יבול שיא
הרפת והחלב
מקס טרומן בחממה ההידרופונית שהקים במשק

אצל רותי ומקס הרוש

2 דק' קריאה

שיתוף:

החממה ההידרופונית של רותי ומקס הרוש – כפר טרומן

כשמקס הרוש הגיע לכפר טרומן הוא התחיל לעבד תוצרת בשטחים פתוחים, כמעט 700 דונם גידלו אז, עד שבשנת 1990, כאשר החלו בעיות עם העובדים הפלסטינאים, מקס בנה 6 דונם מצע מנותק של מלפפונים ועגבניות.

בשנה האחרונה נעשתה במשק הרוש הסבה לדונם וחצי של חסה הידרופונית – חממה הכוללת מערכת עם גובה מיוחד, בעלת 690 רגליים מברזל, שמתכווננים לשיפוע של 2%, בשל צורך ההשקיה. אורך כל ערוגה 33 מטרים, שורות ארוכות ומוצלחות.

מאיר יפרח בסיור בחממה של מקס טרומן
מאיר יפרח בסיור בחממה של מקס הרוש

מחזור גידול החסה נמשך 28-30 יום, באותן חלקות יש נענע בחלק התחתון. תחילה ניסו לשווק את התוצרת לחרדים, אך שוק זה מבקש כמות גדולה של ריסוסים, ואילו הגידול ההידרופוני מרוסס כל 15 יום, במינימום חומרי הדברה – הדברה משולבת עם לוחמה ביולוגית.

בתוך חממה המשתרעת על שטח של 1.5 דונם על טוף, מגדליםגם תות שדה במצע מנותק מזן "פלס". מחזור גידול התות נמשך כחודש וחצי וההשקעה בדונם וחצי הסתכמה כחצי מיליון ₪, ללא עלות המבנה. החממה כוללת משאבות מיוחדות שמקררות את המים, מערכות לטיהור המים בסירקולציה ועוד טכנולוגיות חדישות ומתקדמות.

השיווק בשוק ההידרופוני מאתגר מאוד. לרותי ומקס יש בית קירור והם מחפשים סוחרים שירכשו את התוצרת, כאשר לכל אחד מהסוחרים יש דרישות מיוחדות שדורשות מכונות מיון.

בחממה ההידרופונית בכפר טרומן
בחממה ההידרופונית בכפר טרומן. צילום: סימה מאור

רותי ומקס הרוש, חקלאים חרוצים וותיקים ויזמים רציניים, ניסו להשקיע כי חשבו שהידרופוניקה היא העתיד, מאחר ובקרקע יש מחלות רבות, היקף המשק הכולל בכפר טרומן הינו כ-15 דונם שמתוכם 6 דונם חממות.

נאחל להם המון הצלחה בשיווק והתרחבות של החממות ההידרופוניות המרשימות שבנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן