יבול שיא
הרפת והחלב
405495713 10161086476924641 3674695394137678061 n

אם הבית 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

ה"צבע אדום" של השבעה באוקטובר הפריד אותי מפיקאסה, החתולה שלי, שהייתה בעשור האחרון אם הבית של הסטודיו שלי ומקור השראה לציורי החתולים בעיתון 232 ("ככה זה"). 

ניסיתי למצוא אותה רגע לפני שיצאנו ל"גלות" וזה לא הלך. נעלמה. 

פעמיים ביקרתי בנירים ותמיד התחלתי בעמידה ליד הסטודיו וקריאות "פיקאאאסה…" 

התייאשתי. היא כבר לא צעירה, מחצית שיניה נעקרו בניתוח הצלה ועין אחת מושבתת סופית. מה שמקטין את סיכוייה להישרדות בקיבוץ נירים הנטוש.  

אומנם כיתת הכוננות שלנו פיזרה מזון לחתולים וגם היו נשמות טובות שהשאירו לה את המזון שלה בסטודיו, אך לשווא. 

היום חזרתי על הריטואל הזה. בסופו החלטתי להכריז עליה סופית כעוד נעדרת של המלחמה המקוללת הזו.  

רגע לפני שעלינו לאוטו בדרך הביתה היא הופיעה… נעמדה מרחוק ושיגרה יללת ניסוי…  

בקיצור שמחה גדולה. היא ירדה מאוד במשקל וטרפה את מה שהגשתי לה.  

הפעם לא אוותר – הפעם אדאג שתמיד יהיה מישהו שישים לה אוכל. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“יהוד עמלי", תערוכת ציוריה של עידית סולומין משער העמקים, השואבת השראה מתמונות עמל חלוצי של מייסדי הקיבוץ, מוצגות בכנסת ישראל *תמונה ראשית: "מסכת תנ"כית בחג העשור": הקיבוץ עלה על הקרקע ב-2.6.1935. כעבור עשור, שבועות מספר לאחר
2 דק' קריאה
לרגל יום האהבה ראיינו שירי פרנקל ורועי הרוש, זוג עם מוגבלות שכלית, את נשיא המדינה ורעייתו, במסגרת הפודקאסט של אקים. בריאיון משלהם הם מספרים על הבית ליד האסי ועל אובססיה משותפת לניקיון ומזכירים: "לכל
4 דק' קריאה
האם למנוע מאדם להתאבד היא פעולת הצלה או פעולה אגואיסטית? הדי בן עמר מעלה שאלות לא קלות. ותשובות אין אנתוני בורדיין היה סיפור הצלחה מכל בחינה שהיא. הוא היה שף ידוע, שהחל את דרכו
4 דק' קריאה
דוד עתיד, בן משמרות, חבר מעגן מיכאל, הלך לעולמו בגיל 90 והשאיר אחריו את השיר "הייתי נער", נכס צאן ברזל בפזמונאות העברית *תמונה ראשית: דוד עתיד. המלחמה ביגרה אותו באחת, הפכה אותו לאדם מבוגר,
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!