יבול שיא
הרפת והחלב
רוברט אמרוסי 1

"אני לא צופה עתיד לחקלאות הישראלית" ראיון עם רוברט אמרוסי – מהמושבה מגדל

2 דק' קריאה

שיתוף:

"אבל האמת, תמיד אהבתי חקלאות. זה בדם אצלי. אני קם כל בוקר והפעולה הראשונה שאני עושה – נפגש עם ששת התאילנדים שעובדים אצלי בשטח"

רוברט אמרוסי אוחז 500 דונם של מיני פירות במשק חקלאי במושבה מגדל, לחופי הכנרת. מאות טונות של אשכולית, מאות טונות של המנדרינה "אור". גם מנגו וזיתים.

"ממתי אני חקלאי? עשו אותי בשטח, גדלתי בשוק של טבריה", שם יש למשפחה חנות למכירת פירות וירקות".

רוברט, בן זקונים מתוך שמונה אחים ואחיות, השתחרר משירות כלוחם בחיל התותחנים בשנת 1989 "ומאז אני במשק. עוד כחייל נטעתי מטע מנגו".

בן 54 ומצהיר בקול: "אני לא רואה ברכה בעמלי. אני לא חי מחקלאות. עלויות המים והעובדים הזרים אינן ריאליות. פערי התיווך של הרשתות הן שחיטה בחסות החוק, התעללות בלתי פוסקת בחקלאי".

לדבריו: "פערי התיווך הם הבעיה הקשה מאד של החקלאי. חזירות ממש. אני לא עובד עם הרשתות, רק עם שווקים פתוחים – השוק הסיטונאי בחיפה והשוק הסיטונאי בצריפין. אני הרי לא יכול למכור את כל התוצרת שלי בחנות".

מגלה: "עקרתי מטע זיתים של 150 דונם, בגלל יבוא חופשי פרוע של זיתים ירוקים וכבושים מכל העולם ולא שהמחיר השתנה ברשתות. הצרכן כלל לא הרגיש את ההפרש. קנו ממצרים זית כבוש ב-5 שקלים לקילו. מטר מעוקב מים שלי הוא מעל שני שקלים. דונם זיתים דורש 1000 מ"ק מים בשנה. בירדן החקלאים לא משלמים על המים. עלות עובד בירדן היא אפילו לא עשרה אחוז מעלות עובד בארץ. כשמים חינם והעובדים זולים, אין בעיה לירדנים למכור לנו בזול".

אתה לא חי מחקלאות, ממה כן?

"אני קבלן ציוד מכאני הנדסי. יש לי כלים ואני סוחר על בסיס יומי. אבל האמת, תמיד אהבתי חקלאות. זה בדם אצלי. אני קם כל בוקר והפעולה הראשונה שאני עושה – נפגש עם ששת התאילנדים שעובדים אצלי בשטח. מהזיתים נשארו לי 200 דונם שאני עדיין מתחזק אותם".

רוברט מספר לי שאביו ז"ל קרא לו בשעתו שיעזוב הכל ויבוא לעבוד בחנות המשפחתית. "אחיי הגדולים באו לחנות ומפעילים אותה".

רוברט אמרוסי בדעה מוצקה ש"אין עתיד לחקלאות בישראל. כל עוד לא יבינו בממשלות שהחקלאות היא ערך, לא יהיה עתיד לחקלאות. בכל העולם מכירים בחקלאות כערך עליון. פה מסתכלים כמו בחור של הגרוש.

"סע, שמעון, בעמק הירדן ותראה במו עיניך – הכול ירוק. היכן שאין חקלאות, הכל יבש. מה אני בסך הכול מבקש מהממסד החקלאי, מהממשלה: תנו לנו לעבוד, אל תפריעו, אל תפילו עלינו חוקים ותקנות ומשוכות ומה לא. בכל העולם מסבסדים את החקלאות. חקלאי ביוון או חקלאי בתורכיה מקבל סובסידיה ובישראל – מעבר לגבולות המדינה העובדים זולים, וכאן אין מאיפה להביא עובדים שלא יעלו לך כל כך הרבה כסף".

"אגלה לך עוד עובדה מהשטח. במטולה מאות פירות נשרו לקרקע כי לא היה מי שיקטוף. ביסוד המעלה נשירים נשרו בכמויות אדירות. נוצרו מרבדים של פירות שנפלו, באין קוטף. בחג אחד של בני דודינו הכול מושבת, אין מי שיעבוד והתוצרת הולכת לפח האשפה".

פגשתי ברוברט אמרוסי בכנס לקוחות שארגנה חברת התשומות החקלאיות "עמיר" ב"בית גבריאל" לשפת הכינרת.

אין חקלאי, ספק או לקוח שאינו מכיר אותו. כולם הם חבריו ונהנים לשהות בחברתו. הוא גם פעיל פוליטית ועל כך בתיבה המופיעה בגוף הכתבה.

רוברט קנדי אמרוסי

רוברט אמרוסי בן 54. נשוי לשגית, עובדת בהנהלת חשבונות בחברת "פזגז" בטבריה. מתגוררים במושבה מגדל, לחוף הכינרת. הורים לשלושה: נוי (בת 20) חיילת בחיל האויר. הוד (בן 18) תלמיד במכינה בכפר אדומים והדר בן 14 לומד ב"בית ירח".

נולד במושבה מגדל להורים: חטטו וסברסה שעלו לישראל מתוניסיה. חבר הנהלת התאחדות האיכרים. חבר מפלגת הליכוד במועצה המקומית מגדל ו"אתמודד על ראשות המועצה המקומית בבחירות שייערכו בחודש אוקטובר 2023".

"מדוע בחרו הוריי לקרוא לי רוברט? נולדתי שנה אחרי רצח הסנאטור רוברט קנדי. הוריי העריצו את משפחת קנדי. אז אמא השתכנעה לקרוא לי על שם הסנאטור שנרצח. בתעודת הזהות שלי נכתב: רוברט קנדי אמרוסי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב 5.12.2025 החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים
< 1 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה
צפלביץ אפרים, זיוה גלעד, אוהד נוריאל, אחיעם מאיר – מו"פ בקעת הירדן, דוד סילברמן – שירות ההדרכה והמקצוע )שה"מ,( משרד החקלאות וביטחון המזון כרמית זיו, גינת רפאל – מנהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות וביטחון
12 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן