לאו וינר, אבוקדו גרנות ג'וזה מרקו דלאל , קיבוץ געש, דנה מינצר ואייל קדושים, שפע מבית דשן הצפון

הקדמה

אבץ ידוע כגורם היכול להשפיע על איכות הפרי, בריאות העץ והיבול .(7,2) מחסורי אבץ נפוצים בקרקעות בסיסיות בהן יסוד זה שוקע כמלח קשה תמס (2) ויכולים להתבטא ביצירת עלים קטנים ובהבהרה בין העורקים עקב פגיעה בסינתזת הכלורופיל .(2) מחסורי אבץ באבוקדו יכולים להתבטא גם בצימוח מעוכב עם מרווחים קצרים בין פרקים וכן בפרי קטן ועגול .(2) מחסורי אבץ דווחו כמשרים מחסורי אוקסין, חומר צמיחה המעורב בתהליכי נשירה שעלולים להשרות מצבים של פחיתה ביבול .(1)

הטווח הסטנדרטי של אבץ בקליפורניה הוא בין 30 ל150- ח״מ .(6) בארץ לא מגיעים לריכוזים כל כך גבוהים של אבץ בעלים והסטנדרט נע בטווח שבין 25 ל30- ח״מ בעלים על פי המלצות שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות. צמחים השונים בעובי קוטיקולת העלה שונים גם בתכונות הפיזיקליות המאפשרות קליטה ותנועה של אבץ המיושם באמצעות ריסוסי עלווה .(4) הניסיונות למילוי מחסור באבץ באמצעות ריסוס עלווה באבוקדו נתקל בקושי רב לא רק בקליטת היסוד אלא גם בהעברתו מהעלה אל הפרי והשורשים .(5) זילבר וחוב' ביצעו עבודה לבחינת ההשפעה של ריסוסי עלווה חוזרים עם תכשירי אבץ במצב של מחסור ביסוד זה על פי בדיקות עלים .(8) נמצא שלבלוב שהתפתח לאחר סיום הריסוסים כלל לא הושפע מהם, עובדה המצביעה על חוסר קליטה או חוסר תנועה של האבץ בעלי האבוקדו ,(8) בכל מקרה לא נרשמה גם תגובה ביבול כתוצאה מריסוסי האבץ .(8)

מוטי פרס ממו"פ צפון מצא ש- 75% מתוך 5,404 בדיקות עלים נרשמו רמות מתחת ל- 25 ח"מ, כלומר שעל פי הסטנדרטים המקובלים על ידי שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות נמצאים ברמות של מחסור.

בבדיקות עלים במטע געש בעונת 2018 נרשמו רמות מחסור של אבץ 15 (ח"מ) בעלים בוגרים שנדגמו בסתיו. בעבודה הנוכחית נדווח על ניסוי לבחינת ההשפעה של יישום כילאט אבץ בהגמעה למערכת השורשים של אבוקדו מזן ׳האס׳ למשך חמש עונות רצופות.

מהלך הניסוי

הניסוי נערך במטע אבוקדו בוגר מזן ׳האס׳ בקיבוץ געש. הניסוי נערך במבנה של שני טיפולים בחמש חזרות של כ3.5- ד' לחזרה.

במהלך שלוש עונות רצופות ,2019) 2020 ו- (2021 אבץ-גת )׳דשן גת׳,( דשן נוזלי, הוחדר באמצעות מערכת ההשקיה בשש מנות חודשיות של 1.6 ליטר/ד' כל אחת – סה"כ 7.8 ליטר/ד' בחודשים אפריל עד אוקטובר בכל שנה. אבץ-גת הוא דשן נוזלי המכיל 4% אבץ קשור בכילאציה עם EDTA 49.6 ג׳

אבץ בליטר ומשקלו הנפחי הוא 1.24 גרם\סמ"ק.( התכשיר מכיל גם 2.5% חנקן 33) ג׳/ליטר( ומשקלו הנפחי 1.24 ג׳/סמ"ק.

