"גידולי שדה", מעגל גברים לבוגרי החינוך המשותף, יפתח לאחר החגים בהנחיית הילל ירון מהזורע ועוזי ליונבך מאלונים. מותר לגברים לבכות, ולא רק בלילה
"מעגל שיח המיוחד לגברים מאפשר לפתוח את הלב באחווה של גברים, חופשי מהצורך לעשות רושם או להיצמד לסטראוטיפ של הגבר הקשוח, החזק, המצליח". אומר הילל ירון מהזורע, מטפל במוזיקה (MA בתרפיה במוזיקה), מטפל בילדים ונוער בסיכון ומבוגרים בעלי צרכים מגוונים, בן קיבוץ הנשוי לבת הקיבוץ, בו הם מגדלים את שלושת ילדיהם, שיחד עם עוזי ליונבך מאלונים (MA ביעוץ חינוכי) פתחו מעגל גברים המיועד לבוגרי החינוך המשותף.
"מעגלי גברים מתקיימים בעולם המערבי וגם ברחבי הארץ כבר כמה שנים". אומר עוזי, במקור מניצנים, נשוי ואב לשלושה בוגרים, איש חינוך כל חייו, ב-20 השנים האחרונות מנהל מערכות בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים ויועץ לקיבוצים מטעם מחלקת החינוך הקיבוצית. "זה מתחבר לגבר החדש, לאבא החדש. גברים ואבות שיותר מחוברים לילדים, מחוברים לצד הרגשי, יותר מעורבים ויותר מדברים".
שניהם למדו הנחיית קבוצות, ונפגשו כשלמדו יחד הנחיית מעגלי גברים. כן, יש דבר כזה, לצד "מעגלי נשים", קבוצות שיח המיועדות לנשים בלבד, קמו גם "מעגלי גברים" המיועדים לצד הגברי.
"מעגלי שיח שמיועדים לגברים בלבד מאפשרים למשתתפים להיפתח בצורה יותר אוטנטית ולהרגיש שיש מי שמבין אותם, מישהו שכמוהם עבר הסללה על ידי החברה לתפקיד הגברי המצ'ואיסטי" אומר הילל. "אומנם כיום היחס של החברה משתנה, אבל אנחנו בוגרים של חברה שהסלילה לגבריות מסוימת ורוצים לאפשר לעצמנו להיות עם פחות מגננות, פחות מסכות של גבריות". עוזי מוסיף "אנשים היו חסומים, העדיפו לשמור דברים בבטן, לא לשתף, לא רגשות ולא חולשות. המעגל כמקום בטוח, שגם מונחה על ידי גברים, התגלה כפלטפורמה חלופית להתייעצות, לשיתוף, לפורקן, לאוורור וגם להפגת בדידות. גברים מוצאים את עצמם לעיתים בבדידות, הם לא בנו יחסי חברות ולא מצאו דרך לרכוש חברים, ובמעגל גברים הם מגלים שהם לא לבד. מתגלה עולם חדש של חברים, עולם שיש בו תמיכה. זה לא מעגל טיפולי, למרות שקורים שם דברים שישפיעו על איכות החיים של האדם. יש מעגלים ספציפיים בנושא אבהות, וגם מעגלים שמתאימים לכל גיל בכל נושא. אנשים וגברים מחפשים מקום שיוכלו לדבר זה עם זה".
"היכולת לשתף, לתמוך, להיתמך היא איכות שהמשתתף לוקח אחר כך לחייו. זה יכול להביא שיפור ביחסים שבין גבר לילדיו, להוריו, לחברים שלו, לקולגות שהוא עובד עימן. וגם משפר את היחסים הזוגיים. בתור משתתף במעגל גברים אני יכול להעיד שחלק מהתכנים שאני משתף במעגל, אני יכול לדבר עליהם אחר כך עם אשתי בצורה שהיא יותר מעובדת" אומר הילל.
להוריד את המסכה של הגבריות
הרבה מים זרמו בצינורות ההשקיה מאז כתב רועי רשקס מסאסא יחד עם דודו פלמה בן אשדות יעקב את המילים "אני בן קיבוץ, בחור חביב, לגברים אני קשוח, בחורות אני משכיב. בן קיבוץ, כדורסלן, ביחידה קראו לי קילר ובפלחה משקיען", שעל אף שנכתבו כקברט סטירי ביקורתי בשם "כמו בתוך קופסא", היה עבור בני קיבוץ רבים טקסט מכונן. מעגל הגברים אותו מתעתדים לפתוח עוזי והילל אחרי החגים בקיבוץ אלונים מיועד לא רק ספציפית לגברים, אלא לכאלה שהם בוגרי החינוך המשותף, כלומר בני קיבוץ, בוגרי הלינה המשותפת, חדרי הנעורים או "המוסד"; אלו שיש להם סיפורים על שומרת הלילה, המתנדבות, רוורס על טרקטור עם עגלה, אבל לא רק…
"בלימודי הכשרת מנחי מעגל הגברים, גילינו הילל ואני, שלמרות פער הדורות יש לנו הרבה מהמשותף" אומר עוזי. "גדלנו באותה סביבה, למרות שאנחנו מאזור גאוגרפי אחר, קיבוץ שונה, תנועה שונה. יש הרבה אירועים מכוננים דומים, אנחנו מכירים לעומק את השמחות וגם את הכאבים. מצאנו מכנה משותף, הבנה, הכרה, מכאן עלה הרעיון להציע מעגל ייחודי לבני קיבוצים. זה נושא שלא דובר ולא נפתח, נושא משמעותי ויש לא מעט בוגרי קיבוץ שמחפשים את הערוץ שבו יוכלו לאוורר, לשתף, לדבר, איך ילדות ובגרות בקיבוץ משפיעה עליהם עד היום. יש דברים שהם שלנו, שפה מיוחדת, אירועים, טקסים, נופי ילדות שמייצרים אחווה מיוחדת, כמעט כמו בני כיתה. זה מעגל שמיועד לכל גיל, לכל דור, לאלו שנשארו ואלו שעזבו, לאלו שגדלו כילדים וכאלה שגידלו בקיבוץ ילדים, הרגשנו שזה אירוע שדורש הזמנה, אמרנו 'בוא נפתח ונראה מי יבוא'. אנחנו מאמינים שכמו שלנו מעגל הגברים פתח עולם, הוא יכול לעשות את זה גם עבור אחרים".
