הקיץ כבר מאחורינו וזה הזמן לשתול ירקות וצמחים – לכן אני מנסה להבין איך מתחילים משק אוטרקי או שומרים על מלפפון בחיים. בראיון עם שלושה גננים הבנתי יותר על הדרך לגדל ירקות ואפילו פירות בחצר האחורית ולעשות זאת בחסכון ובתבונה
לאחרונה אני מוצאת עצמי עומדת ליד אדנית בוהה בחילזון, מסתכלת בעיניו המוזרות, ובדיוק כשהוא לועס את עלי התרד הקטנים ששתלתי (ומשום מה לא גדלים!) אני תוהה – האם הגיע הזמן להיכנס לענייני הגינון ברצינות, להיכנס לעומק העניין, ממש כמו תולעת לעגבנייה.
מסביבי יש אנשים (לא אני) עם "ידיים ירוקות" – כאלה אנשים שיודעים לגנן, לטפח גינה ואף לקצור פירות בזמן שהם מתחזקים משק אוטרקי מושלם עם ירקות ואפילו פירות שאפשר להכניס בכיף לארוחה.
ואז יש אותי – משקה יתר על המידה או מעט מידי, שותלת שתילים בשיא החמסין, לא מצליחה להבין מהי הדלייה, וצופה על חתוליי השכנה באוזלת יד, כשאלה הופכים את הערוגה שהכנתי עבור צנוניות – לארגז חול פעיל ומשגשג…
הקיץ כבר מאחורינו וזה הזמן לשתול ירקות וצמחים – לכן אני מנסה להבין איך מתחילים משק אוטרקי או שומרים על מלפפון בחיים. בראיון עם שלושה גננים הבנתי יותר על הדרך לגדל ירקות ואפילו פירות בחצר האחורית ולעשות זאת בחסכון ובתבונה.
מה זה משק אוטרקי?
אבל לפני הכול – מה זה משק אוטרקי?
"משק אוטרקי" זה לא דבר שרק כיף להגיד כדי לחוש נעלים או רוחניים. למעשה, מדובר בגינה שנועדה לספק את כל צרכי המזון של בעליה באופן עצמאי, בלי תלות חיצונית במקורות מזון אחרים. הרעיון הוא ליצור מרחב חקלאי קטן שמאפשר גידול של ירקות, פירות, תבלינים, ולעיתים גם בעלי חיים קטנים כמו תרנגולות, כך שאפשר לחיות במידה רבה של עצמאות כלכלית ותזונתית.
בגינה אוטרקית, המטרה היא למקסם את השימוש במשאבים המקומיים על ידי שימוש בקרקע ובמים מקומיים – תכנון יעיל של השקיה, שימוש בקומפוסט וחיפוי קרקע כדי לשמור על הלחות ולצמצם צריכת מים.
מדובר למעשה בחקלאות בת-קיימא – תכנון מחזורי גידול שמאפשרים שימור והעשרה של הקרקע לאורך זמן, תוך שימוש בשיטות חקלאות אורגניות בלי כימיקלים. לרבים שיש להם מזל וידע, היא מאפשרת עצמאות תזונתית – גידול מגוון של גידולים המאפשרים תזונה מאוזנת לאורך כל השנה, כולל ירקות עונתיים, גידולי שורש, עצי פרי וצמחי תבלין.
המהדרין יוכלו להנות ממחזור משאבים – שימוש חוזר בחומרי גזם, פסולת אורגנית ודשן טבעי, לצד איסוף מי גשמים ושיטות לשימור אנרגיה מקומית.
זהו רעיון הקרוב מאוד לתפיסות של "פרמקלצ'ר" (Permaculture), מהאדמה לשולחן (Farm to table) וחקלאות מקיימת, ששואפים לאיזון סביבתי ושימוש אחראי במשאבים טבעיים.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי…
לירן ויטמן – ממובילי קהילת סחב"ק גינה קהילתית בארמון הנציב, המתגורר במושב גבעת יערים – מסביר על משק אוטרקי ומספר כי מדובר ברעיון עתיק יומין שצובר תאוצה בעולם החדש: "משק אוטרקי – רעיון עתיק יומין שקיבל תהודה חדשה עם תנועת ה-offgrid – שנכנסה לאופנה אחרי תקופת הקורונה."