בעונות 2022 ו- ,2023 השתמשנו ב"כנרת אבץ" מחברת דשן הצפון. "כנרת אבץ" ההינו דשן נוזלי המכיל 4.2% אבץ קשור בכילאציה עם EDTA 49.4) גרם אבץ בליטר ומשקלו הנפחי הוא 1.17 גרם\סמ"ק.(

כלומר, המוצרים של שתי החברות כמעט זהים בהרכבם ולכן השתמשנו בכמויות דומות במהלך חמש עונות של הניסוי.

נבדקו הפרמטרים הבאים:

* בדיקות עלים: באוקטובר של כל עונה נדגמו עלים מהצימוח האביבי על פי כללי הדיגום המקובלבמטעי אבוקדו בארץ לקביעת רמת היסודות בעלים.

* בדיקת פרחים: באפריל 2020 נדגמו תפרחות לקביעת ריכוז האבץ.

* יבול כללי ויבול של פרי גדול: היבול של כל חזרה נקטף בנפרד ומוין לגדלים. תוצאות

* ריכוז יסודות בעלים: יישום אבץ בכלאציה עם EDTA בהגמעה דרך מערכת ההשקיה העלה בצורהמתונה את ריכוזו בעלים מ13.68- ל18.24- ח״מ במהלך 2019. ומ19.0- ל27- ח״מ במהלך 2020. בעונת 2021 יישום התכשיר הביא לעלייה נוספת בריכוז האבץ בעלים מ27- ח״מ ל- 35.5. מעניין לציין שבמשך שלוש עונות אלו גם בעלים שמקורם מעצי ביקורת נרשמה עלייה בריכוז האבץ, אך עלים מעצים שקיבלו טיפול תמיד הראו ריכוז גבוה יחסית לביקורת. ריכוזי ברזל, מנגן, חנקן, זרחן ואשלגן לא השתנו באופן מהותי בהשפעת ההגמעה של התכשיר הן

ב 2019- 2020 וב2021- נתונים אינם מוצגים. בעונות 2022 ו- 2023 אף בהן נרשמה עלייה בריכוז אבץ בעלים בעקבות יישום כילאט אבץ לעומת ביקורת.

* ריכוז יסודות בפרחים: יישום אבץ בכלאציה עם EDTA )אבץ-גת( בהגמעה דרך מערכת ההשקיההעלה בצורה מתונה את ריכוזו בפרחים מ27.7- ל32.1- ח״מ בקביעה שנעשתה באפריל 2020 )איור .(2 יצוין כי בכל האיורים הקווים מעל העמודות )הטווחים( מציינים את שגיאת התקן.

ריכוז בפרחים בחומר יבש (ח״מ)

* יבול: היבול הכללי בחלקת הניסוי בעונת 2019/20 היה נמוך יחסית והגיע לכדי 895 ק״ג/ד׳.

החמסין במאי 2020 פגע בחלקה ונרשם יבול של 867 ק״ג/ד׳ בלבד. ב2021- נרשם יבול של 2,780

ק״ג/ד׳ בחלקת הניסוי כאשר בעצים שקיבלו כילאט אבץ במהלך שלוש עונות רצופות נרשם יבול של 2,595 ק״ג/ד׳, שאינו שונה באופן מובהק סטטיסטית מיבול הביקורת. בעונות 2022 ו- 2023 נרשם יבול ממוצע גבוה בחלקת הניסוי עם 2,271 ו- 2,488 קילוגרם לדונם כאשר יישום כילאט אבץ בהגמעה לא הוביל לשינוי מהותי ביבול.יישום אבץ בכילאציה עם EDTA בהגמעה דרך מערכת ההשקיה לא שינה באופן משמעותי את היבול

רוב הפרי הן בטיפול אבץ גת והן עונות רצופות.
בביקורת נמצא גבוה ממניין 20 ללא הבדלים מובהקים בין הטיפולים במהלך חמש עונות רצופות )איור .(4 יצוין כי הטווחים מציינים באיורים הבאים את שגיאת התקן.