חלק מהקושי בקיבוץ זה ש"כולם יודעים הכול על כולם". מה עם רצון לשמור דברים לעצמי?
הילל: "לבני קיבוץ יש את החבר'ה שגדלו איתם, 'בני כיתה', החבר'ה מהפלחה, שאיתם אפשר לצחוק ולדבר וגם לוקחים בחשבון שבקיבוץ אין סודות. במעגל יש שמירה על דיסקרטיות ועל הפרטיות של המשתתפים. במעגל הם יכולים להיות עם פחות פאסון, להוריד את המסכות, ולדעת שמה שהם משתפים לא יוצא החוצה ושמסתכלים עליהם בעיניים טובות. יכול להיות שלא נעשה מעגל עם משתתפים מאותו קיבוץ, כי גם הם וגם אנחנו רוצים לשמור על סוג של אנונימיות במעגל".
כמה מותר?
יש לא מעט נושאים קיבוציים, למשל הלינה המשותפת, שאצל חלק מהאנשים נתפסים כטראומה וזיכרון כואב, בעוד אצל אחרים נחווה כילדות מאושרת. איך מגשרים על הפער בחוויה? אני שואלת אותם כבוגרי החינוך המשותף, שכמנחים מנווטים את כל מה שעולה במעגל.
הילל: "עשינו מפגש חשיפה בסוף אוגוסט והנושא עלה, גם באופן החיובי וגם באופן הפחות חיובי של הלינה המשותפת. יש מקום גם לזה וגם לזה, החיים לא שחור לבן וגם לא חוויית הלינה המשותפת. באופן אישי אני יכול להעיד שאצלי היה גם וגם. יש לי חברים בני כיתה שאני אוהב ואנחנו בקשר שמאוד אהבו ויש כאלה שמאוד סבלו, ברחו בלילות לחדר ההורים, סבלו מהצקות ולא היה למי לפנות. צריך לדעת שהיו גם כאלה שבית הילדים היה מפלט עבורם ממה שקורה בבית.
אנחנו לא מבטלים אף אחד ואף דעה ונכבד את החוויה שעבר. להבדיל ממה שנדרשנו בחינוך המשותף, במעגל אנחנו נותנים מקום לחוויות השונות וגם לדרך שבה כל אחד בוחר להביע אותן".
עוזי: "יש בפתיחת המעגל תיאום ציפיות והגדרת כללים וחוקים. המילה השלטת היא 'מותר'. מותר לדבר, לבכות, להגיד הכול. יש קונפליקטים, יש מצבים שאנשים נסערים ויש מקום לכל התגובות, לכל המילים. מותר להגיד כל מה שרוצים, זו אנטיתזה גם לעולם הגברי וגם לעולם הקיבוצי. אנשים מבינים שהם בסביבה בטוחה ומוגנת שמאפשרת וזה נותן המון כוח. וגם אנחנו מנחים להסתכל על האחר בעיניים טובות. יש מקום לכולם. זה לא ערב של העלאת זיכרונות נוסטלגיים, המטרה 'כאן ועכשיו', לעבוד על איכות החיים, רווחת החיים. כבוגר עם משפחה, בני זוג, ילדים. אנחנו מודעים ויודעים שעוצבנו בילדותנו בחינוך המשותף, במעגל יש ניסיון להבין איך הדבר הזה משפיע עלינו כבוגרים ואיך לקחת את כל זה למקום חיובי".
אז מי שעוד מחזיק בסטראוטיפ בן הקיבוץ הקשוח שלא מדבר על רגשות יכול להתעודד. "אנחנו שני גברים, בוגרי החינוך המשותף, שיודעים לדבר על רגשות וגם עובדים בזה, אז אולי התזה לא נכונה. אנשים שמגיעים למעגלים רוצים לדבר, לפתוח ומחפשים את המקום שבו מותר, מגלים את הנפש, הרגשות. השבט הגדול של הגברים המדברים שהיה בסוג של מקלט, השבט הזה קיים".
"גידולי שדה", מעגל גברים בוגרי החינוך המשותף, יפתח אחרי סוכות ויתקיים בקיבוץ אלונים אחת לשבוע בשעות הערב בימי רביעי.
עוזי: 052-2755531
הילל: 054-8808500
