בטקס מרגש שנערך באודיטוריום בבית הספר, נערך מופע מיוחד לעיני כ-1,500 בוגרות ובוגרי ויצו נהלל לדורותיו * זהו סיפור מפואר על חזונה של אישה יוצאת דופן ומפעל חייה המשגשג ומשתנה עם הזמן – ויחד עם זאת, שומר על אותם ערכים ראשוניים
לפני מאה שנים הקימה חנה מיזל שוחט את בית הספר החקלאי בנהלל. חנה מיזל היתה אגרונומית במקצועה, יזמת, פמיניסטית ובעלת חזון. הרעיון שלה היה להקים חוות לימוד חקלאית לבנות. חנה מיזל ידעה שהצעירות והצעירים, שהיו עולים חדשים הינם חסרי הכשרה. היא הגיעה למסקנה שהמשק החקלאי במדינת ישראל יוכל להחזיק מעמד, בתנאי שהצעירות ילמדו וידעו חקלאות ובכך יוכלו להיכנס למשק וידעו לעבוד בו. היה תנאי אחד לקבלה בבית הספר: "שהבנות תהיינה בעלות כשרון ורצון לעבודה".
לשם הקמת בית הספר הוקצו חמש מאות דונם של קרן קיימת לישראל במימון תורמים פרטיים ובמימון ויצו. עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, נקלטו בבית הספר גם צעירות מעליית הנוער – חלה התרחבות בענפי החקלאות, בקבלת עובדים ותלמידות ובמבני מגורים וכיתות לימוד.
כפר הנוער ויצו נהלל ע"ש חנה מייזל שוחט בן המאה מספר את סיפורה של המדינה, במובן החיובי של המילה. החזון של חנה מייזל ממשיך להתקיים עם השינויים המתחייבים ברוח הזמן. זהו ספור מפואר על אישה יוצאת דופן ומפעל חייה החי ונושם ומשגשג ומשתנה, ויחד עם זאת, שומר על אותם ערכים ראשוניים.
את יום ההולדת של בית הספר החקלאי בנהלל חגגו בשבוע שעבר בכנס גדול, אליו הוזמנו כל בוגריי בית הספר ועובדיו לדורותיהם. הכנס הזה נערך באמפיתיאטרון הנמצא סמוך לבית הספר. לכנס הגיעו אנשים בני תשעים ושמונים וצעירים בשנות העשרים לחייהם. רבים שלמדו וגדלו בפנימייה של בית הספר, מעידים שהשנים בהם חיו בפנימייה של ויצו נהלל, היו שנים שעיצבו את חייהם הבוגרים.
קליטת העלייה, שיועדה אז לצעירות שעלו ארצה, נמשכת גם היום. פרויקט נעל"ה בו קבוצות של צעירים עולים לארץ מתקיים מזה שנים בבית הספר בנהלל. זה המקום הקולט, מלמד ומטפח עשרות צעירים, המגיעים לארץ ללא הורים ומשפחות תומכות. זה המקום הנותן טיפול וטיפוח, סיוע ולימוד של אורחות המדינה.
המכתבים שבנו את המופע
דיברתי עם מנהלת הכפר בשש השנים האחרונות, גליה אלף. גליה נולדה וגדלה במשפחה שורשית חקלאית במושב תל עדשים, בתם של מרים ורפול איתן. גליה היא אשת חינוך ומנהלת כפר הנוער ויצו נהלל. כשגליה החלה לנהל את בית הספר התיכון החקלאי היא למדה את ההיסטוריה של המייסדת חנה מייזל, את ההיסטוריה של 100 שנות בית הספר ובדרכה החינוכית הייחודית היא ממשיכה את החזון.
גליה מספרת קצת על בית הספר: "בית הספר החקלאי בנהלל עבר שינויים. ההתחלה הייתה כאמור בית הספר לנערות מהארץ ומהעולם. המטרה הייתה קידום חינוך חקלאי לנשים צעירות בארץ ישראל. הרעיון היה שילוב אפקטיבי של נשים בחקלאות ובניהול משקי הבית בהתיישבות העובדת. החזון של חנה מייזל היה לחנך ולהוביל בחורות צעירות להיותן עצמאיות וכח נשי אפקטיבי.