מסקנות

יישום דשן נוזלי המכיל כילאט אבץ בהגמעה לשורשים דרך מערכת ההשקיה הביא להעלאת ריכוזו בעלים בוגרים שנדגמו בסתיו בחמש עונות עוקבות. הסטנדרט המקובל לריכוז אבץ בעלים על פי מערכת ההדרכה של משרד החקלאות הוא לפחות 25 ח"מ. העלייה העקבית וההדרגתית של ריכוז ח"מ בשנה שלישית לטיפול, מעט מעבר

בעקבות היישום הביאה לערך של האבץ בעלים לסטנדרט המקובל. היות שבאבוקדו תקופות הפריחה והחנטה קריטיות מבחינת קביעת היבול של העץ, בוצעו באפריל 2020 בדיקות לקביעת ריכוז היסודות בפרחים ונמצא כי טיפול אבץ-גת העלה את ריכוזו של יסוד זה בפרחים מ27.7- ל32.1- ח״מ. בעונות 2022 ו- 2023 נרשמה עלייה בריכוז האבץ בעלים בעקבות טיפול בכילאט אבץ ביחס לביקורת לא מטופלת. למרות מגמות השיפור בריכוז האבץ בעלים ובפרחים בעקבות טיפול זה, לא נרשמה תגובה ביבול בעקבות כך. תוצאות הניסוי הנוכחי מראות חוסר תגובה ביבול בעקבות עלייה מ- 12.6 ל- 35.5 ח"מ. מוטי פרס ממו"פ צפון בדק את היבול של זני אבוקדו שונים ומצא שהיבול הגבוה ביותר נמצא בחלקות בהן ריכוז האבץ בעלים נע בין 10 ל- 30 ח"מ וכאשר ריכוז האבץ היה גבוה מכך דווקא מצא יבול נמוך יותר )איור .(5 מוטי פרס גם מצא שטווח הריכוזים של רוב החלקות בישראל נע בין 10 ל- 25 ח"מ )איור .(6 על פי ממצאי המחקר הנוכחי וכן נתוני ריכוז האבץ ברוב החלקות במדינת ישראל נראה שבאופן כללי אין מחסור אבץ בישראל. כלומר, בתנאי הארץ אבץ אינו מהווה גורם מגביל ליבול.

בוקדו מזנים שונים. נתונים מ- 5,404 רשומות (נתונים מתוך עבודתו של מוטי פרס, מו"פ צפון)

תודות

אנו מודים לחב׳ ׳דשן גת׳ על שסיפקה את התכשיר אבץ-גת לניסוי;

אנו מודים לחב' 'שפע מבית דשן הצפון' על שסיפקה את התכשיר 'כנרת אבץ' לניסוי; תודה לשולחן מגדלי אבוקדו עבור מימון הניסוי.

מקורות

1. Cakmak I., H. Marschner, F. Bangerth (1989): Effect of Zinc Nutritional Status on Growth, Protein Metabolism and Levels of Indole-3-acetic acid and other Phytohormones in Bean (Phaseolus vulgaris L.). Journal of Experimental Botany. Vol. 40, No 212 405-412.
2. Crowley D.E., W. Smith, B. Faber, J.A. Manthey (1996): Zinc Fertilization of Avocado Trees. HorScience 31 (2): 224-229.
3. Crowley D.E. (1992): Soil fertility and the mineral nutrition of avocado. Circ. CAS-92/1. Publication produced and distributed jointly by the California Avocado Development Organization and The California Avocado Society, Saticoy, Calif.
4. Ferrandon M., A. Chamel (1989): Foliar uptake and translocation of iron, zinc and manganese. Influence of chelating agents. Plat Physiol. Biochem. 27: 713- 722.
5. Kadman A., E. Lahav (1978): Experiments with zinc supply to avocado trees p. 225-230. In: Proc of the 8th Intl Colloq. Plant Analysis and Fertilize Problems. Auckland, New Zealand 28 Aug-6 Sep 1978.
6. Godall G.E., T.W. Embleton, R.G. Platt (1979): Avocado fertilization. Univ. of California Coop. Ext. Bul 2024.
7. Piccone M.F., A.W. Whiley (1985): Recognize boron and zinc deficiency in avocado. Queensland Fruit and Veg. News 55: 19-20.

בחינת מודל להשקיה ודישון אבוקדו. .82018 א. זילבר, ל. וינר, א. חיימוביץ, א. גפני, דו"ח ניסוי להבות חביבה, מועצת הצמחים.