יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 2

בסופו של דבר זה יצליח להם. לאיראנים 

3 דק' קריאה

שיתוף:

על מי תיפול פעולת הנקם של איראן? מה יקרה לניר אורבך אם הוא יפריש את עידית סילמן? מה שמותר לריקלין ואסור לאחרים. עוד אזעקת שווא 

מי ישלם את המחיר? 

בסופו של דבר זה הרי יצליח להם. לאיראנים. מתישהו, איפשהו, הם יצליחו להוציא לפועל פעולת נקם בישראלים, בתגובה על חיסולי המדענים שלהם, שמיוחסים לנו. 

את המחיר עלול לשלם מישהו שאיננו קשור לעניין. איש אקדמיה ישראלי, איש עסקים, סתם תייר, מי שלמזלם הרע יהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. לא משום שיש להם קשר כלשהו לחיזוק ההתעצמות הצבאית של ישראל, אלא משום שאליהם הצליחו האיראנים להגיע. אולי הנפגע לא יהיה רק הוא, אלא גם בני משפחה שיהיו אתו.  

השאלה מי חיסל את חמשת המדענים האיראנים ולמה זה הגיע להם, נשארה פתוחה. בכל מקרה נקבעו כאן כללי משחק מסוכנים. האיראנים משוכנעים שישראל אחראית לחיסולים, ואם לנו מותר לחסל אזרחים שלהם, להם מותר לחסל אזרחים שלנו. 

כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים. יש כנראה שבב כזה שמסתובב אצלנו, והוא עוד לא מודע לשבביותו.  

בעניין ההפרשות של  סילמן 

ח"כ עידית סילמן הניחה השבוע על סדר היום את עניין ההפרשות שלה. סילמן הודיעה כידוע לח"כ ניר אורבך ממפלגתה, שהיא צברה כל מני חומרים "מפלילים" עליו (מפלילים פוליטית), והיא שומרת עליהם בשלב זה אצלה. "אני מתכוונת להוציא את זה החוצה אם ניר יפריש אותי", הסבירה סילמן וגם פרטה מה נצבר אצלה עליו: כל ההתכתבויות שלו וכל הדוחות של הבית היהודי, ויש אנשים שהעבירו לה חומרים נוספים. "אין לי שום עניין להיכנס בו", הוסיפה חברת הכנסת ברוב אדיבותה, גם עכשיו היא לא תדבר עליו רעות, "כל עוד לא יתחילו את תהליך ההפרשה שלי". ואם יתחילו את תהליך ההפרשה שלה? היא תפרסם את מה שיש לה, ו"ניר ייצא גמור מזה". (למעשה מדובר בשתי הפרשות – אחת מימינה ואחת מראשות ועדת הבריאות). 

מסכן אורבך. הסמוטריצ'ים הריקלינים ושות' עושים ממנו עפר ואפר, אנשי הכיפות הסרוגות מפגינים דרך קבע מול ביתו, וסילמן מאיימת לפרסם עליו חומרים שיגמרו אותו. כמה יכול בן אדם, חזק ככל שיהיה, להחזיק מעמד תחת לחץ כזה? בסוף השבוע כתבה דפנה ליאל, שאורבך כבר לא מחויב לבנט והוא "בשל לליכוד". נמסר, שאם יבטיחו לו שריון במקום עשירי בליכוד ואת תיק הבריאות בממשלה הבאה, הוא יפרוש ויגרום להפלת הממשלה.  אבל את זה בדיוק כבר הבטיחו לסילמן, לא? (בין הזמן שהדברים הללו נכתבים ועד שהעיתון יתפרסם, עוד נכונו עלילות בסיפור ייסורי אורבך בקואליציה).   

סאטירה וגם לא סאטירה 

ביולי בשנה שעברה הגיש ערוץ 20 תביעת לשון הרע, 140 אלף שקל, נגד כתב הארץ חיים לוינסון. כשבועיים לפני כן, הגיע ראש הממשלה נפתלי בנט לנתב"ג, ללמוד על ההיערכות למניעת חדירתו ארצה של הזן דלתא. לוינסון העלה ציוץ לטוויטר, עם לוגו של ערוץ 20 ותמונה של נתניהו, וכתב: "בשעה 20:00 נעביר בשידור ישיר את ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בנתב"ג, שם יישא דברים בעקבות התפרצות הזן ההודי". בערוץ נפגעו עד עמקי נשמתם ובתביעת לשון הרע שהגישו נגד לוינסון, נטען שהציוץ "מציג את ערוץ 20 כגוף שידור קיקיוני והזוי, המצוי בשוליים הסהרוריים". לוינסון הסביר שמדובר בציוץ סאטירי ושאל: "למה פשוט לא לקלל אותי ולהמשיך הלאה כמו פעם?". 

בכיר המגישים בערוץ 20, (שבינתיים הפך לערוץ 14), שמעון ריקלין, ספג לפני כמה שבועות תביעת לשון הרע משרת התחבורה מרב מיכאלי (ואחריה חטף עוד תביעת לשון הרע, מהאגודה למען הלהט"ב). מיכאלי תובעת מריקלין 300 אלף שקל על ציוץ שלו בטוויטר שפורסם לאחר הפיגוע בבאר שבע במרץ השנה, שבו נרצחו ארבעה ישראלים. בציוץ ייחס ריקלין למיכאלי צער על הריגתו של המחבל דווקא. הוא כתב: "מרב מיכאלי בתגובה לפיגוע: למה הרגו את המחבל? אובדן חיים מצער". בכתב התביעה טוענת מיכאלי שריקלין הפך אותה בציוץ "לבוגדת ואויבת העם" וזהו "מעשה נבלה העולה כדי התרת דמה". מה הייתה התגובה מהצד של ריקלין? מדובר בציוץ סאטירי. או במילים אחרות – אין לה חוש הומור, למיכאלי.                   

אז כשמעלה לוינסון ציוץ שמגחיך את ערוץ 20, יש עלבונות ותביעת לשון הרע ואיך הוא מרשה לעצמו. אבל ציוץ נבזי של ריקלין, שמאשים את יו"ר מפלגת העבודה שהיא כואבת יותר הריגת מחבל מאשר את מותם של היהודים שרצח, זו בסך הכל סאטירה. לכתב התביעה צרפה מיכאלי תגובות שהיו לציוץ הזה, למשל: "בושה לך. מחבל מת את בוכה, אזרחים נרצחים מילה את לא אומרת". או: "חלאה תומכת אויב" וכן הלאה.   

השבוע, בעקבות המאמר של אורי משגב שפורסם ב"הארץ", "אורי זוהר לא מת עכשיו, הוא מת כבר כשהחל לחזור בתשובה", צייץ ריקלין: "'הארץ' יכול להשתלב היטב באווירה בגרמניה בשנות השלושים. זו פשוט בושה שפח האשפה הזה מודפס בישראל. בושה לכולנו". לא סאטירה. רציני לגמרי.

כתוצאה מירי שאינו רקטי                                                                                                                               

כותרת שרצה בכתוביות הטלוויזיה של חדשות וואלה, ביום שני ב- 10:00 ונשארה שם לפחות עד 14:00: "התראת צבא אדום הופעלה כתוצאה מירי שאינו רקטי". 

הרוסים האלה. לא מספיקה להם המלחמה באוקראינה, הם שלחו את הצבא האדום גם אלינו. מנוולים. אין הגדרה אחרת. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן