בדרך אל האושר 

שרה גילאון, שחקנית יוצרת, מחזאית, הילרית ומתקשרת ומנחת סדנאות, היא מחברת הספר "אשר המאושר" מספרת על ההילינג שעשתה לאביה בגיל 7, על ההרגלים שעומדים בינינו לבין האושר ועונה על שאלת מיליון הדולר: האם גם בתקופה המאתגרת הזאת כל אחד יכול להיות מאושר? 

*תמונה ראשית: שרה גילאון עם ספרה "אשר המאושר". צילום: אלכסנדרה מטר  

בשנה האחרונה הרבה מלים מציפות את השיח הלאומי ביניהן חשבון נפש ואחדות ושותפות גורל, אבל נדמה שאיש לא מעז לומר את המילה "אושר". אותו מצרך חיוני כל כך לחיינו הפך נדיר וכמעט בלתי מושג מאז השבעה באוקטובר. דווקא משום כך אתם חייבים לקרוא את הספר "אשר המאושר" שכתבה שרה גילאון בו היא מפרטת בדרך מקורית ומעניינת את המתכון שלה לאושר בלי תירוצים ובלי מגבלות. 

שרה גילאון (61), אם לשניים היא שחקנית יוצרת, מחזאית, הילרית ומתקשרת, מנחת סדנאות לעבודה עם "הדמויות הפנימיות", מנחת סדנאות מודעות ומרצה, חלוצת סדנאות "שלום עם הגוף והאוכל" בישראל שייסדה את "אוהל שרה" – בית להתפתחות אישית ורוחנית. 

"מגיל צעיר מאוד הרגשתי שיש לי שליחות מיוחדת מאוד בעולם הזה," היא מספרת בתחילת השיחה שבמהלכה תחזור לתחנות חייה המרתקות כשחקנית מצליחה וכמורה מבוקשת. 

ספרה החדש שיצא בימים אלה "אשר המאושר" (הוצאת אוריון) עוקב אחרי שלוש חברות שמתגוררות באותה שכונה. חייהן מתנהלים באופן שגרתי עם טרדות, אשמות ותהיות עד שבאחד הימים  מגיע לשכונה אשר המאושר שמביא עמו משב רוח רענן ומערער את תפיסת עולמן. בעקבות ההיכרות אתו הן יוצאות למסע בו הן מגלות דברים חדשים על עצמן ועל העולם. 

מי זה אשר שעל שמו נקרא הספר? 

"אשר הוא לא דמות מורכבת, אלא יותר ארכיטיפ – אב טיפוס של רעיון. זוהי דמות של אדם מאושר שמשפיע על הסביבה שלו מעצם היותו בהוויה של אושר. בסיפור כשאשמה טרודה ותהיה פוגשות את אשר המאושר, בשלב מסוים מתעוררים בהן קינאה ורוגז שגורמים להן לגלות בנחישות את סוד אושרו של אשר והן מגלות  שהסוד הוא פשוט מאוד." 

איך עלולים ההרגלים שלנו להפריע לנו להיות מאושרים?  

"ההרגלים שלנו הם הרגליים שלנו. כשאנחנו מאמצים הרגלים טובים הם מובילים אותנו לחיים טובים – הכוונה גם לדפוסים שמפריעים לנו. דפוס מדפיס את עצמו – אם אני רגילה להיות אשמה על בסיס קבוע או בחרדה ובסטרס על בסיס קבוע או נוחה לרגוז על בסיס קבוע אני עלולה להתמכר לרגשות האלה – לפני שנים גילו חוקרים מתחום הפיזיקה הקוונטית שאנחנו מתמכרים לרגשות שליליים. לא רק התמכרות פסיכולוגית, אלא התמכרות ביוכימית. ככל שהמיינד רגיל לצרוך מה'חומר' הזה כמו כל מכור עם הזמן הוא יזדקק למנה יותר גדולה, לכן נדרשת בחירה מודעת להיות מאושר – להיות בשלומות Well being, ואז מתחילה עבודה מודעת. זוהי עבודה נמשכת הנושאת פירות." 

האם להיות מאושר זה דבר שאפשרי לכולנו?  

"כן בהחלט, כמו שאמרתי זה נובע מהתובנה שמאושר = אדם שנתן לעצמו אישור – אישר את עצמו להיות מי שהוא ומה שהוא בקבלה עצמית מלאה. כל אחד שבוחר בזה יכול להגיע לזה, זה פשוט דורש עבודה. יש לנו היום הרבה שיטות שמסייעות בכך כמו שיטת 'העבודה' של ביירון קייטי ושיטת ימימה. כשמתרגלים את הנלמד בשיטות אלה באופן קבוע בהתמדה, זה הופך לחלק אינטגרלי מהליך החשיבה שלנו." 

נכתב בשעות בודדות 

כמה זמן לקחת לך לכתוב את הספר? 

"הספר נכתב ב-One shot – שוט אחד לא ביום אחד, אלא בכמה שעות בודדות. רק את הסיום שלו כמה שורות בודדות, כתבתי אחרי כמה חודשים." 

זה הספר הראשון שכתבת. מה גרם לך לכתוב אותו? 

"אני מתרגשת מאוד מנפלאות השפה העברית. גדלתי בבית בו דיברו עברית ברמה גבוהה מאוד. דודה שלי היא בתיה עוזיאל (במקרה הכינותי מראש). אבא שלי תמיד תיקן אותי כשעשיתי טעויות בעברית, למשל כשאמרתי שמישהי מוכשרת אבא תיקן אותי: לא מוכשרת, אלא כישרונית. מוכשר זה מי שקיבל הכשרה, כישרונית היא בעלת כישרון – תמיד שיחקתי עם העברית, זאת שפה מופלאה". עברית מלשון העברה-התמרה-טרנספורמציה. כשכתבתי את הצגת הילדים 'מי מפחד ממכשפות?' קלטתי שהמילה פחד מכילה את האותיות של דחף, וכמה זה מדויק שמתוך פחד נוצר דחף, אימפולס ובחירות שנעשות מתוך פחד עלולות להוביל אותנו לשגות. כתבתי בהצגה על אודות דמות של אומץ שמלמדת את הילדה תרגילי נשימה נגד פחד. אומץ מהשורש א.מ.צ – יש לאמץ אותו והוא תמיד נמצא (שורש מ.צ.א).  כשיענקל'ה חברי הטוב שיתף אותי בתובנה שמאושר זה אדם שנתן לעצמו אישור, הרגשתי הארה ממש שהדליקה אותי ודי מייד התחלתי לכתוב את הסיפור." 

האם הייתה דמות בחייך שהייתה דוגמה לאושר? 

"לשמחתי הרבה זכיתי לסבתא שהייתה אישה מאושרת כל ימי חייה. אני זכיתי לגור אתה 11 שנה – היא הייתה ממש מוארת. כל הזמן הייתה בהכרת תודה – על כוס תה שהכנתי לה, על קונצרט של רחמנינוף שהתנגן ברדיו, על כל דבר בחיים. אי אפשר לתאר את התופעה – היא מעולם לא התלוננה. סבתי הייתה זמרת קונצרטים שמספרים עליה שאפילו כשנאלצה לעבור מהווילה היפה שלהם בווילנה  לגטו וילנה שם נאלצה לנקות שירותים – היא לא התלוננה אף פעם. כשניסיתי לנתח את היכולת הזאת הבנתי שהיא הייתה כל רגע ברגע הזה ללא כל השוואה לרגע אחר. היא ממש הייתה "אשר המאושר" והייתה עמוד של אור בחיי." 

למי מיועד הספר? 

"זה ספר לילדים שהם מבוגרים ולמבוגרים שהם ילדים. זה לא ספר ילדים לילדים בגיל הרך, בו הם עדיין נמצאים בהוויה של אושר ואישור עצמי. כשמתבוננים על ילד שבוכה מתסכול ולאחר כמה דקות זה עובר לו והוא שמח שוב – אין לו כל שיפוט עצמי על 'למה בכיתי קודם מאיזו שטות?', הוא פשוט זורם בטבעיות עם מצבי הרוח שלו, כמו הרוח. זהו ספר לגילאי 9 ומעלה כשמתחיל גיל ההתבגרות הראשון והילד מתחיל לשפוט את עצמו, להשוות את עצמו לאחרים ולפקפק בעצמו – אז מתחיל התסכול והגעגוע לתחושת האושר האוטופית. לגילים האלה אני מכוונת את הספר מגיל 9 עד 99. יש דפי עבודה לספר באתר שלי, וניתן להזמין סדנאות/הרצאות "אמנות האישור הפנימי" שיצרתי ואלמד שם שיטות נבחרות לכך." 

מה חשוב לך שהקוראים הצעירים או המבוגרים ייקחו מהקריאה בו? 

"חשוב לי שהקוראים הצעירים יקלטו כבר בגיל צעיר את האפשרות לבחור באושר ויתרגלו חשיבה חיובית וקבלה עצמית. קליטת האפשרות הזאת בגיל צעיר כמובן שיש בה ערך יקר מאוד כי הצעירים רוכשים את המשאבים הכי חשובים לעבור את החיים שהם לא תמיד צפויים. זוהי בעצם 'צידה לדרך' – למסע החיים. אני מקווה שהקוראים המבוגרים יקלטו את ההומור העצמי שבספר כי הרי 'אשמה', 'טרודה' ו'תהיה' הן דמויות פנימיות בנפש של כולנו וההומור מאפשר לנו קבלה עצמית ומראה לנו את הדרך לבחור בפשטות באישור עצמי.  

"הדבר החשוב ביותר הוא לקלוט שהאושר לא נמצא בחוץ בהשגת כל חלום או יעד כזה או אחר. את האושר לא נשיג ברכישת רכב חדש, בצניחה חופשית לכשנתחתן, כשנוליד ילדים או כשהילדים יגדלו וכדומה. דברים אלה ככל שיהיו נהדרים הם  יעדים חיצוניים לכיבוש שברגע שהשגנו אותם נציב לעצמנו יעד חדש בעוד שהאושר הוא חוויה פנימית." 

האם אפשר להגדיר את הספר שכתבת כספר מתנה לכל גיל? 

"כן. בהחלט. הוא הכי מתאים כספר מתנה שמשתייך לקטגוריה של ספרי התפתחות עצמית או שיפור עצמי. הספר כתוב כאילו הוא ספר לילדים, אבל לדעתי הקוראים המבוגרים הכי ייהנו ממנו. בעיני זהו ספר בסגנון 'העץ הנדיב' שמבוגרים העריכו אותו הכי הרבה – העריכו אותו וקלטו את המסר העמוק שבו. זהו ספר שאפילו אני הענקתי לאימי ז"ל במתנה. אני מקווה שגם אשר המאושר יהפוך לספר מתנה קליל ומעמיק גם יחד. 

"חשוב לי שהקוראים יפנימו באמצעות הסיפור את התובנה שמאושר זה מי שנתן לעצמו אישור – מי שמאשר את עצמו במובן הרחב והעמוק של המילה, אוהב את עצמו ומקבל את עצמו. ככל שנפנים זאת בגיל יותר צעיר, אשרינו ומה טוב חלקנו. אני זכיתי להתחיל את הדרך בגיל צעיר מאוד – בגיל 18 ולאורך כל השנים למדתי עוד ועוד שיטות אותן תרגלתי. זוהי עבודת מודעות והיא הדבר הכי משתלם שאדם יכול לעשות." 

כתבת את הספר בגיל 29, למה הוצאת אותו לאור רק עכשיו? 

"כי לא הייתה לי אפשרות כלכלית – הייתי המון שנים בהישרדות. באתי לפרדס חנה, קניתי בית במצב שלד ועקצו אותי בבנייה ב-200 אלף שקל, אז הספר היה עליו לחכות לזמן הנכון ועכשיו זה הזמן. אפילו הילדים שלי אמרו לי 'נו, אמא, מתי כבר תוציאי את הספר לאור?' – הבנתי שזה הזמן. במבט לאחור אני חושבת שהספר הזה יוצא לאור דווקא עכשיו כי היום יותר מאי פעם כשכל המבנים במציאות קורסים ואין לנו יותר על מי לסמוך חוץ מאשר על אבינו שבשמיים ועל עצמנו דוחפת אותנו נקודת הקצה להיכנס פנימה, להבין שעלינו לפתח סמכות פנימית ולפתח מיומנויות של אושר שאינו תלוי בדבר. כשכבר אין לך אחיזה בכלום אתה מוצא את העוגן הפנימי שלך – אם אתה בוחר בכך. הפסוק 'מאין יבוא עזרי?' מתכוון לא רק למאיפה תימצא לי עזרה, אלא שמאין – מתוך הריק, הכלום יבוא עזרי. זה תואם את המסר בספר." 

