"פורר וליברמן משסים בנו, מסיתים את הציבור הרחב נגדנו, גם כשהצליחו להחדיר את הסכין עמוק לגופנו, הם לא הסתפקו בכך וסובבו אותה"
ברוך לגזיאל, בן 49, חקלאי במושב אבן מנחם, יכול היה להמשיך להשקיע בפעילותו, מבלי שאור הזרקורים יופנה לעברו ויחשוף אותו לעין כל. בשנים האחרונות חש יותר ויותר שאין מי שייצג נאמנה את החקלאים והוא החליט לקום ולהתמודד על מקום בכנסת ישראל, והוא אכן מתמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה במחוז המושבים.
כיצד נוצר החיבור בינך ובין חקלאות, מה אתה מגדל לאורך השנים?
"אני חקלאי דור שלישי במושב אבן מנחם. מגדל עופות להטלה וכרמים לענבי יין. בעבר גידלתי נשירים: אפרסק, נקטרינה ותפוחים, אך את הנשירים הפסקתי לעבד לפני מספר שנים בשל חוסר כדאיות כלכלית ובשל פיזור השטחים".
כחקלאי, אתה רואה ברכה בעמלך?
"זו שאלה מעניינת. עד לפני ארבע שנים בערך התפרנסנו יפה מהלול. זה תחום מתוכנן מקצה לקצה והוא הכניס משכורת קבועה של 8000 שקלים בממוצע. מאז ההתערבות הבוטה של השר אורי אריאל ומנכ"לו שלמה בן אליהו, המצב החל להידרדר. התכנון שעבד יפה עד כה, סוכל על ידי בן אליהו וזה החליט לאשר ייבוא פטור ממכס, דבר שפגע בנו המגדלים קשות. הייתה לנו שנת עדנה עם שר החקלאות אלון שוסטר אך מהר מאד היא כלתה עד היסוד בידי שר החקלאות פורר ושר האוצר ליברמן. היום תחום ההטלה הוא תחום קשה מאד ואין אופק תכנוני. נכון שבתקנות קיבלנו תכנון לעשר שנים פלוס שלוש שנים לפי שיקול דעת השר. אך איני רואה את חברי הכנסת ובטח את דור המייסדים הולכים להשקיע את כל ממונם שאיננו בבניית לול חדש, במחיר אסטרונומי. העבודה בנשירים – אם אתה לא חקלאי גדול, אין לך סיכוי לשרוד ומאחר שאנו גרים בהר, השטחים קטנים ומפוזרים במרחק האחד מהשני, זה מקשה ומייקר את העיבוד ולכן הפסקתי לגדל נשירים והתחלתי לגדל כרמים ליין, תחום לא פשוט כלל אך ממלא ומספק".
מדגיש: "אני אינני רוצה ממון, לא קרן ולא רווח, אלא להיות 'כרמי שלי', וזה יותר תענוג לי מכל ממון. העבודה בכרמים ועשיית היין מספקת ומתגמלת מאוד".
מי עוזר לך בניהול המשק המשפחתי? מעסיק זרים?
"אני שותף עם חבר מהיישוב בכרמים. אין לי עובדים זרים. אני נעזר בילדיי, בשותפי ובשעות הצורך בעובדים מקומיים".
מדוע בחרת לעסוק בתחום שבו אתה פעיל?
"אני איש שמחובר לאדמה, מחובר לשטח בארבע עשרה השנים האחרונות. אני חבר ועד מושב אבן מנחם ובשנתיים האחרונות יושב ראש הוועד ביישוב. כל חיי הבוגרים עסקתי בחקלאות, עבדתי מול חקלאים ובמקביל שירַתי את הציבור. אני אוהב את זה, אני אוהב להוביל, לשנות, לתרום לסביבה ולקהילה".
מדוע החלטת דווקא עכשיו להתמודד לכנסת ברשימת העבודה?
"החלטתי להתמודד בפריימריז במפלגת העבודה במחוז המושבים. כבר שנים שאין לנו אבא ואמא במפלגה ואין מי שייצג את החקלאים, ההתיישבות והפריפריה החברתית. החלטתי להפסיק להתגעגע לעבר – לקום ולעשות. מפלגת העבודה הייתה וצריכה להיות בית אחד גדול של כולנו: חקלאי ישראל מהמושבים, הקיבוצים וכל המרחב הכפרי – אני קורא לכם להצטרף אלי ולהוביל שינוי. להחזיר את מעמדנו למקום שהוא שייך אליו באמת. מבטיח לעשות ככל יכולתי לייצג אתכם נאמנה ולהעלות את הפריפריה החקלאית על סדר יומה של הממשלה".
