במסגרת הפרויקט ישוקמו כ-35 שטחי שוליים לא מעובדים ("משארי שדה") הצמודים למטעי האבוקדו, במרחב שבין הנחלים כזיב וגעתון * המטרה היא להשיב את התפקוד האקולוגי למרחב המעובד באינטנסיביות, לסייע בניקוז מיטבי של החלקות בגשמי החורף ולתמוך בגידול החקלאי, באמצעות יצירת מקורות מזון ואכסניה בטוחה למגוון דבורי בר וזבובים המאביקים את פרחי האבוקדו ולאויבים טבעיים הטורפים מזיקים במטע * כיצד ישפיע הפרויקט על מטעי האבוקדו ומי מפחד מצמחי כיסוי?
לאחרונה התקיים באולם מילואות כנס השקת פרויקט שיקום מסדרון אקולוגי כזיב געתון. הפרויקט הינו יוזמה משותפת של תאגיד מילופרי, איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, רשות ניקוז גליל מערבי ובהובלה של מכון דש"א שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ובמימונה של הקרן לשטחים פתוחים. הפרויקט יצא לדרך בדצמבר 2019 והחל בשילובה של האקולוגית אביב אבישר (מכון דש"א) בחברה – מה שהפך את 'מילופרי' לתאגיד החקלאי הראשון בישראל השם את נושא המגוון הביולוגי בראש סדר העדיפויות. את הפרוייקט מובילה שגית חיים, הממונה על האיכות בתאגיד מילופרי, בשיתוף פעולה נלהב של לורנס עמר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי.
במסגרת הפרויקט ישוקמו כ-35 שטחי שוליים לא מעובדים הצמודים למטעי האבוקדו ("משארי שדה"), במרחב שבין הנחלים כזיב וגעתון. מטרת השיקום הינה להשיב את התפקוד האקולוגי למרחב המעובד באינטנסיביות, לסייע בניקוז מיטבי של החלקות בגשמי החורף ולתמוך בגידול החקלאי באמצעות יצירת מקורות מזון ואכסניה בטוחה למגוון דבורי בר וזבובים המאביקים את פרחי האבוקדו ולאויבים טבעיים הטורפים מזיקים במטע.
המטרות החשובות הללו יושגו באמצעות פינוי פסולת, טיפול בצמחיה פולשת, הפסקת ריסוסים ושתילה של כ-10,000 צמחי בר מקומיים, שימשכו חרקים וציפורים ויעודדו אותם לחצות את המרחב המעובד. בנוסף, במטרה להקל את המעבר גם על חולייתנים קטנים כמו צב וקיפוד, יפערו בגדרות גם פתחים ייעודיים שיאפשרו להם מעבר בטוח.
זה טוב למטעים ולסביבה
לשיקום נרתמו חמישה משקי אבוקדו של גשר הזיו, יחיעם, סער, כברי וכפר מסריק. על מנת לייצר רצף של שטחים טבעיים במרחב שבין הנחלים, ישוקמו במסגרת הפרויקט גם שטחים של רשות ניקוז גליל מערבי ושולי מאגרי הקורן וסער.
השטחים הפתוחים בישראל המצטופפת הולכים ונבנים, והשטחים החקלאיים מהווים מרחב פתוח אחרון למעבר בעלי חיים בין שטחים טבעיים. עם זאת, פעמים רבות העיבוד האינטנסיבי, בו חלקה חקלאית אחת נושקת לרעותה, אינו משאיר מקום לטבע והופך את המרחב המעובד לעוין למינים רבים שחוששים לעבור בו. באמצעות שיקום של משארי שדה, דוגמת: שולי דרכים, גדרות ותעלות חקלאיות ניתן לייצר בתי גידול יציבים, שיאפשרו מעבר גם במרחב המעובד. פרויקט זה הינו ראשון מסוגו בישראל.