"התמונות של תורים ארוכים של אנשים עם עגלות סופר הביאו איתן חזיונות אפוקליפטיים, אבל גם מחשבה על עולם שבו דברים מתנהלים אחרת. לכולם היה נראה שהכלכלה הריכוזית מאבדת את זה. אנשים שגרו באזורים כפריים השוויצו שהם יודעים איך לנהל את עצמם הכי טוב ולא צריכים טובות מאף אחד."
"אבל למען האמת משקים עצמאיים פועלים בצורה מיטבית רק שהם משויכים לרשת של עוד משקים די עצמאיים. בתחום הזה צריך חברים, צריך ידע, צריך עצות טובות אי אפשר בעולם הזה להיות לבד. הידע החקלאי הוא ידע מכל הזמן מתהווה."
"המודל של חוות קטנות שלא תלויות בהרבה גורמים נעלם מן העולם ואולי צריך לחזור אליו, כי כולנו יודעים ששם הכל יותר איכותי, בריא אורגני ומפוקח (ואני מאמין שיכול לגם להיות זול יותר). אני בעד שאיפה למודל כזה שמגדיל את הרשת (ongrid במקום offgrid) ומכניס עוד אנשים להיות מעורבים בגידול מזון. מה שהיה בעולם עד לפני כמה דורות ונעלם."
אפשר לגדל משק כזה במרפסת?
"אפשר לקיים בגינה בחצר או במרפסת גידול חובבני, בסגנון: diy – do it yourself – עשה זאת בעצמך והאינטרנט יכול להיות המורה הכי טוב שלכם. יש יוטוברים מעולים בכל השפות שנותנים טיפים חזקים מאוד לגידול חובבני אך אינטנסיבי. יש היום המון סגנונות כמו no dig של charles dowding, או גינון בערוגות מוגבהות של self sufficent me."
למה זה כדאי?
"ירקות אורגניים הם הירקות שכדאי שנאכל, אבל הם יקרים מאוד בחנות. לאחרונה אנשים עושים משלוחים הישר מחוות וזה מבורך, אבל לא תמיד יש מה לעשות עם הירוקים והם מתעייפים מהר במקרר. עדיף לנו שיהיה מקור של קטיף ישיר, אולי לפחות רק של ירוקים כמו תרד רוקט או חסות. היום זה אפשרי ביותר לגדל ירקות ותבלינים בבית – מאדניות במרפסת, דרך מערכת הידורופונית קטנה ועד לערוגה סמוך לדלת. עם השקיה נבונה ודישון טוב הם יכולים לספק לכם ירוקים טריים לאורך כל השנה ולשמח מאוד את הסלטים שלכם."
האם כל אחת, גם פדלאה עם חלוש'ס, יכולה לגדל גינה כזאת? כמה עבודה זה מצריך?
"תלוי מה רוצים לגדל ירקות באדמה, כי זה הכי הרבה עבודה שיש. צריך באמת לאהוב את זה כדי להתמיד. תהיה לעבודה הקשה שלכם פרי – הירקות יהיו באמת הכי טעימים. היום יש גם פתרונות אחרים כמו הידרופוניקה שלוקחים פחות מאמץ אבל דורשים התמדה ביישום של דישון ובקרה. אם מגדלים יחסית הרבה, כדאי להתקין מערכת השקייה כדי לפחות להוריד (אפילו אם רק מדובר במרפסת) ממכם משהו אחד."
"אני אישית בתחום של גינות קהילתיות כי אני מאוד אוהב את זה," מסביר לירן "כי אנשים באים לזה באמת מאהבה וסקרנות. ויש לי הערכה רבה לכל מי שעושה את זה ברמה המסחרית. זאת באמת העבודה הכי בסיסית וחשובה שיש (אפילו אם זה לא אורגני)."
לפני שנה ניסיתי לגדל גזרים מזרעים – הם יצאו אבל בגודל שמתאים למטבח של בית בובות – למה זה קרה?
"זרעים של גזר לא נובטים בקלות ועלולים להתייבש מהר. את צריכה לבדוק את המצע שלך. תחשבי על מקומות בארץ שמגדלים בהם גזר. בדרך כלל באדמה חולית ומדושנת בה מתפתחים ירקות שורש גדולים. אולי את צריכה לשנות את המצע. בכל מקרה זה שהם נבטו זה כבר ניצחון שלך," הוא מסכם."
"הזדמנות נהדרת לגדל זנים מיוחדים"
מעודדת, למרות שנה קשה שעברה על הצמחים והירקות שלי – פניתי לקבל מידע נוסף על סוג כזה של גינה, לכן שוחחתי עם איתמר אשד, מ"אשד נופים", על הדרך לשקם גינה ולתחזק אותה.