"בהמשך, בית הספר שהיה לנערות בלבד הפך לבית ספר חקלאי הטרוגני של נעות ונערים. בשנות הששים בית הספר הפך לבית ספר אזורי מאד מרכזי בעמק יזרעאל. הד.נ.א הבסיסי נשמר עם כל השינויים שבית הספר עבר – שילוב חקלאות בחינוך ושימוש בחינוך החקלאי ככלי לבניית אזרחים בעלי ערכים של ההתיישבות העובדת – ערכיי העבודה, מוסר, חיבור לקרקע, קליטת העלייה המתקיימת בכל הזמנים והתביעה למצוינות בכל תחומי העשייה והלמידה.
"אני בראייתי ותפיסת עולמי וכל הצוות העובד בכפר הנוער ובית הספר נדרשים לבנות נתיבים לביטוי והצלחה של התלמידים בכל תחומי החיים. כיום ישנן בבית הספר מרכזי לימוד בהרבה תחומים – יש לנו מרכז מוסיקה, מגמת ספורט מהטובות בארץ, מדעים, לימוד חקלאות וכמובן את כל תחומי הלימוד המתקיימים בבתי ספר התיכוניים.
"ההחלטה לחגוג באה מתוכנו – החלטנו לחגוג את יום הולדת המאה של בית הספר. סיפורו של בית הספר מספר במידה רבה את סיפורה של מדינת ישראל. כשנכנסנו לשנת המאה של בית הספר החלטנו, צוות בית הספר, לצבוע את כל האירועים בשנה זו בגוון של שנת המאה.
"החלטנו שנערוך כנס ומופע על טהרת הכוחות של תלמידים ובוגרים מורים ועובדים מהעבר ומההווה. פנינו לאנשים שהיו בעבר ובהווה והחלטנו שמי שירצה להשתתף ישתתף, ללא כל סינון. המופע נכתב על פי מכתבים שנכתבו על ידי חנה מייזל, חנה סנש, שהיתה תלמידה בנהלל וממכתבים של תלמידות. נברנו בארכיון של בית הספר ומצאנו חומר מרתק. צילמנו עשרות מכתבים ועל פי החומרים שאספנו בנינו את המופע. הכנסנו את הראייה העכשווית באמצעים טכנולוגיים. גם אני השתתפתי במחזה והחזרה הגנרלית היתה בערב המופע עצמו. החלטנו שנהנה מההופעה ונהנינו מהכל."
גליה אלף ממשיכה ומדגישה: "כנס המאה לבית הספר החקלאי בנהלל היה הוקרה על עשייה ציונית חברתית יוצאת דופן של אישה יוצאת דופן, שביוזמתה ועשייתה הנכיחה דורות של נשים בעלות ערך בעבודתן בחינוך שקיבלו. גם אני, חלק משרשרת של נשים שחונכתי על ברכי החקלאות על הערכים של הציונות ובניית הארץ והמדינה, בנתינה, בעשייה, בבנייה.
בית הספר החקלאי ויצו בנהלל קם על ערכיי החקלאות. גם היום ישנם ענפי חקלאות בבית הספר.
גליה, ספרי על החקלאות המתקיימת בכפר הנוער ויצו נהלל בימים אלו?
"ילדי כיתות ט' בבית הספר עובדים בחקלאות מספר שעות בשבוע. הקמנו גינה קהילתית בה עובדים תלמידי בית הספר. כל ילדי הפנימיה בבית הספר עובדים בענפיי חקלאות שונים. בויצו נהלל יש כיום כשלוש מאות נערים בפנימיה. יש כמאה שבעים נערים ונערות מפרויקט נעל"ה, עולים חדשים ויש הרבה תלמידים שמגיעים מהמגזר הערבי והדרוזי. הן בבית הספר והן בפנימיה אנו מחנכים למצוינות, ללימודים, לביטוי אישי של כל אחד מתלמידינו."
המרואיינת הנוספת הינה שירי מדן, שהפיקה את הכנס. שירי הינה הנכדה של משפחת הורביץ בנהלל. עמוס הדר ויגאל הורביץ הינם האחים של סבתה של שירי רותי.
שירי גדלה באלון הגליל, שם היא חיה היום עם משפחתה והיא גם בוגרת ויצו נהלל. שירי גדלה והתחנכה על ברכיי החקלאות וההתיישבות העובדת.
על הדרך בה בנתה את הערב המרגש הזה מספרת שירי: "היה זה תהליך מרתק להיכנס לסיפורים של פעם, הסיפורין של מה שהיה כאן בעבר. אחד הסיפורים שסיפרו לנו היה שבערב של קום המדינה, הלילה בו אנשים יצאו לרחובות לשמוח – לא איפשרו לנערות לצאת לחגוג, כי הן היו חייבות להשקים קום לחליבה ולעבודה. המכתבים שקראנו ומצאנו בארכיון היו מרתקים ונתנו לנו את כל החומרים עליהם בניתי והקמתי את הערב. הערב היה מורכב מהתכנסות ומברכות באודיטוריום של בית הספר. בין המברכים היה שאול מופז שהיה תלמיד בנהלל, ובכל הזדמנות דיבר על התרומה הגדולה והמעצבת שנתנו לו שנותיו בבית הספר. בהמשך הפקנו סרט על המחזור הראשון של נעל"ה והמופע שבו השתתפו הרבה משתתפים וכולם שזורים בבית הספר.
בטקס עצמו, נשאו דברים מנהלת הכפר, גליה אלף, הנהלת המועצה האזורית עמק יזרעאל, נשיאת ויצו, אסתר מור, יו"ר ויצו, אניטה פרידמן והמנכ"לית מירה מינס, כאשר באירוע נכחה גם יו"ר ויצו ישראל, אורה כורזים. ברכה מיוחדת צולמה על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר, עמיקם נורקין, בן העמק, שלמד בכפר והכיר את רעייתו בויצו נהלל.
הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שאול מופז, ברך במהלך הטקס ואמר: "במקום הזה למדתי מה זה עצמאות, אחריות, מה זה עבודה קשה, מה זה לקום ב-04:00 כדי לחלוב את הפרות ברפת, ב-07:00 להיות בחדר האוכל וב-08:00 להיות בכיתה. למדתי כאן מה זה ערבות ועזרה הדדית, המקום הזה הוא בשבילי בית. ואת כל אלה לקחתי איתי לצה"ל ולחיים."
בין בוגרי ויצו נהלל אפשר למנות את חנה סנש, המדינאי משה דיין ורעייתו רות דיין, שאול אבידב, אוראל גרינפלד, איש הבמה אייל בוחבוט, הסופר אהרון אפלפלד, הציירת סמדר כץ, הזמרת רבקה זהר, הזמר מיכה שטרית ועוד רבים אחרים, רבים מהם שירתו את המדינה והגיעו לתפקידים בכירים בצה"ל, במשטרה וכוחות הביטחון.
מהמועצה האזורית עמק יזרעאל נמסר: "עובדת היותו בית ספר אזורי מעצימה את החיבורים בין יישובי העמק ובינם לבין מורשתו החקלאית וההיסטורית של עמק יזרעאל. זו הגשמה של החזון של ויצו ושל הנהלות בית הספר לאורך השנים. מאה שנים של חינוך מצוין וערכי ניכרות בהתפתחותם של בית הספר ושל כפר הנוער ובפעולותיהם של בוגריהם."
כנס המאה של בית הספר ויצו החקלאי בנהלל סיפר את סיפורם של דורות שלמים של מאה שנים של חינוך וחיים בבית הספר. הרבה אנשים מעידים שהבחירה לבוא ללמוד בכפר הנער ויצו בנהלל, היוו תפנית ובסיס מוצק וחזק לחייהם הבוגרים.