מעניין אותי לשמוע באיזה בית גדלת, יש לי הרגשה שהייתה לך ילדות עשירה מאוד. 

"אכן, הייתה לי ילדות עשירה וגדושה בכל טוב. זכיתי לגדול בבית שנתן לי גם חניכה רוחנית וגם עושר תרבותי, אמנותי ויצירתי יקר ערך. קיבלתי חניכה רוחנית מאבי ז"ל שלמד משפטים בלונדון והיה מעורה שם בכל נושא הספיריטואליזם. כשהוא דיבר על הילינג, על מסע הנשמה, על גלגול נשמות ועל עולמות הרוח הוא נחשב ליוצא דופן כי אף אחד עוד לא דיבר בשפה הזאת. כשהייתי ילדה בת שבע אבא שלי ביקש ממני לשים לו ידיים על המצח ולעשות לו הילינג. כשגדלתי שכחתי מהאירוע הזה עד שהגעתי 20 שנה לאחר מכן ללימודי הילינג. למעשה רוב הידע שלי לא נרכש בסדנאות ובקורסים – זה פשוט ידע שגדלתי איתו." 

אפשר לומר שקיבלת ירושה רוחנית אדירה מההורים שלך. איך את משלבת את 2 הכובעים שלך- הילינג ותיאטרון? 

"אני מוקירה מאוד על כך שבעץ המשפחתי שלי דרך הסבים והסבתות שלי יש מצד אחד את ענף התיאטרון – סבי ברוך גילאון ז"ל היה מנהל תיאטרון 'המטאטא' ואמרגן של אמנים בינלאומיים כמו הכנר יהודי מנוחין והקומיקאי דני קיי. כילדה גדלתי באולמות קונצרטים ופגשתי שחקנים ואמנים רבים בבית של סבא וסבתא.  

"ומצד שני יש את ענף ההילינג – סבי מצד אימי, אלכסנדר ליבו ז"ל היה רופא ששמו הלך לפניו, שילדים שמחו לבוא אליו לטיפול ומאור פניו קידם את כולם בברכה. היום ברור לי שהוא היה הילר. אשתו וירה הייתה זמרת וחשבה תמיד שלעסוק באמנות זה דבר מופלא, נשגב וחשוב. היא ביטאה את ההיפך מחינוך פולני, ולכן זה היה טבעי בשבילי לבחור בלימודי משחק. כבר כילדה בת 8 כתבתי הצגה לתיאטרון בובות, הדפסתי הזמנות במכונת הכתיבה של אבי והופעתי בגינת הבית עם חברה כשכרטיס עלה 50 אגורות. כל השנים בבית הספר דאגתי תמיד להצגות בכיתה בכל יום שישי." 

להיות מטפלת 

גם כשכיכבה שרה על הבמות היא לא זנחה את העולם הרוחני, להיפך – הוא איפשר לה גישה בלתי אמצעית לסביבה שלה. במהלך לימודי משחק ב"בית צבי" עברה לדבריה סוג של הארה בתרגיל משחק שנקרא "רגע פרטי", בו צריך היה להציג בפני כל חברי הכיתה את מה שאנחנו הכי מתביישים בו. שרה בחרה להדגים "בולמוס" של זלילה במקרר ואחריו טקס "שנאה עצמית" מול הראי.  

"התרגיל הזה שינה את חיי," היא אומרת. "כבר אז נשבעתי בעצם להעביר את זה הלאה כשאהיה גדולה. התנאים לכך בשלו כשנפרדתי מאב ילדיי כשאני מטפלת בשני ילדים קטנים והחלטתי לוותר על הצגות ערב. עברתי להצגות בוקר במסגרת תיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת. הבחירה שלי להיות אימא ולספר סיפור בערב כשהשכבתי את ילדיי לישון הובילה אותי להוציא לאור סדנה בשם 'די לדיאטה! הרזיה טבעית ללא דיאטה דרך תכנות התת מודע מחדש'. הסדנה הזמינה נשים וגברים לצאת ממעגל הדיאטות ולהתחבר לאהבה ולקבלה עצמית ומתוכם לאיזון אכילה רגשית. כעבור כמה שנים החלטתי שהסדנה תהיה רק לנשים ושיניתי את שמה ל'ואהבת לגופך כמוך – לחיות בשלום עם הגוף'. ביולי 2004 הפקתי את הכנס 'נשים עושות שלום עם הגוף' בשיתוף עם מועצת נשים של עירית תל אביב". 

