינה גישה בת-קיימא ואינה העומדת ביעדי משרד החקלאות לצימצום השימוש בתכשירי הדברה כימיים. חיוני לזהות את פרופיל גורמי הרקב העיקריים באיחסון גזר בישראל, את רגישותם לפלודיאוקסוניל, ולאתר תכשירים נוספים להרחבת ההיצע לתעשייה, במטרה להפחית את הסיכון בשבירת הפונגציד ולדיוק ממשק ההדברה הנוכחי.

במחקר הנוכחי הוגדרו שלוש מטרות: (א) ביצוע סקר אפדימיולוגי לקביעת שיעור הריקבון והפחת בגזר מאוחסן; (ב) קביעת זהותם וחלקם היחסי של הגורמים הפתוגניים המעורבים ברקבונות; (ג) איתור ובחינה של תכשירים ידידותיים (GRAS) לצמצום הרקבונות בתהליך האיחסון, הניתנים לשילוב יעיל עם התכשיר סקולר או להחלפתו.

חומרים ושיטות

א. סקר אפדימיולוגי בבתי-אריזה לכימות שיעור הריקבון. צוברים (big bags) במשקל ממוצע של 1250 ק"ג נבררו ידנית על-גבי מסוע, לאחר 3 ו-4 חודשי איחסון מסחרי בבית האריזה "גזר בגלבוע". גזרים רקובים נאספו לצובר ונשקלו. שיעור הפחת המשקלי חושב ביחס למשקל הצובר. בכל תאריך נדגמו 40 צוברים (כ-40 טונות) וסה"כ נדגמו כ-80 טונות של גזר מטופל בפלודיאוקסוניל (סקולר, 0.1% בנפח) לאחר איחסון. דוגמאות גזרים רקובים נאספו למעבדה לביצוע בידודים ואיפיון גורם הריקבון.    

ב. בידוד גורמי רקב ממדגם גזרים רקובים וקביעת שיעורם היחסי. גזרים רקובים נאספו מבתי האריזה, גזר בגלבוע, יח"מ וגזר שליט. הוכן אוסף של כ-100 תרביות שנוקו לתרביות חד-ניבגיות ו/או חד-קוריות. התרביות זוהו מורפולוגית ל-genera.

ג. מבחני קוך וקביעת פתוגניות. הפטריות גודלו במצע אגר מוצק מסוג PDA. גזרים נקטמו ליחידות באורך של כ-4 ס"מ והונחו בתא לח. דיסקת אגר מאוכלס בתרבית הפטריה הונחה על גבי הגזר עם פני התפטיר נוגעים ברקמת הגזר. המערכת הודגרה ב-5, ו-16 מ"צ בחושך וגודל הנגע נמדד לאורך זמן. הניסוי בוצע ב-4 חזרות. בתום הניסוי הפטריות בודדו בשנית מהנגעים לבחינת מורפולוגיה להשלמת מבחן קוך.

ד. איפיון מולקולרי. בוצע עבור פטריות שהדגימו פתוגניות במבחני קוך. בוצע שימוש בפריימרים מסוג ITS1, 4 (Nilsson et al,. 2015). איפיון מתקדם בוצע עם פריימרים ספציפיים לכל סוג (species).

ה. קביעת רגישות פתוגנים לסקולר במינון המטרה התפעולי (0.1% בנפח). פרוטוקול זה פותח בשני שלבים ע"מ לוודא הדירות בין 2 מתודולוגיות שונות:

1. מצע מורעל: מצע נוזלי מסוג PDB במינון של 0.1% הורעל על-ידי תוספת של התכשיר סקולר (ח"פ: פלודיאוקסוניל) למינון ח"פ סופי של 10 יח"מ בפלטות אליזה (24 באריות). התרביות הודגרו ב-16 או ב-5 מ"צ  למשך 10 ימים בחושך ונוכחות גידול נקראה חזותית, להלן: 1 = גידול (חוסר רגישות), ו-0 = אי-גידול (רגישות).   
   1. בוחן ביולוגי במקטעי גזר: מערכת הבדיקה מבוססת על תוצאות ניסוי המצע המורעל, תוך שיחזור מעבדתי של התהליך המסחרי. בשלב ראשון מקטעי הגזרים (כ- 5 ס"מ) חוטאו בתמיסת כלור בריכוז של 200 יח"מ במים קרים (4 מ"צ) במקרר למשך 20 דקות, כפי מקובל בהידרוקולר. בשלב שני נטבלו הגזרים למשך 30 שניות בתמיסת פלודיאוקסוניל (250 יח"מ / 0.1% v/v). כביקורת שימשו גזרים שנטבלו מי-ברז. לאחר מכן הועברו מקטעי הגזרים לתא לח ואולחו בעזרת דיסקית אגר מאוכלס בתפטיר, שהונח  במרכז כל מקטע גזר. מערכת הניסוי הודגרה בחושך ב-16 מ"צ (טמפרטורה אופטימלית לפטריה), וב-5 מ"צ (דימוי איחסון בקור). אגרסיביות התבדיד נקבעה על-בסיס גודל הנגע, שהתפתחותו נמדדה למשך 24 ו-23 ימים ב-5 ו-16 מ"צ, בהתאמה. השטח תחת עקומת התפתחות הנגע (AUDPC, area under disease progress curve) חושב בעזרת הנוסחה להלן, המבטאת את כמות הריקבון שהתפתחה:  AUDPC = ∑ [(Y_i + Y_i+1)/2]*(t_i+1 – t_i), כאשר Y_i ו-Y_i+1 הינם ערכי המחלה בזמן t_i ו-t_i+1, בהתאמה (Campbell & Madden, 1990). ערכי AUDPC חולקו בזמן האפידמיה לקבלת ערכי כמות ריקבון מתוקננים (sAUDPC). ערכים אלו שימשו לחישוב יעילות ההדברה של פלודיאוקסוניל על-בסיס נוסחת Abbott:
      % Efficacy = {1 – [sAUDPC fludioxonil / sAUDPC utc]}*100.
   1. איפיון חיוניות (fitness). קשיונות של קשיונה גדולה נאספו בסיום הבוחן הביולוגי ב-16 מ"צ ויובשו על נייר סינון. כמות הקשיונות נספרה ומשקלם תועד. 

ו. בחינת תכשירים פוטנציאלים לשילוב עם פלודיאוקסוניל לעיכוב תבדידים עמידים. פרוטוקול הניסוי בוצע בדומה לניסוי במצע מורעל. סקולר במינונים שונים עורבב במצע PDB עם Chelal Omnical® ( DTPA chelated calcium;BMS micronutrients). דיסקית אגר מאוכלס בתבדידי Scle 4 של הפטריה קשיונה גדולה (תבדידי עמיד לפלודיאוקסוניל) הוכנס לכל בארית והמערכת הודגרה ב-16 מ"צ למשך 7 ימים בחושך.

ז. סטטיסטיקה. כל הטיפולים נבחנו בארבע חזרות, והניסויים בוצעו לפחות פעמיים לאימות הדירות התוצאות. ניתוח סטטיסטי למבחנים ביולוגים בוצע בעזרת מבחן ANOVA תלת-גורמי (טמפרטורה, תבדיד, פונגציד). הפרדת ממוצעים בוצעה בעזרת מבחן Tukey HSD. שוני בשכיחות הסבילות לפונגצידים נבחן בעזרת מבחן חי-בריבוע ומבחן הבינום. כלל הניתוחים בוצעו בתוכנת JMP 18 (SAS Institute, Cary, NC) ובמובהקות של 5%.

תוצאות

א. סקר אפדימיולוגי בבתי-אריזה לכימות שיעור הריקבון. הדיגום בוצע בגזר בגלבוע. שיעורי הריקבון שהתפתח בגזרים שטופלו בקו המסחרי עם סקולר (ח"פ: פלודיאוקסוניל; 0.1% בנפח) ואוחסנו באיחסון התפעולי (1 מ"צ) החל מחודש יוני 2024, היו 1.36% ו-1.4% לאחר 3 ו-4 חודשי איחסון, בהתאמה (איור 1). תוצאה זו הינה הפחתה של כ-5.5% ריקבון בהשוואה לנתוני התעשייה התכשיר רובראל (איפרודיאון), שהוצא משימוש בשנת 2021. דוגמאות גזרים רקובים נאספו למעבדה לביצוע בידודים ואיפיון גורם הריקבון. כל התרביות שהתפתחו היו של מין הפטריה פוזריום. לא נמצאו תרביות של קשיונה גדולה או בוטריטיס, הידועות כגורמי הריקבון העיקריים בגזר מאוחסן.

ב. בידוד גורמי רקב ממדגם גזרים רקובים וקביעת שיעורם היחסי. גזרים רקובים נאספו מבתי-האריזה, גזר בגלבוע, יח"מ וגזר שליט. בודדו והוכנו 101 תבדידים, כולם תרביות גנוטיפיות חד-נבגיות ו/או חד-קוריות (איור 2). מתוכן 21 תרביות של קשיונה גדולה ובוטריטיס היו האלימות ביותר עם קצב התפתחות ריקבון מהיר לאחר 7-14 ימי איחסון ב-5 ו-16 מ"צ. שיעור בוטריטיס וקשיונה גדולה במדגם היה 12/101 (11.9%) ו-11/101 (10.9%), בהתאמה.

ג. מבחני קוך וקביעת פתוגניות. מתוך 101 התבדידים, רק תבדידי בוטריטיס וקשיונה גדולה היו אלימים לגזר בטווח חומרה רחב. תרביות קשיונה גדולה ובוטריטיס הדגימו את האלימות הגבוהה ביותר לגזר בטמפרטורות של 5 ו-16 מ"צ ובפרק זמן של 7 עד 14 ימי הדגרה גרמו לריקבון מוחלט של הפונדקאי. תרביות של מינים אחרים (איור 2) גרמו לנקרוזה מועטה גם לאחר כשלושה חודשי הדגרה ולכן הוגדרו כלא פתוגניות.

ד. איפיון מולקולרי. איפיון סוג הפטריה בוצע לכל 101 התרביות, כאשר תרביות קשיונה גדולה ובוטריטיס נבחנו לרמת "מין" בעזרת פריימרים ITS4, ITS1 RPB2, HSP60, G3PDH,. תבדידי קשיונה גדולה ובוטריטיס אופיינו למינים Sclerotinia sclerotiorum, ו-Botrytis cinerea, בהתאמה. איור 3 מסכם בעץ פילוגנטי את יחסי הקירבה בין הפתוגנים.