מדובר בבשורה חשובה לחקלאות בישראל, אשר ממשיכה את המגמה של חברת 'מילואות' בקידום פעילות חקלאית בת קיימא, והטמעת נהלים לעיבוד חקלאי התומך במגוון הביולוגי הקיים בשטחי המטעים המעובדים תחת החברה. זאת תוך המשך פעילות הנשענת על עמידה בתקנים המחייבים, הרחבת הייצוא ומיצובה של 'מילופרי' כחברה מובילה בתחומה.
בכנס הציג מנכ"ל מילופרי, אורי כובס, את הפרויקט לשותפים ולמגדלים את לוח הזמנים לביצוע הפרויקט, סקר את ההנחיות לכל חלקה, אשר אוגדו לאחר המיפוי לחוברת הנחיות למגדלים. בסיום דבריו, קיבלו המגדלים את ההנחיות לחתימה לשם תחילת עבודה.
אורי כובס, מנכ"ל מילופרי: "כנציגת מילואות עבור מגדלי הפרי – מילופרי גאה להוביל שינוי מחשבה איזורי, שיחול על כלל שרשרת הערך ויציב את המגדלים בעמדה משופרת מול משברי אקלים וסביבה. הצעדים הראשונים שלנו נועדו בין היתר לשקם מסדרון אקולוגי, שיביא להפחתת טביעת רגל פחמנית, להרחיב מגוון ביולוגי ומרעה צופני, לצמצום שימוש בחומרי הדברה והגדלת יבול, ניהול
מושכל של משאבי מים וקרקע באמצעות צמחי כיסוי, והכל תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של הלקוחות הגלובליים. בשם הסביבה, הקהילה בה אנו חיים, והדורות הבאים אני מבקש להודות לשותפינו למיזם, רשויות וחקלאים כאחד, ותודה מיוחדת לקודמי בתפקיד תמיר פורת. בלעדיכם כל זה לא היה קורה."
אין איזה חשש שהפיילוט יביא מזיקים ומחלות למטעי האבוקדו?
מנכ"ל מילופרי הסביר, כי: "להיפך, הגדרת המסדרון הביולוגי בעצם מטרתה בין היתר היא להגדיל את האוכלוסייה של החרקים המועילים, של אותם חרקים שדווקא ישמרו על החקלאות במטע ויחסלו את המזיקים באופן טבעי ולא באופן של ריסוס כימי, זו הפחתה משמעותית בחומרי הדברה ומלכתחילה יהיה לך בריאות במטע, יהיה פירוק יותר טוב של חומרים אורגניים, ניקוזים יותר טובים ועוד."
פעם לימדו בפקולטה לשמור על מטע נקי מעשביה בין העצים, כמו בית מרקחת. הרבה השתנה מאז.
"כבר מזמן הבינו שצמחי כיסוי, עווד לפני שיש לך מגוון ביולוגי, כבר משרת את המטע. צמחי כיסוי זה דבר טוב, זה דבר בריא – זה גם שומר על הטמפרטורה של הקרקע, גם מונע סחף אדמה, גם מהווה מקום לאוכלוסיה של מועילים שיסייעו בהדברה, על עוד אתה שומר על פרוטוקול נכון של צמחי כיסוי.
"חוץ מצמחי כיסוי, אתה כבר יודע על שיבולת שועל, אספספת, בקיה, אבל במשארי שדה יש לך גם מגוון ביולוגי שאתה רוצה להעשיר אותו בצמחים ארץ ישראליים, שיח אברהם וכדומה וגם כמירעה צופני לדבורים. אתה רוצה שהכוורות תהיינה בריאות ושיהיה די צוף לכל הדבורים לעונות ההאבקה, כדי שיכולו לצמצם בכוורות. היום כבר מבינים שדבורת הבר לא אוהבת רק את פרחי האבוקדו, צוף האבוקדו שהיא אוכלת זה לא הדבר המועדף עליה, אבל אם אתה מאכיל אותה גם בדבר אחר שהיא אוהבת, אז היא שורדת את ההאבקה טוב יותר וכך אנחנו גם משאירים את הדבורה בקרבת המטע והיא לא עוזבת לאחר פריחת האבוקדו."
הפיילוט להבנתי מותיר גם פתחים למעבר של חיות בר.
