האם זה הפרק האחרון במערכה על "מסלול חבר חדש"?
חברי קיבוצים, כמו אחרים, שהערכאה הראשונה בעניינם הייתה בית המשפט המחוזי או בית המשפט לעניינים מנהליים, ומבקשים לבטל פסיקה שלטענתם שגוייה, מערערים לבית המשפט העליון. חלקם מגיעים ל"עליון" בפעם הראשונה, אך יש בהם שכבר עתרו או ערערו ל"עליון" יותר מפעם אחת. אחד מהם, הוא חבר שדה בוקר, ש"זה שנים מנהל הליכים משפטיים המשקפים את אי הסכמתו הנמשכת להחלטות הנוגעות לניהול הקיבוץ, בעיקר בכל הנוגע להליכים של קבלת חברים חדשים והתחדשות".
מקטע של אי הסכמות
ערעורו הנוכחי לבית המשפט העליון נוגע ל"מקטע נוסף של אי הסכמות, זו הפעם בכל הנוגע למספר תיקונים שהוכנסו בתקנון הקיבוץ", כך כתב הרכב השופטים, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ורות רונן, שדן בערעור החבר על פסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
בדצמ' 2020, ביקש החבר מבית המשפט המנהלי בירושלים למנוע שינויים בתקנון הקיבוץ ובאופיו (הקיבוץ עבר למודל "הקיבוץ השיזורי", המאפשר שני סוגי "חֲבֵרוּיוֹת": חֲבֵרוּת שיתופית לצדַ חֲבֵרוּת חדשה). הוא עתר להשיג על החלטת רשם האגודות השיתופיות שאישר את רישום תיקון התקנון לגבי "מסלול חבר חדש", דרש לבטל את כל התיקונים בתקנון ולהורות על הצבעה מחודשת על כולם. הוא טען כי הרשם ערך שינויים בנוסח המקורי של תיקון התקנון (עליו החליטה האסיפה) שהוגש לאישורו. מאחר ומדובר בשינויים מהותיים, הסביר החבר, לא הייתה לרשם הייתה סמכות לרושמם, ועל האסיפה לדון מחדש בתיקון לתקנון.
במאמר מוסגר: תיקון תקנון אגודה טעון אישור רשם האגודות. הצעת שינוי התקנון מוגשת לרשם וזה יכול להתנות את אישורו בקבלת הערותיו לנוסח התיקון. ככל שהתיקון אינו מנוגד לפקודת האגודות השיתופיות או לתקנות, הרשם רשאי לרשום את התיקון או לסרב לרשמו, בלי כל נימוק. לפי תקנות האגודות, מגישי הבקשה לתיקון רשאים, לפי דרישת הרשם, להכניס בנוסח התיקון לתקנון שינויי נוסח וסגנון שאינם משנים את מהות העניין. בהתאם, הרשם קבע נוהל ולפיו שינוי התקנון יירשם רק לאחר קבלת הערותיו.
לא השלים עם פסיקת בית משפט מנהלי ופנה לעליון
בית המשפט המנהלי בחן אותה עת את השינויים שנערכו בתיקון לתקנון, קיבל את עתירת החבר רק לגבי חלק מהתיקונים, וקבע כי יש להביאם מחדש לאישור האסיפה. לגבי התיקונים האחרים לתקנון, נדחתה עתירתו. "המערער לא השלים עם כך ומכאן הערעור", אמרו שופטי העליון בעת הדיון.
בתום הדיון, הגיעו השופטים למסקנה כי יש לדחות את הערעור מאותם נימוקים של בית המשפט המחוזי. משכך, הם הציעו לחבר-המערער: "לחזור בו מן הערעור, שלא נמצא לו בסיס בדין". הם "שיקפו את הדברים למערער מתוך הבנה שכך ייטב לחיי הקהילה שבהם הוא משולב. אולם, המערער בחר לעמוד על הערעור, ואין ספק שהיה זכאי לכך".
סוף דבר: הערעור נדחה, אך השופטים הוסיפו כי "מתוך תקווה שחרף הַמִּשְׁקָעִים הקיימים יוכלו הצדדים לנתב את דרכם המשותפת בקהילה שבטובתה הכל חפצים", לא יחויב החבר לשלם הוצאות משפט לקיבוץ ולרשמת האגודות.
החבר יוצג בערעור בידי עו"ד אלכסנדר ספינרד. רשמת האגודות השיתופיות – בידי עו"ד תהילה רוט (מפרקליטות המדינה), והקיבוץ בידי עו"ד אסתר קויפמן (קושניר – קויפמן).