ה. קביעת רגישות פתוגנים לסקולר במינון המטרה התפעולי (0.1% בנפח). תבדידי הקשיונה הגדולה והבוטריטיס הפתוגניים נבחנו לסבילות לפלודיאוקסוניל במערכת in vitro בחשיפה ל-10 יח"מ של פלודיאוקסוניל (סקולר) ואיפרודיון (רוברל), ובמבחן ביולוגי באילוח מקטעי גזרים טבולים בפלודיאוקסוניל (0.1% בנפח / 250 יח"מ) בהדגרה ב-16 או ב-5 מ"צ. ניתוח ערכי הריקבון (sAUDPC) שהתפתחו במבחני הפתוגניות בעזרת מבחן ANOVA תלת-גורמי זיהה שוני (P<0.001) בין תבדידים, בין טמפרטורות ובין נוכחות פלודיאוקסוניל או העדרו. קשר מובהק משולש (P<0.0001) נמצא בין תבדיד, טמפרטורה וחשיפה לפלודיאוקסוניל במבחן הביולוגי עבור קשיונה גדולה ובוטריטיס. כלומר, שנוכחות פלודיאוקסוניל ו/או חשיפה לטמפרטורה של 5 מ"צ מפחיתות מחלה במובהק (P≤0.05). הקשר מצביע על תבדידים שרגישותם לפלודיאוקסוניל אינה מושפעת מטמפרטורה ביכולת גרימת הריקבון. לדוגמה, תבדיד הקשיונה הגדולה Scle 4 מדגים אלימות גבוהה בשתי הטמפרטורות והינו סביל לפלודיאוקסוניל (איור 4 א); וכן תבדיד הבוטריטיס CBC4 שסביל לפלודיאוקסוניל ב- 16 מ"צ, אך לא ב- 5 מ"צ (איור 4 ב). חישוב יעילות ההדברה בעזרת ערכי הריקבון המתוקננים (sAUDPC) זיהה שפלודיאוקסוניל מפחית ריקבון הנגרם מקשיונה גדולה ב- 78.7% בחשיפה ל- 5 מ"צ בהשוואה ל- 14% בחשיפה ל- 16 מ"צ (איור 5 א); וכן, מפחית ריקבון מבוטריטיס ב- 69.7% בחשיפה ל- 5 מ"צ בהשוואה ל- 36.9% בחשיפה ל- 16 מ"צ (איור 5 ב). כלומר, יעילות הפלודיאוקסוניל בחשיפה לקור גבוהה פי 5.6 ופי 1.88 מאשר בחשיפה ל- 16 מ"צ עבור, קשיונה גדולה ובוטריטיס, בהתאמה. יתירה מכך, ערכים אלו מדגימים שיעילות ההדברה של פלודיאוקסוניל גבוהה יותר נגד קשיונה גדולה מאשר נגד בוטריטיס. תוצאה המצויה בתאימות לדיווחים מבית אריזה "גזר בגלבוע" ולתוצאות עבודות מסחריות שבוצעו עבור חברות מסחריות (נדב ניצן, מידע לא מפורסם). בנוסף, כושר ההישרדות (fitness) של קשיונה גדולה כפונקציה של חשיפה לפלודיאקסוניל נבחן. החשיפה לפונגציד הפחיתה ממשקלן של קשיונות הפטריה קשיונה גדולה שנחשפו לפונגציד בבוחן הביולוגי בטמפרטורה של 16 מ"צ (איור 6 א) בכל התבדידים למעט בתבדידים 2024-46 ו- Scle4, בהם המשקל הממוצע לא הושפע בחשיפה לפונגציד (איור 6 ב). ככלל, החשיפה לפלודיאוקסוניל הפחיתה את מספר הקשיונות שיוצרו על-ידי התבדידים (איור 7 א). יחד-עם-זאת, התבדידים התנהגו באופן דיפרנציאלי, כאשר בנוכחות הפונגציד, 5/11 תבדידים יצרו במובהק פחות קשיונות, 2/11 יצרו במובהק יותר קשיונות בעוד 4/11 לא הושפעו מהפונגציד וייצרו כמות דומה של קשיונות (איור 7 ב). תוצאה זו מעידה על פגיעה בחיוניות הפטריה וכושר שרידותה בחשיפה לפלודיאוקסוניל, אך גם על השונות הקיימת באוכלוסיית הפתוגן.

ו. בחינת תכשירים פוטנציאלים לשילוב עם פלודיאוקסוניל לעיכוב תבדידים עמידים.

פלודיאוקסוניל (סקולר) בריכוזים שונים עורבב במצע נוזלי PDB עם Chelal Omnical® ( DTPA chelated calcium;BMS micronutrients). דיסקית אגר מאוכלס בתבדיד Scle 4 של הפטריה קשיונה גדולה (תבדיד עמיד ל-1000 יח"מ של פלודיאוקסוניל) הוכנס לכל בארית והמערכת הודגרה ב-16 מ"צ למשך 7 ימים בחושך. שילוב שני התכשירים דיכא את גידול הפטריה, תוך הפחתת ריכוז הסקולר פי 2, מ-250 יח"מ (ריכוז מטרה מסחרי), ל-125 יח"מ (איור 8).