"כן, אבל מדובר בפתחים לחיות בר קטנות, בעיקר פרוקי רגליים, כל מיני קיפודים, נמיות ועוד, זה שומר על המעבר של בעלי החיים הקטנים. מובן מאליו שכאן לא הכוונה לאפשר פריצות וכדומה למטע, אלא מדובר בפתחים שממש צמודים לקרקע, מעין חורים עגולים קטנים, כמו שאתה עושה דלת לחתול."
איך הגיבו המגדלים לרעיון המסדרון האקולוגי?
"תראה, בגדול יש לנו שותפים למטעים שנרתמו לרעיון אפילו מעבר למסדרון האקולוגי, גם לפרויקטים אקולוגיים מחוץ למסדרון סביב הגעתון. כולם נרתמו לפרויקט כי הם מבינים שזה משהו שיעשה טוב למטעים ולטבע והסביבה. הרי יכולתי להגיד לך – מספיק שיש תקנים של לקוחות בינלאומיים שמחייבים את הפרוטוקול הזה לשמירה על הסביבה ובגלל זה המגדלים היו עושים את זה, אבל לא זו הסיבה! החקלאים, גם בגשר הזיו, גם בכפר מסריק, גם בגעתון, כולם מבינים את הערך של הפרויקט – לא רק לגידול האבוקדו אלא לסביבה בכלל שבה אנחנו חיים – לבריאות של המטע, לבריאות של הקהילה וגם לבריאות של הדורות הבאים. אתה לא יכול לחיות עם מונוקולטורה כל כך אינטנסיבית ושהעצים יישארו בריאים.
"תראה, גם למטע שהוא מה שנקרא 'נקי' יש לא מעט אתגרים שאתה צריך לדעת כיצד להתגבר עליהם, כמו תמותת עצים, זיהומים, פטריות וכל מיני דברים כאלה – והמגוון הביולוגי הוא למעשה חזרה למה שנקרא 'הצומח הטבעי' כמה שאפשר, והצמחים האלה יכולים לעזור לך להתמודד מול המון פגעים ומזיקים.
"בכלל המגדלים שלנו, בעיקר אלה ששותפים שלנו בפיילוט אבל גם שאר המגדלים – מאוד תומכים בפרויקט הזה! זה לא רק תמיכה באמירה – זה גם מתבטא פיזית, הם צריכים לבצע פעולות, הם צריכים לבצע השקיה, הם צריכים לתחום אזורים מסוימים, הם צריכים להיות אקטיביים – הם לא סתם מסמנים וי על כל הפעולות שמילופרי עושה. אתה משקם פה בריכת חורף בשמרת, עושים פעולות במטעי האבוקדו ואנשים פה שותפים, מלוחמי הגטאות ומקיבוצים נוספים. אז ברור שבסופו של דבר זה גם בא לידי ביטוי בשורה התחתונה של הכסף אם המטע שלך בריא ואם הניקודים עובדים כמו שצריך ואם הבריכות חורף הזאת מייבשות את השורות במטע ומאפשרת עבודה רציפה."
כמה זמן יימשך הפיילוט?
אורי כובס, מנכ"ל מילופרי, אומר: "מבחינתי הפיילוט יימשך כל עוד יהיה לו את התקצוב. צריך כאן קבלן שייתן עבודה, אתה צריך לנטוע צמחים, אתה צריך לכסח, אתה צריך לנקז קרקע, אתה צריך לשמור על כל הממשקים, גם של הגיזום וגם של ההשקיה – כל אלה דברים שעולים כסף, ובגלל זה
אנחנו פונים ללא מעט רשויות, איגודים וקרנות כדי שיסייעו לנו במימון הפרויקט נעזרים במימון קולות קוראים ועוד."
תכלס בשטח
חברת מילופרי מרכזת שיווק וייצוא של תוצרת חקלאית מעשרות אלפי דונם בגליל המערבי. מילופרי מנוהלת על ידי תשלובת מילואות, שבבעלות קיבוצים ומושבים בגליל המערבי. כיום מילופרי מייצאת כ-75% מהתוצרת החקלאית לשווקים בחו"ל ועל כן נדרשת ע"י לקוחותיה המרכזיים לעמוד בתקינה אירופית המתייחסת במידה רבה לנושא שמירת המגוון הביולוגי ואיכות הסביבה המושפע מפעילותה החקלאית בשטחים הפתוחים.