"אני עוסק בתחום הגינון כ-15 שנה," מספר איתמר. "עיקר העיסוק שלי הוא בהקמת גינות חדשות אך גם בשיקום גינות ואחזקתן. במהלך השנים הללו לא הפסקתי להמשיך לחקור וללמוד את התחום אם זה על ידי קורסים שונים; גיזום, הדברת מזיקים, השקיה וכו' או ע"י קריאת מאמרים באינטרנט וספרות מקצועית."
"משק אוטרקי הוא חוויה מאוד מעצימה ומספקת בכלל ואפילו מחנכת לילדים. את הסיפוק של לקטוף את המלפפון הראשון או החציל הממולא הראשון שהכנת מאפס קשה למצוא במקום אחר. אבל סביר להניח שחסכון בכסף לא יהיה כאשר מגדלים ערגות ירק בבית והדבר כרוך גם בעבודה רבה."
אני רוצה לחסוך במים, משום שבשנה שעברה בזבזתי 4 קוב מים כדי לגדל עגבנייה אחת שלבסוף יצאה שחורה בתחתית עם תולעת ירוקה, איך משקים בחסכון?
"צורת ההשקיה החסכונית ביותר והמדויקת ביותר היא בעזרת מערכת השקיה ממוחשב עם צנרת טפטוף מתאימה לחלקה המדוברת. כיום ישנם מחשבי השקיה המחוברים לאינטרנט ויכולים לפי תחזית מזג האויר להתאים את שעות ההשקיה וכמויות ההשקיה בעצמם.
"חשוב מאוד בכל גינון ולא רק בגידול ירקות הוא הכנת תשתית טובה לגינה. אם זה תיחוח ואוורור הקרקע, טיוב הקרקע ע"י הוספת קומפוסט, ניכוש העשבים, התקנת מערכת השקיה אמינה, דישון וכולי."
איך מתחזקים את הגינה?
"תחזוקת הגינה, כמובן תלוי בגודלה אינה דורשת זמן רב והרבה מאמץ (לאחר הקמת התשתית המעולה) – מדי פעם ניכוש עשבים, גיזום קטן וכמובן הקטיף. צריך בעיקר לשים לב לא להשקות יתר מידי, דבר הגורם לתחלואה – או לא להשקות פחות מידי, דבר הגורם להתייבשות. חשוב לדשן לפי ההוראות הכתובות על עטיפת הדשן שקונים. מדי פעם יתכן ויופיעו מזיקים בגינה, בין אם זה דורבנים או חזירי בר או מזיקים מיקרוסקופיים, כמו אקריות למיניהן או וירוסים. את רוב המידע למניעת מזיקים ניתן לקבל באינטרנט או אצל גננים מתמחים."
למה למלפפונים שגידלתי יש קוצים? ולמה יצאו לי צנוניות בצורת אצבע הגליל – האם זה קורה רק לי?
"חשוב לזכר לכל צמח יש זנים ותתי זנים, כאשר שותלים את הירקות בערוגת הגינה יש לשים לב קודם כל שקונים זנים שאכן רצויים ולא מלפפונים קוצניים או מני חצילים רעילים. בכל מקרה, גם לחקלאי המיומן ביותר יוצאים מיני עיוותים בגידולים, עיוותים גנטיים או מפגעי מזג האוויר או מכל סיבה שהיא. הדבר טבעי וקורה כל הזמן, אין צורך להתרגש מצנון בצורת אצבע או גליל. אנחנו כצרכנים פשוט לא רואים את העיוותים האלו על מדפי הירקנים. דווקא כאשר שותלים ערוגת גינה בבית זו הזדמנות נהדרת לגדל זנים מיוחדים של פרי או ירק אשר בדרך כלל אינו נמכר אצל הירקן השכונתי."
"להתייחס לכל ירק לגופו"
כדי לקבל עוד כמה טיפים טובים להקמת משק אוטרקי אני מגיעה לדרום אמריקה. טוב לא באמת, אבל כמעט: אלון סטיברמן (28) במקור מארגנטינה, היה בנערותו חלק מתוכנית מדריכי תנועת נוער מדרום אמריקה ועלה לבדו לארץ. אלון לחם בצנחנים כחייל בודד ולאחר מכן חזר להתנדב בחווה אקולוגית בדרום ארגנטינה, שם הכיר לעומק משקים אוטרקיים ושיטות פרמקלצ'ר או חקלאות בת-קיימא. כיום הוא מתגורר בישראל ומנהל את KAUSAY העסק שלו, שמתמקד בתחום הגינון והקמת גינות השואפות לשמור על איזון שימור הסביבה, תוך שמירה על משאבי הטבע ותחזוקת גינות לטווח ארוך.
"החוויה של עבודה בחווה בארגנטינה הייתה מאד משמעותית עבורי," מספר אלון, "גם כי נחשפתי לקיימות, אקולוגיה ולדרך ההתנהלות בחווה, שבה גידלו באופן עצמאי את רוב הפירות והירקות שהיו צורכים, וגם משום שהכרתי שוק שבו היו מצילים ירקות וסוחרים בין שותפי הקהילה. מאד התרשמתי מהמשק האוטרקי וזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי שאפשר לגדל לבד את מה שאתה אוכל."
"אחרי שעבדתי בחוות ומשקים בדרום אמריקה, שם נחשפתי לחקלאות ברת קיימא, הבנתי שאני רוצה לבנות ולתכנן גינות בישראל ושאני רוצה להמשיך לעבוד בתחום בכל צורה. פרסמתי את עצמי ברשתות, הסברתי מי אני ונכנסתי לעבוד כחבר בצוות גינון. עבדתי כשנתיים בתחזוקת גינות עם אפיון אקולוגי, תוך ניסיון להוסיף כמה שיותר גורמים טבעיים שיצרו איזשהו טבע קיים בתוך הגינה, שישתלב בצורה נכונה עם תכנון והקמת הגינה או המשק. כיום אני עצמאי בתחום הגינון. אני מומחה במערכות השקיה וידע בגידול גינות ירק."
משקים ברי קיימא או אוטרקיים זה צורך ישראלי חדש?
"כן, למרות שהיה צריך להכניס את השיטה של משק בר קיימא לתודעה הישראלית. האופי של העסק שלי הוא הגעה למקום, יישום שיטת הפרמקלצ'ר, שמטרתה לנסות להוציא את המיטב של הטבע הקיים בסביבה, הסתכלות והבנה של השטח מסביב. באמצעות התבוננות על מה שקיים ויצירת משק או גינה שחיים בהרמוניה עם מה שסביב – אפשר לקבל הצלחה רבה יותר בגידול צמחים, כי הטבע עושה את עבודתו כמעט לבד."
איך מתחילים לבנות משק אוטרקי או גינה בשיטת פרמקלצ'ר?
"הבסיס להתחלה של גינה היא הסתכלות על השמש. היא קובעת איזה צמחים אני אשתול ובאיזה מיקום. בנוסף לכך, חשוב להבין מה כל אחד רוצה ומה הצרכים של מי שבונים לו את הגינה. יש את מי שירצה צמחי נוי ויש מי שירצה לשלב צמחי תבלין או מרפא ואפילו לגדל ירקות."
"מדובר בתהליך בו חשוב להכיר את הצרכים של כל אחד שרוצה גינה והתחשבות בתקציב לבניית גינה או משק אוטרקי. אנחנו למשל מתרכזים בהקמת גינות במרפסות או גגות. בתחילת הקורונה התחילו יותר ויותר אנשים לרצות גינה, מפני שאנשים רצו להכניס חיים למרחב הביתי ומאז הצורך בגינות ירק ובגינות בכלל עולה. צריך לעבוד לפי גודל המקום ומקסום של המרחב כדי ליצור גינה מתקדמת, חסכונית ומתחשבת יותר עם יכולות השקייה ברמה גבוהה שחקלאות בישראל מציעה."
ראיתי שאפשר להקים משק אוטרקי על בסיס צמחייה קיימת.
"זה נכון, יש המון מידע לגננים מתחילים באינטרנט ואני ממליץ לחפש מידע, אבל למי שאין לו הבנה יהיה קשה להגיע לתוצאות. לכן אני ממליץ את הבנייה הראשונית של הגינון לעשות עם אנשי המקצוע, ולהמשיך לתחזק את הגינה משם. זה מומלץ כי הרעיון הוא להסתכל על עלות מול תועלת. כשבונים גינה רוצים כזאת שתחזיק מעמד לעשר שנים ולא לשנה. הצורה בה מעצבים את הגינה, היכולות של הגינה, היעילות שאנשי מקצוע יכולים לספק – תעזור להנות מהגינה שנים ולצבור רצף של גידול צמחים לטווח ארוך. כשבונים גינה המבוססת על צמחייה קיימת, אפשר להבטיח חוזק של צמחייה ורצף של ירקות ותבלינים, שיצמחו כל שנה עם חסכון משמעותי בהשקיה."