דיון

פרסום זה מסכם שנתיים של מחקר מדעי שמטרותיו הן לאפיין מהם גורמי הריקבון הפטרייתיים המתפתחים בגזר המצוי באיחסון ארוך טווח ולבחון את רגישותם לתכשיר סקולר (ח"פ: פלודיאוקסוניל), שהינו כיום התכשיר העיקרי (והיחיד) למניעת רקבונות בגזר מאוחסן. מידע זה יאפשר לדייק את ממשק ההדברה ולזהות תכשירים נוספים להם קיים פוטנציאל רגישות גבוה של הפתוגנים בגזר מאוחסן.

הבוחן הביולוגי פותח במטרה לסרוק פתוגניות גורמי רקב פוטנציאליים ויעילות תכשירים בנפח גבוה (high throughput). מאה ואחד תבדידים פטריתיים בודדו כמדגם גזרים בסקר משלושה מקורות איחסון: גזר בגלבוע מאזור צפון ישראל, גזר שליט מאזור השרון, ויח"מ מאזור הנגב. מתוך תבדידים אלו רק תרביות של הפטריות קשיונה גדולה ובוטריטיס הדגימו אלימות וגרימת ריקבון במבחני קוך. איפיון מולקולרי אישש שפטריות אלו הן אכן Sclerotinia sclerotiorum ו- Botrytis cinerea. לפיכך, מידע זה מגדיר מחדש את האטיולוגיה של ריקבון בגזר מאוחסן בישראל, ומבהיר שבוטריטיס מהווה מרכיב מרכזי מהפתוגנים הגורמים לפחת בתוצרת. נוכחותה של בוטריטיס בפתוביום של הגזר המאוחסן דווחה על ידינו בעבר (ספיר, ר. וחובריו, 2022), וחופפת לדיווחים של מגדלי גזר מסחריים  אך היקפה וחשיבותה לא היו ברורים עד ביצוע מחקר זה. תוצאות המחקר אף מעידות שיעילות ההדברה של סקולר נגד קשיונה גדולה גבוהה פי 3 מיעילותו בהדברת בוטריטיס. תוצאה זו הינה בעלת חשיבות רבה לשיפור ממשק ההדברה ודורשת בדיקות נוספות להרחבת סל התכשירים למגדל.  

עמידות לפלודיאוקסוניל דווחה בקשיונה גדולה (Liu et al., 2018) ובבוטריטיס (Wang et al., 2021). בתוכנית מחקר זו פחיתת רגישות תבדידים לפונגציד פלודיאוקסוניל (סקולר) זוהתה בשתי מתודות בדיקה שונות – מעבדתית במצע מורעל, ובוחן ביולוגי המדמה את התהליך התיפעולי. התבדידים פחותי הרגישות בודדו מגזרים מאוחסנים שטופלו בפונגציד. תבדיד Scle 4 הדגים באופן הדיר עמידות ל- 1000 יח"מ של הפונגציד. משמע, שתבדיד זה עמיד מאוד לחומר הפעיל פלודיאוקסוניל. אפשרי שעמידות התבדידים התפתחה לאחר חשיפה מתמשכת לפלודיאוקסוניל באיחסון, לאור שאריותו הגבוהה של הפונגציד. אך אין לפסול שמקורה מחשיפה בשדה, שכן פלודיאוקסוניל מצוי בשימוש למעלה מעשור. לפטריות יש עמידות בסיסית לפונגצידים וקיים מנעד רגישות באוכלוסיות פתוגנים. אנו סוברים שפחיתת הרגישות בקשיונה גדולה ובבוטריטיס, שאותרה בתוכנית זה, קשורה לחשיפה לתכשיר סוויטץ' (ח"פ: פלודיאוקסוניל + ציפרודיניל), המשמש להדברת קשיונה גדולה בגזר בשדה. לכן, במחקר המשך נבחן היפותיזה זו.  