מטרת הפיילוט היא פיתוח והטמעה של נהלים לעיבוד חקלאי התומך במגוון ביולוגי הקיים בשטחי המטעים המעובדים תחת מילופרי. בין הסוגיות הנבחנות: צמחי כיסוי, שימור צמחיית בר בשולי החלקות והשבה של צומח בסכנת הכחדה, ושימור מסדרונות אקולוגיים באמצעות התאמת הגידור ועוד.
במהלך העבודה המשותפת של הגורמים השותפים בפרויקט פותח פרוטוקול לממשקים תומכי מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו המעובדים תחת חברת מילופרי. הממשקים מתייחסים להשבה של מינים מקומיים ומינים בסכנת הכחדה לשטחים החקלאים, שילוב תמהיל צומח כיסוי בין שורות המטע, צמצום ריסוסים לאורך גדודיות המטע, שיקום בריכת החורף בשמרת ושימוש בגידור מתחשב.
בדצמבר 2019 שילבה מילופרי אקולוגית מטעם מכון דש"א לחברה ובכך הפכה לתאגיד החקלאי הראשון בישראל שמעסיק אקולוג מטעמו. תפקיד האקולוגית הינו להטמיע את המלצות המסמך המסכם בשטחי האבוקדו המעובדים תחת מילופרי. בתקופת האביב 2020 נשתלו כ-1,000 שתילי מינים הנמצאים בסכנת הכחדה, הן של קרקעות קלות: אזוביון דגול וגביעול מאוגד והן של קרקעות כבדות: חלבלוב קטן הפרי, טופח קסיוס ובן חיטה קטוע.
השתילים נשתלו בשלושה אתרים שונים הנמצאים בשטחים חקלאים ובהמשך יבוצע ניטור באתרים אלו, במטרה לבחון את שרידותם בתווך החקלאי. בהתאם לתוצאות ניטור זה ומיפוי המבוצע כיום בשטחי מילופרי תורחב שתילתם של מינים אלו במשארי שדה של חלקות נוספות.
כמו כן, הוטמעו הנחיות ריסוס בנהלי העבודה ובכנסים של עובדים רלוונטיים והוטמעו הנחיות הפרוטוקול במערכת ניהול הסיכונים של מילופרי, המהווה חוליה מקשרת בין המגדלים לתאגיד.
במהלך הפרויקט עלתה החשיבות של שמירת שלוליות החורף לשימור המגוון הביולוגי בסביבות מטעי האבוקדו והמרחב בו מתבצע הפיילוט.
יואל חסין, רכז שטח של הפרויקט מטעם מכון דש"א, מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב, מסביר: "חלק מהמטעים ניטעו על קרקעות כבדות, בהן חלחול המים איטי ויש להן נטיה להיות מוצפות אחרי הגשמים. אז יש כבר חלקה אחת בשמרת שעשו לה פעולות ניקוז שהובילו לאיגום כזה, שיצר שם בעצם בריכת חורף. בריכת חורף היא אחד מבתי הגידול שנמצאים בסכנת הכחדה בארץ. בארץ נותרו רק כ-3% מבריכות החורף שהיו כאן בעבר, לפני 100 שנים ויחד עם בריכות החורף יש צמחייה ייחודית וגם כל היצורים החיים בבריכות, למשל, חמישה מינים של דו-חיים מתוך שבעת המינים הקיימים בישראל וניתן למצוא גם חסרי חוליות כמו סרטנים וחרקים.