שרה גילאון מדגישה ש"הנושא בסדנאות הוא לא דיאטה, אלא אהבה עצמית כי דרך הדיאלוג עם הגוף והאוכל – שעל נושא זה משליכות נשים הרבה בעיות אחרות, נפתחת למעשה דלת לעבודה פנימית אמיתית, וכי השאלות האם אני רעבה? ולמה אני רעבה? מובילות למסע ריפוי עמוק שבעקבותיו מתאפשרים גם ביטוי עצמי וגם איזון בהרבה מערכות בחיים." 

איך הגיבו במשפחה לדרך הרוחנית שלך? 

"במשפחה שלי קיבלו תמיד את הדרך הרוחנית שלי, מה גם שאבי עליו השלום דיבר איתי בשפה הזאת עוד בהיותי ילדה בת 7. אבי נפטר כשהייתי רק בת 22 בשנה ג ב"בית צבי", וגם אימי נפטרה לפני 25 שנה כך שנפלה עליי אחריות גדולה מאוד. 

"אחיי גדלו להיות אנשים בעלי קשיי תפקוד בעולם הזה ולמעשה שימשתי כאם גדולה במשך שנים רבות – השקעתי הרבה מאוד אנרגיה בעזרה הזאת. היום ברור לי שהמסע שלי הכשיר אותי באופן הכי עמוק להיות מטפלת הוליסטית. כל אדם שפגשתי בדרכי שנחשף ליכולות שלי ביקש את עזרתי מהר מאוד – אם כדי לספר לי על הצרות שלו או לבקש עצה טובה. הבנתי שהייעוד שלי הוא להיות מטפלת והתמסרתי לייעוד הזה." 

כאמור, הדרך בתיאטרון התקדמה במקביל להתפתחות הרוחנית שהחלה בגיל מוקדם מאוד.  

"בגיל 18 השתתפתי בסדנאות מודעות שנקראו אז The EST Training – דבר שהפך יותר מאוחר לפורום של 'לנדמרק'. בגילאי 20-18 הייתי פעילה מאוד שם בתפקידי סיוע וכבר בגיל 19 הייתי מנחת סמינרי אורחים הכי צעירה בארץ. היום במבט לאחור אני מבינה שבעצם הייתי ממש הכוכבת שלהם. בסדנאות אלה בחרתי להיות מנחת סדנאות מודעות והתבהר לי שהתמונה שראיתי את עצמי כמורה בעיני רוחי הייתה לא של מורה בבית ספר, אלא של מורה רוחנית – מנחת סדנאות מודעות." 

קסם בידיים 

בין השאר למדה הילינג אצל ההילר מוריס דובקינס שהתמחה בטיפול בחולי סרטן. 
"כעבור תקופה פגשתי בחנות 'העידן החדש' שהייתה פעם מול 'הבימה', אדם שנרפא מסרטן במרכז של מוריס. אדם שגם אני טיפלתי בו. הוא שאל אותי: 'את מטפלת?' עניתי שבחברים ובמשפחה, שאני שחקנית. הוא סיפר לי שקיבל ממני טיפול ב-4 ידיים יחד עם המורה מוריס, ושהוא הרגיש את החום מהידיים שלי באופן מדהים ושאני חייבת לטפל באנשים. יצאתי משם ואמרתי לאלוהים: 'אני עדיין צעירה, אני רוצה לשחק על הבמות, לצחוק, לרקוד, להיות קלילה, 'כשאני אהיה גדולה' אוכל להתמסר לזה. בסופו של דבר זה קרה הרבה יותר מוקדם ממה שחשבתי. אני ממש זוכרת את הרגע הזה." 

לאחר הלימודים אצל מוריס למדה בלונדון אצל בטי בלקומב. "בטי הסמיכה אותי להעביר את הקורס שלה בישראל ולימדתי כמה פעמים בקבוצות אינטימיות. היום אני משתתפת בהקמת עמותה של הילרים ומרפאים רוחניים אנרגטיים. המטרה שלי שהילינג יהיה טיפול בקופות חולים ולא טיפול רק לעשירים. יש לי פרויקט שנקרא 'קופת בריאים' של מנויים להילינג יומיומי לשטיפה אנרגטית, הגנה אנרגטית ובוסט למערכת החיסון. 

זה עובד רק במגע? 

"לא, הילינג עובר גם מרחוק. אתמול עשיתי טיפול הילינג ללקוחה במילאנו." 

שנים של נתינה וחשיפה לכל מיני סוגי אוכלוסייה בנו אצל שרה יכולות רבות והבנת המציאות ברמות נוספות כמו ראיית התמונה הרחבה ממבט על ראיה שאינה שיפוטית ונמצאת מעל המושגים של טוב ורע ומעל הזמנים. לדבריה "בעולם הרוח אין שיפוט כלל ותיקונים מתרחשים כל הזמן כך שהראיה שהכול לטובה מתקיימת כל רגע." 

שרה גילאון שואבת ידע מכל העולמות ובמיוחד מהיהדות. "בחסידות יש מושג שנקרא 'נשיאת ההפכים'. מצד אחד, העולם נברא בעבורי, מצד שני – מי אני ומה אני, גרגר חול על שפת הים. שני הצדדים האלה מתקיימים בו זמנית." 

איך משפיעה התפיסה הזאת על החיים שלך? אילו הפכים מתקיימים בך? 

"בחוויית החיים שלי אני נושאת את נשיאת ההפכים הזאת בתוכי – את העושר העצום התרבותי והרוחני שזכיתי לגדול בתוכו ואת המצבים שהחיים הופיעו בעליבותם. למדתי לקבל את כל מכלול החוויות שעברתי ולשחרר מטעני בושה, אשמה, כעס וזעם." 

בשנים האחרונות מתרכזת שרה בקליניקה ובטיפולים אונליין בארץ ובעולם. בין הטיפולים שהיא מעניקה: הילינג, דמיון מודרך ושיטת השחרור הרגשי EFT – שיטה שמכונה גם "שיטת הדיקור הרגשי" ושיטת וויס דיאלוג-לעבודה עם הדמויות הפנימיות שבתוכנו. 

כשהיא מתבקשת לספר על ההילינג שלה היא אומרת במילים פשוטות כי "עוברת דרכי אנרגיה עצומה שהיא שילוב של עוצמה ועדינות כאחד." לגבי שיטות הטיפול שהיא משלבת טוענת שרה שיכולת התקשור שלה מאפשרת לה לדייק בבחירת השיטות הנוספות מלבד הילינג ודמיון מודרך שבהן תשתמש: "לדוגמה עם לקוחה שפנתה אליי כדי לשחרר חרדת נהיגה וקלסטרופוביה בה טיפלתי בזום ובטלפון הסתייעתי בטיפול בשיטת EFT, בשיטת וויס דיאלוג וגם בהילינג ודמיון מודרך משיטת הולודינמיקה. דיברנו עם הדמות החרדתית, ואז עם הדמות הנגדית ה-Free Spirit. כבר אחרי הטיפול הראשון היא נהגה מחוץ לשכונה ואחרי הטיפול השני היא רקדה במרתף עם חברות – מקום שלא נכנסה אליו שנים בגלל הקלסטרופוביה." 

וזה באמת עוזר לריפוי? 

"אני מרפאה אנשים שמוכנים להתרפא. תמיד אני אומרת שיש שלושה שותפים בטיפול – אני, המטופל/ת והקדוש ברוך הוא." 

מה עם המשחק על במה? זה לא חסר לך? 

"תמיד שמרתי על קשר עם הבמה. יש לי שלושה מופעי יחיד: ההצגה 'לפתוח פה גדול על נשים אוכל ודימוי הגוף', המופע 'למה צחקה שרה?' מופע סטנדאפ רוחני על הביוגרפיה המיוחדת שלי וערב ניגוני וסיפורי הרב קרליבך ז"ל בליווי נגנים. הבמה היא הבית שלי ואני נהנית מאוד מהיכולת שלי גם להופיע על במות או לתת הרצאה לקהל גדול וגם לטפל באינטימיות רבה במפגש אחד על אחד."