התכשיר סקולר מהווה כיום תכשיר יחיד להדברת רקבונות בגזר מאוחסן ויעילותו גבוהה. השימוש בו הצליח להפחית את שיעור הריקבונות מכ- 7.5%, לפי מידעי התעשייה, ל- 1.3%, לפי הסקר שבוצע בעבודה זו. הכרחי לשמרו ולמנוע התפתחות עמידות נגדו, שתפגע ביכולתו להדביר רקבונות. לכן, נדרש לאתר תכשירים נוספים להרחבת ההיצע למגדלים. תכשירים פוטנציאלים חדשים, שהינם  GRASיהיו בעל ערך מוסף גבוה לתהליך הרישוי. התכשיר Chelal Omnical המבוסס על כילאט סידן, הינו דשן עלוותי שמטרתו תיסוף סידן לצמח. שילובו הגביר את יעילות הפלודיאוקסוניל, תוך הפחתת ריכוזו של האחרון פי 2 ללא פגיעה בהדברת הפטריה. יעילות הפונגצידים במבחן in vitro מהווה פוטנציאל להמשך בדיקות בגזרים שלמים.

לסיכום, הצלחנו לאפיין את גורמי הרקב בגזר מאוחסן בישראל והתקבל מידע חדש ועדכני שיאפשר הדברה מדוייקת, יעילה ומושכלת. כמו-כן, אנו בתהליך לאיתור תכשירים חדשים שיאפשרו את הרחבת סל התכשירים לתעשיית הגזר.       

*** תוצאות המחקר אינן המלצה למגדלים ***

ספרות מצוטטת

1. Abbott, W.S. 1925. A method of computing the effectiveness of an insecticide. J. of economical entomology. 18:265-267.
2. Campbell, C.L. & Madden, L.V. 1990. Introduction to Plant Disease Epidemics. Johnson Wiley & Sons, Inc.
3. Kuang, J., Hou, Y., Wang, J. X., and Zhou, M. .2011. Sensitivity of Sclerotinia sclerotiorum to fludioxonil: In vitro determination of baseline sensitivity and resistance risk. Crop Protection 30 (7): 876-882.
4. Liu, S., Zhang, Y., Jiang, J., Che, Z., Tian, Y. and Chen, G. 2018. Carbendazim resistance and dimethachlone sensitivity of field isolates of Sclerotinia sclerotiorum from oilseed rape in Henan Province, China. Journal of Phytopathology, 166(10): 701-708.
5. Nilsson, R. H., Tedersoo, L., Ryberg, M., Kristiansson, E., Hartmann, M., Unterseher, M., Porter, T. M., Bengtsson-Palme, J., Walker, D. M., de Sousa, F., Gamper, H. A., Larsson, E., Larsson, K. H., Kõljalg, U., Edgar, R. C., & Abarenkov, K. 2015. A comprehensive, automatically updated fungal ITS sequence dataset for reference-based chimera control in environmental sequencing efforts. Microbes and environments, 30(2): 145-150. https://www.jstage.jst.go.jp/article/jsme2/30/2/30_ME14121/_article/-char/ja/
6. Nitzan, N. and Pincovici, S. 2022. Fludioxonil effectively controls Sclerotinia sclerotiorum incited decay in stored carrots in Israel. J. Stored Products & Postharvest Res., 13: 24-30.
7. Wang, W., Fang, Y., Imran, M., Hu, Z., Zhang, S., Huang, Z. and Liu, X. 2021. Characterization of the field fludioxonil resistance and its molecular basis in Botrytis cinerea from Shanghai Province in China. Microorganisms, 9 (2): 266.
8. ספיר, ר., ג. רפאל, פאולה טפר-במנולקר, דני אשל, וכ. זיו (2022). "עובש אפור גורם לריקבון אשרוש הגזר במהלך אחסון בקור." שדה וירק 345 (יולי-אוגוסט): 64-71.