"בארץ יובשו המון שלוליות ובוצעו הרבה הסדרות של ניקוז שבוצעו רק בצורה טכנית ובלי להסתכל על הצד האקולוגי שיכול להזיק לנחלים ולשלוליות. ניקוז לשלולית זה יוצר פיתרון מבוסס טבע, משהו שבו שני הצדדים יוצאים מורווחים, כאשר הגישה היא שכל החקלאות היא גם חלק מהסביבה ובחקלאות כפי שהיה עד עתה נוצר ואקום. ובטבע אין ואקום אז מה שקורה הוא שבמקום שבו אתה יוצר מעין מדבר אקולוגי, בלי חרקים, בסופו של דבר יבואו למטע המינים היותר מתפרצים, יותר אגרסיביים ויותר מזיקים ועל ידי הגדלת המגוון הביולוגי אתה בעצם מייצר איזושהי תשתית של חרקים מועילים, כי כאשר חקלאים מרססים למעשה אתה הורג את כולם – את המזיקים וגם את המועילים, רק שאחת התכונות של החרקים המזיקים היא שהם יודעים להתרבות מהר, בתנאים המצויים ויכולים לפגוע במטעים. כך שבכך שיצרת ואקום אתה בעצם מייצר יתרון למזיקים. על ידי שיקום של משארי שדה אתה משאיר איי מקלט קטנים, מה שמאפשר למגוון של חרקים מועילים, למשל צרעות טפיליות שגם הן ניזונות מצוף חלק מהשנה.
"יתרון נוסף לחקלאים הוא בנושא האבקה. הגדלת המגוון הביולוגי במשארי שדה בעצם מגדילה את ההיצע הצופי לדבורת הבר. ממה שאני יודע, דבורת הבר קצת פחות אוהבת את צוף פרחי האבוקדו והן מעדיפות את פרחי הבר. ברגע שאתה נותן אפשרות נוספת של צוף מפרחי הבר, אתה מגדיל את ההיצע, אף אחד לא אוהב לצרוך דבר אחד וברגע שזה נגמר עליו לעזוב למקום אחר, אבל אני לא מומחה לדבורים ולא יכול להרחיב בנושא.
"מעבר לכך, יש עכשיו בעולם ובעיקר במדינות אירופה מאוד מתכווננים על כל נושא שיקום בתי גידול, יצירה של מגוון ביולוגי, שמירה על בתי גידול לחים, זה נושא שמאוד עלה למודעות הציבור והשלטונות באירופה, כללים שהפכו לתקנות חדשות – ומילופרי, בתור תאגיד שמייצא את רוב האבוקדו לאירופה, השמירה על הדברים האלה מביא ליתרון בשווקים האירופאיים. כשאתה מסוגל
להראות להם שאתה עומד בכל התקנות הללו של שמירה על מגוון מינים, שיקום בתי גידול לחים ובגדול של שמירה על הטבע והסביבה, זה נותן לך יתרון שיווקי ממשי."
הפרויקט החל ב-2019 בעקבות קול קורא המשותף לחברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה (במסגרת מיזם טבעBIZ), בשיתוף רשות הטבע והגנים. משנת 2020 קבוצת מילופרי ו-26 הישובים שהקימו אותו, מתקצבים את שעות הייעוץ של אקולוג מטעם מכון דש"א, מוזיאון הטבע אוניברסיטת ת"א – וכאמור, זו הפעם הראשונה שתאגיד חקלאי מעסיק אקולוג. פרויקט שיקום משארי השדה הוא אחד מהפרויקטים שנולדו בעקבות הקול קורא, ואותו מימן רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). את הבקשה הגישו תאגיד מילופרי, איגוד ערים גליל מערבי ומכון דש"א, מוזיאון הטבע אוניברסיטת ת"א ורמ"י נרתם לנושא. יש לציין גם את רשות ניקוז גליל מערבי שתרמה לפרויקט ימי תחזוקה והקדישה שטחים נרחבים לשיקום.
לנהוג באחריות
אביב אבישר, האקולוגית המלווה של הפרויקט במילופרי מטעם מכון דש"א, מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב: "הפרויקט הנוכחי הינו ראשון מסוגו בארץ ואנו מקווים מאוד שהוא יסלול את הדרך לשיקום משארי שדה במרחבים חקלאיים-אינטנסיביים נוספים בישראל. רוח התקופה והמשברים הסביבתיים להם אנו עדים, דורשים מאיתנו לנהוג באחריות כלפי הלקוחות שלנו, הקהילה שלנו והדורות הבאים, ולדאוג שעתידם יובטח רק בסביבה בה המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בו הן תומכות, ימשיכו לתפקד."