איזה תבלינים וירקות נחשבים הכי ארצישראליים ונוחים לגידול?
"יש המון צמחים כמו: רוזמרין, כוסברה, תימין, נענע, פטרוזיליה, ריחן, אורגנו ותבלינים נוספים וכן צמחים 'פראיים' וחזקים שמחזיקים מעמד בשטח. יש שיטות הידרופוניות לגידול ירקות עם השקייה מועטה ומערכת שיודעת למחזר מים ולחסוך מים. לדוגמא: בימי הקיץ הירקות הכדאיים לגידול בישראל הם עגבניות שרי ומלפפונים בקיץ גם סלרי, קישואים וחצילים."
איזה טיפים מנצחים תוכל לתת לגננים חובבים חדשים?
"כששותלים ירקות כדאי לשתול אותם בעונות המעבר, רגע לפני כניסת העונה של הירק, כמו באביב ובסתיו. ההמלצה לשתילה ראשונית היא לרכוש ולשתול 'סטרטרים' (שתילוני ירקות שכבר הונבטו וצומחים בכוסות קטנות, שניתן להשיג בכל משתלה), אבל יש להתייחס לכל ירק לגופו – אם אני שותל עגבניות אני צריך מתקן (הדלייה), כדי שהעגבניות יוכלו לטפס עליו, כמו גם מלפפונים שצריכים הדלייה, או שאפשר גם להכין ערוגות ולשתול ירקות בערוגה."
"חשוב מאד שבכול גינה יהיה קומפוסט (תערובת שתילה שמכינים משאריות מזון ועלים) בשביל שהאדמה תמיד תהיה עשירה ותעזור גם בשלב השתילה וגם בשביל גידול הירקות. חשוב לשים לב לשלושה עקרונות, שהם: קרקע עשירה, השקייה נכונה ותנאי מזג האוויר," אלון מסכם.
כמה נקודות לפני שאתם רצים לערוגה
עוד כמה טיפים שרשמתי:
* אם התלהבתם מהרעיון מסיבה כלכלית, להקים גן ירק שיספק לכם תצרוכת ירקות ותבלינים כל השנה, אז תרגיעו. בתבלינים זה בהחלט אפשרי, בירקות קצת פחות. להקים גינה לאספקה שנתית של ירקות זה המון עבודה ו/או השקעה כספית (למשל במערכת הידרופונית) וכלל לא בטוח שזה יותר חסכוני. לכו על זה רק אם אתם אוהבים לעבוד עם אדמה ושתילים.
* הירקות שתגדלו הם אכן אורגניים, ללא חומרי הדברה כימיים. אין זה אומר שאתם לא יכולים להשתמש בחומרי הדברה אורגניים, למשל ריסוס תמיסה של מים עם שום כתוש נגד חרקים וישנם עוד שיטות ותכשירי "סבתא" רבים.
* לגדל ירקות מזרעים לוקח זמן. ברשתות החברתיות תמצאו למשל סרטון שמראה איך שמים עגבניה באדמה ומזרעיה גדלים שיחי עגבניות חדשים. אבל זיכרו, זרעי עגבניה מהסופרמרקט לא יניבו לכם את אותה עגבניה שקניתם. עדיף להשתמש ב"זנים פתוחים" שאין עליהם רישום פטנט. כאמור, יותר מומלץ להשתמש בשתילוני ירקות מהמשתלה שכבר נקלטו וגדלו מעט.
* באקלים הישראלי לגדל ירקות בשטח פתוח זה סיכון, בשל חמסינים וברד. לכן רוב החקלאים מגדלים בחממות ובתי רשת. מומלץ להקים בית רשת מאולתר, קטן פשוט משלכם (יש גם חממות מוכנות לקניה לגינה), שיגן על הירקות מפני חרקים ופגעי מזג אוויר. בתבלינים וירקות עלים זה פחות נחוץ.
* אם אתם שותלים עגבניות, מלפפונים או חצילים, כדאי לנטוע חצי בנטיעה ראשונה ואת החצי השני אחרי כחודש, כדי שלא תקבלו לפתע המון ירקות שלא יהיה לכם היכן לאחסן אותם, כך תבטיחו שההנבה תהיה מדורגת והאספקה תמשיך גם מאוחר יותר.
