לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז
עינב כורם סלקמן/ חממה טכנולוגית עין שמר
עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב/ בית ספר סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד
אבוקדו מושפע במידה ניכרת מתנאי מליחות, המובילים להפחתה בכושר הווגטטיבי ולירידה ביבול. התגובה הראשונית של העץ למליחות מתבטאת בעיקר בדיכוי פעילות מערכת השורשים ורק, לאחר מכן מופיעים סימנים ניכרים לנזקים בחלקי הצמח העליונים (נירית ברנשטיין וחוב', 2009). המליחות פוגעת בפרי באופן ישיר או פועלת כמרכיב של עקה אוסמוטית.
ג'יברלין המועבר באמצעות השקיה מדווח כגורם המעודד וממריץ את פעילות מערכת השורשים באבוקדו (וינר ואחרים, 2022). לאחרונה נמצא שג'יברלין מצטבר בשכבת תאים בשורש המכונה אנדודרמיס, המפרידה בין רקמת ההובלה לשאר תאי השורש (פרופ' אילן שני וד"ר ז'ניה ביננבאום, 2023).
ידוע שאחד מתפקידי האנדודרמיס הוא לבקר את מעבר החומרים הנקלטים על ידי השורש מהקרקע — מים, מלחים, גזים וחומרי הזנה — אל רקמות ההובלה וליתר חלקי הצמח. בקרה זו מתבצעת באמצעות יצירת שכבת חומר איטום דמוי שעם, הקרויה סוברין. בהיעדר ג'יברלין נפגע ייצור הסוברין. על פי ממצאי החוקרים, ג'יברלין אחראי על ויסות ייצור הסוברין באנדודרמיס, ובכך משפיע ישירות על הזנת הצמח וצמיחתו (פרופ' אילן שני וד"ר ז'ניה ביננבאום, 2023).
שיטות וחומרים
●מיקום ומשך המחקר: במרחב פתוח ליד החממה הטכנולוגית בקיבוץ עין שמר. משך המחקר מה- 15 בינואר עד 21 ביולי 2025.
●חומר צמחי: שתילי האס מורכבים על כנה מריבוי וגטטיבי המכונה קנקאדו 330נשתלו בנפח שקית של 21 ליטר.
●השקיה: מי ההשקיה הכילו ריכוז של 160 מ"ג כלורידים לליטר. ההשקיות בוצעו בתדירות יומית, כאשר בכל יום נשארו 0.5 ליטר מי נקז בכל עציץ.
●דישון: השתמשנו בדשן בשחרור מבוקר בשם "מולטיקוט" בהרכב של 17-7-14 המתאים לשחרור למשך שמונה חודשים. לכל שתיל יישמנו 50 גרם גרגירי דשן עם הגעת השתילים.
●המלחה: כל השתילים במחקר הושקו במים בעלי ריכוז כלורידים של 160 מ"ג לליטר. על מנת ליצור תנאים מלוחים יותר, פעם בשבוע הוספה למי ההשקיה תערובת של שלושה סוגי מלחים — אשלגן כלורי, מגנזיום כלוריד וסידן כלוריד — במינון מאוזן כדי למנוע חוסר איזון קיצוני של קטיונים. תערובת המלחים נוספה למי ההשקיה הרגילים בכמויות שיצרו ריכוזי כלורידים ממוצעים של 300, 350 או 400 מ"ג לליטר. המלח נוסף פעם בשבוע, באופן פרופורציונלי לכמות המים שצרך כל שתיל במהלך אותו שבוע.
●מקור ג'יברלין: ג'יברלון הינו תכשיר נוזלי אשר מכיל 40 גרם לליטר של ג'יברלין (GA3), אשר שימש לנו כמקור לג'יברלין.
●יישום ג'יברלין בריסוס: ג'יברלון יושם בריכוזים של 100, 200 או 300 חלקי מיליון של חומר פעיל בתדירות של כל שלושה שבועות. לתמיסת הריסוס הוסף טיבולין בריכוז 0.05% כחומר משטח.
●יישום ג'יברלין בהגמעה: תמיסה של 0.5 ליטר של ג'יברלון יושמה בריכוזים של 150, 300 ו- 450 חלקי מיליון מדי שבועיים.
●ריסוס ג'יברלון: כל השתילים במחקר הושקו במים בעלי ריכוז כלורידים של 160 מ"ג לליטר. על מנת ליצור תנאים מלוחים יותר, פעם בשבוע הוספה למי ההשקיה תערובת מאוזנת של שלושה מלחים — אשלגן כלורי, מגנזיום כלוריד וסידן כלוריד — כדי למנוע חוסר איזון קיצוני של קטיונים. תערובת המלחים נוספה בכמויות שהביאו לריכוז כלורידים ממוצע של 300, 350 או 400 מ"ג לליטר, והוספה זו בוצעה באופן פרופורציונלי לכמות המים שצרך כל שתיל במהלך השבוע.