אורלי גבישי סוטו, מנכ״לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי: "הרשות שמחה לקחת חלק בפרויקט חשוב זה, אשר יביא לקידום שיקום מסדרון אקולוגי בגליל המערבי על ידי שיקום השטחים במרחב שבין הנחלים. קיימת חשיבות גבוהה לקיום וקידום פרויקטים סביבתיים באזור."
אביאל זר-אביב, מגדל מטעים סובטרופים בגשר הזיו: "שמירה ופיתוח של צמחייה מגוונת במטעי אבוקדו, משמרת את החיות והחרקים שמדללים מזיקים במטע האבוקדו, ובכך אנחנו יוצרים איזונים ביולוגים במטע אשר מונעים שימוש בחומרי הדברת מזיקים."
יואב גירש, מנהל מטע האבוקדו בכפר מסריק: "ודאי שאני תומך בפרויקט. הפרויקט הוא אקולוגי-חקלאי אבל כפר מסריק לא במסדרון האקולוגי. אנחנו כמובן תומכים בפרויקט אבל הסיפור שלנו קצת שונה. אנחנו ממוקמים יותר דרומה ומה שאנחנו פה עושים זה לשלב בין חקלאות לאקולוגיה, כמובן בלי לפגוע בתוצאות הכלכליות של המטע. יש פה עניין ערכי וכלכלי.
"אנחנו בודקים איך אפשר להשתפר בנושא של חקלאות מתחדשת וקיימות. אנחנו מגששים את דרכנו, להגיד לך שאני מומחה ושולט בכל הפרקטיקות, לא, אבל אני מנסה כל הזמן. בגדול, יש כמה דברים שאנחנו עושים. קודם כל עשינו את עניין התנשמות, יש לנו קיני תנשמות במטע, שזו הדברה ביולוגית. זה לא משהו חדש אבל חד משמעית אני רואה בזה תועלת – רואים באופן ניכר פחות מכרסמים בשטח – ויש לנו את נושא המגוון הביולוגי, הפרויקט שמילופרי מובילים, וזאת הדרך שלנו להצטרף כי גיאוגרפית אנחנו לא במסדרון האקולוגי אבל כן לקחנו את הפרקטיקה הזאת של לשתול צמחים צופניים במשארי שדה, זאת אומרת צמחים ארץ ישראליים שקודם כל יגדילו את המגוון הביולוגי ובין היתר גם לשפר את ההאבקה ואת החוסן של הכוורות במטע, אבל לא רק, יש לזה עוד ערכים. יש את הנושא של צמחי כיסוי שאת זה אנחנו זורעים בין השורות.
"כמו כן, האדמה שלנו כבדה ומישורית, אנחנו משקיעים בניקוזים מאות אלפי שקלים והצמחיה אמורה לתמוך בניקוז, אז את מה שהגריידר עושה אנחנו משלימים בצמחי כיסוי. לגבי המים, יש שלוליות שהן יזומות אבל לנו אין די שטח ליצור בו שלולית, להיפך, דווקא בגלל שאנחנו מנצלים לא רע את השטח אנחנו בשאיפה להוציא את המים החוצה, כאשר אנחנו מתעלים אותם לבריכת שיקוע שממנה אנחנו שואבים לאיגום ומשתמשים בזה להשקיה, כלומר אנחנו מנצלים את המים שלנו.
"אני חושב שמדובר בפרויקט מאוד חשוב, הוא בכיוון הנכון ואנחנו היום חייבים כולם, אנחנו כחקלאים, ללכת לכיוון של חקלאות מחדשת ולסביבה תומכת ונתמכת. בחקלאות של היום אנחנו חייבים לקחת בחשבון את הסביבה בה אנו עובדים: הקרקע, המים, החי והצומח. צריך להתחשב ולטפח את המגוון הביולוגי המקומי ולשאוף לסינרגיה בינו ובין הגידול החקלאי."