האם יש עוד מועמדים לכנסת במחוז המושבים?
"כן, אבל אני פחות מתעסק בהם, אני ממוקד במטרה שלי והיא לקדם את האינטרס של כלל ההתיישבות העובדת, מבלי לפגוע בקופה הציבורית, לקדם את ההתיישבות בפריפריה, את החקלאות, ושוב, לקדם את האינטרס החקלאי מבלי לפגוע בציבור הרחב. ההיפך, אני אוכיח שהחקלאי הוא הפתרון ליוקר המחיה, הוא הפתרון לביטחון התזונתי בימים טרופים אלה. אני אחזיר את החקלאות לקדמת הבמה הציבורית".
לאורך שנים, למחוז המושבים היה מועמד ראוי במפלגת העבודה במקום השישי/שביעי. לבחירות הקרובות אתם ממוקמים במקום האחד עשר, אין סיכוי לראות את הכנסת מקרוב. ובכל זאת אתה לא מוותר ורץ.
"נכון. בעבר המיקום היה שישי ושביעי ומפלגת העבודה הביאה 25 מנדטים ויותר. אני לא מנותק מהקרקע ויודע שאני יוצא לריצה ארוכת טווח, צריך לארגן את הכול מחדש, להחזיר את האמון של החקלאים לעבודה ואת העבודה לחקלאים. צריך להחזיר את הבוחר הישראלי למפלגה הכי חברתית שקיימת היום במפה הפוליטית".
מה תוכל לומר על התנהלות הממסד הפוליטי שמנהל היום את משרד החקלאות ואת החקלאות בכלל.
"הממסד הפוליטי היום מתנהג בגסות רוח ולא בוחל באמצעים. פורר וליברמן משסים בנו, מסיתים את הציבור הרחב נגדנו, גורמים במשך שנה שלמה להשפלתנו ופוגעים בציבור החקלאים מכל הקצוות. גם כשהצליחו להחדיר את הסכין עמוק לגופנו, הם לא הסתפקו בכך וסובבו אותה" (ראה דוגמאות הנסיגה מההסכמים על הצומח).
כחקלאי יש עתיד לתחום שבו אתה עוסק ומתפרנס?
"כן, תמיד. אני רוצה לראות את החיובי ולא להתייאש, אבל זה מאד תלוי מי יוביל פה את המדינה ומי יוביל את החינוך ואת החקלאות בשנים הקרובות: ניהול נכון של משרד החקלאות והארגונים החקלאיים, שיפור התנאים הבסיסיים להצלחת החקלאות שזה הוזלת כוח העבודה בחקלאות, הוזלת המים, יותר מים מושבים לחקלאים במחיר הוגן, המשך השקעה במו"פ ובמחקר חקלאי על מנת לכסות על החוסר שיצרו כאן אורי אריאל ועודד פורר. השקעה בתנועות הנוער ולא של השומר החדש תהווה בסיס איתן לבנייה מחודשת של אנשים ערכיים, אנשים תורמים ויצרניים שישובו אחרי השירות הסדיר בצה"ל ובקהילה, להתיישבות העובדת ויפתחו אותה. בינתיים אנחנו צריכים להכין להם את הקרקע".
ברוך ורעייתו אילנית הורים לארבעה בנים
ברוך לגזיאל נולד ומתגורר במושב אבן מנחם. נשוי לאילנית, עצמאית בתחום התיירות. הורים ל: גל (24) לומד אדריכלות במכללת תל חי. דניאל (22) השתחרר מסיירת חרוב ועובד בתחום הביטחון. אורי (18) לקראת שירות משמעותי בצה"ל. שחר (13) שחקן כדורגל מצטיין במכבי נהריה.
שירת בצה"ל באוגדה 91 על גבול לבנון. עד היום עושה מילואים סדירים ומתנדב לכיתת הכוננות בישוב. בשעות הפנאי אוהב לטייל בשבילי הארץ, ברכיבה על סוסים, בטיולי שטח ובהכנת יין. חבר וציר במפלגת העבודה לשעבר.
מושב אבן מנחם ממוקם סמוך לגבול לבנון. מושב של יוצאי צפון אפריקה שמתפרנסים מלולי הטלה.