תוצאות
●השפעות המליחות: הגברת המליחות מ- 300 ל- 350 ו- 400 מ"ג כלוריד לליטר בממוצע, הפחיתה באופן משמעותי את מסת הנוף והן את מסת השורשים (איור 1).
●השפעות ריסוס GA3: מסת הנוף כמעט ולא השתנתה בעקבות ריסוסים חוזרים של GA3 (איור 2). לעומת זאת, מסת השורשים הוגברה באופן מובהק רק בעקבות ריסוסים חוזרים עם ריכוז של 300 ח"מ GA3 בריכוזים נמוכים יותר לא נצפתה השפעה משמעותית על מסת השורשים (איור 2).
●השפעות הגמעת GA3: מסת הנוף כמעט לא השתנתה בעקבות הגמעות חוזרות של GA3 (איור 3). לעומת זאת, מסת השורשים הוגברה באופן משמעותי בעקבות הגמעת GA3 בריכוז של 150 ח"מ, מ-270.9 ל-715.3 גרם לשתיל (איור 3). עם זאת, ההגברה במסת השורשים פחתה בהדרגה כאשר הריכוזים עלו ל-300 ו-450 ח"מ (איור 3).
●השפעה משולבת של מליחות ויישום GA3: מסת הנוף כמעט לא השתנתה בעקבות הגברת המליחות, ונמדדה כ-913 גרם לשתיל בריכוז כלורידים של 160 מ"ג לליטר, לעומת 1,077 גרם לשתיל בריכוז ממוצע של 350 מ"ג כלוריד לליטר (איור 4). יישום GA3 הן בהגמעה והן בריסוס, לא שינה באופן מהותי את מסת הנוף (איור 4).
לעומת זאת, יישום GA3 באמצעות הגמעה הגביר את מסת השורשים לעומת הביקורת: מ-271 ל-491 גרם לשתיל בריכוז כלורידים של 160 מ"ג לליטר (איור 4). הגברת מסת השורשים נרשמה גם בתנאי מליחות ממוצעת של 350 מ"ג כלוריד לליטר, מ-385 גרם בביקורת ל-998 גרם בשתילים שטופלו ב -GA3-הגברה של 259% (איור 4), ריסוס GA3 לעומת זאת, לא השפיע על מסת השורשים, הן בריכוז כלורידים של 160 והן בריכוז של 350 מ"ג לליטר (איור 4).
איור 1. השפעת הגמעת מלח על התפתחות שתילי אבוקדו מזן האס מורכבים על קנקאדו 330 איור 2. השפעת ריסוס GA3 על התפתחות שתילי אבוקדו האס מורכבים על קנקאדו 330 בתנאי מליחות של מי השקיה עם 160 מ"ג כלורידים לליטר איור 3. השפעת הגמעת GA3 על התפתחות שתילי אבוקדו האס מורכבים על קנקאדו 330 בתנאי מליחות מי השקיה של 160 מ"ג כלוריד לליטר איור 4. השפעת משולבת של מליחות ויישום GA3 באמצעות הגמעה או ריסוס על התפתחות שתילי אבוקדו האס מורכבים על קנקאדו 330 בתנאי מליחות מי השקיה של 160 לעומת ממוצע של 350 מ"ג כלורידים לליטר
ספרות
נירית ברנשטיין, אברהם מאירי ומרים זילברשטיין (2009). השפעת מליחות על צימוח עצי אבוקדו. 'עלון הנוטע', שנה ס"ג, נובמבר 2009, עמ' 41-44
לאו וינר, אלון צור, יוסף מורראד וגל הדס (2022). הגמעת ג'יברלין בשתילי אבוקדו מזנים 'האס' ו'ג'אם' לעידוד צימוח ועיכוב פריחה. 'עלון הנוטע'\ שנה ע"ו\ מס' 6, 2022, עמ' 28-31
אילן שני וג'ניה ביננבאום (2023). בשבחי הג'יברלין: איך עובד מנגנון הפעולה שלו? 'עלון הנוטע', שנה ע"ו, אוגוסט 2023. עמ'30-31
תודות
לצוות החממה הטכנולוגית בעין שמר שהיוו אכסנייה לאתר המחקר ותמכו לאורך כל הדרך, גרנות אבוקדו על חלק מהמימון והתמיכה המקצועית, חברת דשנים וחומרים כימיים על שסיפקו את המלחים ליצירת תנאי מליחות שונים, חברת חיפה כימיקליים אשר סיפקו לנו לדישון וחברת גדות-אגרו על שסיפקה את החומרים והתמיכה הטכנית אשר אפשרה את ביצעו המחקר.
